ניתוח שווקים
משה שלום
22/09/2020
הקדמה
שבוע שעבר היה שבוע של החלטת ריבית בארה"ב. ולמרות שכולנו יודעים שלא יהיה סיכוי להעלאת ריבית עוד זמן רב מאוד, מסיבות העיתונאים המתלוות לאותן החלטות בעלות פוטנציאל להזיז שווקים בצורה אלימה ביותר. זוכרים את "כמה שצריך" של מריו דרגי? והכנסת מושג ה-QE למערכת הפיננסית הגלובלית? כל אלו הופיעו לראשונה במסיבות עיתונאים של בנקאיים מרכזיים.
וכך, שבוע שעבר לא היה שונה לגבי הדריכות לבאות. אבל, השוק לא קיבל את מה שהוא ציפה לקבל. מעבר לאי התזוזה בחזית הריבית, כולם ציפו לתיאור של מעשים ממשיים כדי לעודד את הצמיחה ולייצר אינפלציה מקדמת צריכה. בשתי החזיתות קיבלנו הצהרות בלבד, וקביעת כללי מדיניות כלליים. לא תיאור של כלים חדשים או מעשים עם תאריכים ספציפיים. הרעב שלא הגיע על סיפוקו היתרגם די מהר לחולשה מחודשת בדולר העולמי. לא ממש בצורה קשה, אלא בצורה של המשך דשדוש אופקי שבו שהה הדולר כבר זמן מה.
אצלנו, הירידות במניות דחפו להתקדמות הדולר מול השקל. האכזבה מן הפד פשוט הפכה לסיבה לתיקון מינורי מאוד. האם כל זה שינה משמעותית את התמונה של הדולר בעולם? לא. הוא עדיין הנכס הפיננסי הקובע ביותר מבין כולם. הוא הפיבוט של הכסף הגדול. הוא המקום שילכו אליו בזמני משבר והוא המטבע הקובע את בסיס הסחר הבינלאומי. זאת עקב היותו המטבע שבו נקובות הסחורות החשובות כולן. ארה"ב יודעת זאת וממשיכה לנצל את זה מאז סיום מלחמת העולם השנייה.
בכל אופן, בחזית המט"ח, אנו ממשיכים להיות תלויים על בלי מה, כאשר כמות הדולרים בעולם הולך ומצטמק מול הביקוש הרב שמגיע מכל עבר. במיוחד בסוף השנה האזרחית המהווה את העונה החמה לביקוש לדולרים. זאת, למרות שבעיני הקהל הרחב, יצירת הדולרים יש מאין בארה"ב מייצרת לכאורה עודף גדול במטבע האמריקאי. העודף הזה אכן נמצא כאשר החוב הדולרי בעולם נמצא בסטטוס של "חוב". לא כאשר כל מי שחייבים בדולרים מחויב להחזיר את החוב, עם הריבית.
עד אז, הדולר נע ונד באזור שהממשל מעוניין להחזיקו, דהיינו נמוך יחסית, כדי לעודד תחרות וייצוא. במיוחד בזמנים של יציאה מקרטעת ממשבר הקורונה. ואצלנו, הדולר שקל עדין נמצא מעל הסכנה הרשמית האחרונה שלו (3.35) וכדי לראות זאת ביתר בהירות נעבור עכשיו לצד הטכני של הדברים.
EURUSD
עקרונית, המטבע האירופי לא עשה דבר משמעותי מאז הסקירה הקודמת. המרווח שבין 1.17 ו-1.20 עדיין מהווה את גבול הגזרה הגס של תנועת המחיר שלו מול הדולר. מאז שבירת קוו המגמה המינורי בסיום חודש אוגוסט, היורו רוקד את הריקוד של חוסר הוודאות הצרה. למעשה, הוא נע ונד בתחום צר עוד יותר שבין 1.75 ו-1.95, כאשר ימים רבים של זנבות ארוכים מראים כמה הכוחות בין ההיצע והביקוש מאוזנים במטבע הזה. יתר על כן, כולנו חשבנו שאותו דשדוש יארך עד ההגעה לקו המגמה הגדול יותר, זה אשר החל את דרכו באמצע מאי השנה. והנה, הגענו אליו ושבוע הבא אכן יהיה המבחן להתייחסות לאותו קו מגמה חשוב מאוד.
שימו לב שה-סטוק לא הגיע למצב של מכירות יתר ומראה סימנים של התהפכות מעל הרמה הקובעת של 20. כמו שיודעים חבריי הטכנאים, זהו סימן מובהק של חיוב במגמה מתפתחת, כאשר דשדושים לא מצליחים לייצר מספיק כוח לכניסה למצבי קיצון באינדיקאטורים של המומנטום. בסה"כ המצב כשהיה ולכן נאמר כך: לחיוביים יש צורך דחוף לייצר פריצה של 1.2, כאשר האינדיקאציה, וההגעה לקו המגמה, תומכים בהחלט בהתפתחות מן הסוג הזה. ולשליליים אומר שרק ירידה מתחת ל-1.7 תשכנע אותנו שהמטבע האירופי רוצה לתקן את המהלך העולה מאז 1.07 בצורה קצת יותר עמוקה.
דולר-שקל
מה נאמר ומה נדבר על מצבי הרוח של המטבע שלנו? לא משנה מאיפה תמתחו את קווי המגמה הקובעים, פריצה המחיר מעל 3.4 הייתה משמעותית מאוד. כמו כן, עוצמת ההגעה לסביבת 3.47 מאפיינת סוג של Short Squeeze קטן אשר החל בלקיחת כל פקודות קטיעת ההפסד שישבו מתחת ל-3.4 והמשיך מעלה מהנקודה הנמוכה של 3.35. בינתיים, הכול הולך לפי הספרים. פריצת 3.4 אחרי שבירתה, הייתה חייבת להיעצר באזור של התנגדות היסטורית וזה מה שקרה בפועל.
אני מקווה שאתם כבר משוכנעים שכל התנועות בזוג המטבעות הזה אינו מושפע כמעט בכלל מגורמים מקומיים כמו התפרצות הקורונה, הסכמי השלום, חידוש הרקטות בדרום, העמקת המשבר הכלכלי מן הסגר השני, וכו... מה שעומד בדרכו של הדולר שלנו הוא מצבו של הדולר בעולם ואיך המקומיים יתרגמו גורם זה על בסיס הנזילות המקומית וזמני המסחר אצלנו (חגים ושגרה). וכך, לחיוביים אומר כך: סימנו לכם היטב את מטרתכם: 3.47. היא ואין בלתה. פחות מזה וההנחה תהיה שפריצת 3.4 הייתה פשוט לשווא. ולשליליים: חבר"ה, תנו קצת גם לאחרים להרוויח משהו... ובכל זאת, פחות מחזרה מטה תחת 3.4 לא תתקבל כדבר משמעותי.
לגבי הגרפים:
כל הגרפים הינם גרפים יומיים, המוצגים על בסיס נרות Heikin-Ashi. זאת על מנת לקבל תחושה מגמתית הרבה יותר ברורה. אזכיר שבנרות מסוג זה אין הבדל בגבוה ובנמוך היומי ביחס לנתונים האלו בנרות הרגילים אבל, שהפתיחה והסגירה מחושבים ושונים במקצת, על מנת לתת את הרצף המגמתי הרצוי.
שבוע שעבר היה שבוע של החלטת ריבית בארה"ב. ולמרות שכולנו יודעים שלא יהיה סיכוי להעלאת ריבית עוד זמן רב מאוד, מסיבות העיתונאים המתלוות לאותן החלטות בעלות פוטנציאל להזיז שווקים בצורה אלימה ביותר. זוכרים את "כמה שצריך" של מריו דרגי? והכנסת מושג ה-QE למערכת הפיננסית הגלובלית? כל אלו הופיעו לראשונה במסיבות עיתונאים של בנקאיים מרכזיים.
וכך, שבוע שעבר לא היה שונה לגבי הדריכות לבאות. אבל, השוק לא קיבל את מה שהוא ציפה לקבל. מעבר לאי התזוזה בחזית הריבית, כולם ציפו לתיאור של מעשים ממשיים כדי לעודד את הצמיחה ולייצר אינפלציה מקדמת צריכה. בשתי החזיתות קיבלנו הצהרות בלבד, וקביעת כללי מדיניות כלליים. לא תיאור של כלים חדשים או מעשים עם תאריכים ספציפיים. הרעב שלא הגיע על סיפוקו היתרגם די מהר לחולשה מחודשת בדולר העולמי. לא ממש בצורה קשה, אלא בצורה של המשך דשדוש אופקי שבו שהה הדולר כבר זמן מה.
אצלנו, הירידות במניות דחפו להתקדמות הדולר מול השקל. האכזבה מן הפד פשוט הפכה לסיבה לתיקון מינורי מאוד. האם כל זה שינה משמעותית את התמונה של הדולר בעולם? לא. הוא עדיין הנכס הפיננסי הקובע ביותר מבין כולם. הוא הפיבוט של הכסף הגדול. הוא המקום שילכו אליו בזמני משבר והוא המטבע הקובע את בסיס הסחר הבינלאומי. זאת עקב היותו המטבע שבו נקובות הסחורות החשובות כולן. ארה"ב יודעת זאת וממשיכה לנצל את זה מאז סיום מלחמת העולם השנייה.
בכל אופן, בחזית המט"ח, אנו ממשיכים להיות תלויים על בלי מה, כאשר כמות הדולרים בעולם הולך ומצטמק מול הביקוש הרב שמגיע מכל עבר. במיוחד בסוף השנה האזרחית המהווה את העונה החמה לביקוש לדולרים. זאת, למרות שבעיני הקהל הרחב, יצירת הדולרים יש מאין בארה"ב מייצרת לכאורה עודף גדול במטבע האמריקאי. העודף הזה אכן נמצא כאשר החוב הדולרי בעולם נמצא בסטטוס של "חוב". לא כאשר כל מי שחייבים בדולרים מחויב להחזיר את החוב, עם הריבית.
עד אז, הדולר נע ונד באזור שהממשל מעוניין להחזיקו, דהיינו נמוך יחסית, כדי לעודד תחרות וייצוא. במיוחד בזמנים של יציאה מקרטעת ממשבר הקורונה. ואצלנו, הדולר שקל עדין נמצא מעל הסכנה הרשמית האחרונה שלו (3.35) וכדי לראות זאת ביתר בהירות נעבור עכשיו לצד הטכני של הדברים.
EURUSD
עקרונית, המטבע האירופי לא עשה דבר משמעותי מאז הסקירה הקודמת. המרווח שבין 1.17 ו-1.20 עדיין מהווה את גבול הגזרה הגס של תנועת המחיר שלו מול הדולר. מאז שבירת קוו המגמה המינורי בסיום חודש אוגוסט, היורו רוקד את הריקוד של חוסר הוודאות הצרה. למעשה, הוא נע ונד בתחום צר עוד יותר שבין 1.75 ו-1.95, כאשר ימים רבים של זנבות ארוכים מראים כמה הכוחות בין ההיצע והביקוש מאוזנים במטבע הזה. יתר על כן, כולנו חשבנו שאותו דשדוש יארך עד ההגעה לקו המגמה הגדול יותר, זה אשר החל את דרכו באמצע מאי השנה. והנה, הגענו אליו ושבוע הבא אכן יהיה המבחן להתייחסות לאותו קו מגמה חשוב מאוד.
שימו לב שה-סטוק לא הגיע למצב של מכירות יתר ומראה סימנים של התהפכות מעל הרמה הקובעת של 20. כמו שיודעים חבריי הטכנאים, זהו סימן מובהק של חיוב במגמה מתפתחת, כאשר דשדושים לא מצליחים לייצר מספיק כוח לכניסה למצבי קיצון באינדיקאטורים של המומנטום. בסה"כ המצב כשהיה ולכן נאמר כך: לחיוביים יש צורך דחוף לייצר פריצה של 1.2, כאשר האינדיקאציה, וההגעה לקו המגמה, תומכים בהחלט בהתפתחות מן הסוג הזה. ולשליליים אומר שרק ירידה מתחת ל-1.7 תשכנע אותנו שהמטבע האירופי רוצה לתקן את המהלך העולה מאז 1.07 בצורה קצת יותר עמוקה.
דולר-שקל
מה נאמר ומה נדבר על מצבי הרוח של המטבע שלנו? לא משנה מאיפה תמתחו את קווי המגמה הקובעים, פריצה המחיר מעל 3.4 הייתה משמעותית מאוד. כמו כן, עוצמת ההגעה לסביבת 3.47 מאפיינת סוג של Short Squeeze קטן אשר החל בלקיחת כל פקודות קטיעת ההפסד שישבו מתחת ל-3.4 והמשיך מעלה מהנקודה הנמוכה של 3.35. בינתיים, הכול הולך לפי הספרים. פריצת 3.4 אחרי שבירתה, הייתה חייבת להיעצר באזור של התנגדות היסטורית וזה מה שקרה בפועל.
אני מקווה שאתם כבר משוכנעים שכל התנועות בזוג המטבעות הזה אינו מושפע כמעט בכלל מגורמים מקומיים כמו התפרצות הקורונה, הסכמי השלום, חידוש הרקטות בדרום, העמקת המשבר הכלכלי מן הסגר השני, וכו... מה שעומד בדרכו של הדולר שלנו הוא מצבו של הדולר בעולם ואיך המקומיים יתרגמו גורם זה על בסיס הנזילות המקומית וזמני המסחר אצלנו (חגים ושגרה). וכך, לחיוביים אומר כך: סימנו לכם היטב את מטרתכם: 3.47. היא ואין בלתה. פחות מזה וההנחה תהיה שפריצת 3.4 הייתה פשוט לשווא. ולשליליים: חבר"ה, תנו קצת גם לאחרים להרוויח משהו... ובכל זאת, פחות מחזרה מטה תחת 3.4 לא תתקבל כדבר משמעותי.
לגבי הגרפים:
כל הגרפים הינם גרפים יומיים, המוצגים על בסיס נרות Heikin-Ashi. זאת על מנת לקבל תחושה מגמתית הרבה יותר ברורה. אזכיר שבנרות מסוג זה אין הבדל בגבוה ובנמוך היומי ביחס לנתונים האלו בנרות הרגילים אבל, שהפתיחה והסגירה מחושבים ושונים במקצת, על מנת לתת את הרצף המגמתי הרצוי.
