דר משה ברקת
קרן מרדכי
15/11/2020
בעת הנוכחית שוק הביטוח עומד בפני מספר הזדמנויות וסיכונים הקשורים לעולמות השקעות הגוף המוסדי (הן בכספי הנוסטרו והן בכספי החסכונות לטווח הארוך), סיכוני האקלים ועולם הסייבר.
עולם ההשקעות של חברות הביטוח חשוף לסיכוני התגברות האינפלציה, סיכון הגובר כתוצאה מהרחבות כמותיות נרחבות המבוצעות בתקופה זו על ידי ממשלות העולם במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה.
לאור סביבת הריבית הנמוכה ממילא, קיים סיכון לקבלת ריבית ריאלית שלילית שעלולה לשחוק את ההון העצמי של הגופים המוסדיים. הסיכון הנובע מהריבית הנמוכה יחד עם סיכוני התגברות האינפלציה, מאתגר את הגופים המוסדיים, הן בניהול ההון והן בהשגת תשואות ארוכות טווח לעמיתים.
בהקשר זה, בחינת סיכוני האקלים המתגברים והיוצרים השפעה אדוורסרית על איכות חיינו, הכלכלה, יציבות המערכת הפיננסית וגם על תיקי החוסכים, מגלמת הזדמנות לצד הסיכונים. קיים צורך גובר בהשקעות שבאפשרותן להשפיע על נושא האקלים והתחממות כדור הארץ, וצורך זה עשוי לקבל מענה בפעולה משותפת בין ממשלות וגופים מוסדיים.
סיכוני האקלים הגלובליים (בדגש על התחממות כדור הארץ) משפיעים באופנים שונים על חברות הביטוח, בעיקר על ידי הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות. כך לדוגמא, התחממות הגלובלית מביאה להצפות משמעותיות ותכופות יותר, לשריפות נרחבות, ועוד. אירועים אלו משפיעים הן בצורה פיזית בסיכון חיי אדם והרס נכסים מבוטחים, והן בצורה כלכלית ומשפטית על החבויות הקיימות בפוליסות הביטוח.
סיכונים אלה משפיעים על יציבות שוק הביטוח, החיסכון ארוך הטווח, ועלולים לאיים על יציבות המערכת הפיננסית בכללותה.
סיכוני האקלים מביאים לכך שנדרשות השקעות גבוהות בטיפול להתמודדות עם הבעיה, אך השקעות אלו הן בדרך כלל השקעות מסוכנות שגופים מוסדיים נמנעים מלהשקיע בהן, לאור יחס סיכון ותשואה לא מספקים, בין היתר משום שהתועלת המשקית לא בהכרח מתורגמת לתשואה למשקיעים. מאידך, השקעה בתשתיות מתאימה מאוד באופייה לגופים מוסדיים לאור קורלציה נמוכה לשוק ההון ומח"מ השקעה ארוך.
על כן, פתרון בו הממשלה מגדירה היטב פרויקטים שעשויים לתרום להקטנת סיכוני האקלים, ומתמחרת אותם לתועלתה באופן המגדיל את התשואה למשקיעים, יכול להוות פתרון מערכתי שמטפל בו זמנית הן בסיכונים ששינויי האקלים משיתים על המשק ועל תיקי החוסכים, והן לבעיות המתעוררות במערכת הפנסיה ובמערכת הפיננסית עקב סביבת הריבית הנמוכה והחששות מאינפלציה גוברת.
השקעות הגופים המוסדיים יכולים להעשות בפרויקטים תשתיתיים בשיטת BOT או בכל שיטת PPI ומימון פרויקטים קיימת, ולהוות גם זרז ליציאת המשק מהשפל הנוכחי אליו נקלענו עקב הקורונה וחזרה לצמיחה משמעותית ברת קיימא.
הנושא השני עליו ברצוני לדבר הוא נושא הסייבר בראייה אינטגרטיבית של הסיכונים הגלומים בתחום הזה וההזדמנות בביטוח סייבר, גם כאן תוך שיתוף פעולה של ממשלות וגופים מבטחים. בשנים האחרונות קיימת עלייה במכירת פוליסות כנגד סיכוני סייבר כתוצאה מהתגברות תמידית בשימוש בטכנולוגיה על ידי ארגונים. סיכוני סייבר עשויים להגיע ממספר גורמים, אשר חלק מהם עשויים אף להיות מוגדרים נזק עליון או נזק טרור/מלחמה.
ההתחייבויות בנושא ביטוח הסייבר מציבות סיכונים משני מקורות לחברות הביטוח:
- המקור הראשון הוא סיכוני סייבר של המבטחים עצמם – חשיפה תפעולית ישירה של המערכות ותפקוד הגופים, וסיכון במישור קשרי לקוחות (CRM) – לרבות חשיפה של בסיס הלקוחות, חדירה לפרטיות או פעולות נגטיביות אחרות, לאור הסיכון של הארגון עצמו.
- המקור השני של סיכונים, הוא סיכוני סייבר הנובעים מחבות הלקוח (שלא תמיד גלויה) בתוך הפוליסות שהמבטחים מפיקים – נזק לחומרה ותוכנה או מידע, נזק לפעילות, ונזקים לצדדים שלישיים. לפעמים החבות בפוליסה אינה ברורה דיה והתחייבות חברת הביטוח אינה ודאית ועשויה להיות גדולה מכפי שנצפה.
כשאנחנו עושים ניתוח סטטיסטי לסיכוני סייבר, אנחנו מנסים למפות ולענות על שני סוגי הסיכונים (ארגוני ולקוחות).
נזק עליון או התקפות מלחמתיות מחייבות חשיבה על סיכונים סיסטמתיים ושיתוף פעולה בין מבטחים למדינה עצמה ובין ממשלות.
הרחבת ביטוחי הסייבר ותמריצים לקידום ופיתוח ביטוח זה עשוי להוות גורם משמעותי בתהליך המיטיגציה של סיכוני סייבר.
ביטוחי הסייבר כוללים בתוכם גם חבל הצלה לאירגונים ולמשק, מעבר לכיסוי החבות, באמצעות העלאת רף ההתמודדות וניהול הסיכונים והחדרת אמצעי ניהול סיכונים אקטיביים ומניעה משמעותיים יותר, לרבות ניטור מתמיד ושימור הידע הארגוני. למהלך רחב כזה יש לא רק תועלת למבוטחים ולמשק, אלא גם תועלת למבטחים בכך שחברת הביטוח הופכת לא רק למוכרת מוצר, אלא גם לספק שירותי אבטחת סייבר מתמשכים, לצד מתן הכיסוי הביטוחי.
נושא שלישי אותו ברצוני להעלות בפניכם הוא נושא מבטחי המשנה האמריקאים אשר כמעט נעדרים משוק הביטוח הישראלי, וזאת בניגוד לנוכחות הגדולה של מבטחי משנה אירופאים ואסיאתיים. קיימת הזדמנות להגברת הגיוון והכמות של מבטחי המשנה באופן כללי ובתחומי הביטוח השונים עצמם, על ידי קישור של מבטחי המשנה האמריקאים לשוק הישראלי. שוק החיסכון ארוך הטווח הישראלי מהווה הזדמנות עבור מבטחי המשנה האמריקאים. הנכסים המנוהלים עומדים על סכום של כ-2 טריליון ₪ וגדלים בקצב מתמיד של מעל 200 מיליארד ₪ בשנה. קבלת גישה לשוק זה, והביטוחים הנלווים אליו, יכולה להיות כדאית כלכלית למבטחי המשנה האמריקאים.
יתרון נוסף למבטחי המשנה האמריקאים בשוק הישראלי נובע מכך שהם אינם כפופים לדירקטיבת סולבנסי 2 - דרישות ההון הנדרשות מחברות הביטוח הישראליות. לבסוף, מבנה השוק האמריקאי של מבטחי המשנה, הכולל התמחויות בסגמנטים ספציפיים, מהווה יתרון לאור השפעת הפיזור בדרישות סולבנסי, העשוייה לתרום להפחתת הסיכונים והפחתת דרישות הון של חברות ישראליות.
לבסוף חשוב להזכיר כי רק לאחרונה נתנה רשות שוק ההון רישיון שליטה לשני גופים אמריקאים (CenterBridge Partners & Gallatin Point Capital) והרשות מקווה כי התנהלותה המקצועית והיעילה ברישוי ובפיקוח על השוק, כפי שחוו על בשרם גופים אלו, תביא לכך שחברות אמריקאיות נוספות ישתלבו בעתיד בשוק הביטוח הישראלי".
עולם ההשקעות של חברות הביטוח חשוף לסיכוני התגברות האינפלציה, סיכון הגובר כתוצאה מהרחבות כמותיות נרחבות המבוצעות בתקופה זו על ידי ממשלות העולם במטרה להתמודד עם נגיף הקורונה.
לאור סביבת הריבית הנמוכה ממילא, קיים סיכון לקבלת ריבית ריאלית שלילית שעלולה לשחוק את ההון העצמי של הגופים המוסדיים. הסיכון הנובע מהריבית הנמוכה יחד עם סיכוני התגברות האינפלציה, מאתגר את הגופים המוסדיים, הן בניהול ההון והן בהשגת תשואות ארוכות טווח לעמיתים.
בהקשר זה, בחינת סיכוני האקלים המתגברים והיוצרים השפעה אדוורסרית על איכות חיינו, הכלכלה, יציבות המערכת הפיננסית וגם על תיקי החוסכים, מגלמת הזדמנות לצד הסיכונים. קיים צורך גובר בהשקעות שבאפשרותן להשפיע על נושא האקלים והתחממות כדור הארץ, וצורך זה עשוי לקבל מענה בפעולה משותפת בין ממשלות וגופים מוסדיים.
סיכוני האקלים הגלובליים (בדגש על התחממות כדור הארץ) משפיעים באופנים שונים על חברות הביטוח, בעיקר על ידי הגדלת ההתחייבויות הביטוחיות. כך לדוגמא, התחממות הגלובלית מביאה להצפות משמעותיות ותכופות יותר, לשריפות נרחבות, ועוד. אירועים אלו משפיעים הן בצורה פיזית בסיכון חיי אדם והרס נכסים מבוטחים, והן בצורה כלכלית ומשפטית על החבויות הקיימות בפוליסות הביטוח.
סיכונים אלה משפיעים על יציבות שוק הביטוח, החיסכון ארוך הטווח, ועלולים לאיים על יציבות המערכת הפיננסית בכללותה.
סיכוני האקלים מביאים לכך שנדרשות השקעות גבוהות בטיפול להתמודדות עם הבעיה, אך השקעות אלו הן בדרך כלל השקעות מסוכנות שגופים מוסדיים נמנעים מלהשקיע בהן, לאור יחס סיכון ותשואה לא מספקים, בין היתר משום שהתועלת המשקית לא בהכרח מתורגמת לתשואה למשקיעים. מאידך, השקעה בתשתיות מתאימה מאוד באופייה לגופים מוסדיים לאור קורלציה נמוכה לשוק ההון ומח"מ השקעה ארוך.
על כן, פתרון בו הממשלה מגדירה היטב פרויקטים שעשויים לתרום להקטנת סיכוני האקלים, ומתמחרת אותם לתועלתה באופן המגדיל את התשואה למשקיעים, יכול להוות פתרון מערכתי שמטפל בו זמנית הן בסיכונים ששינויי האקלים משיתים על המשק ועל תיקי החוסכים, והן לבעיות המתעוררות במערכת הפנסיה ובמערכת הפיננסית עקב סביבת הריבית הנמוכה והחששות מאינפלציה גוברת.
השקעות הגופים המוסדיים יכולים להעשות בפרויקטים תשתיתיים בשיטת BOT או בכל שיטת PPI ומימון פרויקטים קיימת, ולהוות גם זרז ליציאת המשק מהשפל הנוכחי אליו נקלענו עקב הקורונה וחזרה לצמיחה משמעותית ברת קיימא.
הנושא השני עליו ברצוני לדבר הוא נושא הסייבר בראייה אינטגרטיבית של הסיכונים הגלומים בתחום הזה וההזדמנות בביטוח סייבר, גם כאן תוך שיתוף פעולה של ממשלות וגופים מבטחים. בשנים האחרונות קיימת עלייה במכירת פוליסות כנגד סיכוני סייבר כתוצאה מהתגברות תמידית בשימוש בטכנולוגיה על ידי ארגונים. סיכוני סייבר עשויים להגיע ממספר גורמים, אשר חלק מהם עשויים אף להיות מוגדרים נזק עליון או נזק טרור/מלחמה.
ההתחייבויות בנושא ביטוח הסייבר מציבות סיכונים משני מקורות לחברות הביטוח:
- המקור הראשון הוא סיכוני סייבר של המבטחים עצמם – חשיפה תפעולית ישירה של המערכות ותפקוד הגופים, וסיכון במישור קשרי לקוחות (CRM) – לרבות חשיפה של בסיס הלקוחות, חדירה לפרטיות או פעולות נגטיביות אחרות, לאור הסיכון של הארגון עצמו.
- המקור השני של סיכונים, הוא סיכוני סייבר הנובעים מחבות הלקוח (שלא תמיד גלויה) בתוך הפוליסות שהמבטחים מפיקים – נזק לחומרה ותוכנה או מידע, נזק לפעילות, ונזקים לצדדים שלישיים. לפעמים החבות בפוליסה אינה ברורה דיה והתחייבות חברת הביטוח אינה ודאית ועשויה להיות גדולה מכפי שנצפה.
כשאנחנו עושים ניתוח סטטיסטי לסיכוני סייבר, אנחנו מנסים למפות ולענות על שני סוגי הסיכונים (ארגוני ולקוחות).
נזק עליון או התקפות מלחמתיות מחייבות חשיבה על סיכונים סיסטמתיים ושיתוף פעולה בין מבטחים למדינה עצמה ובין ממשלות.
הרחבת ביטוחי הסייבר ותמריצים לקידום ופיתוח ביטוח זה עשוי להוות גורם משמעותי בתהליך המיטיגציה של סיכוני סייבר.
ביטוחי הסייבר כוללים בתוכם גם חבל הצלה לאירגונים ולמשק, מעבר לכיסוי החבות, באמצעות העלאת רף ההתמודדות וניהול הסיכונים והחדרת אמצעי ניהול סיכונים אקטיביים ומניעה משמעותיים יותר, לרבות ניטור מתמיד ושימור הידע הארגוני. למהלך רחב כזה יש לא רק תועלת למבוטחים ולמשק, אלא גם תועלת למבטחים בכך שחברת הביטוח הופכת לא רק למוכרת מוצר, אלא גם לספק שירותי אבטחת סייבר מתמשכים, לצד מתן הכיסוי הביטוחי.
נושא שלישי אותו ברצוני להעלות בפניכם הוא נושא מבטחי המשנה האמריקאים אשר כמעט נעדרים משוק הביטוח הישראלי, וזאת בניגוד לנוכחות הגדולה של מבטחי משנה אירופאים ואסיאתיים. קיימת הזדמנות להגברת הגיוון והכמות של מבטחי המשנה באופן כללי ובתחומי הביטוח השונים עצמם, על ידי קישור של מבטחי המשנה האמריקאים לשוק הישראלי. שוק החיסכון ארוך הטווח הישראלי מהווה הזדמנות עבור מבטחי המשנה האמריקאים. הנכסים המנוהלים עומדים על סכום של כ-2 טריליון ₪ וגדלים בקצב מתמיד של מעל 200 מיליארד ₪ בשנה. קבלת גישה לשוק זה, והביטוחים הנלווים אליו, יכולה להיות כדאית כלכלית למבטחי המשנה האמריקאים.
יתרון נוסף למבטחי המשנה האמריקאים בשוק הישראלי נובע מכך שהם אינם כפופים לדירקטיבת סולבנסי 2 - דרישות ההון הנדרשות מחברות הביטוח הישראליות. לבסוף, מבנה השוק האמריקאי של מבטחי המשנה, הכולל התמחויות בסגמנטים ספציפיים, מהווה יתרון לאור השפעת הפיזור בדרישות סולבנסי, העשוייה לתרום להפחתת הסיכונים והפחתת דרישות הון של חברות ישראליות.
לבסוף חשוב להזכיר כי רק לאחרונה נתנה רשות שוק ההון רישיון שליטה לשני גופים אמריקאים (CenterBridge Partners & Gallatin Point Capital) והרשות מקווה כי התנהלותה המקצועית והיעילה ברישוי ובפיקוח על השוק, כפי שחוו על בשרם גופים אלו, תביא לכך שחברות אמריקאיות נוספות ישתלבו בעתיד בשוק הביטוח הישראלי".
