מיכאל לוי
14/09/2020
• אם מתבססים על תקופת הרבעון השני, אפשר לומר שהתוצר בתקופת הסגר מתכווץ בלפחות עשרה אחוזים. יתכן שלאור זאת שהמשק הסתגל מעט לעבודה מהבית, וכן שמדובר בתקופת חגים, הפגיעה תהיה פחותה.
• הגירעון המסתמן לשנת 2021 הוא לא נמוך בהרבה מזה של שנת 2020 ויעלה כנראה אף הוא על עשרה אחוזי תוצר.
• שינוי המגמה בשער החליפין יכול להיות מוסבר בירידות השערים בשוקי המניות, שמצמצמות את הצורך של המשקיעים המוסדיים למכור מט"ח כחלק ממדיניות הגידורים, ואולי גם בשל החשש מההשלכות הכלכליות של הסגר הצפוי.
• מכסת רכישות האג"ח של 50 מיליארד שקל עליה הכריז בנק ישראל צפויה להיגמר עד סוף השנה, ואנו מעריכים כי הרכישות יורחבו.
• הסגר לא צפוי להביא לירידה נוספת באינפלציה.
ישראל
לקראת סגר כללי בתקופת החגים. הממשלה צפויה לקבל החלטה בתחילת השבוע על סגר שיחל ביום שישי וימשך לפחות שבועיים. טרם ברורים הפרטים המדויקים של המגבלות, אך ככל הנראה אלו יכללו את בתי הספר, בתי המלון, המסעדות ואירועי התרבות. הנסיגה בפעילות הכלכלית צפויה להיות מיידית, אם מתבססים על תקופת הרבעון השני, אפשר לומר שבתקופת הסגר התוצר מתכווץ בלפחות עשרה אחוזים. יתכן שלאור זאת שהמשק הסתגל מעט לעבודה מהבית, וכן שמדובר בתקופת חגים, הפגיעה תהיה פחותה. שיעור האבטלה שירד באוגוסט לרמה של כ-12% צפוי לשוב לעלות כבר בספטמבר, בעקבות הוצאת עובדים לחל"ת.
האוצר הציג לממשלה את מסמך הנומרטור לשנת 2021, שאמור להציג מה נדרש מבחינת קיצוצים על מנת לעמוד ביעדים הפיסקאליים לשנה זו. כפי שזה נראה כעת, גם ללא הוצאות הקורונה, שהן קופסא נפרדת, הגירעון המסתמן גבוה ביותר מ-60 מיליארד שקל מהיעד. על זה יש להוסיף את הוצאות הקורונה, שהממשלה התחייבה אליהן, כמו תשלום חל"ת עד אמצע השנה. הגירעון המסתמן לשנת 2021 הוא לא נמוך בהרבה מזה של שנת 2020 ויעלה כנראה אף הוא על עשרה אחוזי תוצר.
איך זה שדירוג החוב לא יורד? די ברור שאם המצב היה ייחודי לישראל דירוג החוב היה יורד מזמן. בפועל חברות הדירוג משתדלות להימנע מהפחתות דירוג של מדינות מפותחות, אלא אם כן יתפתחו באותן מדינות גורמים ייחודיים כמו אי-יציבות פוליטית או אובדן אמון של השווקים. מבחינת חברות הדירוג כל עוד הריביות נמוכות, המדינות יכולות לשרת את החוב ולמחזר אותו. במצב הנוכחי, לבנקים המרכזיים יכולת לסייע לממשלות לשמור את הריביות נמוכות על-ידי רכישות אג"ח – שזו מילה אחרת להדפסת כסף. זו פריבילגיה שיש למדינות שהשווקים נותנים להם אמון, וישראל היא בין מדינות אלו. להדפסות הכסף יש מחיר, הן מעלות את הסיכון שהמטבע ישחק מול מטבעות אחרים ושתיווצר אינפלציה. הסיכון הראשון קטן יותר כיוון שכל המדינות המפותחות הן באותה סירה כרגע. הסיכון לאינפלציה גבוהה יותר בעתיד עלה, אבל זה לא חלק מדירוג האשראי של המדינה.
בנק ישראל רכש בחודש אוגוסט 6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות ומתחילת השנה 29.9 מיליארד שקל. מכסת רכישות האג"ח של 50 מיליארד שקל עליה הכריז בנק ישראל צפויה להיגמר עד סוף השנה, ואנו מעריכים כי הרכישות יורחבו. מכל מקום הלחצים לעליית תשואות צפויים לגבור בחודשים הקרובים.
חודש אוגוסט אופיין במידה רבה של אופטימיות כלכלית, ועליות שערים חדות במדדי המניות בארה"ב. גורמים אלו הביאו למכירה של מט"ח על-ידי משקיעים מוסדיים, ובנק ישראל נאלץ לרכוש באוגוסט סכום גבוה של 2.6 מיליארד דולר על מנת למנוע ייסוף חד בשער השקל. מתחילת השנה בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של כ-14 מיליארד דולר. בשבוע החולף השקל שינה כיוון ופוחת בשער של כ-2% מול הסל ו-1.7% מול סל המטבעות. שינוי המגמה יכול להיות מוסבר בירידות השערים בשוקי המניות, שמצמצמות את הצורך של המשקיעים המוסדיים למכור מט"ח כחלק ממדיניות הגידורים, ואולי גם בשל החשש מההשלכות הכלכליות של הסגר הצפוי.
הסגר לא צפוי להביא לירידה נוספת באינפלציה. תקופת הסגר בחודשים מרץ-אפריל גרמה לירידה באינפלציה, בעיקר בסעיפים כמו אנרגיה, דיור, הלבשה והנעלה, נופש והארחה. מחירי הטיסות לחו"ל לא נמדדים בתקופת הקורונה - זה תרם לירידת האינפלציה בחודשי האביב והקיץ בהם המחירים עולים, אך כעת אי מדידת סעיף זה דווקא פועלת לעליית המדדים החודשיים, שכן המחירים נוטים לרדת בסתיו. מחירי הדיור (שכ"ד) נמצאים במגמה של התמתנות ואנו מניחים שזו צפויה להימשך בחודשים הקרובים. הכניסה למשבר הקורונה פגעה בביקושים והביאה לירידות מחירים גם בסעיפים כמו הלבשה והנעלה וריהוט וציוד לבית. ככל שעובר הזמן, אנו מעריכים שנראה השפעה גם של גורמי היצע כמו התייקרות עלויות בעקבות ההתאמות לקורונה, וירידה בתחרות בשל סגירת עסקים. בשקלול של כל הגורמים אנו עדיין מעריכים שהאינפלציה צפויה להיות נמוכה, אך לא שלילית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.6% ב-12 החודשים הקרובים.
גלובלי
עלייה חדה במספר הנדבקים בעולם, שבולטת בשבוע האחרון בהודו עם קרוב ל-100 אלף נדבקים חדשים ביום. עלייה נרשמה גם בספרד ובבריטניה ומדינות רבות שוקלות החמרה במגבלות על התנועה. לעת עתה, מסתמן שיפור בפעילות הכלכלית, כשהמכירות הקמעונאיות במדינות רבות כבר שבו לרמות שטרם המשבר וכך גם מגזר הייצור. עם זאת, מגזר השירותים, הרגיש יותר למגבלות שעדיין קיימות על התקהלות, מתקשה להתאושש. העלייה במכירות הקמעונאיות משפיעה גם על מחירי המוצרים הסחירים, כפי שניתן לראות במדדי המחירים במדינות רבות. מחירי הנפט ירדו בשבוע האחרון ב-6% ובחודש האחרון ב-12%, בעיקר כתוצאה מעלייה במלאים וחשש מהאטה בפעילות הכלכלית בעקבות התפשטות הקורונה.
עוד שבוע של ירידה במחירי מניות הטכנולוגיה. מדד הנאסד"ק ירד בשבוע החולף בכ-4% ומתחילת ספטמבר ב-10%. לעומת זאת, באירופה מרבית מדדי המניות רשמו עליות שבועיות. מדד ה- DAX בגרמניה עלה 2.8%, והיורוסטוקס 50 עלה 1.7%.
האינפלציה בארה"ב עלתה והפד לא יגיב גם אם היא תמשיך לעלות. מדד המחירים לצרכן הפתיע ועלה באוגוסט בשיעור של 0.4% לאחר עלייה של 0.6% ביולי. גם מדד הליבה עלה באוגוסט בשיעור של 0.4%, וברמה שנתית עלתה אינפלציית הליבה לרמה של 1.7%. ניתן לראות שחרף הקושי של שוכרים בארה"ב לעמוד בתשלומי שכר-הדירה, מחירי השכירות ממשיכים לעלות בקצב די יציב של 2.3% בשנה האחרונה. מחירי המזון שאינם חלק מאינפלציית הליבה עלו ב- 4.1%.
הפד הביע חשש מאינפלציה שהיא נמוכה לאורך זמן מ- 2%, אך האינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שברוב המדינות המפותחות, והיא גם לא כה רחוקה מ-2%. תחת המדיניות של "יעד אינפלציה ממוצע" הפד צפוי לא להגיב גם על אינפלציה שגבוהה משמעותית מ-2%. לאורך זמן מדיניות זו צפויה לשחוק ריאלית את החוב הפדראלי של ארה"ב, והיא כנראה גם אחד הגורמים העומדים מאחורי חולשת הדולר בעולם בחודשים האחרונים.
ארה"ב: טרם הושגו הסכמות בוואשינגטון באשר לתוכנית חילוץ חדשה. ההצעה שהועברה ע"י נציגי המפלגה הרפובליקנית של צעדים בהיקף כולל של 300 מיליארד דולר, נדחתה על ידי הסנאט, שכן הדמוקרטים תומכים בתוכנית נרחבת בהרבה. הפעילות הכלכלית בארה"ב במגמת שיפור. מדד האופטימיות של העסקים הקטנים המתפרסם ע"י ה-NFIB עלה באוגוסט לרמה של 100.2 נקודות, מרמה של 98.8 ביולי. שבעה מתוך עשרת הרכיבים הכלולים במדד הצביעו על עליות. בשוק העבודה, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה נותרו ללא שינוי, ברמה של 884 אלף דרישות. בשוק הדיור, חלה עלייה שבועית של 2.6% בביקוש למשכנתאות.
גוש האירו: הבנק המרכזי הותיר את הריבית ואת תוכנית רכישות האג"ח ללא שינוי. בבנק המרכזי האירופי ציינו שבשלב זה הבנק לא ירחיב את תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח של חברות אירופיות ששוויה הכולל עומד על 1.35 טריליון יורו. עם זאת, במידה ויתעצם תהליך ההדבקות מהקורונה, ותחול הרעה בפעילות הכללית, ייתכן וה-ECB יגדיל את היקף הרכישות בחודשים הקרובים. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, ציינה לחיוב את ההתאוששות הכלכלית במדינות האירו בחודשיים האחרונים ועדכנה שהבנק המרכזי עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה לשנת 2020, מהתכווצות של 8.7% להתכווצות של 8.0%. מדד הסנטיקס המשקף את אמון המשקיעים רשם בחודש האחרון עלייה נוספת מרמות השפל שנרשמו בחודש אפריל.
הרעה ביחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי. השבוע ממשלת בריטניה נקטה בשני צעדים משמעותיים: האחד, שינוי חד צדדי בחלקים של אמנת הנסיגה הקשורים לתקנות הסחר בצפון אירלנד. החוק החדש עומד בניגוד להסכם הברקזיט שאושר ע"י הפרלמנט הבריטי בחודש ינואר האחרון. בשל העובדה שלהסכם זה יש מעמד של אמנה בינלאומית אזי מדובר גם בהפרה של המשפט הבינלאומי. האיחוד האירופי דרש מראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לתקן את נוסח החוק תוך שלושה שבועות אחרת בריטניה צפויה לעמוד בפני סנקציות כספיות או מסחריות. הצעד השני הוא הסכם סחר עם יפן. מאז חודש ינואר האחרון, בריטניה נמצאת במו"מ עם מדינות רבות בעולם על הסכמי סחר חדשים לאחר יציאתה מהאיחוד האירופי. הסכם הסחר שנחתם עם יפן הוא הסכם הסחר הראשון של בריטניה והוא מתבסס ברובו על הסכם הסחר שהיה עד היום בין יפן לאיחוד האירופי. החשש מחזרתו של ברקזיט לא מוסדר טלטל את השווקים והפאונד הבריטי רשם היחלשות ניכרת מול הדולר והשלים ירידה של 4.4% מול הדולר מתחילת החודש.
לצד המתחים מול האיחוד האירופי, השיפור הכלכלי בבריטניה נמשך, אך העלייה המהירה בהדבקות וחזרתן של חלק מהגבלות על התקהלויות עשויות לעצור התאוששות זו. כלכלת בריטניה צמחה בחודש יולי ב-6.6% לעומת החודש הקודם, זאת בהמשך לצמיחה גבוהה אף יותר בחודשים יוני ומאי, עם זאת, התוצר הבריטי עדיין נמוך בכ-12% מהרמה בה היה בפברואר טרם המשבר.
סין: הפתעה חיובית בנתוני סחר חוץ. מסתמן שהפעילות בסין חזרה לרמות שטרם המשבר כשבחודש אוגוסט נרשמה עלייה חדה של 9.5% ביצוא לעומת אוגוסט אשתקד. המתיחות ביחסים בין סין לארה"ב גוברת ומקורבים לממשלה בבייג'ין מסרו על הכוונה להקשיח את המגבלות השונות החלות על בכירים ועובדים אמריקנים הנמצאים בשגרירות ובקונסוליות של ארה"ב בסין.
תורכיה: הפחתת דרוג האשראי. על רקע הגירעון בחשבון השוטף, הירידה בהשקעות הזרות במדינה, הירידה ביתרות מט"ח, חברת מודי'ס הודיעה על הפחתת דרוג האשראי מ-B1 ל-B2 קודם לכן, חברת פיץ' הודיעה על הפחתת תחזית הדרוג מיציב לשלילי.
• הגירעון המסתמן לשנת 2021 הוא לא נמוך בהרבה מזה של שנת 2020 ויעלה כנראה אף הוא על עשרה אחוזי תוצר.
• שינוי המגמה בשער החליפין יכול להיות מוסבר בירידות השערים בשוקי המניות, שמצמצמות את הצורך של המשקיעים המוסדיים למכור מט"ח כחלק ממדיניות הגידורים, ואולי גם בשל החשש מההשלכות הכלכליות של הסגר הצפוי.
• מכסת רכישות האג"ח של 50 מיליארד שקל עליה הכריז בנק ישראל צפויה להיגמר עד סוף השנה, ואנו מעריכים כי הרכישות יורחבו.
• הסגר לא צפוי להביא לירידה נוספת באינפלציה.
ישראל
לקראת סגר כללי בתקופת החגים. הממשלה צפויה לקבל החלטה בתחילת השבוע על סגר שיחל ביום שישי וימשך לפחות שבועיים. טרם ברורים הפרטים המדויקים של המגבלות, אך ככל הנראה אלו יכללו את בתי הספר, בתי המלון, המסעדות ואירועי התרבות. הנסיגה בפעילות הכלכלית צפויה להיות מיידית, אם מתבססים על תקופת הרבעון השני, אפשר לומר שבתקופת הסגר התוצר מתכווץ בלפחות עשרה אחוזים. יתכן שלאור זאת שהמשק הסתגל מעט לעבודה מהבית, וכן שמדובר בתקופת חגים, הפגיעה תהיה פחותה. שיעור האבטלה שירד באוגוסט לרמה של כ-12% צפוי לשוב לעלות כבר בספטמבר, בעקבות הוצאת עובדים לחל"ת.
האוצר הציג לממשלה את מסמך הנומרטור לשנת 2021, שאמור להציג מה נדרש מבחינת קיצוצים על מנת לעמוד ביעדים הפיסקאליים לשנה זו. כפי שזה נראה כעת, גם ללא הוצאות הקורונה, שהן קופסא נפרדת, הגירעון המסתמן גבוה ביותר מ-60 מיליארד שקל מהיעד. על זה יש להוסיף את הוצאות הקורונה, שהממשלה התחייבה אליהן, כמו תשלום חל"ת עד אמצע השנה. הגירעון המסתמן לשנת 2021 הוא לא נמוך בהרבה מזה של שנת 2020 ויעלה כנראה אף הוא על עשרה אחוזי תוצר.
איך זה שדירוג החוב לא יורד? די ברור שאם המצב היה ייחודי לישראל דירוג החוב היה יורד מזמן. בפועל חברות הדירוג משתדלות להימנע מהפחתות דירוג של מדינות מפותחות, אלא אם כן יתפתחו באותן מדינות גורמים ייחודיים כמו אי-יציבות פוליטית או אובדן אמון של השווקים. מבחינת חברות הדירוג כל עוד הריביות נמוכות, המדינות יכולות לשרת את החוב ולמחזר אותו. במצב הנוכחי, לבנקים המרכזיים יכולת לסייע לממשלות לשמור את הריביות נמוכות על-ידי רכישות אג"ח – שזו מילה אחרת להדפסת כסף. זו פריבילגיה שיש למדינות שהשווקים נותנים להם אמון, וישראל היא בין מדינות אלו. להדפסות הכסף יש מחיר, הן מעלות את הסיכון שהמטבע ישחק מול מטבעות אחרים ושתיווצר אינפלציה. הסיכון הראשון קטן יותר כיוון שכל המדינות המפותחות הן באותה סירה כרגע. הסיכון לאינפלציה גבוהה יותר בעתיד עלה, אבל זה לא חלק מדירוג האשראי של המדינה.
בנק ישראל רכש בחודש אוגוסט 6 מיליארד שקל אג"ח ממשלתיות ומתחילת השנה 29.9 מיליארד שקל. מכסת רכישות האג"ח של 50 מיליארד שקל עליה הכריז בנק ישראל צפויה להיגמר עד סוף השנה, ואנו מעריכים כי הרכישות יורחבו. מכל מקום הלחצים לעליית תשואות צפויים לגבור בחודשים הקרובים.
חודש אוגוסט אופיין במידה רבה של אופטימיות כלכלית, ועליות שערים חדות במדדי המניות בארה"ב. גורמים אלו הביאו למכירה של מט"ח על-ידי משקיעים מוסדיים, ובנק ישראל נאלץ לרכוש באוגוסט סכום גבוה של 2.6 מיליארד דולר על מנת למנוע ייסוף חד בשער השקל. מתחילת השנה בנק ישראל רכש מט"ח בהיקף של כ-14 מיליארד דולר. בשבוע החולף השקל שינה כיוון ופוחת בשער של כ-2% מול הסל ו-1.7% מול סל המטבעות. שינוי המגמה יכול להיות מוסבר בירידות השערים בשוקי המניות, שמצמצמות את הצורך של המשקיעים המוסדיים למכור מט"ח כחלק ממדיניות הגידורים, ואולי גם בשל החשש מההשלכות הכלכליות של הסגר הצפוי.
הסגר לא צפוי להביא לירידה נוספת באינפלציה. תקופת הסגר בחודשים מרץ-אפריל גרמה לירידה באינפלציה, בעיקר בסעיפים כמו אנרגיה, דיור, הלבשה והנעלה, נופש והארחה. מחירי הטיסות לחו"ל לא נמדדים בתקופת הקורונה - זה תרם לירידת האינפלציה בחודשי האביב והקיץ בהם המחירים עולים, אך כעת אי מדידת סעיף זה דווקא פועלת לעליית המדדים החודשיים, שכן המחירים נוטים לרדת בסתיו. מחירי הדיור (שכ"ד) נמצאים במגמה של התמתנות ואנו מניחים שזו צפויה להימשך בחודשים הקרובים. הכניסה למשבר הקורונה פגעה בביקושים והביאה לירידות מחירים גם בסעיפים כמו הלבשה והנעלה וריהוט וציוד לבית. ככל שעובר הזמן, אנו מעריכים שנראה השפעה גם של גורמי היצע כמו התייקרות עלויות בעקבות ההתאמות לקורונה, וירידה בתחרות בשל סגירת עסקים. בשקלול של כל הגורמים אנו עדיין מעריכים שהאינפלציה צפויה להיות נמוכה, אך לא שלילית. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 0.6% ב-12 החודשים הקרובים.
גלובלי
עלייה חדה במספר הנדבקים בעולם, שבולטת בשבוע האחרון בהודו עם קרוב ל-100 אלף נדבקים חדשים ביום. עלייה נרשמה גם בספרד ובבריטניה ומדינות רבות שוקלות החמרה במגבלות על התנועה. לעת עתה, מסתמן שיפור בפעילות הכלכלית, כשהמכירות הקמעונאיות במדינות רבות כבר שבו לרמות שטרם המשבר וכך גם מגזר הייצור. עם זאת, מגזר השירותים, הרגיש יותר למגבלות שעדיין קיימות על התקהלות, מתקשה להתאושש. העלייה במכירות הקמעונאיות משפיעה גם על מחירי המוצרים הסחירים, כפי שניתן לראות במדדי המחירים במדינות רבות. מחירי הנפט ירדו בשבוע האחרון ב-6% ובחודש האחרון ב-12%, בעיקר כתוצאה מעלייה במלאים וחשש מהאטה בפעילות הכלכלית בעקבות התפשטות הקורונה.
עוד שבוע של ירידה במחירי מניות הטכנולוגיה. מדד הנאסד"ק ירד בשבוע החולף בכ-4% ומתחילת ספטמבר ב-10%. לעומת זאת, באירופה מרבית מדדי המניות רשמו עליות שבועיות. מדד ה- DAX בגרמניה עלה 2.8%, והיורוסטוקס 50 עלה 1.7%.
האינפלציה בארה"ב עלתה והפד לא יגיב גם אם היא תמשיך לעלות. מדד המחירים לצרכן הפתיע ועלה באוגוסט בשיעור של 0.4% לאחר עלייה של 0.6% ביולי. גם מדד הליבה עלה באוגוסט בשיעור של 0.4%, וברמה שנתית עלתה אינפלציית הליבה לרמה של 1.7%. ניתן לראות שחרף הקושי של שוכרים בארה"ב לעמוד בתשלומי שכר-הדירה, מחירי השכירות ממשיכים לעלות בקצב די יציב של 2.3% בשנה האחרונה. מחירי המזון שאינם חלק מאינפלציית הליבה עלו ב- 4.1%.
הפד הביע חשש מאינפלציה שהיא נמוכה לאורך זמן מ- 2%, אך האינפלציה בארה"ב גבוהה מזו שברוב המדינות המפותחות, והיא גם לא כה רחוקה מ-2%. תחת המדיניות של "יעד אינפלציה ממוצע" הפד צפוי לא להגיב גם על אינפלציה שגבוהה משמעותית מ-2%. לאורך זמן מדיניות זו צפויה לשחוק ריאלית את החוב הפדראלי של ארה"ב, והיא כנראה גם אחד הגורמים העומדים מאחורי חולשת הדולר בעולם בחודשים האחרונים.
ארה"ב: טרם הושגו הסכמות בוואשינגטון באשר לתוכנית חילוץ חדשה. ההצעה שהועברה ע"י נציגי המפלגה הרפובליקנית של צעדים בהיקף כולל של 300 מיליארד דולר, נדחתה על ידי הסנאט, שכן הדמוקרטים תומכים בתוכנית נרחבת בהרבה. הפעילות הכלכלית בארה"ב במגמת שיפור. מדד האופטימיות של העסקים הקטנים המתפרסם ע"י ה-NFIB עלה באוגוסט לרמה של 100.2 נקודות, מרמה של 98.8 ביולי. שבעה מתוך עשרת הרכיבים הכלולים במדד הצביעו על עליות. בשוק העבודה, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה נותרו ללא שינוי, ברמה של 884 אלף דרישות. בשוק הדיור, חלה עלייה שבועית של 2.6% בביקוש למשכנתאות.
גוש האירו: הבנק המרכזי הותיר את הריבית ואת תוכנית רכישות האג"ח ללא שינוי. בבנק המרכזי האירופי ציינו שבשלב זה הבנק לא ירחיב את תוכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות ואג"ח של חברות אירופיות ששוויה הכולל עומד על 1.35 טריליון יורו. עם זאת, במידה ויתעצם תהליך ההדבקות מהקורונה, ותחול הרעה בפעילות הכללית, ייתכן וה-ECB יגדיל את היקף הרכישות בחודשים הקרובים. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לגארד, ציינה לחיוב את ההתאוששות הכלכלית במדינות האירו בחודשיים האחרונים ועדכנה שהבנק המרכזי עדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה לשנת 2020, מהתכווצות של 8.7% להתכווצות של 8.0%. מדד הסנטיקס המשקף את אמון המשקיעים רשם בחודש האחרון עלייה נוספת מרמות השפל שנרשמו בחודש אפריל.
הרעה ביחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי. השבוע ממשלת בריטניה נקטה בשני צעדים משמעותיים: האחד, שינוי חד צדדי בחלקים של אמנת הנסיגה הקשורים לתקנות הסחר בצפון אירלנד. החוק החדש עומד בניגוד להסכם הברקזיט שאושר ע"י הפרלמנט הבריטי בחודש ינואר האחרון. בשל העובדה שלהסכם זה יש מעמד של אמנה בינלאומית אזי מדובר גם בהפרה של המשפט הבינלאומי. האיחוד האירופי דרש מראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, לתקן את נוסח החוק תוך שלושה שבועות אחרת בריטניה צפויה לעמוד בפני סנקציות כספיות או מסחריות. הצעד השני הוא הסכם סחר עם יפן. מאז חודש ינואר האחרון, בריטניה נמצאת במו"מ עם מדינות רבות בעולם על הסכמי סחר חדשים לאחר יציאתה מהאיחוד האירופי. הסכם הסחר שנחתם עם יפן הוא הסכם הסחר הראשון של בריטניה והוא מתבסס ברובו על הסכם הסחר שהיה עד היום בין יפן לאיחוד האירופי. החשש מחזרתו של ברקזיט לא מוסדר טלטל את השווקים והפאונד הבריטי רשם היחלשות ניכרת מול הדולר והשלים ירידה של 4.4% מול הדולר מתחילת החודש.
לצד המתחים מול האיחוד האירופי, השיפור הכלכלי בבריטניה נמשך, אך העלייה המהירה בהדבקות וחזרתן של חלק מהגבלות על התקהלויות עשויות לעצור התאוששות זו. כלכלת בריטניה צמחה בחודש יולי ב-6.6% לעומת החודש הקודם, זאת בהמשך לצמיחה גבוהה אף יותר בחודשים יוני ומאי, עם זאת, התוצר הבריטי עדיין נמוך בכ-12% מהרמה בה היה בפברואר טרם המשבר.
סין: הפתעה חיובית בנתוני סחר חוץ. מסתמן שהפעילות בסין חזרה לרמות שטרם המשבר כשבחודש אוגוסט נרשמה עלייה חדה של 9.5% ביצוא לעומת אוגוסט אשתקד. המתיחות ביחסים בין סין לארה"ב גוברת ומקורבים לממשלה בבייג'ין מסרו על הכוונה להקשיח את המגבלות השונות החלות על בכירים ועובדים אמריקנים הנמצאים בשגרירות ובקונסוליות של ארה"ב בסין.
תורכיה: הפחתת דרוג האשראי. על רקע הגירעון בחשבון השוטף, הירידה בהשקעות הזרות במדינה, הירידה ביתרות מט"ח, חברת מודי'ס הודיעה על הפחתת דרוג האשראי מ-B1 ל-B2 קודם לכן, חברת פיץ' הודיעה על הפחתת תחזית הדרוג מיציב לשלילי.
