משה מימון, עורך FUNDER
24/09/2020
כיום קיימים מספר אפיקי השקעה עקיפה, שבעזרתם יכולים משקיעים להיחשף לשוק ההון – קרנות הנאמנות, קרנות סל (וגם קרנות מחקות), קופות גמל להשקעה ופוליסות חסכון.
שני המכשירים הראשונים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, ושני המכשירים האחרונים, מפוקחים על ידי רשות שוק ההון.
מבחינת היבטי המיסוי, קרנות הנאמנות וקרנות הסל (והמחקות) ממוסים כנייר ערך לכל דבר, כלומר מס רווחי הון כפי שמשלמים על כל נייר ערך כמניה או אג"ח לכל דבר. כלומר כל אירוע שבו מוכרים את קרן הנאמנות, קרן הסל, או הקרן המחקה, יוביל לתשלום מס רווחי הון. למשקיע כמובן, יש את האפשרות לקזז רווחים והפסדים בקרנות מול רווחים או הפסדים בניירות ערך אחרים.
לעומתם, פוליסות החסכון וקופות הגמל נהנות מהטבת מסוי. בפוליסות החסכון, ההטבה מתבטאת בדחיית המס, עד למועד פדיון פוליסת החסכון. כלומר אם החוסך, מחליף את פוליסת החסכון, בין יצרן אחד לאחר, אין כאן אירוע מס. לגבי גמל להשקעה, ההטבה משמעותית יותר. כאן, אם החוסך מחליף בין מנהל פוליסה, הוא כמובן לא משלם מס רווחי הון. אבל, יש לחוסכים בגמל להשקעה גם הטבה נוספת, והיא פטור ממס על רווחי הון, אם החוסך בוחר שלא למשוך את כספי החסכון שלו, עד גיל 60. במקרה כזה כל הסכום המצטבר פטור ממס רווחי הון. אין ספק שמדובר בהטבה משמעותית, ולכן החליטו באוצר להגביל את היקף ההפקדה לגמל להשקעה לסך של עד 70 א' שקל לת.ז. בשנה.
יש עוד הבדלים בין פוליסות החסכון, קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות וקרנות הסל, אבל נתמקד כרגע בהיבט המיסויי.
חסכון פנסיוני שווה יותר
יש הגיון בלתמרץ את המשקיעים לחסוך לטווח ארוך. לנוכח העובדה שתוחלת החיים עולה, ושגיל הפרישה, כפי שהוא היום, נקבע אי שם בסוף המאה ה-19 בגרמניה של ביסמארק, כשתוחלת החיים היתה אז...42, והיום היא כפולה מכך. לאור זאת מנסות הממשלות לתמרץ, ולהעדיף אפיקי חסכון שבהם הכסף ישרת את החוסך לטווח ארוך, לאחר פרישתו לפנסיה. התמרוץ העיקרי נעשה באמצעות הטבות מס לחוסכים באפיקים אלו, בעיקר על ידי הטבה בהפקדה, ובפטור ממס על רווחי הון על הכספים הצבורים בחסכון זה.
קופת הגמל להשקעה נולדה לפני שנים לא רבות. נכון להיום, לפי נתוני FUNDER-AdvizerLand היקף ההון שמנוהל בגמל להשקעה עומד על כ-15 מיליארד שקלים. סכום משמעותי, במוצר שקיים רק כמה שקלים ושיש בו הגבלה על היקף ההפקדה בשנה.
על פי נתוני התקציב של האוצר, היקף הטבות המס לחסכון פנסיוני, הצפוי לשנת 2019, עומד על כ-22 מיליארד שקלים, המהווה כ-6% מתקציב המדינה. סכום בהחלט לא מבוטל, אולם בציבור יש קונצנזוס לגבי ההטבה הזו, וקשה לראות שינוי כלשהו במדיניות משרד האוצר בעניין. הצגת מוצר הגמל להשקעה דווקא מראה שהכיוון של משרד האוצר הוא בדיוק הפוך, כלומר, אם כבר צריך להעריך, הרי שסביר שנראה דווקא הגדלה של ההטבות לחסכון פנסיוני.
לאור זאת, אין כוונת מאמר זה לקרוא להשוואת תנאי קרנות הנאמנות, וקרנות הסל לגמל להשקעה. האם ראוי להשוות את מדיניות המיסוי? ועוד איך. ראוי היה שלכל ת.ז. היה מוקצה חשבון, בדומה ל-K401 בארה"ב, שבו יוכל החוסך לקנות ולמכור כל מוצר פיננסי כרצונו, כל מה שנמצא שם, בהתאם להגבלות הפקדה למשל של 70 א' שקלים, וכל עוד יישאר עד גיל 60, יהיה פטור ממס על רווחי הון. אני בספק אם נראה משהו כזה בקרוב.
פער מיסוי בין פוליסות חסכון לקרנות נאמנות
פער המיסוי הבולט יותר נימצא בין פוליסות החסכון, לקרנות הנאמנות. מדובר בשני מכשירים מאוד דומים, שלא מעניקים, נכון להיום הטבה לחסכון לטווח ארוך. אבל, פוליסות החסכון, מאפשרות ניוד בין יצרנים שונים ללא אירוע מס, ואילו קרנות הנאמנות לא מאפשרות זאת.
לפי נתוני Funder-AdvizeLand היקף ההון שמנוהל בפוליסות החסכון עומד על סדר גודל של בין 90 ל-100 מיליארד שקלים. היקף משמעותי לכל הדעות.
אני לא חושב שחוסכי פוליסות החסכון, משנים כל הזמן את היצרן. באופיו, המכשיר הזה הוא מכשיר בניהול מרחוק, ולא מבצעים בו הרבה שינויים בין היצרנים השונים. אבל, משקיעי הקרנות, ועוד איך משנים את הקרן עצמה. כל הזמן. קונים, פודים את הקרנות. מדובר במוצר שזוכה להיקפי גיוס ופדיון רבים מאוד.
כאן, יש נחיתות למשקיעי קרנות הנאמנות, התחלוף של הקרנות מייצר אירוע מס, והיעדר דחיית המס, פוגעת בהיקף הקרן להשקעה. כלומר, בפוליסות החסכון, שבהן גם כך התחלופה נמוכה, יש דחיית אירוע מס, ואילו בקרנות הנאמנו, ששם יש תחלופה משמעותית בתיק, אין אירוע דחיית מס.
פער מיסוי שאפשר לסגור
ראוי להדגיש, בסופו של יום המשקיע משלם את המס, מס רווחי הון. ההטבה רק מדברת על דחיית אירוע המס, ואם יש רווחים זה לא מקטין לו את הקרן בהמשך ההשקעה.
עכשיו, כאן צריך לפנות לרשות לניירות ערך, כדי שתחריג את קרנות הנאמנות (ואולי גם את קרנות המחקות וקרנות הסל) מניירות הערך, ותאפשר למשקיעים לפעול בהם, בלי חשבון מיוחד אבל עם דחיית אירוע המס.
כל שהרשות צריכה לעשות, הוא לאפשר לבנקים פרק זמן, נניח של עד 5 ימי מסחר, שבהם אם הלקוח מוכר קרן נאמנות, וקונה חדשה באותו סכום, לא מנכים לו את מס רווחי הון על הקרן שנמכרה. סביר להניח שקל יותר יהיה לעשות זאת בקרנות נאמנות, ובקרנות מחקות, מאשר בקרנות סל.
אני מניח שאפשר את השינוי הזה, שהוא לא שינוי משמעותי, לא דורש חקיקה מיוחדת, אלא פשוט שינוי טכני שיאפשר לחבר הבורסה, שלא לחשב ולא להפחית את מס רווחי הון מהקרן שנמכרת, אלא לדחות את התשלום למועד עתידי, שבו תתבצע המכירה בפועל, בלי קניה מתואמת.
את המס, שאמור היה הלקוח לשלם, אפשר לצבור בחשבון מגן המס, אבל מבלי להעביר את הכסף לשם, אלא פשוט באופן רישומי, לרשום את חבות או הזיכוי במס, ולפי זה חבות המס תצטבר בחשבון מגן מס, בנפרד משאר ניירות הערך ה"רגילים".
כלומר, בהיבט המהותי, קרן נאמנות תשלם מס רווחי הון כמו כל נייר ערך. בהיבט התפעולי, תשלום המס יתבצע רק במכירה, שלא בוצעה נגדה קניה בטווח זמן של מספר ימי מסחר. זה ישווה את מצב המיסוי של קרנות הנאמנות והקרנות המחקות, לפוליסות החסכון.
מבחינת המשקיעים, גם כאן לא צריך להיות שינוי משמעותי. קרן הנאמנות משלמת מס אמת, ונחשבת לנייר ערך. כלומר במועד המכירה הסופי, הקרן אכן תשלם את מס רווחי ההון, שנמצא באופן תיאורטי בחשבון הצל, חשבון מגן המס. את הסכום הזה, ניתן יהיה לקזז כנגד כל רווח או הפסד מניירות ערך "רגילים", בדומה למצב שבו החזקת מניה למשך תקופה ארוכה. שוב, השינוי יהיה טכני במהותו, אבל הוא יבטל את הבדל המסוי בין המכשירים.
אנשי רשות ניירות ערך, התבטאו בעבר לא פעם בגין הפערים בין פוליסות החסכון וקרנות הנאמנות, בשלל היבטים. ראוי לפחות היבט אחד לנסות לסגור.
שני המכשירים הראשונים מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך, ושני המכשירים האחרונים, מפוקחים על ידי רשות שוק ההון.
מבחינת היבטי המיסוי, קרנות הנאמנות וקרנות הסל (והמחקות) ממוסים כנייר ערך לכל דבר, כלומר מס רווחי הון כפי שמשלמים על כל נייר ערך כמניה או אג"ח לכל דבר. כלומר כל אירוע שבו מוכרים את קרן הנאמנות, קרן הסל, או הקרן המחקה, יוביל לתשלום מס רווחי הון. למשקיע כמובן, יש את האפשרות לקזז רווחים והפסדים בקרנות מול רווחים או הפסדים בניירות ערך אחרים.
לעומתם, פוליסות החסכון וקופות הגמל נהנות מהטבת מסוי. בפוליסות החסכון, ההטבה מתבטאת בדחיית המס, עד למועד פדיון פוליסת החסכון. כלומר אם החוסך, מחליף את פוליסת החסכון, בין יצרן אחד לאחר, אין כאן אירוע מס. לגבי גמל להשקעה, ההטבה משמעותית יותר. כאן, אם החוסך מחליף בין מנהל פוליסה, הוא כמובן לא משלם מס רווחי הון. אבל, יש לחוסכים בגמל להשקעה גם הטבה נוספת, והיא פטור ממס על רווחי הון, אם החוסך בוחר שלא למשוך את כספי החסכון שלו, עד גיל 60. במקרה כזה כל הסכום המצטבר פטור ממס רווחי הון. אין ספק שמדובר בהטבה משמעותית, ולכן החליטו באוצר להגביל את היקף ההפקדה לגמל להשקעה לסך של עד 70 א' שקל לת.ז. בשנה.
יש עוד הבדלים בין פוליסות החסכון, קופות הגמל להשקעה, קרנות הנאמנות וקרנות הסל, אבל נתמקד כרגע בהיבט המיסויי.
חסכון פנסיוני שווה יותר
יש הגיון בלתמרץ את המשקיעים לחסוך לטווח ארוך. לנוכח העובדה שתוחלת החיים עולה, ושגיל הפרישה, כפי שהוא היום, נקבע אי שם בסוף המאה ה-19 בגרמניה של ביסמארק, כשתוחלת החיים היתה אז...42, והיום היא כפולה מכך. לאור זאת מנסות הממשלות לתמרץ, ולהעדיף אפיקי חסכון שבהם הכסף ישרת את החוסך לטווח ארוך, לאחר פרישתו לפנסיה. התמרוץ העיקרי נעשה באמצעות הטבות מס לחוסכים באפיקים אלו, בעיקר על ידי הטבה בהפקדה, ובפטור ממס על רווחי הון על הכספים הצבורים בחסכון זה.
קופת הגמל להשקעה נולדה לפני שנים לא רבות. נכון להיום, לפי נתוני FUNDER-AdvizerLand היקף ההון שמנוהל בגמל להשקעה עומד על כ-15 מיליארד שקלים. סכום משמעותי, במוצר שקיים רק כמה שקלים ושיש בו הגבלה על היקף ההפקדה בשנה.
על פי נתוני התקציב של האוצר, היקף הטבות המס לחסכון פנסיוני, הצפוי לשנת 2019, עומד על כ-22 מיליארד שקלים, המהווה כ-6% מתקציב המדינה. סכום בהחלט לא מבוטל, אולם בציבור יש קונצנזוס לגבי ההטבה הזו, וקשה לראות שינוי כלשהו במדיניות משרד האוצר בעניין. הצגת מוצר הגמל להשקעה דווקא מראה שהכיוון של משרד האוצר הוא בדיוק הפוך, כלומר, אם כבר צריך להעריך, הרי שסביר שנראה דווקא הגדלה של ההטבות לחסכון פנסיוני.
לאור זאת, אין כוונת מאמר זה לקרוא להשוואת תנאי קרנות הנאמנות, וקרנות הסל לגמל להשקעה. האם ראוי להשוות את מדיניות המיסוי? ועוד איך. ראוי היה שלכל ת.ז. היה מוקצה חשבון, בדומה ל-K401 בארה"ב, שבו יוכל החוסך לקנות ולמכור כל מוצר פיננסי כרצונו, כל מה שנמצא שם, בהתאם להגבלות הפקדה למשל של 70 א' שקלים, וכל עוד יישאר עד גיל 60, יהיה פטור ממס על רווחי הון. אני בספק אם נראה משהו כזה בקרוב.
פער מיסוי בין פוליסות חסכון לקרנות נאמנות
פער המיסוי הבולט יותר נימצא בין פוליסות החסכון, לקרנות הנאמנות. מדובר בשני מכשירים מאוד דומים, שלא מעניקים, נכון להיום הטבה לחסכון לטווח ארוך. אבל, פוליסות החסכון, מאפשרות ניוד בין יצרנים שונים ללא אירוע מס, ואילו קרנות הנאמנות לא מאפשרות זאת.
לפי נתוני Funder-AdvizeLand היקף ההון שמנוהל בפוליסות החסכון עומד על סדר גודל של בין 90 ל-100 מיליארד שקלים. היקף משמעותי לכל הדעות.
אני לא חושב שחוסכי פוליסות החסכון, משנים כל הזמן את היצרן. באופיו, המכשיר הזה הוא מכשיר בניהול מרחוק, ולא מבצעים בו הרבה שינויים בין היצרנים השונים. אבל, משקיעי הקרנות, ועוד איך משנים את הקרן עצמה. כל הזמן. קונים, פודים את הקרנות. מדובר במוצר שזוכה להיקפי גיוס ופדיון רבים מאוד.
כאן, יש נחיתות למשקיעי קרנות הנאמנות, התחלוף של הקרנות מייצר אירוע מס, והיעדר דחיית המס, פוגעת בהיקף הקרן להשקעה. כלומר, בפוליסות החסכון, שבהן גם כך התחלופה נמוכה, יש דחיית אירוע מס, ואילו בקרנות הנאמנו, ששם יש תחלופה משמעותית בתיק, אין אירוע דחיית מס.
פער מיסוי שאפשר לסגור
ראוי להדגיש, בסופו של יום המשקיע משלם את המס, מס רווחי הון. ההטבה רק מדברת על דחיית אירוע המס, ואם יש רווחים זה לא מקטין לו את הקרן בהמשך ההשקעה.
עכשיו, כאן צריך לפנות לרשות לניירות ערך, כדי שתחריג את קרנות הנאמנות (ואולי גם את קרנות המחקות וקרנות הסל) מניירות הערך, ותאפשר למשקיעים לפעול בהם, בלי חשבון מיוחד אבל עם דחיית אירוע המס.
כל שהרשות צריכה לעשות, הוא לאפשר לבנקים פרק זמן, נניח של עד 5 ימי מסחר, שבהם אם הלקוח מוכר קרן נאמנות, וקונה חדשה באותו סכום, לא מנכים לו את מס רווחי הון על הקרן שנמכרה. סביר להניח שקל יותר יהיה לעשות זאת בקרנות נאמנות, ובקרנות מחקות, מאשר בקרנות סל.
אני מניח שאפשר את השינוי הזה, שהוא לא שינוי משמעותי, לא דורש חקיקה מיוחדת, אלא פשוט שינוי טכני שיאפשר לחבר הבורסה, שלא לחשב ולא להפחית את מס רווחי הון מהקרן שנמכרת, אלא לדחות את התשלום למועד עתידי, שבו תתבצע המכירה בפועל, בלי קניה מתואמת.
את המס, שאמור היה הלקוח לשלם, אפשר לצבור בחשבון מגן המס, אבל מבלי להעביר את הכסף לשם, אלא פשוט באופן רישומי, לרשום את חבות או הזיכוי במס, ולפי זה חבות המס תצטבר בחשבון מגן מס, בנפרד משאר ניירות הערך ה"רגילים".
כלומר, בהיבט המהותי, קרן נאמנות תשלם מס רווחי הון כמו כל נייר ערך. בהיבט התפעולי, תשלום המס יתבצע רק במכירה, שלא בוצעה נגדה קניה בטווח זמן של מספר ימי מסחר. זה ישווה את מצב המיסוי של קרנות הנאמנות והקרנות המחקות, לפוליסות החסכון.
מבחינת המשקיעים, גם כאן לא צריך להיות שינוי משמעותי. קרן הנאמנות משלמת מס אמת, ונחשבת לנייר ערך. כלומר במועד המכירה הסופי, הקרן אכן תשלם את מס רווחי ההון, שנמצא באופן תיאורטי בחשבון הצל, חשבון מגן המס. את הסכום הזה, ניתן יהיה לקזז כנגד כל רווח או הפסד מניירות ערך "רגילים", בדומה למצב שבו החזקת מניה למשך תקופה ארוכה. שוב, השינוי יהיה טכני במהותו, אבל הוא יבטל את הבדל המסוי בין המכשירים.
אנשי רשות ניירות ערך, התבטאו בעבר לא פעם בגין הפערים בין פוליסות החסכון וקרנות הנאמנות, בשלל היבטים. ראוי לפחות היבט אחד לנסות לסגור.
