ניתוח שווקים
משה שלום
08/11/2020
ברור מאליו שאם היו שואלים אתכם: מה החדשות המשפיעות ביותר על השווקים כרגע? הייתם עונים: הבחירות בארה"ב. זאת, כמובן, מן הטעם הפשוט ששוק המניות האמריקאי הוא המשפיע ביותר מכולם מבין כל שוקי המניות בעולם. והרשו לי להסכים, ולא להסכים בו זמנית. מצד אחד, ברור שהשוק האמריקאי הוא המכריע מכולם, וברור שתוצאות הבחירות באמריקה ייקבעו המון לטווח הבינוני-אורך. כמו כן, ברור שישנם הבדלי מדיניות כלכלית משמעותיים ביותר בין שני המחנות: זה של הנשיא הנכנס ביידן, והיוצא (כנראה) טראמפ. זאת, בנושאי מיסוי, רגולציה, מלחמת הסחר, מדיניות חוץ, מדיניות אנרגטית, מדיניות מדינת הרווחה, ובמיוחד בל הנוגע למה שהממשל אמור לעשות ביחס למשבר הקורונה.
עם נשיא נבחר ביידן, אין ספק שהמשק האמריקאי יימצא בסגרים יותר זמן מאשר כאשר היה הנשיא טראמפ בשלטון. על בסיס זה התקיימה הנחה שהגעתו של ביידן לשלטון תגרום למימוש רווחים של הטווח הקצר. גם מן הטעם הפונדמנטלי שציינתי זה עתה וגם מן הטעם האחר והוא הימצאו של השוק ברמות גבוהות, הדורשות תיקון של יחס רווחיות-מחיר של חלק גדול מהחברות.
ומה בעצם קרה? למרות שסיכויי ביידן היו תמיד גבוהים לנצח (בסקרים, וכ-24 שעות אחרי סגירת הקלפיות) ראינו עמידה איתנה של השוק ב-3200, ומשם עליות רציפות. לצורך הסבר העניין נכנסים שני גורמים צדדיים, לאותן בחירות של הנשיא, אשר לדעתי היו לגורמי השפעה מכריעים עבור התנהגות השוק: הסנאט, והריבית. בסנאט, נשמר היתרון הרפובליקאי וזה אומר שרוב מה שביידן ירצה לעשות, על פי מצעו הסוציאליסטי, לא יוכל להתבצע. דבר המוריד הרבה מאוד מהפסימיות המלווה את הגעתו של זה לכיסא בבית הלבן.
ולגבי הריבית? הבנק המרכזי לא שינה אותה, ושמר על פרופיל מזרים כספים ללא הבחנה. מעט הכסף שיצא מן השוק, ועמד על הגדר בגלל הבחירות, היה צריך לוודא רק את שני הגורמים האלו כדי להחליט לחזור בחוזקה למערכה החיובית, וזה מה שראינו במדדים. כמו שאמרתי תמיד: מה שמעניין הוא זרימת ההון, והצד הטכני של הדברים המבטא את אותה זרימה. גורמים פונדמנטליים "הגיוניים" אינם משפיעים אלא רק באירועים פתאומיים, בלתי צפויים. לעומת זאת, הם אכן משפיעים, לרוב, רק לטווח הארוך מאוד.
מכאן נאמר: הכרעה שהייתה בין ביידן וטראמפ הייתה מעניינת מאוד אבל לא היוותה כבר גורם משפיע מכריע על השווקים הפיננסיים. כל זה לא רק במניות, אלא גם בדולר, במתכות היקרות, בסחורות, וכו... ריבית אפס ומדיניות מטבע מרחיבה, רוב רפובליקאי בסנאט, יחד עם בית משפט עליון שמרני, כל אלו סגרו את יכולת הביצוע המעשית של ממשל דמוקרטי רדיקאלי. ולכן, נשיא בשם ביידן, וסגנית בשם האריס, לא היוו, ומהווים עכשיו, איום על אף אחד.
בכל הנוגע לשוק הישראלי, מה שהיה הוא שיהיה וזה אומר שאנו ממשיכים להיות בתשואת חסר לעומת אחינו בחו"ל אבל במגמות המינוריות אנו ממשיכים להיות צמודים למה שנעשה שם. כך, בזמן שוול-סטריט הצליחו לחוזר ולעלות יפה, אצלנו הגענו שוב לגבול העליון של התעלה היורדת הגדולה. כל גורם כלכלי-מדיני-פיננסי-בריאותי-פוליטי-קואליציוני-מחאתי לא משנה כהוא זה בהחלטת המשקיעים המקומיים המסתכלים אך ורק על קורלציות והשפעות של סקטורים מקומיים מול דומיהם בחו"ל. הבה נבחן את הצד הטכני של הדברים.
תא 35
כמו שאמרתי בפתיחה, מדד המניות העיקרי שלנו עומד כרגע לפני הכרעה גדולה למדי: לבצע פריצה מעלה, או לא, של התעלה היורדת הגדולה בו הוא שהה עד כה. ההשערה שלי היא שכן וזאת מן הסיבות הבאות: ישנה רוח גבית חיובית מאוד מוול-סטריט, ומחו"ל בכלל. אחרי שהפדרל רזרב אמר את דברו על המשך מדיניות מרחיבה, ושהובן שנשיא בשם ביידן לא יוכל להזיק עקב רוב רפובליקאי בסנאט ובית משפט עליון שמרני, האופטימיות פשוט חוגגת שוב בצד ה-Risk On של המפה הפיננסית. ואצלנו, אין זה שונה, למרות המדמנה הכלכלית-פוליטית שבה אנו נמצאים.
אבל, החיוב הכללי הזה אינו עניין טכני גרידא, למרות שסנטימנט נחשב בהחלט לכזה. נוסיף לכך את העובדה שראינו שפל גבוה יותר מקודמו, כאשר המדד הגיע ל-1308, ושהאינדיקאציה לא נכנסה אז למצב של מכירות יתר (אליפסות סגולות). כל אלו מצביעים על שכנוע עצמי חזק של הקונים לא "לחכות" לאזורי ההזדמנות הקודמים ופשוט לבוא ולקנות קצת יותר ביוקר על מנת לא להפסיד את הרכבת. תוסיפו לכך את השפעת הדולר המתרסק ותקבלו גורמים להנחה שנראה אכן פריצה.
במקרה כזה, אין מנוס מלתת יעד מיידי סביב 1500 המהווה את השיא של אזור תעלה כולה ולצפות לבנייה של מגמה עולה הבנויה משיאים ושפלים עולים. לכן, אלו הדברים לשני המחנות: עבור החיוביים: אתם חייבים את הפריצה הזו. סגירה יומית, ורצוי שבועית, מעל 1400 היא נקודת ההזנק המינימאלית עבורכם. חולשה כאן תצביע על חוסר אמון וכוונה של חזרה כלפי הגבול התחתון של התעלה. עבור השליליים אומר: 1380-1400 הוא אזור מכריע עבורכם מאותן סיבות. עמידה איתנה שלכם כאן תכוון לטווח הבינוני. ובהמשך, שבירה של 1310 תאשר את יכולתכם סופית.
S&P500
בדיעבד, זה אף פעם לא חוכמה. אבל, כאשר מציינים דברים לפני הזמן, יש בהחלט הצדקה לקבל על זה קצת קרדיט. לא אומר ש"ידעתי" דבר. כידוע, אין נביאים בזמנים אלו. אבל, כאשר המחיר מתנהג באופן הקלאסי ביותר שניתן, תפקידו של המנתח הטכני להצביע על הסיכויים הטובים ביורת לאותו מצב וזה מה שאני מנסה לעשות בסקירות אלו. ואיך זה קשור לעניינו של המדד האמריקאי? פשוט מאוד: 3200.
זו הרמה שציינתי אותה כמכרעת להמון המון אנשים המסתכלים על השוק הזה. ברקע, המון הפרעות פונדמנטליות: קורונה, בחירות, נתוני-מקרו, החלטות ריבית. אך, בסופו של דבר, עמידתה האיתנה של 3200 אמרה דבר אחד: הדשדוש האופקי מהווה זמן שאול לעיכול העליות הקודמות ולא בנייה של פסגה כפולה מאיימת. כאשר אנו מבינים זאת, וכאשר האינדיקאציה הגיעה למצב של מכירות יתר יחד עם נגיעת המחיר בגבול התחתון של המשולש המתכנס, הסיכוי לחיוב חוזר היה בהחלט ממשי וברור.
עכשיו, כאשר כל הגורמים שציינתי לעיל קצת יותר ברורים ופרושים לפנינו, זה "הגיוני" שהשוק יתנהג כך. כאשר הוא עמד על 3200 לא יכולנו לשער דבר לגבי אף אחד מאותם גורמים ורק הצד הטכני בא לעזרתנו. ומה עכשיו? שוק המניות האמריקאי "מחכה" להמשך מאז אמצע ספטמבר. יש האומרים שזה תואם בהחלט לעונתיות של השוק כאשר הסתיו תמיד מלווה במימוש רווחים משמעותי. השנה, הוא הגיע בדמות משולש ולא באמצעות ירידות קשות. מעכשיו, אנו נכנסים לעונה החיובית של השנה (למרות ווירוס הקורונה הגורם לריחוק חברתי), ויחד עם הצטברות כספים לא מעטה וחזרה של חלק ממנו שעמד על הגדר, אין סיבה לחשוב שלא נראה המשך עליות לכיוון שיאים חדשים. כמה? לא יודע.
אבל, ההנחה ששיא חדש לפנינו גדולה. לכן, עבור שני המחנות אומר כך: לחיוביים אין הרבה דאגות. רק מעבר מעל השיא סביב 3600 עוצר אתכם מלהתקדם הלאה. אפילו חזרה עד 3400 לא תשנה את האווירה עבורכם. ולשליליים אומר: זה הזמן לעשות ולא לחכות. רק מהלך מהיר מתחת ל-3400 יתחיל לשכנע שאתם שולטים על המצב. בינתיים, זה לא נראה כך ובכנות אם זה יקרה תפתיעו אותי.
לגבי הגרפים:
כל הגרפים הם גרפים יומיים ומוצגים על בסיס נרות Heikin-Ashi המקנים תחושה מגמתית יותר ברורה. אזכיר שבנרות מסוג זה אין הבדל בגבוה ובנמוך. אבל, שהפתיחה והסגירה מחושבים, ושונים, מן הערכים האמיתיים שבשוק.
עם נשיא נבחר ביידן, אין ספק שהמשק האמריקאי יימצא בסגרים יותר זמן מאשר כאשר היה הנשיא טראמפ בשלטון. על בסיס זה התקיימה הנחה שהגעתו של ביידן לשלטון תגרום למימוש רווחים של הטווח הקצר. גם מן הטעם הפונדמנטלי שציינתי זה עתה וגם מן הטעם האחר והוא הימצאו של השוק ברמות גבוהות, הדורשות תיקון של יחס רווחיות-מחיר של חלק גדול מהחברות.
ומה בעצם קרה? למרות שסיכויי ביידן היו תמיד גבוהים לנצח (בסקרים, וכ-24 שעות אחרי סגירת הקלפיות) ראינו עמידה איתנה של השוק ב-3200, ומשם עליות רציפות. לצורך הסבר העניין נכנסים שני גורמים צדדיים, לאותן בחירות של הנשיא, אשר לדעתי היו לגורמי השפעה מכריעים עבור התנהגות השוק: הסנאט, והריבית. בסנאט, נשמר היתרון הרפובליקאי וזה אומר שרוב מה שביידן ירצה לעשות, על פי מצעו הסוציאליסטי, לא יוכל להתבצע. דבר המוריד הרבה מאוד מהפסימיות המלווה את הגעתו של זה לכיסא בבית הלבן.
ולגבי הריבית? הבנק המרכזי לא שינה אותה, ושמר על פרופיל מזרים כספים ללא הבחנה. מעט הכסף שיצא מן השוק, ועמד על הגדר בגלל הבחירות, היה צריך לוודא רק את שני הגורמים האלו כדי להחליט לחזור בחוזקה למערכה החיובית, וזה מה שראינו במדדים. כמו שאמרתי תמיד: מה שמעניין הוא זרימת ההון, והצד הטכני של הדברים המבטא את אותה זרימה. גורמים פונדמנטליים "הגיוניים" אינם משפיעים אלא רק באירועים פתאומיים, בלתי צפויים. לעומת זאת, הם אכן משפיעים, לרוב, רק לטווח הארוך מאוד.
מכאן נאמר: הכרעה שהייתה בין ביידן וטראמפ הייתה מעניינת מאוד אבל לא היוותה כבר גורם משפיע מכריע על השווקים הפיננסיים. כל זה לא רק במניות, אלא גם בדולר, במתכות היקרות, בסחורות, וכו... ריבית אפס ומדיניות מטבע מרחיבה, רוב רפובליקאי בסנאט, יחד עם בית משפט עליון שמרני, כל אלו סגרו את יכולת הביצוע המעשית של ממשל דמוקרטי רדיקאלי. ולכן, נשיא בשם ביידן, וסגנית בשם האריס, לא היוו, ומהווים עכשיו, איום על אף אחד.
בכל הנוגע לשוק הישראלי, מה שהיה הוא שיהיה וזה אומר שאנו ממשיכים להיות בתשואת חסר לעומת אחינו בחו"ל אבל במגמות המינוריות אנו ממשיכים להיות צמודים למה שנעשה שם. כך, בזמן שוול-סטריט הצליחו לחוזר ולעלות יפה, אצלנו הגענו שוב לגבול העליון של התעלה היורדת הגדולה. כל גורם כלכלי-מדיני-פיננסי-בריאותי-פוליטי-קואליציוני-מחאתי לא משנה כהוא זה בהחלטת המשקיעים המקומיים המסתכלים אך ורק על קורלציות והשפעות של סקטורים מקומיים מול דומיהם בחו"ל. הבה נבחן את הצד הטכני של הדברים.
תא 35
כמו שאמרתי בפתיחה, מדד המניות העיקרי שלנו עומד כרגע לפני הכרעה גדולה למדי: לבצע פריצה מעלה, או לא, של התעלה היורדת הגדולה בו הוא שהה עד כה. ההשערה שלי היא שכן וזאת מן הסיבות הבאות: ישנה רוח גבית חיובית מאוד מוול-סטריט, ומחו"ל בכלל. אחרי שהפדרל רזרב אמר את דברו על המשך מדיניות מרחיבה, ושהובן שנשיא בשם ביידן לא יוכל להזיק עקב רוב רפובליקאי בסנאט ובית משפט עליון שמרני, האופטימיות פשוט חוגגת שוב בצד ה-Risk On של המפה הפיננסית. ואצלנו, אין זה שונה, למרות המדמנה הכלכלית-פוליטית שבה אנו נמצאים.
אבל, החיוב הכללי הזה אינו עניין טכני גרידא, למרות שסנטימנט נחשב בהחלט לכזה. נוסיף לכך את העובדה שראינו שפל גבוה יותר מקודמו, כאשר המדד הגיע ל-1308, ושהאינדיקאציה לא נכנסה אז למצב של מכירות יתר (אליפסות סגולות). כל אלו מצביעים על שכנוע עצמי חזק של הקונים לא "לחכות" לאזורי ההזדמנות הקודמים ופשוט לבוא ולקנות קצת יותר ביוקר על מנת לא להפסיד את הרכבת. תוסיפו לכך את השפעת הדולר המתרסק ותקבלו גורמים להנחה שנראה אכן פריצה.
במקרה כזה, אין מנוס מלתת יעד מיידי סביב 1500 המהווה את השיא של אזור תעלה כולה ולצפות לבנייה של מגמה עולה הבנויה משיאים ושפלים עולים. לכן, אלו הדברים לשני המחנות: עבור החיוביים: אתם חייבים את הפריצה הזו. סגירה יומית, ורצוי שבועית, מעל 1400 היא נקודת ההזנק המינימאלית עבורכם. חולשה כאן תצביע על חוסר אמון וכוונה של חזרה כלפי הגבול התחתון של התעלה. עבור השליליים אומר: 1380-1400 הוא אזור מכריע עבורכם מאותן סיבות. עמידה איתנה שלכם כאן תכוון לטווח הבינוני. ובהמשך, שבירה של 1310 תאשר את יכולתכם סופית.
S&P500
בדיעבד, זה אף פעם לא חוכמה. אבל, כאשר מציינים דברים לפני הזמן, יש בהחלט הצדקה לקבל על זה קצת קרדיט. לא אומר ש"ידעתי" דבר. כידוע, אין נביאים בזמנים אלו. אבל, כאשר המחיר מתנהג באופן הקלאסי ביותר שניתן, תפקידו של המנתח הטכני להצביע על הסיכויים הטובים ביורת לאותו מצב וזה מה שאני מנסה לעשות בסקירות אלו. ואיך זה קשור לעניינו של המדד האמריקאי? פשוט מאוד: 3200.
זו הרמה שציינתי אותה כמכרעת להמון המון אנשים המסתכלים על השוק הזה. ברקע, המון הפרעות פונדמנטליות: קורונה, בחירות, נתוני-מקרו, החלטות ריבית. אך, בסופו של דבר, עמידתה האיתנה של 3200 אמרה דבר אחד: הדשדוש האופקי מהווה זמן שאול לעיכול העליות הקודמות ולא בנייה של פסגה כפולה מאיימת. כאשר אנו מבינים זאת, וכאשר האינדיקאציה הגיעה למצב של מכירות יתר יחד עם נגיעת המחיר בגבול התחתון של המשולש המתכנס, הסיכוי לחיוב חוזר היה בהחלט ממשי וברור.
עכשיו, כאשר כל הגורמים שציינתי לעיל קצת יותר ברורים ופרושים לפנינו, זה "הגיוני" שהשוק יתנהג כך. כאשר הוא עמד על 3200 לא יכולנו לשער דבר לגבי אף אחד מאותם גורמים ורק הצד הטכני בא לעזרתנו. ומה עכשיו? שוק המניות האמריקאי "מחכה" להמשך מאז אמצע ספטמבר. יש האומרים שזה תואם בהחלט לעונתיות של השוק כאשר הסתיו תמיד מלווה במימוש רווחים משמעותי. השנה, הוא הגיע בדמות משולש ולא באמצעות ירידות קשות. מעכשיו, אנו נכנסים לעונה החיובית של השנה (למרות ווירוס הקורונה הגורם לריחוק חברתי), ויחד עם הצטברות כספים לא מעטה וחזרה של חלק ממנו שעמד על הגדר, אין סיבה לחשוב שלא נראה המשך עליות לכיוון שיאים חדשים. כמה? לא יודע.
אבל, ההנחה ששיא חדש לפנינו גדולה. לכן, עבור שני המחנות אומר כך: לחיוביים אין הרבה דאגות. רק מעבר מעל השיא סביב 3600 עוצר אתכם מלהתקדם הלאה. אפילו חזרה עד 3400 לא תשנה את האווירה עבורכם. ולשליליים אומר: זה הזמן לעשות ולא לחכות. רק מהלך מהיר מתחת ל-3400 יתחיל לשכנע שאתם שולטים על המצב. בינתיים, זה לא נראה כך ובכנות אם זה יקרה תפתיעו אותי.
לגבי הגרפים:
כל הגרפים הם גרפים יומיים ומוצגים על בסיס נרות Heikin-Ashi המקנים תחושה מגמתית יותר ברורה. אזכיר שבנרות מסוג זה אין הבדל בגבוה ובנמוך. אבל, שהפתיחה והסגירה מחושבים, ושונים, מן הערכים האמיתיים שבשוק.
