פועלים >> שוק העבודה לא חזר לשגרה

• המיתון בטווח הקצר הוא טכני בעיקרו ונובע מהמגבלות על הפעילות, אלא שככל שנוקף הזמן אנו רואים ששוק העבודה נוטה לא לחזור למצב הקודם, כלומר החזרה למצב שטרם משבר הקורונה לא צפויה להיות מהירה.
• מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל ירד ב-0.3%, בדומה לתחזית שלנו שהניחה ירידה של 0.4%. תחזית האינפלציה ל–12 החודשים הקרובים עומדת על 0.8%.
• הירידה בחיסכון של הממשלה ומשקי הבית כתוצאה ממשבר הקורונה תפעל בטווח הקרוב להתמתנות לחצי הייסוף.
• המדיניות המוניטרית תמשיך להיות מאוד מרחיבה בטווח הנראה לעין. הריבית תיוותר ברמתה הנוכחית או אולי אפילו תפחת לרמה של אפס.

גלובלי

עלייה בחששות ממיתון גלובלי מתמשך. יו"ר הפד, פאוול, הזהיר בשבוע שעבר מפני מיתון מתמשך וחסר תקדים בכלכלת ארה"ב. לדבריו ההיקף והמהירות של ההאטה הכלכלית הם ללא תקדים בעידן הנוכחי והקשים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו בשבוע האחרון מצביעים על עומק המשבר הכלכלי בארה"ב ובעולם, עם ירידה חדה בפעילות הכלכלית ועליה חדה במספר דורשי העבודה. גם בסין, שנמצאת בשלב מתקדם יותר של היציאה מהסגר, עולה שעיקר השיפור בפעילות הכלכלית נרשם במגזר התעשייה וההשקעות הממשלתיות בעוד הצריכה הפרטית מתקשה להתאושש.

מתיחות גוברת בין ארה"ב לסין. הממשל האמריקני, ובראשו הנשיא טראמפ, ממשיך לאיים בהטלת סנקציות על סין בשל מה שהם מגדירים כחוסר שיתוף פעולה עם יתר העולם בשלבים הראשונים של התפשטות נגיף הקורונה. הנשיא טראמפ הודיע על כוונתו להטיל מגבלות על יבוא שבבים המיוצרים בסין ע"י חברת Huawei , ובמקביל נמסר על תכנית להקים במדינת אריזונה מפעל שבבים ע"י חברה גדולה מטייוון. למרות המתיחות, דוברים שונים מהבית הלבן הדגישו ששיחות הסחר בין הצדדים יימשכו. המתיחות בין ארה"ב לסין, והתגברות החששות ממיתון ממושך, הביאו לירידות בשווקים הגלובליים בשבוע האחרון. מחיר הזהב המשיך לעלות והגיע לרמת שיא של שבע וחצי השנים האחרונות ומחיר חבית נפט התאושש מעט בשבוע האחרון ועלה לרמה של-32.5 דולר.

בצד ההתקדמות בבלימת ההדבקות נמשכת מדיניות היציאה מהסגר בעולם. במרבית מדינות אירופה נמשכת היציאה ההדרגתית מהסגר, ומדיניות מסוימות אף הודיעו על פתיחה עתידית של הגבולות ביניהן. בארה"ב ובבריטניה, שם באזורים מסוימים טרם הצליחו לבלום את התפשטות המחלה, עדיין נותרו מרבית המגבלות. ארגון הבריאות העולמי הזהיר שהפתיחה המחודשת של הכלכלה עלולה להוביל להתפשטות מחודשת של נגיף הקורונה. בחלק מהמדינות שצמצמו את מגבלות הקורונה ושהחלו לפתוח מחדש את הפעילות הכלכלית, כמו קוריאה, סין וגרמניה נרשמה עלייה במקרי ההידבקות מאז ההקלה במגבלות.

המיתון בארה"ב מעמיק. בחודש אפריל, על רקע הסגר, נרשמה ירידה של 16.4%, לעומת החודש הקודם, במכירות הקמעונאיות, הירידה החודשית החדה בהיסטוריה של אינדיקטור זה. בלטו במיוחד הירידות במכירות הביגוד ומוצרי אלקטרוניקה, בשיעורים של 79% ו- 61% בהתאמה. הייצור התעשייתי ירד באפריל ב-11.2% לעומת החודש הקודם, לאחר ירידה של 4.5% בחודש מרץ. מספר דורשי העבודה מוסיף לגדול ובשבוע האחרון עלו מספר הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ב-2.98 מיליון. מאז ה-20.3 מספר דורשי האבטלה עלה במצטבר ב-36.5 מיליון. לאחר ירידה חדה של 17.3 נקודות בחודש הקודם, האומדן הראשון לחודש מאי של מדד אמון הצרכנים המתפרסם על ידי אוניברסיטת מישיגן, עלה ב-1.9 נקודות. העלייה במדד הכולל נבעה מעלייה במדד למצב השוטף, בעיקר בשל חבילות הסיוע מהממשל, בעוד מדד הציפיות הוסיף לרדת.

השפעות נגיף הקורונה ניכרו גם במדדי המחירים לחודש אפריל. מדד המחירים לצרכן ירד באפריל ב-0.8%, בין היתר על רקע הירידה במחירי האנרגיה בעולם, ורכיב הליבה של המדד ירד ב-0.4%. ברמה שנתית ירד מדד הליבה מרמה של 2.1% במרץ ל-1.4% באפריל.

על רקע ציפיות השווקים והלחץ מהבית הלבן, נשיא הפד חזר והדגיש שריבית שלילית אינה עומדת עתה על הפרק. הפד התחיל לרכוש קרנות ETF  המתמחות באג"ח קונצרניות בעיקר בדירוג השקעה. בקרוב, תוכנית הרכישות תתבצע גם ישירות מול הגופים המנפיקים. באשר למדיניות הפיסקלית, בית הנבחרים, הנשלט ע"י רוב של נציגי המפלגה הדמוקרטית, אישר חבילת חילוץ נוספת בסך של 3 טריליון דולר, המיועדת לסייע למשקי בית ולרשויות במדינות שונות בארה"ב שנפגעו בחדות מהמשבר. לעת עתה, הנשיא וגם חברים רבים מהמפלגה הרפובליקנית בסנאט הודיעו על התנגדותם בין היתר על רקע מה שהגדירו כהיקף "המופרז" של התוכנית.

מיתון בגוש האירו. האומדן השני של התוצר בגוש האירו ברבעון הראשון נותר ללא שינוי, והתוצר ירד ב-15.9% מול הרבעון הקודם (במונחים שנתיים). בגרמניה נרשמה ירידה בתוצר בשיעור של 9.2% בהובלת ירידות בולטות בצריכה הפרטית ובהשקעות בציוד. הירידה בצמיחה בצרפת ובאיטליה היתה אף חדה יותר- ירידה של כ-25% ו- 20% בהתאמה. בבריטניה, שם הסגר עדיין נרחב, נרשמה ברבעון הראשון התכווצות של כ-8.2% בתוצר, כאשר הייצוא התכווץ בכ-50% במונחים שנתיים.

סין: נתוני מקרו מעורבים. בסין שנמצאת בשלב מתקדם יותר של היציאה מהסגר, מסתמן שעיקר השיפור בפעילות הכלכלית נרשם במגזר התעשייה וההשקעות הממשלתיות בעוד הצריכה הפרטית מתקשה להתאושש. המכירות הקמעונאיות בחודש אפריל עדיין נמוכות ב-7.5% לעומת אפריל אשתקד (שיפור מסוים לאחר ירידה שנתית של 15.8% בחודש מרץ).  הייצור התעשייתי לעומת זאת, עלה באפריל ב- 3.9% לעומת החודש המקביל אשתקד, יותר מכפול מהתחזיות המוקדמות. הבנק המרכזי המשיך להפחית את שיעורי הנזילות הנדרשים מהמערכת הבנקאית, והוא ממשיך להזרים נזילות בערוצים שונים ומגוונים. מרבית ההערכות מצביעות על נקיטת צעדים מרחיבים נוספים ע"י הממשלה.

 ישראל

המיתון בטווח הקצר הוא טכני בעיקרו ונובע מהמגבלות על הפעילות, אלא שככל שנוקף הזמן אנו רואים ששוק העבודה נוטה לא לחזור למצב הקודם, כלומר החזרה למצב שטרם משבר הקורונה לא צפויה להיות מהירה. הממשלה מאיצה בשבועיים האחרונים את תהליך היציאה מהסגר, זאת בעקבות נתוני הידבקויות נמוכים. למרות הסרת הסגר נראה שהמעסיקים לא ממהרים להחזיר את העובדים מחל"ת. סקר של הלמ"ס מעלה שנכון לשבוע הראשון של מאי כ-18% אחוז מהעובדים עדיין נמצא בחל"ת. אפילו בהיי-טק, ענף שאין בו מגבלות בריאותיות על חזרה לעבודה, כ-7% מהעובדים עדיין נמצאים בחל"ת.9% מכלל המעסיקים דיווחו שהפחיתו שכר בעקבות הקורונה. משבר הקורונה הגיע לאחר תקופה של יותר מעשור שאופיין בצמיחה גבוהה והגעה למצב של תעסוקה מלאה. ברגע שמתעוררות ספקות לגבי קצב צמיחת המשק, החברות מנסות להתייעל ולא ממהרות להחזיר את העובדים. ככל שהעובדים לא חוזרים והכנסתם נפגעת הם מצמצמים צריכה, והצמיחה נפגעת. אנו סבורים לכן שהמשק לא יחזור במהרה לרמת התוצר שאפיינה את סוף 2019.

מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל ירד ב-0.3%, בדומה לתחזית שלנו שהניחה ירידה של 0.4%. המדד השלילי הוא בעיקר בהשפעת הירידה החדה במחירי הדלקים. מספר סעיפים שמשקלם הכולל במדד עומד על כ-7% לא נמדדו בשל הסגר והשינוי במחיר נזקף בהתאם למדד הכללי. סעיף הדיור נמדד כרגיל והוא ירד ב-0.2%. סעיף זה רגיש להשפעות הקורונה, ובשנה הקרובה נמשיך לראות, לדעתנו, הוזלה בסעיף זה. מנגד, מחירי הנפט בעולם עלו בשבוע האחרון, והם צפויים להשפיע על מדד חודש יוני. אנו מעריכים שהאינפלציה תמשיך להיות נמוכה בהשפעת המיתון. חשוב לציין שהתנודתיות במדדים החודשיים צפויה להיות גדולה ותלויה בהחלטות הלמ"ס לגבי מדידת סעיפים במדד שחוזרים בהדרגה לפעילות. עליית שיעור האבטלה, והפגיעה בכוח הקנייה של הצרכנים, ישפיעו בעיקר על סעיף הדיור במדד, ואנו מניחים שהוא יוזל בכ-1.5% בשנה הקרובה. ישנם גם גורמים שפועלים לעליית מחירים כמו רמת תחרותיות נמוכה יותר, ועלויות גבוהות יותר של חברות בעקבות מגפת הקורונה, לדוגמה התאמת הטיסות לחו“ל ושירותי האירוח והמסעדות לתקנות משרד הבריאות. תחזית האינפלציה ל–12 החודשים הקרובים עומדת על 0.8%.

תחת ההנחה שהמשק לא ישוב לצמוח בשנה הבאה  בקצב שיפצה על השנה הנוכחית, אנו צפויים לגירעון תקציבי גבוה גם ב- 2021. הגירעון התקציבי המבני במשק הוא ברמה שאינה תומכת בירידה ביחס החוב לתוצר. בשלב מסוים יידרש לכן קיצוץ תקציבי, או העלאת מסים. בשלב זה אנו לא מניחים שהעלאות המסים יהיו בטווח של השנה הקרובה.

השקל פוחת בשבוע החולף בשיעור של כ-0.5% מול הדולר וסל המטבעות. הפיחות הושפע להערכתנו מהמגמה שלילית בשוקי ההון בעולם בשבוע החולף. הירידה בחיסכון של הממשלה ומשקי הבית כתוצאה ממשבר הקורונה תפעל בטווח הקרוב להתמתנות לחצי הייסוף. שיעורי חיסכון נמוכים יותר, בהינתן רמה קבועה של השקעות, הם תמונת ראי של ירידה בעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. ניתן לראות כבר עתה שהגירעון המסחרי (ללא אנרגיה) עלה בחודשים האחרונים.

המדיניות המוניטרית תמשיך להיות מאוד מרחיבה בטווח הנראה לעין. הריבית תיוותר ברמתה הנוכחית או אולי אפילו תפחת לרמה של אפס. בנק ישראל ימשיך לרכוש אג"ח ממשלתיות, וינסה לשמור על עקום תשואות שטוח יחסית. הכלים המוניטריים שמפעיל בנק ישראל דומים לאלו שמפעיל הפד, מלבד אולי רכישות אג"ח קונצרניות. הבנקים המרכזיים מנסים לשמור על עקומים שטוחים יחסית למרות הגירעונות הגדולים של הממשלות.