נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

האם יש להורדות הדירוג של יוון השפעה על ישראל?

מצד אחד, מצבה הכלכלי של ישראל מוגדר כטוב יחסית וישראל נחלצה עם פגיעות קלות מהמשבר הפיננסי, פגיעות שנובעות בעיקר מ"ריקושטים" ממדינות שנפגעו קשות מהמשבר. הפגיעה העיקרית בישראל התבטאה לפיכך ב...

 

 
פרופ` דן גלאי (צילום סיגמא)פרופ` דן גלאי (צילום סיגמא)
 

פרופ` דן גלאי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
20/12/2009

חנוכה תש"ע, שנת 2009 למניינם, ספגו היוונים תבוסה נוספת, והפעם מידי סוכנויות הדרוג מודיס וסטנדרט ופורס, אשר הורידו את דירוג האשראי של יוון ל A- (איי מינוס); סוכנות פיטצ' אף הורידה הדירוג ל BBB+. ישראל לעומת זאת קיבלה לאחרונה ציונים גבוהים מקרן המטבע הבינלאומית על היחלצותה מהמשבר.

יוון היא המדינה הראשונה בשוק האירופאי אשר חווה הורדת דירוג בעקבות המשבר הפיננסי. מומחים מדברים על אפשרות להורדת דירוג למדינות נוספות באירופה, כאשר הסיבה העיקרית להורדת הדירוג היא שיעור החוב של אותן מדינות ביחס לתל"ג שלהן. על מדינות אלה נמנות למשל: הונגריה, ליטא, לטבייה, ספרד ופורטוגל. חשוב להבהיר שכל המדינות האלה זכו לצמיחה מואצת בחמש השנים שקדמו ל-2008.

יוון נפגעה באופן חמור מהמשבר הפיננסי האחרון, זאת לאחר שנים ארוכות של גאות. יוון נהנתה מהצטרפותה לשוק האירופאי המשותף, מהלך שנתן דחיפה חזקה לכלכלתה, וכן נהנתה יוון מהמשחקים האולימפים של שנת 2004. התל"ג של יוון לנפש צמח מרמה של כאחד עשר אלף $ בתחילת העשור לכדי שלושים אלף
$ ב-2008. הצמיחה המהירה הייתה מלווה בהרחבת הביקושים לנכסי צריכה והשקעה כולל השקעה בנדל"ן. כפי שקרה במדינות אחרות שחוו צמיחה מהירה, המינוף הלך וגדל הן ברמת הצרכנים והן ברמה הלאומית. כתוצאה מכך החוב הלאומי של יוון צמח לגודל של 113% מהתפוקה הלאומית השנתית שלה.

המשבר העולמי עצר את הצמיחה המואצת של השנים 2004 עד 2007 ., הצמיחה צנחה מ 5% לשנה ל 1% בלבד, והאבטלה גדלה מ 7.5% ל 9.2%. עצירתה של הצמיחה הביאה גם להגדלה ניכרת בגרעון של ממשלת יוון לרמה של יותר מ 12% מהתוצר הלאומי.

ההרעה בפרמטרים של הכלכלה היוונית הם שהביאו את סוכנויות הדירוג להורדת הדירוג של יוון, לאחר שהפיצו אזהרה לפני כחודשיים בעניין בדיקת יכולת החזר החובות של הלוואותיה הבינלאומיות של יוון. משמעות הורדת הדירוג היא ששיעור הריבית שממשלת יוון תשלם על חובותיה תעלה באופן מיידי, וכמובן שתהיה לכך השלכה על מחיר גיוס ההון של כל החברות היווניות המגייסות כסף בשוקי ההון הבינלאומיים.

ראוי לציין שראש ממשלת יוון אמר לאחרונה שחלק מהבעיות הכלכליות של יוון נובעות משחיתות שלטונית ומקבלת החלטות במערכות ציבוריות שאינן על בסיס כלכלי טהור. אין ספק ששחיתות שלטונית מחלישה את המערכת המקרו-כלכלית, ובעניין זה פורסמו מדדים ומחקרים המאשרים מסקנה זו.

האם יש להורדות הדירוג השפעה על ישראל? מצד אחד, מצבה הכלכלי של ישראל מוגדר כטוב יחסית וישראל נחלצה עם פגיעות קלות מהמשבר הפיננסי, פגיעות שנובעות בעיקר מ"ריקושטים" ממדינות שנפגעו קשות מהמשבר. הפגיעה העיקרית בישראל התבטאה לפיכך בתעשיות היצוא. למרות זאת, הורדת הדירוג של מדינות כדוגמת יוון משפיעה באופן עקיף על ישראל דרך העלאת פרמיות הסיכון של המדינה. ישראל מדורגת כיום בדירוג יחסית גבוה A ועם הערכה של יציבות, ועד כה השינוי בפרמיית הסיכון בחודש האחרון הינו קטן.

בשבוע האחרון התפרסם דוח ה-IMF (קרן המטבע הבינלאומית) על כלכלת ישראל. בדו"ח זוכה ישראל לציונים גבוהים על היחלצותה מהמשבר הפיננסי הגלובלי. במקביל, ה-IMF ממליץ לבנק ישראל להימנע מהתערבות במסחר במט"ח. ראוי לציין בהקשר זה, כי לישראל יש היום רזרבות אדירות של מט"ח בהיקף של כ 60 מיליארד דולר. רזרבות אלה תורמות ליציבות ואף עשויות בהחלט להשפיע על סוכנויות הדירוג להעלות את הדירוג של ישראל בעתיד הקרוב.

נשאלת השאלה, האם הורדת דירוג האשראי של יוון והעלייה בתשואה לפדיון על אגרות החוב היווניות מהווה בעצם הזדמנות להשקעה?
סביר להניח שממשלת יוון תנקוט בצעדים דרסטיים להקטנת החוב הציבורי, וראש הממשלה כבר הבטיח לפעול להקטנת השחיתות השלטונית. בנוסף, קיים סיכוי גבוה שהשוק האירופאי יסייע ליוון להיחלץ מהמשבר. אם אמנם כך יהיה,
וסיוע חיצוני יתווסף לטיפול של יוון בבעיותיה הפנימיות, קיים סיכוי סביר שבטווח של שנתיים עד שלוש שנים הדירוג של יוון יחזור לרמה של A ופרמיות הסיכון ירדו בהתאם. למשקיעים לטווח ארוך, יש מקום לשקול השקעה, תוך התחשבות בחשיפה המטבעית המתווספת לחשיפה לאיכות האשראי של יוון.

הכותב הינו יו"ר סיגמא

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x