לקרוא לילד בשמו- הסינים!
נתחיל עם הסיפור המעניין ביותר כרגע בזירת הדיפלומטיה העולמית. בפינה הימנית נמצאת ארה"ב, המדינה החזקה בעולם, אשר גודל כלכלתה- רחוק מלהיות בר השוואה לגודל כלכלה אחרת על פני התבל. בפינה השמאלית, נמצאת סין, אימפריה עתיקת יומין שנמצאת אחר עשור וחצי של צמיחה חלומית.
כיצד ימצאנה מקום לשתי ענקיות אלו תחת אותה קורת גג? לכן, בינתיים, במקום להתכתש בשדה הקרב, כמיטב המסורת, הם עושים זאת בשדה הדיפלומטי והכלכלי.
הסינים, שותף הסחר העיקרי של ארה"ב עד לפני המשבר- הפך יריב. למעשה הוא מבצע חרם, כמעט כולל, על אג"ח הממשלה האמריקאי (US Treasury ) במשך שנה. המצב לא קל. הנושים המשמעותיים של החוב האמריקאי, הסינים והערבים, ניצבים כרגע מולה ומנסים לנער את הדולר מההגמוניה העולמית שלו. הבעיה הזו טרייה יחסית. עד שנת 2006 היפנים עוד הסכימו לממן את החוב, ואז באוושה אחת, הם ביקשו לשים קץ לרכישת האגרות. הפער נסגר ביעילות על ידי הרוכש הסיני או ממשלתו- אם תרצו. עכשיו משהו קרה שוב. סין הפסיקה את רכישת ניירות החוב. ארצות הברית ניצבת בשנית אל מול הסיכון האקוטי במימון חובותיה.
ההשלכה לתהליך זה היא בבירור הגברת התלות במכונת הדפוס,. ממשלת ארה"ב תחל לממן את התחייבויותיה על ידי מוניטיזציה (החלשת) של המטבע , אולי אף באופן בלעדי. אני עדיין טוען שחצי ממובילי המדיניות הכלכלית של ארה"ב קיבלו את תואר הדוקטורט שלהם בחקירת רפובליקת ווימאר. אני מקווה שהם לא יעשו את אותה הטעות.
בעוד המערב מנסה לפתור את חידת החוב, עולם ההשקעות לא חוסך ביקורות גם מסין
מאמצע 2009 שבו כספי קרנות ההון של המערב אל אסיה. אז עד כמה קשה המשימה של המזרח הרחוק לעמוד בציפיות המשקיעים מעכשיו? זה אתגר- אך לא בלתי אפשרי. בעוד כלכלות מזרח אסיה תאבקנה להפוך לעצמאיות יותר מן המערב בזמן הקרוב, לעת עתה היצוא ישאר חשוב ביותר. אז אם התנאים במערב לא יצליחו להישאר יציבים במהלך השנים הקרובות, תהיה לכך בהחלט השפעה מסוימת על אסיה.
חרטה זו העלתה את סף החרדה לאחרונה, בחשיבה כי מתפתחת בועת השקעה סינית, ממש מתחת לחוטמינו. עם הכסף הזול שמונע על ידי אינטרסים של בנקים מרכזיים, זה בהחלט יכול להיות אפשרי. אמונה עיוורת של משקיעים בצמיחה גבוהה ותמידית מסוכנת. זו אותה האמונה שהביאה עלינו את משבר הנדל"ן, בועת ההי טק והמשבר האסייתי.
נכתב מכבר באתר על השוק הסיני ואני יהיה מופתע מאוד אם הצמיחה הפושרת לא "תהמם" את המשקיעים באיזשהו שלב. קרוב לוודאי שכבר ב2010 או שנה אחת אחרי. שווקים מתפתחים נוטים להיות פעם מעלה ופעם מטה- אני אתפלא אם סין תנהג אחרת.
למשקיע לטווח הארוך זו לא צריכה להוות בעיה. במחירים העכשווים- סין צריכה לספק החזרי השקעה נאים לאורך השנים. אך צפו להפתעות בהמשך הדרך.
הטבלה היומית האחרונה לעשור- 6 מחמשת הקרנות הראשונות בקטגוריית סין והמזרח הרחוק
שם קרן הנאמנות תשואה יומית מתחילת החודש /> <><><> /> />>כלל אסיה <><><> /> />>1.06% 1.88% 56.73% אקסלנס סין 1.66% -0.43% כלל סין 1.44% -0.15% 82.99% פסגות סין ומזרח אסיה 1.24% 1.74% 64.80% רוטשילד סין 1.23% 1.14% 69.97% כלל מעו"ף בריבוע 1.16% 11.18% 182.62% הלמן-אלדובי וייאטנם ומזרח אסיה 1.13% -4.35% 68.11% דש סל נדל"ן 15 1.13% 4.28% אקסיומה מניות מולטיבינארית 1.09% 9.82% 34.53% מגדל דיקלה מעוף כפליים 1.07% 12.02% 183.64%
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

לשתות מכוס התרעלה, סין במאבקה לעצמאות כלכלית


