שווקים פיננסיים >> יחלוף זמן עד שנחזור לרמת הפעילות ערב הקורונה

 

גיל בפמן הוא כלכלן ותיק ומוערך, המכהן ככלכלן הראשי של בנק לאומי מאז 2001, הוא מתבטא הרבה מאוד על המצב הכלכלי, ומחלקת המחקר בראשותו מגיבה מהר מאוד לאירועים הכלכליים השונים.

 

אנחנו נמצאים באמצע יוני, המשבר, ששיאו היה באמצע מרץ כבר נראה כאילו מאחורינו, אבל אנשי שוק ההון יודעים שיתכן ודברים נוספים מתחבאים מתחת לפני השטח, מבלי שמבחינים בהם. זה בדיוק מה שניסינו לברר עם גיל, עד כמה לדעתו יש אינדיקציות לגבי התנאים הכלכליים העתידיים, האם הם עשויים להעיב או שאולי להיפך, ובעצם מהלכי העליות מרמזים על כך שהרע לא היה כל כך נורא.

 

“נתחיל קודם עם מה שנקרא חוכמת ההמונים, בהסתמך על מה שנקרא – Consensus Forecast' שמסתמך על מאות חזאים בעולם, ממדינות שונות ומארגונים שונים. מבחינת המספרים, אין אף מדינה שבצמיחה חיובית השנה. ניתן לראות שההתכווצות הכלכלית הגדולה יותר היא באיחוד האירופאי. מאיזה כיוון שלא מסתכלים על זה, מערב אירופה חטפה את המכה הקשה ביותר, כמעט מכל כיוון אפשרי, בוודאי מהביקושים המקומיים לתיירות לאירופה שגדולה פי כמה מאשר התיירות לארה”ב וצפון אמריקה.”

 

אתה מדבר על אירופה כמקשה אחת, אבל מן הסתם יש הבדל בין המדינות השונות

 

"נכון, אירופה היא לא מקשה אחת, אבל באופן כללי, גם תיירות, וגם תלות גדולה יותר בייצוא ובסחר חוץ מאשר ארה"ב, גרם לזה שאירופה, ככלל, נראית באמת במצב קשה מאוד מבחינת הפעילות הכלכלית.

 

במסגרת המדינות המפותחות, המדינות שבולטות כאן הן קודם כל איטליה, שבלטה בצורה הקשה ביותר בזמן הפגיעה של הווירוס, יחד עם זאת מאז התחלת חודש מאי, איטליה מצויה במסלול מהיר מאוד של התאוששות, יותר מהיר אפילו מרוב המדינות המפותחות. הרבה מזה נוגע לכך שאיטליה, ברגע שההזדמנות הגיעה, והיו מוכנים לקחת את הסיכון הם נפתחו מחדש לפעילות, עם דגש מאוד חזק של פתיחת הסקטור התעשייתי, שהוא יחסית גדול באיטליה. להבדיל, אנגליה שנפגעה אמנם פחות מאיטליה בשלב הראשוני של הווירוס, וגם נהגה אחרת במדיניות ההסגרים, אנגליה כמעט ולא מתאוששת. ההתאוששות שם היא מאוד איטית."

 

איך אתה מסביר את ההתאוששות האיטית של אנגליה, שגם להם יש סקטור תעשייתי מאוד חזק

 

"האנגלים הלכו עם איזשהו ניסוי, של הידבקות המונית, שתייצר חיסון המוני. זה לא כל כך הצליח להם. הניסוי הזה גורם לכך שעכשיו בשלב ההשתחררות מההסגרים הם לא יכולים להשתחרר מהר והם צריכים להמשיך עם מהלך מאוד מאוד מוגבל ולכן ההתאוששות שם איטית."

 

איך אנחנו רואים את ארה"ב מבחינת עדכון נתוני הצמיחה?

 

"ארה"ב, גם היא אולי לא הוכתה קשה כמו מדינות אירופה, אבל תהליך ההתאוששות הוא איטי, לאור האיטיות בכניסה לסגר. אפשר גם להוסיף שאי השקט החברתי, לא ייטיב עם ארצות הברית."

 

אתה גדלת בארצות הברית, מה אתה חושב על ההתפרעויות שם?

 

"אכן, גדלתי בארצות הברית, בלוס אנג'לס, וזכור לי תקופות של אי שקט, ואני יכול לתרגם לאפקט השלילי מבחינת אמון הצרכנים, ביטחון העסקים, וחוסר הרצון לצאת. הנתונים מראים ירידה של כמעט 6%, ויכול להיות שהמספר הזה יהיה עוד יותר שלילי, לנוכח מה שקורה שם."

 

באופן מפתיע נראה שמזרח אסיה מתאוששת מהר יותר

 

"אכן, אפשר לראות שהמכה שם פחות קשה. בדרום מזרח אסיה יש 2־3 מדינות שבולטות יחסית לטובה, אלה מדינות שהמכה הראשונית שהן ספגו לא היתה כל כך קשה, או שקרו דברים אחרים בכלכלה שמאוד עזרו למדינות האלו לעמוד חזרה מהר על הרגליים. מדובר על טאיוואן ועל דרום קוריאה, אלו מדינות הייטק לכל דבר, שגם ביצעו שם פעולות אסרטיביות מאוד, עם הרבה בדיקות, והשתלטו מהר מאוד על המצב. גם סינגפור, למרות שהיא מדינה קטנה, נראית לא רע. הודו, נפגעה מאוד מסגר ממושך, ובינתיים רואים שהיא בקושי מתאוששת."

 

הם עדיין עד היום בסגר ברמה כזו או אחרת

 

"בדיוק. לכן כשמסתכלים על מדדי הפעילות, בעצם רואים את רמת הפעילות של הודו שעומדת על פחות או יותר מחצית בחצי מרמת הפעילות שהייתה בחודש פברואר."

 

מה שאתה אומר, בעצם כבר נמצא על השולחן, זה די ברור שהתוצר אצל כולם ייפגע, אבל במקביל אנחנו רואים חזרה לצמיחה ב־2021

 

"מבחינת 2021, תחזיות הצמיחה עודכנו במרבית המדינות כלפי מטה. בנוסף, ברוב המדינות ניתן לראות שיחלוף זמן עד שנשוב לרמת הפעילות שהייתה ערב הסיטואציה שנוצרה. קח למשל את ארצות הברית, אם השנה הם ירדו ב־5.6%, בשנה הבאה הם יצמחו ב־4.4%, זה אומר שעדין הם לא חוזרים לרמת התוצר של 2019, זה יהיה תהליך ממושך מאוד."

 

איך אתה מסביר את ההתנהלות של השווקים עם מהלכי העליות, שרואים בשוק ההון האמריקאי, נגמר המשבר

 

"יש נתון שאני עוקב אחריו, לפחות 30 שנים, ועד היום אני אקדים ואומר שהוא לא פספס התראה מוקדמת של אף נפילה משמעותית בשוק המניות האמריקאי. היחס הזה מציג הוא מציג את מדד ה־NYSE, מחולק בתוצר הנומינלי. כשהגרף עולה מספיק, השוק נהיה כל כך מתוח, כל כך גבוה כך שלא ממש משנה מה יהיה הטריגר שיוביל למהלך הירידות, אבל כל דקירה הכי קטנה תגרום לדבר הזה לאבד אוויר. זה קרה בסוף שנות ה־90, זה קרה לפני הדוט.קום, וזה גם קרה בערך שנה לפני תחילת התפרקות משבר הסאבפריים של 2008, איפשהו לקראת סוף 2007.

 

ב־2018, קיבלנו אינדיקציה שהגענו לערך קריטי. אמרו, לא יכול להיות. בכל פעם יש סיפור שמסביר לי למה אני לא צודק. אנחנו זוכרים מה היה ברבעון האחרון של 2018. בתחילת 2020, ראינו שאנחנו נמצאים הרחק מחוץ לסטיית תקן אחת, אמרנו שהשוק מספיק גבוה, ושלא משנה איזו דקירה תבוא, השוק צריך לרדת. אכן באה דקירה, גדולה.”

 

האם מבחינת המדד הזה הירידות שראינו הספיקו? העליות החזירו אותנו חזרה לרמה שלפני המשבר?

 

"בסך הכל השוק לא כל כך ירד, ובאמת רואים בימים האחרונים, במיוחד בשבוע האחרון (השבוע השני של יוני – מ.מ.), שקצת קשה לשוק עם המצב הזה."

 

העובדה שהשווקים ירדו, אבל מיהרו לעלות באפריל מאי, מעלה את החשש שמא עלו מהר מדי?

 

"אם בוחנים את שיעור השינוי השנתי ברווחיות החברות בארצות הברית, והכוונה לרווחיות של כל הסקטור העסקי בארצות הברית לא רק של החברות הנסחרות, אל מול השינוי השנתי של ה־S&P500, ואפשר לראות שאחרי תקופות ממושכות שמדד ה־S&P500 עולה יותר מאשר הרווחיות, לפעמים זה נמדד גם בשנה שנתיים שבהם שוק המניות עולה יותר מהרווחיות, מגיע תיקון מאוד גדול כלפי מטה.

 

מה שרואים לאחרונה, זה שיש ירידה ברווחיות של החברות. עם הצפי של הנתונים של הרבע השני של השנה, השלילי כבר עשוי להפוך לשלילי דו־ספרתי, ולא לגמרי ברור איך הרווחיות הזאת תתפתח במחצית השניה של השנה.

 

זה אומר, שעם הצפי הזה שב־2020 הרווחיות של החברות תהיה שלילית, קשה לי לבוא ולהגיד שאני מרגיש מאוד נוח ששוק המניות ממשיך ועולה, למרות התיקונים שהיו ברוב השבוע האחרון (השבוע השני של יוני – מ.מ.).”

 

זה אומר שאתה לא אופטימי

 

"כל הזמן אומרים שהפעם זה שונה, ושהמציאות משתנה, ושזה לא אותו דבר, שיש כאן התייעלות מדהימה, אלה הסברים שגם שמעתי בעבר, גם בפעמים קודמות שהמערכת הזו הרימה דגל אדום. בסוף זה התברר כנכון.

 

יכול להיות שהשוק בא ואומר לעצמו 'אוקיי מה שקורה עכשיו זה לא נעים אבל זה לא נורא ולא צריך לרדת יותר מזה', יש לי איזה מידה של ספק, מה גם שאיפשהו בימים האחרונים הפכתי לקצת יותר פסימי – גם בגלל האי שקט החברתי שהזכרתי, גם מבחינת חשש מפני גלים חוזרים של המחלה.

 

דרך אגב, מי שעוקב אחר שוק אגרות החוב הקונצרני, ראינו לאחרונה בדירוגים השונים, איך מהלך ירידת התשואות ברוב הדירוגים התחלף לאיזשהו מהלך, אמנם עדין קטן יחסית, של עליית מרווחים."

 

אחד הדברים שראינו זה תגובה מאוד מהירה בארה"ב של הפד וגם של הממשל עצמו, עם הזרמת נזילות מאוד גדולה לשווקים, יכול להיות שזה תדלק את גל העליות הנוכחי, אבל אם אני קורא נכון את מה שאתה אומר, לא תהיה לזה השפעה מעבר לטווח הקרוב

 

"מאחר ואני לא לגמרי בטוח שהריבאונד שייחלנו לו, יכול לבוא כל כך מהר, אז אני בוחר להביע ספק לגבי האפשרות שהשווקים ימשיכו במסלול חיובי.

 

אני שומע כל מיני ראשי תיבות שנשמעים כמובן יותר טוב באנגלית, שמנסים להסביר מדוע השווקים עולים – הראשון זה 'FOMO' – Fear Of Missing Out, אנשים רואים את העליות, ונבהלים שהם לא בתוך הסיפור הזה, אז הם לאט לאט מצטרפים, בין אם זה נכון ובין אם לא נכון להצטרף. והשני זה 'TINA' – There Is No Alternative – אין אלטרנטיבות אחרות.”

 

מן הסתם האחד קשור לשני

 

"כן בדיוק. אין אלטרנטיבה ואני לא רוצה לפספס את הטרנד, אז בין אם זה מוצדק שיהיו שווקים בעליה ובין אם זה לא מוצדק השוק יצביע ברגליים. השוק עושה את זה הרבה פעמים, הוא מצביע ברגליים. היחס שבין שווי שוק לתוצר, או מצב שבו שוק המניות עולה בלי קשר לרווחיות השוק, יכול להחזיק פרק זמן מסוים, אבל לפחות ניסיון מהעבר, גם כשמסתכלים עשרות שנים אחורה, זה לא יכול להימשך לעד. עכשיו כמה זמן זה לא לעולם, בדרך כלל שנה של התנהלות השווקים בדרך שהיא מנותקת מהמאקרו מהגורמים הבסיסיים זה פחות או יותר טווח הזמן הסביר שדברים עוד יכולים להמשיך ולעלות, רק בגלל ה־ FOMO או ה־ TINA או כי ‘הפעם זה אחרת’.”

 

או שהשווקים חושבים שהכלכלה תשתפר בקצב מהיר יותר מהחזאים הכלכליים

 

"אני חושב שעדיין חובת ההוכחה היא על המשתנים המאקרו כלכליים, שצריכים להצביע על שיפור ניכר ולתמוך באותה עליה של השווקים. עד אז אני שם סימן שאלה גדול לגבי מידת הביסוס של זה.

 

אם כבר פתחת את נושא המדיניות. אז אכן הפד פועל בעוצמה ובעוז והמאזן שלו בעצם הוכפל מאז השפל שבו היינו בספטמבר 19', להזכיר שהוא נכנס לקושי מאוד גדול בשוק ה־REPO. המערכת הבנקאית היום מאוד נזילה, כך שבמובן הזה הפד עשה את שלו בצורה טובה מאוד. הוא מבטיח נזילות והוא גם משפיע על רמת הריבית לטווחים השונים, בשאיפה שזה יעודד פעילות כלכלית ככל שניתן.

 

יש אינדיקטור שמוציא הפד של שיקגו, וזה מידת הלחץ בתנאים הפיננסים, זה מדד שמשלב כל מיני אינדיקטורים של מרווחים, ריביות, תנודתיות וכל מיני דברים אחרים. ככל שהמספר גבוה יותר, זה מצביע על רמת סטרס גבוהה יותר. רואים שרמת הלחץ יורדת, אם כי לא לרמות שלפני הקורונה. עכשיו זה עומד על 0.53, כשלפני כן הוא עמד על בין 0.7-0.8. המשמעות היא שהפד ימשיך להיות על המשמר וימשיך להיות מאוד מאוד פעיל בשווקים.

 

הפד לא לבד, גם הממשל פעיל מאוד, עבודתו לא תמה, והוא באמת הביא טריליונים לשוק בצורה של סיוע."

 

 

לא רק הפד, כל הכלכלות שפכו הרבה מאוד כסף

 

"מבחינת אחוזי תוצר, ארצות הברית פשוט שברה את הסקאלה. כלכלות אחרות שפכו כסף בצורה הרבה יותר מתונה. ההערכה היא שהגירעון השנה בארה"ב יעלה על 20% תוצר, כאשר מלכתחילה היה צפוי להיות 4.5-5% תוצר.

 

לא כל הגירעון מגיע מפעילות הממשל, כי המשבר גם צמצם פעילות, הקטין הכנסות של הממשל ממסים, והגדיל תשלומי העברה. אבל אני מעריך שסדר גודל של 15% תוצר הגיעו מפעילות פיסקאלית אקטיבית יזומה שבאמת מגיעה לשטח.

 

הגירעון הגדול בארה"ב מחייב מימון, ומדובר בהיקף של למעלה מ־4 טריליון דולר שצריך לגייס. הפד כמובן פעיל מאוד וקונה חלק מאיגרות החוב האלה, אבל הוא לא בדיוק קונה באותם טווחים לפידיון שהממשל מנפיק, אז נוצר מעין miss-match שבא לידי ביטוי בכך שבתקופה שהתשואות בחלק הקצר קרובות לאפס, בטווחים הארוכים יותר עד הקצה של 30 שנה התשואות שבו ועלו לרמה שהם היו לפני שלושה חודשים וקיבלנו עקום הרבה יותר תלול מאשר ראינו בעבר.”

 

זה גם בסך כל בסדר, אחרי שהיה עקום הפוך גם תקופה מסוימת

 

"השוק כרגע מעריך שריבית הפד תישאר ברמה אפסית, היו כל מיני דיבורים על ריבית שלילית, קשה להעריך כרגע אם זה יקרה. אני חושב שזה ידרוש החמרה מאוד משמעותית של המצב בארה"ב לפני שיעשו את זה. לפני כשנה העקום היה שטוח, ודיברו על חשש להתהפכות ושיפוע שלילי, פתאום הוא נהיה תלול ברמה של 60-70 נקודות, יותר מכפול. חלק מהסיפור פה זה שאין התאמה בין מה שהפד קונה למה שהממשל הפדרלי מנפיק.

 

מעניין שדווקא ההשקעות של הסקטור העסקי בארה"ב בתחומים מסוימים, לא נפגעו, במיוחד בתחומים שקשורים לתשתית טכנולוגית, תוכנה דברים כאלו. ההשקעות שם ממשיכות ועם ההשקעות ימשיכו ויגדלו או לפחות לא יתמתנו ותהיה התמתנות משמעותית של החיסכון, כמו שראינו בשנים עברו זה יכול להיות מסוג הדברים שיכולים לשמר או לדחוף את תלילות העקום, ברמה יחסית גבוהה.

 

האם מהלכי הממשלות והבנקים לא ייצרו בכל זאת אינפלציה, למרות הצמיחה הנמוכה?

 

"נכון לעכשיו, האינפלציה תהיה אפסית. אם היא תגיע, היא תבוא בשלב מאוחר יותר, והייתי אומר שהיא תבוא באופן חלקי ואולי באופן יזום."

 

למה באופן יזום? הרי שהכסף שמזרימים אמור לעודד ביקושים ואמור לייצר אינפלציה וזה לא קורה 

 

"הקשר הוא לא עובד בצורה כל כך פשוטה כי הכסף זורם בעיקר לבסיס הכסף. זה לא כסף שבהכרח זורם במישרין לכיסי משק הבית. זה קרה גם במשבר 2008, הממשל הזרים המון כסף, והבנקים הגדילו מאוד מאוד את הרזרבות, שלהם קלטו את הכסף אבל לאור החשש, לא הזרימו את האשראי הזה לציבור. בסופו של דבר הצרכן הפרטי מהגידול המסיבי הזה בהדפסה של הבנק המרכזי לא ראה עוד גידול של כסף בכיס שלו ולכן זה לא בא לידי ביטוי באינפלציה."

 

המצב הנוכחי, בהקשר של אינפלציה, מזכיר לבפמן את הדוקטורט שלו, מ־92' שעסק בנושא שנקרא מס אינפלציה, מס שהממשלה גובה מהתושבים או ממי שמחזיק את הכסף שהיא הדפיסה בכך שהערך הריאלי של הכסף נשחק כתוצאה מזה שיש אינפלציה, ואז השווי של שטר מודפס הולך ויורד לפי קצב האינפלציה.

 

בנוסף, לדבריו, החוב שמגדילים היום זה המיסים שהדורות הבאים ישלמו כדי לפרוע את החוב, מה שאומר שיהיה צורך להגדיל את המקורות, ואחת הדרכים לממשלה להגדיל את המקורות זה להטיל מיסים, כשאחד המסים האפשריים זה מס אינפלציה. בעיקר אם החוב של הממשלה הוא חוב נומינלי, ככל שיש יותר אינפלציה השווי הריאלי הולך ונשחק.

 

לאור זאת, לדברי בפמן, "יכול להיות שלא שנה הבאה ולא שנה אחרי זה אבל לטווחים ארוכים יותר אנחנו נראה את האינפלציה שבה וצצה. ציפיות האינפלציה היום בארה"ב ל־5 שנים או 10שנים קדימה הן ברמה מאוד נמוכה, סביב אחוז אחד בלבד, וזה כאשר בארה"ב יעד האינפלציה הוא של 2 אחוזים. הפד במהלך השנה האחרונה הדגיש שוב ושוב שהוא לא יתרגש אם האינפלציה תסטה כלפי מעלה מהיעד."

 

האמריקאים הגיבו מהר וחד מאוד, אתה יכול להגיד אותו דבר גם על התגובה של ממשלת ישראל והבנק המרכזי?

 

"בנק ישראל, בגדול מבלי להיכנס לניואנסים של כמה ימים לקח לו לעשות כל דבר, בסופו של דבר עשה את כל מה שהיה צריך להיעשות. יותר זמן פחות זמן זה נפתר ונפתר יחסית מהר."

 

מה עם התנהלות הממשלה?

 

"הזכרנו קודם שהגירעון שצפוי להיות בארה"ב הוא סדר גודל של 20% תוצר, אני בכוונה מביא את ארה"ב כי היא הדוגמא היותר טובה למדיניות כפי שאמרת שהופעלה בצורה יחסית מהירה ובצורה משמעותית מאוד ואני חושב שמהלכי הניהול בארה"ב עדיין לא נגמרו, כי אנחנו לא ממש רואים את ארה"ב כבר שבה לפעילות נורמלית.

 

תגובת המדיניות בישראל, אנחנו מדברים על גירעון שצפוי להיות השנה בסדרי גודל של קצת יותר מ־9% תוצר, בנק ישראל מדבר 11% אחוזי תוצר, כשאת השנה התחלנו עם 3.5% גירעון, אז מדברים על בערך גידול של 6% תוצר, זה לא הרבה יחסית לארה"ב. זאת אומרת הממשלה עשתה אבל לא עשתה המון, וסך הכל השנה הגירעון לא יהיה גדול. זו שנה שנכנסנו עם התנהלות תקציבית של 1/12 בהיעדר תקציב מאושר, ולכן מלכתחילה זה קצת הגביל. החשש שלי בעיקר נוגע לעסקים קטנים ובינוניים, עסקים בענפים רגישים."

 

איזה ענפים נחשבים רגישים חוץ מתחום התיירות?

 

"תיירות זה גורם משמעותי. הוא גולש לספקים נוספים. בידור ופנאי רואים נפגע מאוד, וגם בהרבה מאוד תחומים של צריכה פרטית – ביגוד, כלי בית. כמעט כל דבר שהוא איננו מזון נפגע בצורה משמעותית, עם דגש על עסקים קטנים ובינוניים, שלהם מלכתחילה הכיסים לא מספיק עמוקים בשביל לשרוד מצב כזה.

 

זה חבל, משום שברגע שלא עושים את המקסימום, יש קצת אובדן של תשתית כלכלית. הרי כשהמשק ישוב ויתאושש, ואני מקווה שזה יהיה לפי התחזית היחסית אופטימית שלנו, ב־2021, יכול להיות שלא יהיו שמה את כל החברות והעסקים שצריך היה שיהיה על מנת באמת לממש מהלך חזרה."

 

מה שאתה בעצם אומר שהעובדה שלא סייעו מספיק מהר ומספיק בעוצמה למגזרים שונים זה מה שיכול גם להעיב על הצמיחה

 

"נכון, אל תשכח שבתוך נתוני התוצר נמצא הסקטור הציבורי, אם אתה מסתכל רק על הסקטור העסקי, רואים שהוא לא חוזר באופן מלא. אם אני מסתכל על הרמה הריאלית במחירים קבועים של תוצר הסקטור העסקי, ב־2019 זה היה משהו כמו 1.34 טריליון שקל, אולי איפשהו ב־2022 נגיע חזרה לאיפה שהיינו ב־2019 וגם זה עם סימני שאלה לא קטנים. קח בחשבון שהאוכלוסייה גדלה ב־2%."

 

לאחרונה הוצאתם סקירה, עם אזהרה די משמעותית בכל מה שקשור לנדל"ן מניב, אתה רוצה להרחיב על זה קצת?

 

"אנחנו בסקירות השונות כתבנו ובחלק מהמקרים גם הראנו סימולציות שבצד ההיצע, הערכנו שיש עודף היצע די משמעותי גם בתחום המשרדים, יש גם עודף היצע בצנרת, בשלבי בנייה, אז עוד לפני שהכתה אותנו הקורונה היינו במצב של עודפי היצע בתחום נדל"ן מסחרי."

 

הכוונה לנדל"ן מסחרי בארץ

 

"כן נדל"ן מסחרי, ונדל"ן משרדים. אם כי משרדים היה פחות בעייתי, כי ככל שהמשק צומח בכיוון של שירותי הייטק זה מייצר ביקוש למשרדים. צריך לבחון עכשיו עם עניין העבודה מרחוק. מה שקורה עכשיו ברגע שהפעילות הכלכלית יורדת, עם דגש על הסקטור העסקי ועל הצריכה הפרטית, גם הביקוש לשטחי מסחר הולך להיפגע, וזה מייצר תנאים לא נוחים שכנראה נראה תהליך של ירידה בשיעורי תפוסה של נדל"ן שאיננו למגורים וסביר להניח שאנחנו גם נראה ירידות מחירים."

 

אתה כורך בתוך זה גם את הקניונים?

 

“בהחלט. יש הרבה שטחי מסחר, ואני חושב שהמצב של הקניונים יותר חמור מאשר מרכז קניות שהולך ונבנה בלב שכונה חדשה שנבנית. הקניונים התבססו על סוחרים שחלקם באו מענפים שאצלנו מסומנים כענפים מסוכנים מלכתחילה, אם הם מפנים את השטחים האלה, ובמקום זה צריך להכניס חדר כושר שמשלם הרבה פחות מאשר רשת אופנה, אני חושב לפחות לשנה שנתיים הקרובות לנדל”ן שאיננו למגורים

 

בתוך זה אתה כורך גם את הנדל"ן המסחרי בארה"ב

 

"זה סיפור די דומה. ככל שהציבור האמריקאי לא ימהר לחזור למרכזי הקניות. ארה"ב היא המדינה הרוויה ביותר בעולם בשטחי מסחר לנפש, וככל שהציבור לא יחזור לשם וכן יאיץ את המעבר לרכישות אונליין, גם בגלל הקורונה, גם בגלל האי שקט החברתי, זה לא מבשר טובות.

 

אתה חושב שיש גם סיכוי שנראה ירידת מחירים במגורים?

 

"אני לא חושב שתהיה ירידה משמעותית. אולי ירידה קלה חולפת, לא משהו משמעותי. זה שוק מאוד הדוק. אין הרבה היצע בצנרת. התחלות הבנייה היום הן בקצב איטי יותר מאשר תוספת משקי בית מדי שנה. אנשים צריכים לגור איפשהו. יכול להיות שהם לא יכולים כבר לקנות, את מחיר למשתכן הפסיקו זמנית, אז גרים בשכירות, אז צריך לבוא משקיע נדל"ן, שכבר לא רוצה להיות בהשקעות פיננסיות אלא קונה דירה. אי הוודאות יכולה להחזיר קצת את המשקיעים לשוק הזה. אבל הכי חשוב זה ששוק המגורים לא נמצא במצב של עודף היצע, אם כבר הוא נמצא במצב של מחסור בהיצע."

 

הערכה לגבי מחירי הסחורות, נפט ב־45$?

 

"לפני שהוא יגיע חזרה ל־45$, זה גם תלוי על איזה סוג נפט מדברים, עוד צפויה לנו תנודתיות, משתי סיבות מרכזיות: ראשית יש פסימיות מחודשת לגבי הביקוש לאנרגיה, גל שני וכיו"ב, הביקוש הגדול לנפט מגיע בעיקר מתחבורה אווירית תחבורה, ימית, אם הביקוש הזה לא מתאושש, זה ישפיע לרעה על המחירים. דבר שני זה צמצום מאוד חד שהיה בתפוקת הנפט מצד רוסיה, אפילו ארה"ב צמצמה. זה בדרך כלל לא מחזיק מעמד זמן רב, אני חושש שבעוד חודשיים שלושה אנחנו נימצא במצב שבו רוסיה וגם מדינות אחרות, אפילו פחות קואופרטיביות עם המגבלות יבקשו להגדיל תפוקה ואז אנחנו שוב פעם נהיה במצב של ביקוש חלש, היצע גדול, במחירים שלא ממש מצליחים לשמור על רמתם.

 

כיוון של שקל־דולר

 

"הדעה שלנו זה כמה שנים היא שברוב השנים, אולי למעט 2018 שהייתה יוצאת דופן, וגם השנה, רואים בסך הכל את השקל חזק. מה שעומד מאחורי זה, בעיקר חשבונות החוץ של ישראל, הם חזקים. המשק הישראלי נהנה מעודף בחשבון השותף. בנוסף, מתישהו נראה התאוששות בהשקעות בחברות ישראליות.

 

הכוחות האלה צפויים על פני זמן להביא להתחזקות של השקל בקצב של בערך 2% לשנה, כמספר ברמת הממוצע השנתי."

 

נחזור לסיום לשוקי ההון, כמסתכלים על ישראל ביחס לארה"ב פה המכפילים הרבה יותר נמוכים מאשר שם, וזה יכול להביא לעדיפות של שוק ההון המקומי על פני זה האמריקאי בתקופה הקרובה?

 

“אני לא חושב שאפשר לדבר ברמה של שוק באופן כללי. אני חושב שבישראל יש כמה חלקים מאוד מעניינים – בעיקר כל מה שקשור לטכנולוגיה, סייבר, פינטק או תוכנה.”

 

אלה לא דברים שנמצאים שם בשוק ההון המקומי

 

"אבל שם הייתי מחפש את האפשרויות." ||