מתי הזמן הנכון לקנות אג"ח ארוכות טווח?

קצת תמוה היה לגלות שחלק ניכר מהתחזיות צפו שבנק ישראל יותיר את הריבית במקומה. הנתונים שהתפרסמו בשבועות האחרונים לא הותירו לבנק המרכזי הרבה ברירה.  העלאת הריבית הייתה הכרחית.

גם הודעת הריבית התייחסה (סוף סוף) להתפתחויות המקרו החשובות באמת ולא לרעשים חסרי משמעות שנושאים יותר גוון פופוליסטי מאשר שהם בעלי חשיבות כלכלית אמיתית. בנק ישראל מצביע על ההתפתחויות החיוביות שמתרחשות במשק הישראלי בחודשים האחרונים ומצביע על הסכנות שעלולות להתפתח כתוצאה משינוי המגמה במשק, במידה והוא לא יגיב על התפתחויות אלו.

בנק ישראל חייב היה להעלות את הריבית בעיקר בשל העובדה שההעלאה הקודמת זכתה להתעלמות מוחלטת מצידו של השוק.  הביטו על הגרף המצורף למטה שמתאר את התפתחות הציפיות האינפלציוניות בחודש האחרון.  כפי שניתן לראות, הציפיות יום לפני ההעלאה עלו בשיעור של כרבע אחוז בהשוואה לרמתן בתחילת החודש. זאת אומרת, השוק סבר שהעלאת הריבית של נובמבר אינה מספקת על מנת להתמודד עם הסכנות האינפלציוניות שעל מנת לרסנן, הבנק המרכזי יצטרך להמשיך במגמת הריסון המוניטרי.

ציפיות אינפלציוניות

רק ביום שלאחר העלאת הריבית האחרונה, הציפיות החלו להגיב והן ירדו בכ 0.2%. המגמה של ירידה בציפיות האינפלציוניות תהיה בשנה הקרובה נגזרת ישירה של נחישותו של בנק ישראל.

נחישותו של בנק ישראל עומדת להיות הפרמטר המרכזי בשיקולי ההשקעה שלנו בשנה הקרובה בשוק הסולידי.  ככל שהבנק יפגין שליטה בציפיות ויגיב במהירות להתפתחויות, כך תעלה נטייתנו להאריך את המח"מ של התיק שלנו, הן השקלי והן הצמוד. 

השוק בוגר ומתוחכם מספיק בשביל להבין שאין שום סיבה להמשיך ולנקוט במדיניות מוניטרית כה מרחיבה בזמן שהמשק חוזר כה מהר לפעילות נורמלית.  לכן, השוק יתפוש את ההעלאות הקרובות (במידה ויהיו) בצורה חיובית, מה שיבוא לידי ביטוי בהתייצבות בטווחים הארוכים של העקומים. יתכן והשנה לא נזכה לרווחי הון דומים לאלו שהיו בשנה שעברה (אם בכלל), אולם כניסה בתזמון הנכון לטווחים הארוכים יכולה להניב תשואות שוטפות סבירות.

התשואות הנוכחיות אינן מהוות את מועד הכניסה הנכון לטווחים הארוכים.  נקודת הכניסה לטווחים הארוכים אולי התקרבה בשבועות האחרונים, אולם אנו סבורים שהתשואות הנוכחיות בטווחים הארוכים עדיין אינן משקפות את העלייה הצפוי בריבית. 

בהנחה שתשואת האגרות לשנתיים תגיע לרמה של כ 4% (במידה והריבית אכן תגיע לרמה של כ 3% ותשואות המק"מ לשנה יעפילו לרמה של כ 3.3% - 3.5%), ובהנחה שהפער בין האגרות לשנתיים ושבע שנים צריך לעמוד בסוף תהליך ההשתטחות על כ 1.25% לערך, אנו גוזרים רמת תשואה עתידית של כ 5.25% לכל הפחות באגרות לשבע שנים, כרבע אחוז מעל הרמה הנוכחית.

לפי שעה, המח"מ בקרנות השקליות (אפסילון שקלים ללא מניות 5126602 ו"אפסילון שקלים" 5101480) עומד על כשנה.  אנחנו נתחיל להאריך את המח"מ בתיק השקלי שלנו כאשר העקום יגלם באופן ראוי את ההתפתחויות העתידיות בריבית השקלית.

תחזיות ל 2010 (לא תמצאו פה)

מאחר וכלי התקשורת עמוסים בתחזיות לשנה הקרובה (מה שייצור עודף בעטיפות לדגים), החלטנו להעלות כמה נקודות שבמידה ויתרחשו, עשויות / עלולות לקבוע את המגמה בשווקים :

1. כשהבנקים יקבעו יעד תשואה להון של 17%, נדע שהגיע הזמן לבדוק את תיק האשראי שלהם.

2. כששר האוצר הסיני יצהיר שהממשלה בשליטה על שוק הנדל"ן המשתולל, נדע ששיא הבועה מתקרב

3. כאשר הממשל יכריז על תוכנית תמרוץ חדשה, נבין שעלינו להגדיל את השורט על אגרות החוב של ארה"ב

4. במידה והפד יודיע שהוא קונה אג"ח ארוכות כדי למנוע את עליית התשואות, נגדיל עוד יותר את השורט.

5. נהיה מאוד מוטרדים אם נשמע את המשפט "הפעם זה שונה".

6. נדע שחזרנו למהלך עסקים נורמלי כשהריבית תגיע ל 4% והאינפלציה תתייצב על 2%.  אז נקנה אג"ח שקליות במח"מ של שש שנים וצמודים במח"מ של עשר שנים.

 עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.