הנשיא דונלד טראמפ מתמודד עם ביקורת חריפה על ניהול המגיפה, שרחוקה מלהיות בשליטה, במיוחד בדרום ארה"ב. בינתיים, הכלכלה - הנושא הפוליטי הקרוב ביותר לליבו של טראמפ, חווה פגיעה משמעותית, למרות חבילות הצלה משמעותיות.
מהסקרים הלאומיים עולה כי המועמד הדמוקרטי וסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן מוביל במרוץ נגד טראמפ בערך ב- 8 נקודות; הפער מתרחב גם במדינות מפתח מתנדנדות מכריעות כמו פלורידה, שם מוביל בידן בסביבות שש נקודות על פי הפוליטיקה האמיתית. בנקודת זמן זו, טראמפ מתמודד עם קרב של להיבחר מחדש.
זכייה בשליטה בסנאט חיונית לקידום המדיניות הכלכלית של הדמוקרטים. בעוד שבידן מקדים את טראמפ בסקרי דעת קהל בבחירות לנשיאות, הסנאט הוא סיפור אחר לחלוטין. גם אם הדמוקרטים היו זוכים לשליטה, סביר להניח שהיה זה ברוב זעום.
מבחינת מדיניות, בעוד שג'ו ביידן והדמוקרטים מתעקשים לבטל חלקית את הפחתת המס של טראמפ מדצמבר 2017, אנו סבורים כי אם ייבחר, הדמוקרטים ישארו פרגמטיים וימקדו את המאמצים המוקדמים שלהם באתחול מחדש של הכלכלה באמצעות גירוי פיסקלי.
היחסים בין ארה"ב לסין עשויים להישאר טעונים, ללא קשר למי יזכה בנשיאות בנובמבר. בעוד שבידן עשוי להמעיט בערך המסחר, זה יאפשר לו להתמקד יותר בבעיות הגיאופוליטיות.
נראה כי צורה "קלה" של תאוריה מודרנית מוניטרית הכוללת שילוב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית רופפת, תמשיך להשפיע על קביעת המדיניות בעתיד הנראה לעין, ללא קשר למי ייבחר בנובמבר.
בשוק המניות, הבחירות בארה"ב נחשבות יותר ויותר כמקור לתנודתיות. עלייה בשיעור מס החברות מ- 21% ל- 28% עשויה לגלח לפחות שליש מהצמיחה ברווחים בשנת 2021.
ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות התבררו כמנצחות הגדולות של משבר הקורונה. כעת הן מהוות כרבע מהיוון ה- S&P 500 אך משלמות רק 13% מכלל המסים. הרווחיות שלהם ככל הנראה תרד אם יעלו המיסים.
בהשוואה לענקיות הטכנולוגיה, סקטור הבריאות, שגם הוא הרוויח ממשבר ה- covid-19, נסחר לפי הערכות שווי אטרקטיביות יחסית. בנוסף, הרפורמות במערכת הבריאות בארה"ב דחקו למטה את סדר היום הפוליטי (וההצעות הקיצוניות יותר במפלגה הדמוקרטית נעלמו מעיניו). באופן כללי, מאמצים להימנע מפגיעה במשק עשויים לגרום לכך שמי שיזכה בבחירות בנובמבר עשוי להקל על הלחץ על סקטורים כמו נפט וגז.
הדיבידנדים ששילמו חברות S&P 500 צפויים כעת לרדת לכ -400 מיליארד דולר השנה. לאחר הרבעון הראשון ב -120 דינמי, הרכישות צפויות גם הן לרדת לכ -400 מיליארד דולר השנה. עליית מס חברות והגבלות רגולטוריות פוטנציאליות עשויות לצמצם עוד יותר את רכישות המניות בשנה הבאה.