התפשטות נגיף הקורונה ממשיכה להוביל לתחלואה כבדה ברחבי העולם, תוך שיתוק חלקי או מלא של מגזרים עסקיים שלמים כתוצאה מהנחיות המגבילות תנועה והתקהלויות. פגיעה בתחזיות הצמיחה ובפעילות הכלכלית עלולה להשליך לשלילה על סיכון האשראי של חברות שונות, ותרחיש של מיתון יהפוך סביר יותר ככל שההתפשטות תימשך. ענף הדיור המוגן בישראל עלול לעמוד בפני אתגרים תזרימיים ותפעוליים שונים, כשבראשם חשיפה לאירוע סיכון של התפשטות הנגיף בבתי דיור מוגן.
מגיפת הקורונה, אשר ממשיכה להתפשט ברחבי העולם, גוררת עימה מגבלות תנועה וריחוק חברתי חסרות תקדים. מדינות מסוימות, בהן ישראל, החלו אמנם בהקלות ובמדיניות חזרה לשגרה, אך טרם ידועות ההשלכות של פעולות אלה, ובפרט טרם ידוע האם תיווצר החמרה בהתפשטות התחלואה אשר תוביל להחמרה חוזרת בהנחיות.
על פי הערכות, בישראל למעלה מ-90 בתי דיור מוגן (מעל לכ-14 אלף יחידות דיור), אשר רובם ממוקמים באזור המרכז והשרון ומוחזקים על-ידי מספר מצומצם של חברות בשיעורי תפוסה של כ-90% ומעלה.
שיעור התחלופה השנתי בבתי דיור מוגן משתנה בהתאם לתמהיל גילאי הדיירים, כאשר לרוב הוא נע סביב כ-10% בשנה בבית דיור מוגן ותיק. בבתים חדשים, עם זאת, גיל הדיירים הממוצע לרוב נמוך יחסית לגיל הממוצע בבתי דיור מוגן ותיקים, כך ששיעור התחלופה השנתי נמוך יותר בשנים הראשונות לאכלוס, והוא עולה בהדרגה עד להתייצבות סביב כ-10% בשנה. חברות הפועלות בחוזים לפי שיטת הפיקדונות נדרשות להיערך מבחינה תזרימית על מנת לעמוד בהחזרי כספי הפיקדונות. מכיוון שכספי הפיקדונות משמשים את החברות ללא מגבלה כלשהי (מלבד הבטחתם באמצעות שיעבוד הנכס לטובת הדיירים), קיימת חשיבות רבה להיערכות זו.