ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מעריכים בסקירתם השבועית כי "ריבית בנק ישראל ככל הנראה תיוותר ברמתה הנוכחית עוד תקופה די ארוכה, ייתכן עד סוף שנת 2021 לפחות. לפיכך, נראה שירידת התשואות בחלק הקצר-בינוני של העקום השקלי מוצתה כמעט לחלוטין. תרחיש של ריבית שלילית כרגע נראה בהיתכנות די נמוכה. לעומת זאת, צמודי המדד משקפים אינפלציה נמוכה יחסית בשנים הקרובות ולכן בכל הקשור לחלק הקצר-בינוני של העקום העדפתנו היא להשקעה בצמודי המדד. בחלק הארוך של העקום נראה כי יש יתרון להשקעה בשקלים הלא צמודים בעיקר על רקע התלילות הגבוהה עדיין (מטווח של 10 שנים ומעלה בעיקר) וכן על רקע הכניסה הצפוי של ישראל למדד ה WGBI העולמי בסוף החודש. ככלל נראה כי אין עדיפות למי מבין האפיקים ולכן מומלצת בסך הכול אחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד.
בפמן ורזניק מתייחסים לתשואות הנוכחיות על האג"ח בחו"ל שהנפיק משרד האוצר בסוף מרץ, בהיקף של כ-5 מיליארד דולר: "ההנפקה היתה מוצלחת מאוד בעיקר בכל הקשור לביקושי ענק והסכום הכללי שגויס - 5 מיליארד דולר. עם זאת בחינת המסחר באיגרות החוב לאחר קצת יותר משבועיים מגלה כי ייתכן והאוצר היה מעט נמהר בריביות הגבוהות בהן בחר להנפיק. כך איגרת החוב ל 100 שנה עלתה מההנפקה ביותר מ 13% במחיר, ואילו האיגרת ל - 30 שנה עלתה בקרוב ל 10%. מדובר בירידת תשואות של 45, 50 ו 55 נ"ב לטווחים של 10, 30 ו 100 שנים בהתאמה. נציין כמובן שתשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב בתקופת זמן זו לא השתנו בטווח של 10 שנים וירדו ירידה מינורית של 10 נ"ב בטווח של 30 שנה. מדובר בהערכה גסה בתשלום ריבית גבוה בשיעור של יותר ממיליארד שקל".
ביחס להשפעת משבר הקורונה על הכלכלה הישראלית מעריכים בפמן ורזניק כי "נראה כי משבר הקורונה טרם השפיע על מחירי השכירות בחודש מרץ, אך להערכתנו קצב העלייה השנתי של תת-סעיף זה צפוי להתמתן באופן זמני בחודשים הקרובים, זאת לאור הירידה בכוח הקנייה של הציבור כתוצאה מהמשבר, התפתחות אשר צפויה למתן את קצב עליית המדד כולו. במבט קדימה, האינפלציה השנתית צפויה להמשיך להתמתן ולרדת לסביבה שלילית עמוקה יחסית בחודש מאי. אנו צופים אינפלציה אפסית במהלך שנת 2020 וכן במהלך 12 החודשים הקרובים. במבט לשנה כולה וגם על רקע הערכות קרן המטבע אשר צוינו בראשית הסקירה באשר לירידה החדה הצפויה השנה בסחר העולמי, ניתן להעריך כי היצוא מישראל צפוי לרדת בכ-12%, במונחים שקליים ריאליים.
ביחס להשפעת הנגיף על כלכלות המדינות המתפתחות, מעריכים בפמן ורזניק כי "אמצעים לבידוד ולריחוק חברת היו יעילים למלחמה בווירוס הקורונה בשווקים המתפתחים העשירים יחסית, שפעלו במהירות, כנגד, הקושי הרב יותר צפוי להיות בשווקים המתפתחים העניים יותר. מדינות כמו סין, קוריאה, צ'כיה ופולין, שהתמודדו עם הנגיף במידה טובה יחסית, עשויות להתאושש במהירות רבה יחסית עם הסרת ההגבלות וגם לנוכח התמיכה הפיסקלית. לעומת זאת, חלקים גדולים מאפריקה ומדינות עניות באסיה (הודו, בנגלדש ואינדונזיה) עשויים להשאיר את אמצעי הסגר למשך זמן רב יותר. נתוני חודש מרץ מראים כי כלכלת סין כבר עברה את הגרוע ביותר בגל הנוכחי ושההתאוששות תימשך".