נדלן || לראשונה דוח מקיף כולל לפיתוח דרום תל אביב

תכנית לפיתוח מכיל בדרום תל אביב – שכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה

 

 
צילום יעל אמירצילום יעל אמיר
 

קרן מרדכי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
30/07/2020

בימים אלה הוגש דוח עם תוכנית כוללת לפיתוח דרום תל אביב.  התוכנית, היא פרי שיתוף פעולה בין מרכז הגר ותנועת אחותי[1]ועוסקת בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה שבדרום תל אביב. מסמך זה מבקש להשלים את "התכנית האסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט", שפירסם מרכז הגר בשיתוף שורה ארוכה של  ארגונים ובהם ארגון א.ס.ף ותנועת אחותי. בעוד שאותה תכנית התמקדה ביצירת תנאים לקליטה מוצלחת של מבקשי מקלט באזורים שונים בארץ, תכנית זו מבקשת לצקת תוכן מקצועי ומעשי למושג 'שיקום דרום תל אביב'.
 
הסוגיות בהן מתמקדת התכנית נבחרו לאחר שיחות שהתקיימו במסגרת מפגשי תושבים, נציגי ציבור וארגונים הפועלים בשכונות אלו. עיקרן הסוגיות נוגע לצורך בפיתוח פיזי וחברתי של השכונות, לצד החשש שפיתוח זה יוביל לדחיקת תושביהן. להלן נציג בתמצית את הסוגיות בהן עסקנו ואת ההמלצות העיקריות
 
השכונות המדוברות – נווה שאנן, שפירא והתקווה –  הפכו בשנים האחרונות להיות האזורים המרכזיים בהם מתגוררים מבקשי מקלט. הן חוו גידול מהיר ופתאומי באוכלוסייה שלא נעשה במקביל להכנת התשתיות במקום, מה גם שמדובר באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, חסרת מעמד וכתוצאה מזה בעלת גישה מוגבלת לשירותי בריאות ורווחה.
 
מרכז הגר בשיתוף ארגונים שונים ובהם תנועת אחותי – למען נשים בישראל וארגון א.ס.ף פרסם ב-2018 תכנית אסטרטגית לביזור ושילוב של מבקשי מקלט,  אשר הוצגה על ידי קבוצה של אנשי עסקים כמתווה כלכלי לסוגיית הפליטים. לצד זאת, סברנו שהשכונות האמורות ראויות למבט רחב ומעמיק יותר, הבוחן סוגיות נוספת שמשפיעות על איכות החיים של תושביהן. עמדתנו היא שהשכונות הללו סובלות מבעיות שחלקן קדמו להגעתם של מבקשי המקלט וחלקן התפתחו במקביל. בעיות אלו הן תוצר ישיר או עקיף של יחסן ההיסטורי של הרשויות העירוניות והממשלתיות לשכונות כ"בנות חורגות" לתל אביב.
 
מטרת התכנית  היא להצביע על הסוגיות והמורכבות הנלווית להתמודדות עמן. לצד זאת, אנו מבקשות להציע מספר צעדים להתמודדות עם הבעיות הקיימות בשכונות ועם תהליכים שעוברים עליהן בשנים האחרונות. זאת, במטרה לספק תמונת מצב עדכנית לגבי השכונות ולייצר תשתית לתכנית כוללת לאזור ולהמשך עבודה בכל תחום שנסקר.
 
  • התכנית מתמקדת בשלוש שכונות בלבד, המהוות רק חלק מדרום תל אביב. שכונות שפירא, נווה שאנן והתקווה אינן בעלות מאפיינים זהים, ויש ביניהן הבדלים שצריכים להילקח בחשבון. על אף הבדלים אלו, סברנו שלשכונות אלו יש היבטים ייחודיים המשותפים להן, בעיקר ההתמודדות עם הגעתם של מספר גדול של חסרי מעמד והיותן שלוש השכונות ה"עוטפות" את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. חלק מהבעיות האחרות הנסקרות בתכנית זו משותפות גם לשכונות נוספות בתל אביב-יפו, ואף לאזורים אחרים בארץ. הבחירה להתמקד בשלוש שכונות נעשית מתוך רצון לנסות ולמקד את הדיון באזור מסוים, אך אנו מאמינות שחלק מהאמור בתכנית זו רלוונטי גם למקומות נוספים, ומקוות כי במובן זה התכנית תוכל להיות בסיס למסמכים דומים.
  • על אף שמטרתה של תכנית זו היא בבחינת צעד משלים לתכנית האסטרטגית שגיבשנו ביחס להיתכנות התפזרותם של מבקשי המקלט בצורה ראויה ביישובים אחרים, הפרדה מוחלטת בין הנושאים תהיה מלאכותית. חלק מהבעיות הנסקרות בתכנית זו הועצמו או הושפעו מהגעתה המאסיבית והפתאומית של אוכלוסיה בעלת תרבות שונה וממעמד סוציו אקונומי נמוך לשכונות; חלק מהבעיות משותפות לישראלים וזרים כאחד, במובן זה שכל האוכלוסיות המתגוררות בשכונות סובלות מהן. הנחת המוצא שלנו היא שללא קשר למדיניות שתבחר ממשלת ישראל ליישם ביחס לאוכלוסיית חסרי המעמד, רבים מהם צפויים להישאר בשכונות אלו. עבודה זו נכתבת מתוך נקודת מוצא לפיה עתידן של השכונות כרוך במצבן של כלל קבוצות האוכלוסייה החולקות את אותו המרחב הפיזי ושמדיניות המבקשת להביא לפגיעה בקבוצת אוכלוסייה מסוימת במרחב זה, תשפיע באופן שלילי גם על יתר האוכלוסיות המתגוררות בו.
  • במהלך כתיבת התכנית נתקלנו בגישות שונות ביחס למונח "טובת השכונה". אנו בחרנו בגישה השואפת לאזן בין שתי תפיסות אלו.
  •  שיטת העבודה – במסגרת הכנת התכנית התבססנו על נתונים גלויים שפורסמו, בין במסגרת נתונים סטטיסטיים ובין במסגרת דו"חות רשמיים. עם זאת, המידע הקיים אינו בהכרח עדכני, ובחלקו אף חסר ונותר בגדר נעלם.. יצוין כי, נכחנו במפגשי תושבים ותושבות שאורגנו בבית אחותי ביחס לחלק מהנושאים המובאים בדו"ח;
 
מבנה התכנית – התכנית סוקרת את הסוגיות שהועלו בפנינו בפגישות הרבות שקיימנו ובמפגשי שיתוף הציבור שנכחנו בהם. היא בנויה מחמישה פרקים הסוקרים סוגיות אלו:
 
הפרק הראשון לתכנית עומד על החיוניות בהליכי שיתוף ציבור בכלל ובשכונות דרום תל אביב בהליכי תכנון ופיתוח,לתת מענה בנושא הרווחה, חינוך וקהילה.והקמת פורומים שכונתיים המתכנסים על בסיס עתי בנושאים הרלוונטיים תחת אגף קהילה של עיריית תל אביב .
 
הפרק השני עוסק בהליכי דחיקתם של תושבי השכונות, בין על רקע הזנחה ושינוי פני השכונות עקב הגעתם של מהגרים ומבקשי מקלט, ובין על רקע העליה המשמעותית במחירי הדיור בהן וכניסתן של אוכלוסיות חזקות יחסית לשכונות.
 
הפרק השלישי עוסק בהיבטים הפיזיים של השכונות – המרחב הציבורי ובפרט התחנה המרכזית החדשה, המהווה מפגע תכנוני ועירוני אשר מגביל את האפשרות של השכונות הסמוכות לתחנה להתפתח ולשגשג; מרחבים פרטיים והפרות דיני תכנון ובנייה הנפוצות במרחב הפרטי. בפרק זה נסקרים האתגרים השונים העומדים בפני פיתוח האיזור, והוא מציע כלים תכנוניים שונים להתמודדות עמם.
 
הפרק הרביעי עוסק בהיבטים חברתיים של החיים בשכונות, וכולל התייחסות לאוכלוסיות 'קצה' (דרי רחוב, מכורים לסמים, וקורבנות של תעשיית הזנות והסחר בנשים); לסוגיית שירותי החינוך; ולאנשים בגיל זיקנה. מתן מענים נקודתיים, והפניה למסקנות שגיבשו ועדות וחוקרים בתחומים הרלוונטיים.
 
הפרק החמישי עוסק במדיניות הממשלתית ביחס לאוכלוסייה הזרה בשכונות – מהגרים ומבקשי מקלט – ובמשמעות המרחבית שיש להגעה של חסרי מעמד לשכונות. לצד מענים תכנוניים לצרכיה של אוכלוסיה זו, מוצע בפרק לחדול ממדיניות הממשלה להקשות את תנאי המחייה של אזרחים זרים הזכאים להימצא בישראל, וכפועל יוצא על המצב הכללי בשכונות.
 
התכנית ביוזמת  תנועת אחותי למען נשים בישראל ומרכז הגר   הפקה והנחיית מפגשי שיתוף ציבור: שולה קשת וגבריאל סוד    כתיבה ומחקר: אלעד כהנא ואורי אטינגר
 
עריכה: סבסטיאן ולרשטיין ושולה קשת

 

x