מה מבשר לנו שוק המניות? ומה רוצה להגיד לנו שוק האג"ח?

דני סנדרסון נעמד פעם ליד אולסי פרי ואמר :"אחד משנינו הגזים".  על אותו משקל אפשר לדמיין את שוק האג"ח שנעמד ליד שוק המניות ואומר את אותו דבר.  בעיתות אופוריה, חלק מהמשקיעים נוטים להתעלם ממצבים של חוסר איזון מאחר וזה פשוט לא נוח לחשוב שמצבים כאלו קיימים.  אבל הם כן.  ומי שלא מזהה אותם בזמן, נפגע.

שוק המניות ושוק אגרות החוב אומרים לנו כיום דברים שונים לגמרי, אבל מאחר והשווקים הללו מניבים למשקיעים תשואות כל כך יפות, המשקיעים מעדיפים להתעלם מהאמירות המנוגדות. 

שוק המניות מבשר לנו שההתאוששות הבאה עלינו לטובה מגיעה במהירות רבה מהצפוי ובהיקפים נאים מאוד.  על כך ניתן ללמוד משלל נתונים שהתפרסמו לאחרונה שהאחרון שבהם, נתוני הסחר, הראה על עלייה חדה מאוד בהיקפי הסחר.  יבוא הסחורות בשלושת החודשים האחרונים הראה על עלייה בשיעור שנתי של כ 12%, בעוד שכ 40% מהיבוא היה בחומרי גלם, מה שמעיד שהיצרנים החלו להיערך לעלייה בהיקפי הייצור ומהווה אינדיקציה אמינה לעלייה במכירות.  לאלו מצטרף הנתון של יבוא מוצרי השקעה שבראשונה מזה כשנה הציג מספר חיובי של 5.7%.

במקביל, גם נתוני היצוא הראו על שינוי מגמה חד.  המגמה ביצוא החלה אמנם להשתנות מתישהו באזור יוני, ומאז המגמה מתעצמת מידי חודש.  ענף ההיי טק מוביל את המגמה עם צמיחה של 4.4%, כאשר למעט ענפי הטכנולוגיה המסורתית, כל הענפים מציגים שיפור בהיקף הפעילות.  בסדר, הבנו.  שוק המניות עולה מתוך ציפייה שהפעילות הכלכלית תעלה ועימה רווחי הפירמות.  אפשר להתווכח באיזה מידה מחירי המניות מגלמים את הרווחים העתידיים, אבל זה הדיון המשני כעת.  הדיון העיקרי שצריך להיערך כעת הוא: "מה רוצה להגיד לנו שוק האג"ח?" 

בימים האחרונים הפגין שוק האג"ח עוצמה רבה שהורידה את תשואות האג"ח (השקלי, הצמוד והקונצרני) במידה ניכרת.  ציפיות הריבית כפי שהן מגולמות על ידי המק"מים מראות כי השוק אינו צופה העלאת ריבית לפני פברואר – מרץ.

רגע, מה קורה כאן? אותנו לימדו ששלב ההתאוששות מלווה בעליית ריבית שאמורה לרסן במידה מסויימת את הביקושים על מנת לנטרל את הסיכון האינפלציוני שטמון בשלב הזה. הותרת הריבית ברמה נמוכה בעת ההתאוששות מעלה במידה רבה את הכדאיות של הוצאה/צריכה /בזבוז על ידי הצרכנים, והעלאת ריבית אמורה לרסן במידת מה את היקפי הצריכה העולים.

אבל השוק חושב אחרת.  השוק סבור ככל הנראה שהריבית תישאר נמוכה ולכן הוא מתנפל על אגרות החוב.  השוק מניח שהריבית תישאר נמוכה עוד זמן רב יחסית ותשתנה רק לאחר שנדע במידה עצומה של ביטחון שהמשק התאושש.  אבל השוק טועה!!!

ההתנפלות על השקלים הארוכים בימים האחרונים הורידה במידה ניכרת את תשואתם ושחקה את פרמיית הסיכון שהם אמורים להקנות מול השקעה בצמודים המקבילים.  המצב האנומלי הזה לא יימשך לאורך זמן. 

חלק ניכר מהעליות האחרונות ניתנות להסבר על ידי תסכולו הגדול של הציבור שבתחילת השנה העביר את כספו לקרנות הכספיות ("בגלל שאני לא מוכן לסבול יותר הפסדים") ובראותו את התשואות הפנומנאליות שהציגו הקופות / הקרנות השנה, "נשבר לו" מהריבית האפסית והוא החליט לעלות על העגלה באיחור טיפוסי.  זה ההסבר, כי אין הסבר אחר.  אחרת, מי יכול לספק הסבר רציונלי לגרף המצורף למטה שמשווה בין המרווחים של אגרות החוב הצמודות והשקליות של בזן.  המרווח של האיגרת השקלית ירד על לרמה של כ 1% (!!!) מתחת לזו של האיגרת הצמודה.

מישהו צריך עזרה על מנת לחזור לפסים? 

הסיבה היחידה שבגללה נוצרים מצבים מגוחכים כמו אלו שנראים בגרף לעיל נובע מהעובדה שכסף רב מידי רודף עכשיו אחר סחורה מצומצמת שהציגה ביצועים משובחים בעבר.  במקרה הנ"ל יש סיבה נוספת למרווחים המגוחכים : האיגרת הזו עומדת להצטרף למדד התל בונד השקלי שיושק ב 1/12, מה שגורם למשקיעים להסתער עליה לפני שתעודות הסל יעשו זאת.  סיבה מעולה...למכור את הנייר.  כפי שאנחנו עושים עם כמעט כל אגרות החוב הקונצרניות השקליות שעתידות להיכנס למדד התל בונד השקלי.  אגרות החוב הללו מציעות למשקיעים אפס של פוטנציאל רווח לצד הר של סיכון.

בנקודת הזמן הנוכחית אנו מאמינים שהתרחיש של התאוששות שמשתקף משוק המניות הוא התרחיש הסביר (לא אומר מאומה לגבי רמת התמחור של המניות), מה שאומר שהתמחור של שוק האג"ח (בעיקר השקלי) הוא תמחור יתר.

לפיכך, קיצרנו את המח"מ של התיק השקלי שלנו באופן חד.  עשינו זאת ברכיב השקלי שמרכיב את כל הקרנות שלנו, בין אם אלו קרנות שקליות טהורות כמו "אפסילון שקלים" (5101480) או "אפסילון שקלים ללא מניות" (5126602) ובין אם אלו קרנות מעורבות כמו  "אפסילון 10/90" (5112719) ו "אפסילון תיק סולידי פרימיום"(5112735).

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ
מחקר ונתונים : ליאור יוחפז

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.