האם השקל יקר או לא יקר?

יקר או לא יקר?

זו השאלה של כל מי שמנסה לנתח כיום את מצבו של המטבע הישראלי.

התשובה,

להפתעתם של רבים פשוטה ביותר: תלוי מול מי. מול הדולר התשובה נראית אולי ברורה, אבל הדולר כיום חלש בכל העולם וכמעט מול כל מטבע אפשרי, כך שלפעמים חוסנם של מטבעות שונים מבטא יותר את חולשת הדולר מאשר את האטרקטיביות של אותם מטבעות או את הכלכלות שהם מייצגים.

כך למשל היורו ההולך ומתחזק מול המטבע האמריקאי - תופעה שנובעת פחות מהשגשוג או הצמיחה המהירה בגוש המטבע האירופי האחיד (כי אלה אינם קיימים כיום), אלא יותר בשל החולשה המתמשכת בכלכלת ארה"ב.

בנק ישראל אמר לא אחת כי השוואת שער החליפין של השקל מול הדולר היא לא רלוונטית מבחינתו. לפי סטנלי פישר, שער החליפין שיש להתייחס אליו הוא מול סל המטבעות, הכולל גם את היורו ואת שאר המטבעות המובילים, מאחר שהמשק הישראלי מושפע לא רק מכלכלת ארה"ב אלא גם מכלכלות גוש היורו ומדינות נוספות.

מכאן שהשאלה הרלוונטית צריכה להיות: האם השקל יקר מול סל המטבעות?

התשובה שלנו היא לא.

ניתן ללמוד על כך משני היבטים: החשבון השוטף במאזן התשלומים ושער החליפין הריאלי האפקטיבי. אחרי שברבעון הראשון והשני של 2009 היה לישראל עודף במאזן התשלומים של יותר מ-8 מיליארד דולר בכל רבעון, ברבעון השלישי כנראה שהעודף היה גדול עוד יותר. ב-30 השנים האחרונות לא היה למדינת ישראל עודף אדיר כזה במשך כמה רבעונים רצופים.

החשבון השוטף במאזן התשלומים (במיליוני דולרים)

 
 
המשמעות של עודף במאזן התשלומים היא שהיצוא גדול הרבה יותר מהיבוא - ואם השקל לא היה תחרותי, הרי שלא היה קיים עודף ברמות כאלה. מעידים על כך גם נתוני היצוא והיבוא של המשק לחודש אוקטובר שהיו גבוהים באופן מפתיע מהמצופה ומעידים על התאוששות מהירה מהצפוי בפעילות הכלכלית. אם השקל היה יקר, הרי שהיצוא לא היה יכול לצמוח בקצב מהיר כל כך.

מדד נוסף שממנו עולה שהשקל לא יקר הוא שער החליפין הריאלי האפקטיבי. מדד זה בוחן את חוסנו הריאלי של השקל מול סל המטבעות בניכוי אינפלציה. הסל מורכב מ-50% דולר, 25% יורו, 5% ליש"ט, 5% ין יפני ו-15% מטבעות אחרים. עלייה במדד מסמלת תיסוף ריאלי וירידה - פיחות ריאלי. האינדקס שלאורו נבדוק את הנתונים (100 נקודות) הוא השער הממוצע בין 1990 ל-2007.

כפי שניתן לראות מהגרף, השקל כיום אמנם חזק יותר מכפי שהיה ב-2004-2006, שנים שהתאפיינו בצמיחה כלכלית חזקה, אך הוא נמוך מהממוצע של 20 השנים האחרונות. יתר על כן, משילוב שני הגרפים שהצגנו כאן עולה שדווקא בשנים 2004-2006 השקל היה חלש מדי – מה שאיפשר את היווצרות העודף הגדול בחשבון השוטף באותה תקופה. מהגרפים גם ניתן ללמוד כי כל הטענות על כך שהשקל כיום חזק, מבוססות במידה רבה על רמתו ב-2004-2006 והרי הראנו כאן כי דווקא בשנים אלה השקל היה חלש מדי ולא שכיום הוא חזק מדי.

שער חליפין ריאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות (100 נקודות=הממוצע 1990-2007)

לפיכך, לא נתפלא אם לאורך זמן השקל דווקא יתחזק מול סל המטבעות. להערכתנו, השקל יכול להתחזק גם מול הדולר והיורו.  שני המטבעות ייחלשו בעולם, בעיקר מול מטבעות מזרח אסיה, אך מסיבות שונות. הדולר ייחלש בגלל מאזן התשלומים בארה"ב, ההרחבה המוניטרית והגירעון הענק. היורו ייחלש בגלל שכלכלת אירופה מקרטעת ונראה שהריבית שם תהיה נמוכה עוד הרבה יותר זמן מבארה"ב. לכן שני המטבעות האלה, או אפילו רוב המטבעות של השווקים המפותחים, אינם מעניינים להערכתנו כאפיק השקעה כיום.

הדולר עשוי להיות מעניין למשקיע ישראלי בעיקר כאמצעי הגנה על תיקי מניות. מאז פרוץ המשבר הנוכחי ב-2007, בולטת קורלציה שלילית בין הדולר ל-S&P500 וכשהמניות עולות הדולר יורד ולהיפך. לפיכך, בתיק אג"ח עם מרכיב מנייתי מוגבל, יש כיום הגיון באחזקת מרכיב דולרי מוגבל שעשוי להגן על המשקיע במקרה של מימושים בשוקי המניות.

הכותבים הם מנהלי קרנות נאמנות בהראל פיא מקבוצת הראל פיננסים. לכותבים עשוי להיות עניין אישי במסמך זה, שכן הם עשוי להחזיק ו/או לבצע עסקות בניירות הערך הנזכרים במסמך זה בעבור הקרנות ו/או בעבור עצמם. אין לראות במאמר זה משום שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.