פרשנות שווקים || בנק הפועלים || קצב ההדבקה בישראל דומה לזה של ארה“ב וברזיל

 

ישראל

העלייה היומית במספר החולים המאומתים בישראל דומה לזו של ארה"ב וברזיל – כ-200 איש לכל מיליון תושבים. באירופה שיעור הנדבקים החדשים נמוך בהרבה, אם כי גם שם יש התפרצויות מקומיות שמגבילות את הפעילות. בישראל קצב ההדבקות טרם מאפשר יצירה של שגרה כלכלית, וברור שהשמים לא יפתחו עד שלא נראה ירידה בהדבקות לרמה האירופאית. הפגיעה בכלכלה המקומית הופכת להיות דומה לזו של מדינות אירופה, בהן הגל הראשון היה הרבה יותר חמור. אנו מעריכים כי התוצר צפוי להתכווץ השנה בכ-7%, כלומר ירידה בתוצר לנפש של 9%.

נתוני שוק העבודה מהמקורות השונים מציגים תמונה לא אחידה, והאמת היא כנראה כמו תמיד באמצע. סקר כוח אדם של הלמ"ס מצביע על שיעור אבטלה פורמלי של 5.2% במחצית השנייה של חודש יוני. אם מודדים גם את העובדים בחל"ת בעקבות הקורונה, ובכלל זה את אלו שנטשו את שוק העבודה בעקבות הקורונה, אז שיעור האבטלה עומד על 11.8%. הלמ"ס מבצעת סקר נוסף בקרב המעסיקים, ועל פי סקר זה, אם סוכמים את מספר המפוטרים, את העובדים בחל"ת בעקבות הקורונה, ואת המובטלים ערב מהשבר אז שיעור האבטלה עומד על כ-18%. נתוני שירות התעסוקה מבוססים על רישומי העובדים (במטרה לקבל דמי אבטלה) ולא על סקר, והם מצבעים על שיעור אבטלה של 21%. בסקר כוח אדם של הלמ"ס מספיק אם העובד ששהה בחל"ת הועסק יום אחד, בכדי שהוא יוגדר למעשה כמועסק ולא כעובד בחל"ת. מנגד נתוני שירות התעסוקה לא תמיד מתעדכנים בכמות העובדים ששבו מחל"ת ולא טרחו לעדכן את שירות התעסוקה. מבחינת ההשפעה על המשק, שיעור האבטלה נמצא כנראה באיזו נקודה בין אומדן סקר כוח אדם של הלמ"ס (11.8%) לבין זה של שירות התעסוקה (21%).

 

הירידה באינפלציה בישראל הייתה חדה יותר מזו שבאירופה ובאמריקה, למרות שהפגיעה במשק היא די דומה, וגם שיטות האמידה של המחירים הן דומות. אנו מעריכים שברוב סעיפי המדד השפעת הקורונה כבר מיצתה את עצמה, ולעיתים אף הביאה לירידת מחירים שכנראה אינה בת-קיימא. לדוגמה, מחירי הנסיעות לחו"ל, והנופש והארחה בישראל צפויים להערכתנו לתקן כלפי מעלה בחודשים הקרובים, או כשיתחדשו הטיסות. נייר עבודה של בנק ישראל מציין שהקורונה הביאה להטיה כלפי מטה במדידת האינפלציה, בשל גורמים כמו מעבר לרכישות מקוונות, או שינוי בטיב השירות. מנגד, סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן כמעט לא הגיב עד כה, וככל ששיעור האבטלה יוותר גבוה, אנו עשויים לראות גם ירידה במחירי שכ"ד. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים, כלומר אינפלציה נמוכה יחסית, שהיא בעיקר בהשפעת ירידה בסעיף הדיור במדד.

 

האם הבנקים המרכזיים יכולים לשמור על עקומי תשואות שטוחים לאורך זמן? בכדי לשמור על העקומים שטוחים בנק ישראל רוכש איגרות חוב ממשלתיות בתהליך בו הוא "מדפיס כסף". ההדפסה היא אמנם דיגיטלית, וכנגדה עומדים במאזן הבנק המרכזי איגרות החוב של הממשלה, אך מבחינת הציבור, האבחנה בין הממשלה לבנק המרכזי לא תמיד קיימת. תנאי נוסף לשמירה של העקום שטוח הוא אמון המשקיעים במדיניות בנק ישראל, כלומר הציבור צריך להאמין שהריבית תיוותר אפסית שנים ארוכות. ביפן הבנק המרכזי עושה זאת שנים ארוכות ומאזן הבנק המרכזי שלו הולך וגדל. בכל התהליך הזה האינפלציה ביפן לא עלתה. כלומר, יש מצבים בהם הבנק המרכזי יכול לשלוט לאורך זמן בעקום. המפתח הוא האינפלציה, אם בתהליך הדפסת הכסף לא נוצרת אינפלציה, עולים הסיכויים שהבנק המרכזי יצליח לשמור על עקום שטוח. סיכון נוסף הוא שהתשואות הנמוכות לא יוצרות לממשלה מוטיבציה לצמצם את החוב, כיוון שהוצאות הריבית נמוכות. בישראל במיתון בתחילת שנות האלפיים, עלויות מימון החוב זינקו, והממשלה נאלצה לבצע קיצוצים בתקציב על מנת להקטין את הגירעון והחוב. לאורך זמן השמירה על עקומי תשואות שטוחים תלויה בגורמים רבים, ולא רק בבנק המרכזי. התנאים העולמיים מסייעים כעת לבנק ישראל לשמור על עקום שטוח, כיוון שכל הבנקים המרכזיים בעולם נוהגים במדיניות דומה. עלייה באינפלציה, שינוי באמון המשקיעים ובמדיניות הממשלה, כל אחד מגורמים אלו יכול להביא להיתללות של העקום.

 

גלובלי

הגל השני של הקורונה בעולם הולך ומתעצם, והסיכויים לחזרתם של ההגבלות והסגרים גדל. על פי ארגון הבריאות העולמי, לקראת סוף השבוע נרשמו כ-284 אלף מקרי קורונה יומיים חדשים בעולם, שיא יומי מאז תחילת המגיפה. כמחצית מהגידול מיוחס לארה"ב וברזיל. בארה"ב, נרשמו בשבוע שעבר ארבעה ימים ברציפות בהם נרשמו מעל לאלף מקרי מוות מהנגיף בארה"ב. בהתאם להתפתחויות בארה"ב, מספר מדינות כבר הטילו מגבלות חדשות ועצרו הקלות המאפשרות פתיחה של עסקים רבים.

 

הזינוק העולמי בהתפשטות נגיף הקורונה וההסלמה במתיחות בין ארה"ב לסין, הביאו לירידות במדדי המניות העיקריים בשבוע האחרון. אחרי שלושה שבועות של עליות במדדי המניות, השבוע האחרון הסתיים בירידות שערים במרבית מדדי המניות בעולם והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה לרמה של 0.59%. המתיחות בין ארה"ב לסין גברה בשבוע שעבר עם דרישתה של ארה"ב מסין לסגור את הקונסוליה בעיר יוסטון. בתגובה, סין דרשה מארה"ב לסגור את הנציגות שלה בעיר צ'נגדו. מתיחות זו בין המדינות עשויה להוסיף ולהתעצם לקראת הבחירות בארה"ב בחודש נובמבר. 

הדולר נחלש מול האירו, עלייה במחירי המתכות היקרות – השוק מגיב להדפסות הגדולות? הדולר נחלש בשבוע האחרון בשיעור של 2% ביחס לאירו וב-1.7% ביחס לסל מטבעות חוץ. מתחילת השנה הפיחות של הדולר ביחס לאירו הגיע ל-4%. באשר לשוק הסחורות העולמי, בשבוע האחרון בלטה העלייה של 16% במחיר הכסף, ועלייתו מתחילת השנה מגיעה שיעור של 27%. הזהב עלה בשבוע האחרון ב-5%, ומחירו קרוב מאד לשיא של 1920 דולר שנרשם ב-11 בספטמבר 2001. 

 

ארה"ב: אכזבה מנתוני דורשי העבודה החדשים. לאחר 15 שבועות של מגמת ירידה בדרישות העבודה החדשות, הנתונים האחרונים הצביעו על עלייה שבועית לרמה של 1.41 מיליון דרישות חדשות, לעומת 1.3 מיליון בשבועיים הקודמים. אי-הוודאות לגבי חבילת החילוץ החדשה גדולה, ואחת מנקודות המחלוקת המרכזיות היא האם יינתן חידוש מלא או חלקי לתוספת לדמי האבטלה השבועיים שאישר הממשל האמריקני בסך 600 דולר. עלייה בשיעור האבטלה והפחתה אפשרית של דמי האבטלה עשויים לפגוע בהתאוששות המשק האמריקני. במדדי מנהלי הרכש נמשכה גם החודש מגמת ההתאוששות. האומדן למדד מנהלי הרכש של מגזר התעשייה ביולי, ע"י IHS Markit, עלה לרמה של 51.3 נקודות וזה של מגזר השירותים עלה לרמה של 49.6 נקודות. נתונים אלה עקביים עם התייצבות של סך התפוקה בחודשיים האחרונים. בדומה לחודשים הקודמים, מדדי מנהלי הרכש של ענפי התעשייה מצביעים על התרחבות בפעילות, ובמקביל המדדים לתפוקת ענפי השירותים ממשיכים לאותת על התכווצות, אם כי בשיעור מתון מהעבר. 

 

הריביות הנמוכות עוררו את שוק הנדל"ן. בחודש ביוני נרשמה עלייה של כ-21% במכירות של בתים קיימים ושל כ-14% במכירות של בתים חדשים. רמת המכירות של בתים חדשים חזרה לרמתה בחודש ינואר השנה טרם התפשטות נגיף הקורונה. ריביות המשכנתא בארה"ב, שירדו לרמת שפל של כל הזמנים - ריבית קבועה ל-30 שנה ירדה לרמה של 3.1%, תרמו לעלייה החדה במכירת דירות.

 

גוש האירו: שיפור באווירה הכלכלית על רקע חבילת החילוץ החדשה בסך 750 מיליארד אירו. לאחר דיונים ארוכים, האיחוד האירופי אישר בשבוע שעבר חבילת סיוע לכלכלות שנפגעו מהמשבר בסך 750 מיליארד אירו. 390 מיליארד אירו מהסכום יינתנו במענקים ו-360 מיליארד בהלוואות מקרן הסיוע החדשה. האיחוד האירופי צפוי לגייס את הכסף באמצעות הנפקת אג"ח משותפת, והכספים יינתנו למדינות בהתאם למידת הפגיעה של הכלכלות מהנגיף. מדדי מנהלי הרכש הוסיפו לרשום שיפור בחודש יולי, שיפור שבלט ביחס למדדי אמון אחרים. האומדן של מדד מנהלי הרכש של סך התפוקה בחודש יולי ע"י IHS Markit הגיע ל- 54.8. זה המדד הראשון מחודש פברואר מעל לרמה של 50 נקודות. ההתרחבות בפעילות חלה הן בענפי התעשייה והן בשירותים.