בלעדי לפאנדר- ראשי מור מזהירים מפני טעויות: "אין תחליף לאפיק המנייתי"

בית ההשקעות MORE קיים מזה שלוש וחצי שנים. בהווה החברה מנהלת מיליארד ושמונה מאות מיליון שקלים, כאשר כמעט מיליארד מאתיים מיליון שקלים מתוכם מנוהלים בקרנות הנאמנות. הסולידיות המוצהרת של החברה העניקה לשבע מתוך תשעת הקרנות שברשותה את האפשרות לצלוח את שנת המשבר (2008) עם תשואה חיובית. יצאנו להבין את השקפת העולם של צמד המנהלים דרור קראוס ויוסי לוי ולהבין מה עומד מאחורי ההצלחה.

פרט להצהרה על הקפאת ההתנחלויות, העיד השבוע ראש הממשלה בינימין נתניהו, שאחת ממטרותיו העיקריות הבאות היא הכנסת מדינת ישראל לחבר המדינות המתועשות- OECD. לדעתכם יש דברים בגו?

לוי: ודאי. למעשה אנו נמצאים בדרך הנכונה, הן מבחינה תעשייתית והן מבחינת החופש הכלכלי הנהוג בישראל. למרות רצונו המובן של ראש הממשלה להדגיש את חלקו באותו התהליך, זהו אך תהליך טבעי שמאפיין את כלכלתינו, ללא התלות באדם זה או אחר.

האם זה לא תלוי בהוספת רפורמות נוספות להגברת החופש הכלכלי בישראל?

לוי: לא ממש לא, מבחינת חופש כלכלי בישראל, אני יכול לומר, בתור מנהל כספים, שיש מספיק חופש. למעשה, אינני יודע אם בשאר המדינות המתועשות, יש חופש כלכלי כמו בישראל.

קראוס: הרשה לי להוסיף ולטעון שאם ברצוננו להחיש את כניסתנו לחבר המדינות, עלינו להילחם בשחיתות. על פי סקרים בינלאומיים אנו נוטים להתייצב במקומות שאינם "מחמיאים" למדינתנו. לחימה בשחיתות תגביר את השגשוג הכלכלי בנוסף לשיפור רמת החיים בישראל ולקבלתה לחבר המדינות המתועשות.

אגב המשבר, מסתמן מהאופטימיות בדבריכם שאתם סבורים שהמשבר מאחורינו?

לוי: לומר שהמשבר חלף בישראל, אלו כבר חדשות ישנות. גם בעולם, מתרבים הסימנים שהמצב אכן כך. כמובן, שמוקדם עדיין לקבוע בהחלטיות. האבטלה שירדה בארה"ב היא אכן סימן מעודד.

הרי אם הטענה היא שהאבטלה היא הסממן האחרון, אז למה לא לבוא ולהצהיר בריש גלי, המיתון נגמר?

לוי: זה מוקדם מדי לקבוע. איננו יודעים אם החדשות הטובות נובעות מתמריצי הממשלה או שהמגזר העיסקי באמת שב למסלולו.   

השלב האחרון לפני הסיום הרישמי של מיתון יהיה סימנים לגידול בנתינת האשראי הפרטי, בארה"ב, ישראל או בשאר המדינות שבהם היתה הקריסה של האשראי הפרטי.

לוי וקראוס: פה נגעת בבעיה המהותית של הכלכלה כיום. אין זה משנה היכן תבדוק את הבעיה הרי שבסופו של דבר היא אותה בעיה. בישראל, בעלי האשראי הטוב היום נהנים מאשראי זול ונוח. התעשיה בפרפריה, לעומת זאת, נתקלת באתגרים עצומים כאשר האשראי שלה קצוב במשורה.

אז יש לצפות להרחבת הפערים בשנים הקרובות?

לוי: בסיומו של כל משבר, החברות הגדולות נהנות משברי החברות שלא היה בקירבן מספיק הון לעבור את הנחשול. בארה"ב אתה יכול לראות התהליך כיום בשיאו במגזר הבנקאות. מדי שבוע 5-6 בנקים פושטים את הרגל כאשר על שאריות הונם משתלטים הבנקים הגדולים. בסופו של דבר, מספר מצומצם של בנקים נבחרים יהיו אמונים על שירות הבנקאות בארה"ב ובאמתחתם יהיה כוח אדיר.

קראוס: תהליך זהה התרחש בתחילת המילניום בתחום ההי טק. עשרות אלפי חברות לפיתוח ושירות בתחום המחשבים התמוטטו, בעקבות התפוצצות הבועה דאז. החברות הגדולות בתחום השתלטו בצורה נרחבת על הענף והתחזקו משמעותית לאחר המשבר עד לרגע זה.

החשיבה הזו תמיד לוקחת אותי אל הנאום המפורסם של נגיד הבנק המרכזי בארה"ב. לטענתו, זהו תהליך טבעי בעת מיתון שהחלקים נרחבים בכלכלה הופכים מסורבי אשראי. הפתרון לדעתו הוא להכריח אותם להעניק אותו דרך מסוק המפזר דולרים לכל עבר מעל הוול סטריט.

לוי: מה שהוא עשה עד היום היה מדוד ונכון. הוא ניסה בכוחו להוריד את מחיר האשראי למח"ם קצר, כדי שהחברות הטובות יוכלו לגייס אשראי בטווח הקצר. האשראי יסייע לאחרונות לעבור את התקופה הסוערת. החברות הלא רווחיות, לא יסתייע בידם לעבור את המשבר, ללא קשר לדרכיו של הנגיד.

כיצד אתם מסבירים את המצב הלא שכיח של עלייה במחירי האפיקים הבטוחים (אג"ח ממשלה) במקביל לעלייה במחירי אפיקים בעלי סיכון (מניות, אג"ח קונצרני)?

לוי: הבעיה מקורה בתמחור יתר של אג"ח המדינה. קשה לתאר מצב שבו אג"ח מדינת ישראל לחמש שנים בעל ריבית של אחוז בלבד ברוטו. במצב שכזה לא נותר אלא להפסיד והסיכון הוא אדיר. אם להיות מדויק, ההפסד כבר החל, כאשר האג"ח הממשלתי לטווח קצר בארה"ב שתם בחודשים הנוכחים נושאים בחובם הפסד.
המצב הנוכחי, מקורו בריבית נמוכה והרבה כסף שנמצא בצד ובעליו עדיין חושש.

גם האג"ח הקונצרני פגיע, כאשר מרווח התשואה באג"ח הממשלתי יתרחב. אבל האחרון יכול ולהיפגע רק בקצוותיו ולמשך זמן קצר מאוד. במניות ניתן להעריך שהתנודתיות תמשיך, אך היום לאפיק זה אין תחליף.

אותה הסיבה שמביאה למצב אנומלי באג"ח הממשלתי מביאה לעלייה המטאורית במחיר הזהב. קהל המשקיעים, כולל ממשלות שונות, שעדיין חושש מהצמיחה הנמוכה, שותף למומנטום שנוצר מאז חציית רף האלף. למן הרגע שנראה שיפור בכלכלה, מחיר הזהב יצנח  והסף לא יהיה 1000$ אלא אף פחות. הצד המעט עצוב בכל הפרשה הוא שממשלות שמכרו את האשראי בתחילת המילניום כאשר היה "לא באופנה" קונות אותו היום כאשר מחירו גדול בכמה מונים.

מתי לדעתכם נוכל לחזות במדיניות מוניטארית מצמצמת?

לוי: ללא ספק הפחד המוחשי ביותר בקרב קובעי המדיניות כיום הוא לעצור בתהליך בטרם הגיע להבשלתו. כדוגמת כלכלת יפן שמתקשה מזה שני עשורים להתאושש. גם אם יקחו טווח ביטחון רחב מספיק, אפילו במחיר של עליית מחירים ואינפלציה. לכן לא כדאי לקוות להעלאות ריבית בטווח הקרוב, ללא קשר לאחוזי הצמיחה.

ומה לדעתכם המצב בכלכלות המזרח או בשאר שווקי הברי"ק (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ?

קראוס: לדעתינו התנודתיות בשוק ההון הסיני גבוהה מדי להשקעה. המצב לאשורו בברזיל נראה מצוין. הכלכלה של האחרונה מעט מוטה כלפי סחורות אך התנאים האובייקטיבים עדיין טובים. המונדיאל, האולימפיאדה, מעמד הביניים ותהליכי ההפרטה כולם מצעידים את כלכלת ברזיל להיות חלק אינטגרלי מהכלכלות המובילות בעולם. עדיין צריך להיות מאוד קשובים, כאמור המדדים עוד מוטים לשוק האנרגיה והסחורות.

אז כיצד אתם משקיעים בשוק בברזיל?

קראוס:  ביצענו רכישה ראשונה של תעודות סל על המדדים לפני חצי שנה וקנייה שנייה לאחר היוודעות על אירוחה של ברזיל את האולימפיאדה. אנו בהחלט רואים את ההשקעה שם גם לטווח הארוך. בשנת 2008, לא נהינו אחר ההשקעה בחו"ל והתחלנו עם היציאה מן המשבר בפיזור נרחב יותר בחו"ל.

כיצד לדעתכם יוכלו הממשלות להמשיך בתפקידם כתמול שלשום בעתיד, עם החובות הגדולים שהם צוברות בהווה?

לוי: עם שובה של הצמיחה, צפוי שהממשלות יחלו לצמצם את ההוצאות הציבוריות שלהן. סביר להניח שההקרבה הגדולה תבוא בתחום הרווחה.  היום במערב ניתן לחיות בצורה נאותה גם בלי הצורך לעבוד ולתרום.

נדמה כי אתה מאמין שזה הסוף של מדיניות הרווחה במערב כפי שהכרנו אותה עד כה?

לוי: זה אכן יהיה ההשלכה המשמעותית ביותר שנראה מן המשבר בעתיד. אחת ההשלכות תהא שהצמצום במדיניות הרווחה תגרום לכך שהצמיחה, כאשר תהיה, תהיה לא עיקבית ואיטית. 

אז במה כן כדאי להשקיע היום?

לוי: משום המצב באג"ח הקונצרני והממשלתי, האפיק המנייתי הוא הטוב יותר. ישנן עדיין חברות המחלקות דיבידנד גבוה ובקביעות. חברות גדולות לאנרגיה, תרופות ותקשורת הנסחרות במכפיל נמוך יכולות להיחשב כיום כהשקעה טובה לטווח הארוך.

קראוס: בתחום החברות הקטנות יותר, במיוחד בארץ, הן מאוד תלויות במגמת השוק ועיתים הן סובלות מחוסר סחירות. אחת הדוגמאות הבולטות למניה כדוגמת המניות שהזכרנו היא ספקטרוניקס (חברה למיגון רכבים צבאיים), הנסחרת במכפיל טוב והרווחים, אם משום המצב העולמי אם משום איכות החברה גבוהים.

מה דעתכם על הרפורמה האחרונה בשוק קופות הגמל והפנסיה?

לוי: אין ברירה, הציבור נידון להכנס לאופריה או לדכאון- בזמנים הלא נכונים. לא הגיוני שחסכון המיועד לטווח של עשרות שנים ימדד בטווח היומי או החודשי. הרפורמה הצ'יליאנית בהחלט יכולה לתת מענה על אותם תנודות לא רצויות בקופות.

קראוס: שינוי לא פחות משמעותי הונהג כבר השנה. האפשרות לנהל בעצמך את קופת הגמל היא בהחלט אפשרות, אך לא נראה שהיא זוכה ליתר פופולאריות בינתיים בקרב המנהלים.

באיזה קרנות אתם מתגאים במיוחד?

קראוס ולוי: אנו מנהלים את הקרנות מעשר MORE אג"ח ומעשר MORE גמישה, כשאנו מתחייבים להעניק כעשרה אחוזים מן הרווחים לעמותות צדקה. אנו מקווים שקרנות אלו יגרמו לשינוי מהותי בחשיבה של האנשים העוסקים בשוק ההון וכמה שנים מעכשיו- כולם יתנהגו כך. 

הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.