עפר קליין, הראל || הפד מגמיש את יעד האינפלציה ומאותת שלא ימהר להעלות את הריבית גם במקרה שימצא חיסון, בקרוב אצלנו?

לדברי עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים:

בקרוב אצלנו? הפד מגמיש את יעד האינפלציה ומאותת שלא ימהר להעלות את הריבית גם במקרה שימצא חיסון. להערכתנו, סביר שהבשורה על הגמשת יעדי הבנק תתגלגל מארה"ב למדינות נוספות כולל ישראל.

לאחר דיונים ממושכים שהחלו עוד בשלהי 2018, ובלי קשר למשבר הקורונה, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב הציג רשמית את הבחינה המחודשת של המדיניות המוניטרית שמסקנותיה אומצו פה-אחד ע"י כל חברי הוועדה המוניטרית של הבנק.

הבנק החליט לאמץ יעד אינפלציה ממוצע של 2 אחוזים לאורך זמן, במידה וזה נחוץ כדי לתמוך בכלכלה. המשמעות הברורה היא שהריבית תישאר נמוכה לזמן ממושך יותר מכיוון שהבנק יוכל לאפשר רשמית לאינפלציה לגלוש מעל ליעדה.
הבנק השמיט את הנוהג הוותיק שקרא להקדים ולהעלות את הריבית לפני שהאינפלציה עולה מעל ליעדה. כלומר, הבנק ייתן משקל רב יותר בהחלטותיו לאינפלציה בפועל ופחות לתחזיות.

הבנק ייתן משקל נמוך יותר להשפעות שוק העבודה על האינפלציה. כלומר, הדיון בעשור האחרון לגבי הרלוונטיות של "עקומת פיליפס" (שקושרת בין שוק העבודה לאינפלציה) הוכרע כנגדה. הבנק לא ינקוט בצעדים לצינון שוק העבודה (גם במקרה של אבטלה נמוכה) כל עוד אין עדות משמעותית ללחצים אינפלציוניים כתוצאה מכך.

בכך הבנק גם בחר להימנע מאימוץ אסטרטגיות של ריבית שלילית וניהול עקום התשואות, שנעשו ע"י בנקים מרכזיים אחרים בעולם, בשל העדויות הסותרות לגבי היעילות שלהם. ההודעה תגדיל מצד אחד את "תיאבון" המשקיעים לחפש תשואה גבוהה יותר בנכסים מסוכנים יותר ובנכסים ריאליים ובצד השני תתמוך בהמשך עליית הציפיות לאינפלציה.

למעשה זהו השינוי הגדול ביותר באסטרטגיה של הבנק המרכזי מאז שברננקי הציג את יעד האינפלציה הרשמי ב-2012. להערכתנו, סביר שהבשורה על הגמשת יעדי הבנק תתגלגל מארה"ב למדינות נוספות כולל ישראל. כרגע, השווקים לא מצפים שהריבית בארה"ב תעלה לפני סוף המחצית הראשונה של 2024.

השינוי ביעדי הפד לצד המשך הגידול בגירעונות הממשלתיים תורמים להיחלשות הדולר בעולם. השקל מנגד, ממשיך להפגין עוצמה מול סל המטבעות. התערבות בנק ישראל תימשך.
הדיווחים על השינוי הצפוי באסטרטגיה של הפד היו אחד מהגורמים שתרמו להיחלשות הדולר בעולם. גורם נוסף שתרם להיחלשות הדולר הוא המשך הגידול בגירעון והחוב של הממשל האמריקאי (והאמונה ההולכת וגדלה שחלק משמעותי מהגירעון והחוב ימומנו בסופו של דבר על ידי הדפסת כסף).

על אף היחלשות הדולר באוגוסט השקל המשיך להתחזק מול מרבית המטבעות המובילים והגיע קרוב לרמות השיא מול סל המטבעות של בנק ישראל, עם ייסוף של כ-1 אחוז מול הסל (1% מול הדולר, האירו ו-2% מול היין היפני). ההימנעות (לפחות כרגע) מבחירות, לצד החוזקה ביצוא שירותי היי-טק, העלייה בשווי החברות בענף (בשל העלייה במדדי הטכנולוגיה בעולם) והעליות בשווקי ההון תמכו וממשיכים לתמוך בחוזקו של השקל. הדבר תומך גם בהאצת קצב רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל.

נקודות מרכזיות 

בארץ

שיפור בפעילות הכלכלית בחודש אוגוסט. שיפור קל נרשם גם בשוק העבודה.
העלייה בשיעור התחלואה בשבועיים האחרונים מגביר את הסיכון להגבלות חדשות סביב חגי תשרי, שאם יתממשו יפגעו במומנטום החיובי.
השקל המשיך להפגין עוצמה מול סל המטבעות. התערבות בנק ישראל תימשך.

בעולם

הבנק המרכזי בארה"ב משנה אסטרטגיה, מגמיש את יעד האינפלציה וקובר את "עקומת פיליפס". בכך מאותת הבנק שהריבית תישאר נמוכה לזמן ממושך ושהבנק לא יצטרך למהר עם אסטרטגיית יציאה מהמדיניות המרחיבה גם לאחר מציאת החיסון.
השינוי ביעדי הבנק המרכזי לצד המשך הגידול בגירעונות הממשלתיים תורמים להיחלשות הדולר בעולם.
קצב השיפור בצריכה הפרטית בארה"ב התמתן ביולי. אי-הוודאות גורמת למשקי הבית להגדיל את שיעור החיסכון שלהם.
למרות שהתמיכה הממשלתית הישירה במשקי הבית בסין נמוכה בהשוואה בינלאומית, היעדר "גל שני" ממשיך לתרום לשיקום ביטחון הצרכנים שם.