מי יכול להיות אנליסט?

מה משמעות ההמלצה?

בהתאם לתוצאות הניתוח ממליצים האנליסטים האם כדאי למשקיעים לרכוש את מניות החברה  או לא. אם האנליסט מעריך כי המניה נסחרת בדיסקאונט, או במילים אחרות שווי השוק שלה נמוך משוויה הכלכלי, הרי שהוא ימליץ לרכוש אותה. אם להערכתו המניה נסחרת בפרמיה (שווי השוק שלה גבוה משוויה הכלכלי) הוא ימליץ למכור אותה. כמו בחיים, גם באנליזה לא הכל שחור ולבן, ובין שתי המלצות אלו מפוזרות על סולם המלצות נוספות קיצוניות פחות.

לכל בית השקעות יש סולם המלצות משלו, כאשר קיימת סקאלת המלצות בסיסית:
1. קנייה חזקה 2. קנייה 3. החזק 4. מכירה

המלצת "קנייה חזקה" ניתנת כאשר האנליסטים סבורים כי המניה עשויה להניב למשקיעים תשואה גבוהה מאוד בעתיד. ההמלצה המדורגת נמוך יותר בסולם היא "קנייה", ואחריה המלצת "החזק", ואילו ההמלצה הגרועה ביותר היא "מכירה". אנליסטים נוהגים לתת המלצת מכירה רק לעיתים נדירות. במקרים רבים הם אף נותנים המלצת "החזק" כאשר כוונתם היא כי אין טעם להחזיק עוד במניה. יש הטוענים כי נדירותן של המלצות המכירה נובעת ממניעים פוליטיים. שכן, האנליסטים מתבססים בעבודתם על הקשר עם החברה, וגם אם לא במודע, הרי שהם מעוניינים לשמור על קשרים טובים איתה ולא להסתכסך. מעבר לכך, אנליסטים רבים אינם מעוניינים לסגור אפשרויות קרייריסטיות, ומעוניינים לשמור על קשר טוב עם אלו שעשויים לקבלם לעבודה בה ירצו או להמליץ עליהם ולסייע להם להתקדם.

קיימות המלצות נוספות כמו "תשואת יתר", שמשמעותה כי המניה תעשה תשואה עודפת על השוק, ו"תשואת שוק" שמשמעותה כי בעתיד הקרוב המניה תעשה תשואה הדומה לתשואת השוק או לתשואת המדד אליו היא שייכת.

בנוסף להמלצה, מפרסמים האנליסטים גם את מחיר היעד למניה, שהוא המחיר הריאלי שלהערכתם שווה מניית החברה. מחיר היעד נגזר מהערכת השווי שמבצעים לחברה: מחלקים את שווי החברה המוערך בכמות המניות שלה.

מה עם היתר?

רוב החברות הזוכות לסיקור אנליטי מצד ה- Sell Side, שייכות למדד תל אביב 100 ורק מעטות שייכות למדד היתר. הסיבה לכך שרק אחוז קטן ממניות היתר זוכות לסיקור אנליטי נובעת בעיקר מהסחירות הנמוכה שלהן. התגמול של האנליסטים מסוג Sell Side נובע מעמלות עבור העסקאות שלקוחות מבצעים במניות המסוקרות. לכן, יש להם אינטרס רב יותר לסקר מניות של חברות גדולות מכיוון שכך העמלות (שמחושבות כאחוז מסוים מהעסקה) יהיו גבוהות יותר. מעבר לכך, עם הסחירות הנמוכה של רוב מניות היתר כמעט שלא ניתן לבצע עסקאות בבורסה, מה שהופך את המלצות האנליסטים למניות אלו לתיאורטיות בלבד.

עם זאת, יש לציין, כי גופים מוסדיים רבים מחפשים כיום חברות חדשות להשקיע בהן ולכן הם מרחיבים את היריעה ומחפשים הזדמנויות השקעה גם במניות היתר, ולכן, יש מגמה של עלייה בסיקור של מניות אלה, אם כי עדיין לא באותה כמות בה מסקרים מניות ממדד ת"א 100.
גם ועדת בכר תרמה להגדלת היקף הסיקור של מניות היתר, בעקבות התחרות הגוברת בין גופי ההשקעה השונים. התחרות דורשת עלייה בהיקפי הסיקור הן בארץ והן בחו"ל – מתוך מטרה להגדיל את הפיזור בתיקי ההשקעות ולהשיג תשואות גבוהות יותר תוך סיכון נמוך יותר.

מי יכול להיות אנליסט?

כל אנליסט חייב להיות בעל רישיון לייעוץ השקעות, והינו כפוף לכל החובות המוטלים על מי שיש לו רישיון יועץ, דהיינו חובת גילוי על ניגודי עניינים הכרוכים בעבודתם ועשויים להשפיע על שיקול דעתם. זאת, כיוון שהכנת עבודות אנליזה, שמביעות את עמדתם והמלצתם של האנליסטים בנוגע לכדאיות ההשקעה בניירות ערך - נחשבת "ייעוץ השקעות" לכל דבר. חשוב לציין, כי על פי רוב, רשיון ייעוץ השקעות לבדו אינו מספיק על מנת להתחיל לעבוד כאנליסט. רוב בתי ההשקעות מקפידים לגייס אנליסטים בעלי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות במימון, או לפחות בעלי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים. יש בתי השקעות שיעדיפו לגייס  אנליסטים בעל השכלה חשבונאית (רואי חשבון) – שבקיאים בכל רזי החשבונאות ומסוגלים לנתח את הדוחות הכספיים של החברות בצורה מעמיקה יותר. כמו כן, יש המעדיפים כי אנליסטים בעלי השכלה בתחומים נוספים, הקרובים לתחומים אותם הם מסקרים: אנליסט שמסקר מניות טכנולוגיה – רצוי שתהיה לו השכלה טכנולוגית או הנדסית. אנליסט שמסקר מניות של חברות פרמצבטיקה – רצוי שתהיה לו השכלה ברפואה, רוקחות, כימיה או ביולוגיה, ואילו אנליסט שמסקר מניות של חברות נדל"ן – רצוי שתהיה לו השכלה בשמאות מקרקעין.

האם לסמוך על המלצות האנליסטים?

כשקוראים את המלצות האנליסטים חשוב להבחין בין המלצות של אנליסטים מסוג  Sell Side (מצד המוכרים) לבין אנליסטים מסוג Buy Side (מצד הקונים). אנליסטים מסוג Buy Side מועסקים בבתי השקעות וגופים מוסדיים המבצעים בעצמם את ההשקעות עבור לקוחותיהם, והמלצותיהם משמשות לצורך קבלת החלטות על אופן השקעת כספי הלקוחות של הגוף. לכן, המלצותיהם של אנליסטים מסוג Buy Side נחשבות לאובייקטיביות ונטולות אינטרסים.
ההמלצות של אנליסטים מסוג Sell side מיועדות ללקוחות חיצוניים ולא משמשות ככלי עבודה פנימי. אנליסטים אלו מועסקים בגופים המפעילים שרותי ברוקראז' וחיתום, ומלווים חברות בהנפקות, בעסקאות מיזוגים ורכישות ובגיוסי הון. המלצות אלו נחשבות לאובייקטיביות פחות, שכן, הצלחת הנפקתה של החברה המוערכת תכניס כסף לגוף הממליץ.

גם אם ווידאתם שעבודת המחקר עליה אתם מעוניינים להתבסס נכתבה על ידי אנליסט Buy Side והיא נטולת אינטרסים, חשוב שתזכרו כי האנליסט מושפע גם משיקולים נוספים, גם אם זה בתת המודע. כאמור, קשר טוב עם החברות הינו אחד הדברים המסייעים לעבודתו של האנליסט, וכאמור, שימור קשר זה עשוי למנוע ממנו לתת המלצות מכירה.  אין זה אומר, שלא ניתן לסמוך על עבודות האנליסטים, אלא בבואכם להשקיע במניה מסוימת לא לקבלן באופן עיוור ולשקול את מכלול הגורמים מסביב. הדוחות הכספיים השנתיים של החברות הבורסאיות כוללים 100-150 עמודים ולרוב משקיעים אין זמן לקרוא ומספיק ידע לנתח בזמן את כל המידע הכלול בדוחות. לכן, עבודות האנליזה יקלו עליכם. אולם, מעבר להסתמכות על המלצות אנליסטים חשוב להקפיד להיות מעורבים בשוק  בו אתם משקיעים, לקרוא כתבות בתחום, מחקרים ומספר ניתוחים שבוצעו על ידי גורמים שונים.

שווי נכסי נקי הוא השווי המשוערך של נכסי החברה, בניכוי שווי ההתחייבויות שלה. על פי שיטה זו מעריכים את שווי החברה על פי הסכום של שווי כל חלקיה. בשיטה זו משתמשים בעיקר בהערכת שוויין של חברות נדל"ן וחברות אחזקה: כאשר מבצעים הערכת שווי לחברת אחזקה מבצעים הערכות שווי נפרדות לכל אחת מהחברות המוחזקות – וסוכמים אותן. בחברות נדל"ן מבצעים הערכות שווי לנכסי החברה ומסכמים את שווי כל הנכסים. ההנחה הבסיסית היא שהחברה כמכלול שווה יותר מסכום חלקיה. לכן שווי החברה בשיטה זו נחשב לערך הרצפה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.