מי שמחפש מקום (שצומח) כדי להניח בו את כספו, יצטרך לחפש אותו במקומות אקזוטיים למדי

האם דובאי תגרום לשוק דובי? לא...בינתיים

לאחר שכבר חשבנו שהכל מאחורינו, ויותר לא נצטרך להתמודד עם אירועי אשראי דרמטיים, הגיע הסיפור של דובאי.  אבל למרות שהטראומות של אוקטובר 2008 עדיין טריות במוחנו, דומה שהסיפור של דובאי אינו שווה בעוצמתו לאירועי האשראי שתקפו אותנו בשנים האחרונות, הן מבחינת ההיקף (לפחות לפי מה שדווח) והן מבחינת הגורמים שמעורבים בסיפור.  לכן נראה ש"אירועי דובאי" יהוו לא יותר ממכה קלה בכנפי השוק.  כדי ליצור גל ירידות משמעותי יצטרכו להופיע כמה "דובאים", ועל אלו נפרט קצת בהמשך.  השוק גם לא "בנוי" לירידות כעת,  לפחות לא עד סוף השנה.  אף אחד לא הורס מסיבה בגלל שהשיר האחרון היה גרוע.  האפקט של דובאי עלול להיות מורגש בעתיד, במידה ומדינות שנמצאות במצב מקרו גרוע ירגישו שדובאי" פרצה את הדרך" מבחינת ה"אומץ" הדרוש לדחייה של תשלום חובות ממשלתיים, והן עלולות להניח "שאם דובאי דחתה תשלום חובות, אז גם לנו מותר". 

אבל זוהי סוג של ספקולציה לטווח היותר ארוך.  לעת עתה, אנו נחזה בעלייה מסויימת של פרמיות הסיכון של חלק מהמדינות הללו (הגוש הבלטי, יוון ודומותיהן), עם השפעה מינורית, אם בכלל על פרמיית הסיכון של ישראל ותו לא.  בקיצור, זה לא האירוע שיצית את התיקון המיוחל. 

אבל חוץ מדובאי, היו עוד כמה אירועים חושבים בשבוע שעבר.  אחד מהם היה פרסום הדו"ח הרבעוני של ה FDIC, הרשות הפדרלית לביטוח פקדונות.  הדו"ח של ה FDIC יכול לספק מבט די מעמיק על מצבה של המערכת הבנקאית בארה"ב והשלכות המקרו שנגזרות מכך.

הדבר הכי בולט שעולה מהדו"ח של הרשות הוא שהבנקים בארה"ב לא מלווים כסף.  בעיקר לא לאלו שזקוקים לו, עסקים קטנים ופרטיים.
 

כפי שניתן לראות מהגרף המצורף, המגמה של קיטון בכמות ההלוואות בארה"ב גברה ברבעון השלישי, בהמשך למגמה שהחלה עם פרוץ המשבר, בשנה שעברה.

יתרה מכך, כספי הסיוע שמוענקים לבנקים על ידי הממשל משמשים אותם לרכישת אגרות חוב וכך הופכים הבנקים לגורם משמעותי מאוד שמשפיע על מחיריהן של האגרות הממשלתיות.  יתכן שזו בכלל דרך פעולה מתוחכמת של הפד להפחית את עלויות המימון של הטווח הארוך.  אולם לעת עתה וכפי שצפינו, הבנקים זהירים מאוד במתן אשראי.  הציבור נזהר בלקיחת אשראי וכל זה מוביל ויוביל לירידה בפעילות הכלכלית. 

בחינה מעמיקה (הדגש על מעמיקה) של נתוני המקרו שהתפרסמו בארה"ב בימים האחרונים מגלה שאט אט אנו חוזים בהתפוגגות ההשפעה של תוכניות התמרוץ הממשלתיות.  נתחיל: הזמנות למוצרים בני קיימא ירדו ב 0.6% (לעומת צפי לעלייה של 0.3%).  בנטרול הזמנות לרכב (CASH FOR CLUNKERS, זוכרים?) ירדו ההזמנות ב 1.3%!!!  על מנת שהצמיחה תהיה ברת קיימא נדרש קצב קבוע של הזמנות.  נמשיך.  ההזמנות לציוד השקעה ירדו ב 2.9%, כשמתוך זה ראוי לציין את הירידה של 8% במיכון, ואת הירידה בציוד מחשוב בשיעור של 2.1%.  רבות דובר גם על "יום שישי השחור" שאמור היה להראות שהצרכן האמריקאי שב לחנויות.  הוא אכן שב לחנויות, אבל הוא העלה את היקף קניותיו בחצי אחוז בודד לעומת הקניות בשנה שעברה (שכזכור לכולם היתה נקודת השפל של המשבר). 

שורה תחתונה, הצרכן האמריקאי אולי רוצה לצרוך יותר אבל חושש וכל זה ימשיך להעיק על הצמיחה במשק האמריקאי בשנים הקרובות.  יתכן וכל זה יגרום לממשל ליזום תוכנית תמריצים חדשה.  אוי, עוד פעם מדפיסים כסף.  כפי שאמרנו שעבר, מי שמחפש מקום (שצומח) כדי להניח בו את כספו, יצטרך לחפש אותו במקומות אקזוטיים למדי.

למשל, ברזיל.  נכון, העיתונות הכלכלית מלאה בסיפורים מלבבים על ברזיל, מה שעלול ליצור את התחושה ש"הנה מתפתחת לה עוד השקעה אופנתית" שגורלה יהיה כגורל השקעות אופנתיות אחרות בעבר.  אבל הסיפור של ברזיל הוא בכל זאת מעניין.  הוא מעניין בעיקר בשל העובדה שברזיל הינה מדינה דמוקרטית שלפני שנים מעטות הבינה שעל מנת לצמוח היא זקוקה לרפורמות מרחיקות לכת בתחומי הסחר הבינלאומי ובהתנהלות הפנים – כלכלית שלה.

ברזיל : השקעות, שיעור חיסכון והחשבון השוטף

ברזיל הפנימה את העובדה שרק יישום של מדיניות כלכלית אחראית שכוללת עמידה ביעדים פיסקליים, ניתן יהיה להוריד את שיעור האינפלציה, להוריד את הריבית ובכך להעלות את  האמון של משקיעים זרים.  נשמע מוכר? כן, ניתן למצוא נקודות דמיון רבות בין ישראל של שנות ה 90 לברזיל של השנים האחרונות.

גם ברזיל חווה תהליך ארוך טווח של ירידה ברמת האינפלציה משיעור של כ 17% ב 2004 עד לרמה של 4% כיום.  הריבית שבילתה ברמה של 26% לפני כשש שנים, עומדת כיום על 8.75% בלבד.  יתכן וברזיל תסבול במהלך השנים הקרובות מ"מחלות ילדות" שמאפיינות משקים מתעוררים, אבל המגמה של שיפור בנתוני המקרו היא זו שלדעתנו תיתן את הטון.

ברזיל נהנית ותמשיך ליהנות מהגאות בשוק הסחורות בשל היות כלכלתה מבוססת במידה רבה על הסחורות החקלאיות כמו גם על הנפט ובשל כך השקעה בברזיל מהווה גם השקעה עקיפה שמתבססת על הצמיחה של משקים מתעוררים אחרים.

אנו סבורים שהדרך הנכונה ליהנות מהמגמות במשק הברזילאי אינה על ידי רכישת המדדים, מאחר ואלו מושפעים במידה רבה מהתנודות בשווקי הסחורות.  בנוסף, יש לציין את העובדה שהשוק בברזיל מתומחר כיום ברמות שיא יחסיות והמכפיל הממוצע עומד על כ 15 .

 את החשיפה לשוק הברזילאי נשיג על ידי STOCK PICKING של מניות מתחומים שונים, ביניהם מגזר הבנקאות שייהנה מאוד מהגידול בהיקף הפעילות, כמו גם מגזרי הבנייה והתשתיות.

החשיפה לברזיל תתבצע בעיקר בקרן "אפסילון גלובלית" (5100953), "אפסילון מניות דיבידנד פרימיום" (5112693) ו"אפסילון 36" (5126800).

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות (1991) בע"מ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.