כלכלני בנק לאומי >> פעילות בנק ישראל תרמה במידה משמעותית להתייצבות השווקים

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ואסטרטג הריביות דודי רזניק, מציינים בסקירתם השבועית כי "השקל רשם התחזקות משמעותית השבוע של כ – 2.4% מול סל המטבעות והוא חזר לרמתו טרום פרוץ מגפת הקורונה. ייתכן שחלק מההסבר טמון בכניסתה הצפויה של ישראל השבוע למדד ה- WGBI העולמי ולקיומם של גורמים ארוכי טווח התומכים בהתחזקות השקל לאורך זמן. בנוסף, נראה שמעורבות בנק ישראל בשוק המט"ח ממתנת את התנודתיות ביחס למשברים בעבר".

 

ביחס לשוק האג"ח הממשלתית מציינים בפמן  ורזניק כי "לאחר שבועות סוערים יחסית של תנודתיות גבוהה בשוק האג"ח הממשלתי, נראה כי סטיות התקן מתחילות לרדת והשוק מתחיל להתייצב סביב רמות התשואה הנוכחיות. ההתייצבות מקורה גם בהתייצבות יחסית ברמת התשואות בעולם וככל הנראה גם על רקע המשך מהלך הרכישות של בנק ישראל. גם ההתייצבות וההתחזקות של השקל ביחס לדולר וביחס לסל המטבעות מלמדת כי פעילות בנק ישראל אכן תרמה במידה משמעותית להתייצבות השווקים.

 

לדבריהם, "מראשית המשבר, בנק ישראל משדר נחישות רבה לשימוש בכלים מוניטאריים מרחיבים מגוונים על מנת לסייע לרמת הנזילות בשווקים. נראה שאין מגבלה ליכולת להפעיל עוד כלים, ובפרט, אך לא רק, הגדלת היקף רכישות אג"ח ממשלתי, כאשר המסר הינו שבנק ישראל יפעל ככל שיידרש. המחויבות של בנק ישראל להמשיך ולהפעיל כלים מוניטאריים מרחיבים תומכת ביציבות התשואות הקצרות-בינוניות. נראה גם כי פוטנציאל העלייה ברמת התלילות די מוגבל בנסיבות אלו. השבוע צפויה ישראל להיכנס רשמית למדד ה WGBI העולמי. סביר שמרבית ירידת התשואות בגין מהלך זה כבר מאחורינו. בכל מקרה פעילות בנק ישראל תהיה תלויה בעיקר במידת התארכות הסגר וכמובן צפויה לגדול במידה ותרחיש של התפרצות גל שני של המגיפה בהמשך השנה יתממש.

 

להערכתם, "נראה כי בנק ישראל ימשיך להפעיל כלים מוניטאריים מגוונים, כמו הגדלת היקף רכישות אג"ח ממשלתי, ככל שיידרש. במצב עולם זה נראה כי סביבת התשואות הנוכחית לא צפויה לעלות משמעותית, בוודאי לא בכל הקשור לחלק הקצר – בינוני של העקום. נראה שלגבי החלקים הארוכים של העקומים, בשלב זה העלייה בתלילות תהיה די מוגבלת, זאת כל עוד התשואות בעולם נמוכות ובנקים מרכזיים ממשיכים בהרחבות מוניטאריות מאסיביות.  גם לגבי הגרעון הממשלתי הצפוי לעלות ,נראה כי ההשפעה על התשואות בישראל לא צפויה להיות רבה, וזאת גם במצב של עלייה ביחס חוב/תוצר מרמה של כ- 60% לרמות גבוהות בהרבה של סביב 75% תוצר. לגבי סביבת האינפלציה, נראה כי בכל הקשור לחודשים הקרובים, סביבת האינפלציה צפויה  להיוותר נמוכה מאוד, אולם בטווח הבינוני של מספר שנים קדימה, נראה כי קיימת סבירות לעלייה בסביבת האינפלציה, הן בישראל והן בעולם".

 

בפמן ורזניק מציינים עוד כי "נראה כי השוק הקונצרני חוזר לתפקוד רגיל יחסית כאשר בחברות שנקלעו לקשיים או רמת הסיכון עלתה משמעותית המרווחים ממשיכים לעלות לעומת חברות אחרות ובעיקר אלו בעלי יכולת נגישות לגיוסים חדשים, שם רמת המרווחים יורדת, למרות שעדיין מדובר ברמת מרווחים משמעותית גבוהה יותר מזו שהיינו טרום המשבר. לאחר התנודתיות הגבוהה בחודש מרץ ובראשית חודש אפריל נראה כי האפיק הקונצרני בדומה לאפיק הממשלתי מתחיל להתייצב, דבר הבא לידי ביטוי בירידה ברמת התנודתיות. עם זאת יש לזכור כי רמת הסיכון באפיק עלתה משמעותית ולכן סביר להניח כי רמת המרווחים הממוצעת לא תחזור לרמה אותה ראינו טרום המשבר. השוק הראשוני חוזר לפעילות די מלאה ומדובר בעוד סיגנל לחזרת השוק הקונצרני לתפקוד מלא. לאחר שבחודש מרץ כמעט ולא התקיימו גיוסים חדשים, מראשית חודש אפריל גייסו חברות כ – 4.7 מיליארד ₪. מדובר בסכום גיוס חודשי הקרוב לסכומי הגיוס הממוצעים במהלך השנה האחרונה טרום המשבר. מרבית החברות שגייסו במהלך חודש אפריל שייכות למגזר הנדל"ן ומצויות בקבוצת הדרוג AA".

 

בפמן ורזניק מציינים עוד כי "משבר הקורונה צפוי להותיר כלכלות רבות עם חובות ממשלתיים גדולים מאוד, בראשן המדינות שערב המשבר החזיקו גם כך בחובות גדולים, כמו: יפן, יוון, איטליה, פורטוגל, מדינות אירופה נוספות וגם ארה"ב. מצב זה, מעלה את החשש מהתפתחות של משבר חוב ריבוני בטווח הארוך יותר, שעלול לסכן את היציבות הפיננסית ברחבי העולם, בדגש על מדינות שהחוסן המאקרו-כלכלי והגורמים הבסיסיים שלהן פחות חזקים, כמו: איטליה, יוון, פורטוגל וכדומה.