שוקי מטבע
משה שלום
22/11/2020
פעמים רבות, בזמן כתיבת סקירות אלו, אני מתלבט איך להציג נושא זהה במילים חדשות ומעניינות. וזו משימה קשה כאשר דנים בעולם המט"ח בחו"ל, ואף בזה המקומי. הסיבה היא ששינויים משמעותיים בזירות האלו נדירות למדי. נכון שבטווחים הקצרים, ובמינופים גדולים, ניתן לייצר התרגשות גדולה, כאשר סוחרים בזירות האלו. אבל, האמת היא, שהמהות אינה משתנה כאן הרבה. והסיבות לכך מרובות, אבל אציג כאן שתיים בולטות במיוחד:
הגורמים המשפיעים על זירות המט"ח מוסתרים יותר מרוב הגורמים הפונדמנטליים האחרים. והגופים המשפיעים כאן אינם רק גופים השקעתים אלא בעיקר מדינות ובנקים מרכזיים. לכן, המגמות החשובות ארוכות, ונראות היטב בתצוגה שבועית טוב יותר מאשר בתצוגה יומית. הסקירה הנוכחית אינה שונה מן הבחינה הזו, ומציינת עובדה מתמשכת אחת: הדולר פשוט חלש.
את זה אנו יודעים כבר הרבה מאוד זמן. הוא חלש בגלל הקורלציה ההפוכה עם שוקי המניות אבל בעיקר בגלל מעשי ה"ניסים" של יצירת "כסף יש מאין" בארה"ב. טריליונים של דולר עפים ברוח כאילו אין לזה חשיבות. הריבית אפסית, והתשואות על האג"ח הממשלתי מראה שוב על שאננות מדהימה ביחס לסיכוני העמידה בהתחייבויות של מעצמות ומדינות. בקיצור: הקרקע פורייה לספקולציה על בסיס דולרי, וזה מה שקורה, שוב.
למרות זאת לא הושגו שיאים חדשים ביורו מול הדולר, וזה מרמז על מצבה העגום של אירופה בזירה הכלכלית הגלובלית אבל בהחלט הושג שפל נמוך יותר של הדולר מול השקל וזה עוד יותר מדהים לאור מצבנו הנורא מבחינה כלכלית. נכון שחברות הדירוג נותנים לנו ארכת חסד, וממשיכים לדרג אותנו כטובים אבל, אין לטעות בהצהרה שלהם. הם מצפים לראות תקציב בקרוב, יחד עם מדיניות קצת יותר מרסנת בנקודת הגרעון. לדעתי, שתי נקודות קשות מנשוא לביצוע, עקב האילוצים הפוליטיים של ממשלתנו בכלל, וראש ממשלתנו בפרט.
מזמן הרכבתה של ממשלת האחדות קשה לומר שכלכלת ישראל, ומשרד האוצר בה, היו סממנים של יציבות, תבונה, ויעילות יתר. מלחמת ה-"בריאות-כלכלה" ממשיכה להתנהל על גבם של סקטורים שלמים, עם הרבה חוסר בהגיון בריא, ויותר מדי שיקולים של שרידות פוליטית. וכמתריס ראשי, השקל עומד איתן, למרות ואולי בגלל, אותה יציבות של מדמנה, אשר רמת הבסיס שלה קצת יותר גבוה ממדינות OECD אחרות. זו הנקודה הנכונה לעבור לגרפים, בהם נראה את מידת האמונה של המשקיעים בהמשך חולשתו של הדולר.
EURUSD
בזוג הזה שממון ועצבות עבור אוהבי המגמה. המלבן המדשדש, בין 1.20 ו-1.16, ממשיך להיות המסגרת שבה הסוחרים עושים קצת כסף של הטווח הקצר. כרגע, חולשתו הכללית של הדולר מביא את היורו לאזור הגבוה של התחום אבל עדיין סביב 1.19, ולא ממש מאיים על שלמותה של תבנית ההתייצבות העליונה.
כמו שכתבתי לעיל זהו סימן של חולשה, כי ראינו הרבה מקומות שבהם הדולר הראה חולשה בולטת הרבה יותר לאור הצלחת שוקי המניות להתגבר על הקורונה, והבחירות. בכל אופן, אין הרבה מה לומר חדש כאן, ולחיוביים אציין שאם לא תצליחו בקרוב לכבוש את 1.20, הרבה מאוד אופטימיים יאבדו סבלנות ויתנו למחיר לחזור ולבדוק שוב את 1.16 כאזור תמיכה ברור ומאסיבי. לשליליים אציין את אותו דבר אבל הפוך. שמרו כבבת עיניכם על כך ש-1.20 לא תיפרץ. אם זה לא, יקרה ותצליחו בכך, יש סיכוי טוב לעשות כ-400 פיפס לפחות, כאשר היורו יגיע שוב ל-1.16 ואולי, עם קצת מזל, תצליחו לשבור מטה את 1.16. אז, באמת יהיה לכם על מה לשמוח.
USDILS
משני המטבעות שאנו סוקרים כאן אין ספק שהדולר-שקל הוא המעניין ביותר הפעם. הסיבה פשוטה, הוא כבר מגרד ממש את אזור התמיכה המאסיבי שאליו הגיעו כאשר קרתה ה"פאניקה זוטא" הקודמת. 3.34 היא שם דבר בשוק הזה, כאזור שבו בנק ישראל הצליח להגן מחדש על היצואנים. את זה אתם יכולים לראות, בתחילת ספטמבר, כאשר מן השבירה של 3.4 ל-3.4 ראינו חזרה מהירה מאוד עד 3.5. וזה היה הרבה פיפסים, בטווח קצר למדי.
עכשיו, הדולר מטפטף מטה באיטיות, אך בעקביות, ומגיע כבר לאזור ה"מסוכן" שבו הבנק המרכזי הרגיש צורך לבוא להצלה. האם נראה תגובה דומה? אינני יודע. אבל אין ספק שהתפקיד שלו קשה מנשוא, עכשיו מתמיד: השוק הגלובלי ממש אנטי-דולר, ויש בהחלט קושי לבנק שלנו להשקיע יותר מדי כסף לרכישת מטבע אמריקאי כאשר יש לו כבר כל כך הרבה רזרבות דולריות, ועם רקורד של אכזבות כה גדולות.
מצד שני, לעזוב את הזירה לחלוטין לחסדי הסוחרים של הסיטי של תל-אביב וזו של לונדון היא סכנה גדולה ואכזרית מדיי לסקטור המייצא. מה שמדהים הוא שהממשלה שלנו עדיין לא הפנימה את הצורך להשתמש בכלים חריגים, כאשר מדובר בכוחות גדולים המגובים על ידי מגמה עולמית. אם הייצוא חשוב לכלכלה, אם אין לנו כסף למלחמות עם הספקולנטים, ואם הדולר חלש מגמתית גם כך, חייבים לבוא עם "בזוקות" אדמיניסטרטיביות כמו רצועות ניוד, או כל דבר אחר שאינו שייך לכוחות השוק.
אחרת, וזה מה שקורה בפועל, אנחנו כמדינה, פשוט נסוג עוד ועוד לשפלים חדשים של הדולר מול השקל. אגב, אינני בטוח שיש כאן כל כך הרבה פקודות קטיעת הפסד מתחת ל-3.34, כמו שהיה בפעם הקודמת מתחת ל-3.4, כך שהשלל של הספקולנטים נראה לי בהחלט קטן יותר הפעם. עבור החיוביים: אין לי מה לומר לכם. עבור השליליים: תיהנו מאוזלת היד של קובעי המדיניות. ואנו כאזרחים: נמשיך ליהנות מיציבות מחירים של מוצרי יבוא, כל עוד זה אכן ישתקף במחירים לצרכן...
הגורמים המשפיעים על זירות המט"ח מוסתרים יותר מרוב הגורמים הפונדמנטליים האחרים. והגופים המשפיעים כאן אינם רק גופים השקעתים אלא בעיקר מדינות ובנקים מרכזיים. לכן, המגמות החשובות ארוכות, ונראות היטב בתצוגה שבועית טוב יותר מאשר בתצוגה יומית. הסקירה הנוכחית אינה שונה מן הבחינה הזו, ומציינת עובדה מתמשכת אחת: הדולר פשוט חלש.
את זה אנו יודעים כבר הרבה מאוד זמן. הוא חלש בגלל הקורלציה ההפוכה עם שוקי המניות אבל בעיקר בגלל מעשי ה"ניסים" של יצירת "כסף יש מאין" בארה"ב. טריליונים של דולר עפים ברוח כאילו אין לזה חשיבות. הריבית אפסית, והתשואות על האג"ח הממשלתי מראה שוב על שאננות מדהימה ביחס לסיכוני העמידה בהתחייבויות של מעצמות ומדינות. בקיצור: הקרקע פורייה לספקולציה על בסיס דולרי, וזה מה שקורה, שוב.
למרות זאת לא הושגו שיאים חדשים ביורו מול הדולר, וזה מרמז על מצבה העגום של אירופה בזירה הכלכלית הגלובלית אבל בהחלט הושג שפל נמוך יותר של הדולר מול השקל וזה עוד יותר מדהים לאור מצבנו הנורא מבחינה כלכלית. נכון שחברות הדירוג נותנים לנו ארכת חסד, וממשיכים לדרג אותנו כטובים אבל, אין לטעות בהצהרה שלהם. הם מצפים לראות תקציב בקרוב, יחד עם מדיניות קצת יותר מרסנת בנקודת הגרעון. לדעתי, שתי נקודות קשות מנשוא לביצוע, עקב האילוצים הפוליטיים של ממשלתנו בכלל, וראש ממשלתנו בפרט.
מזמן הרכבתה של ממשלת האחדות קשה לומר שכלכלת ישראל, ומשרד האוצר בה, היו סממנים של יציבות, תבונה, ויעילות יתר. מלחמת ה-"בריאות-כלכלה" ממשיכה להתנהל על גבם של סקטורים שלמים, עם הרבה חוסר בהגיון בריא, ויותר מדי שיקולים של שרידות פוליטית. וכמתריס ראשי, השקל עומד איתן, למרות ואולי בגלל, אותה יציבות של מדמנה, אשר רמת הבסיס שלה קצת יותר גבוה ממדינות OECD אחרות. זו הנקודה הנכונה לעבור לגרפים, בהם נראה את מידת האמונה של המשקיעים בהמשך חולשתו של הדולר.
EURUSD
בזוג הזה שממון ועצבות עבור אוהבי המגמה. המלבן המדשדש, בין 1.20 ו-1.16, ממשיך להיות המסגרת שבה הסוחרים עושים קצת כסף של הטווח הקצר. כרגע, חולשתו הכללית של הדולר מביא את היורו לאזור הגבוה של התחום אבל עדיין סביב 1.19, ולא ממש מאיים על שלמותה של תבנית ההתייצבות העליונה.
כמו שכתבתי לעיל זהו סימן של חולשה, כי ראינו הרבה מקומות שבהם הדולר הראה חולשה בולטת הרבה יותר לאור הצלחת שוקי המניות להתגבר על הקורונה, והבחירות. בכל אופן, אין הרבה מה לומר חדש כאן, ולחיוביים אציין שאם לא תצליחו בקרוב לכבוש את 1.20, הרבה מאוד אופטימיים יאבדו סבלנות ויתנו למחיר לחזור ולבדוק שוב את 1.16 כאזור תמיכה ברור ומאסיבי. לשליליים אציין את אותו דבר אבל הפוך. שמרו כבבת עיניכם על כך ש-1.20 לא תיפרץ. אם זה לא, יקרה ותצליחו בכך, יש סיכוי טוב לעשות כ-400 פיפס לפחות, כאשר היורו יגיע שוב ל-1.16 ואולי, עם קצת מזל, תצליחו לשבור מטה את 1.16. אז, באמת יהיה לכם על מה לשמוח.
USDILS
משני המטבעות שאנו סוקרים כאן אין ספק שהדולר-שקל הוא המעניין ביותר הפעם. הסיבה פשוטה, הוא כבר מגרד ממש את אזור התמיכה המאסיבי שאליו הגיעו כאשר קרתה ה"פאניקה זוטא" הקודמת. 3.34 היא שם דבר בשוק הזה, כאזור שבו בנק ישראל הצליח להגן מחדש על היצואנים. את זה אתם יכולים לראות, בתחילת ספטמבר, כאשר מן השבירה של 3.4 ל-3.4 ראינו חזרה מהירה מאוד עד 3.5. וזה היה הרבה פיפסים, בטווח קצר למדי.
עכשיו, הדולר מטפטף מטה באיטיות, אך בעקביות, ומגיע כבר לאזור ה"מסוכן" שבו הבנק המרכזי הרגיש צורך לבוא להצלה. האם נראה תגובה דומה? אינני יודע. אבל אין ספק שהתפקיד שלו קשה מנשוא, עכשיו מתמיד: השוק הגלובלי ממש אנטי-דולר, ויש בהחלט קושי לבנק שלנו להשקיע יותר מדי כסף לרכישת מטבע אמריקאי כאשר יש לו כבר כל כך הרבה רזרבות דולריות, ועם רקורד של אכזבות כה גדולות.
מצד שני, לעזוב את הזירה לחלוטין לחסדי הסוחרים של הסיטי של תל-אביב וזו של לונדון היא סכנה גדולה ואכזרית מדיי לסקטור המייצא. מה שמדהים הוא שהממשלה שלנו עדיין לא הפנימה את הצורך להשתמש בכלים חריגים, כאשר מדובר בכוחות גדולים המגובים על ידי מגמה עולמית. אם הייצוא חשוב לכלכלה, אם אין לנו כסף למלחמות עם הספקולנטים, ואם הדולר חלש מגמתית גם כך, חייבים לבוא עם "בזוקות" אדמיניסטרטיביות כמו רצועות ניוד, או כל דבר אחר שאינו שייך לכוחות השוק.
אחרת, וזה מה שקורה בפועל, אנחנו כמדינה, פשוט נסוג עוד ועוד לשפלים חדשים של הדולר מול השקל. אגב, אינני בטוח שיש כאן כל כך הרבה פקודות קטיעת הפסד מתחת ל-3.34, כמו שהיה בפעם הקודמת מתחת ל-3.4, כך שהשלל של הספקולנטים נראה לי בהחלט קטן יותר הפעם. עבור החיוביים: אין לי מה לומר לכם. עבור השליליים: תיהנו מאוזלת היד של קובעי המדיניות. ואנו כאזרחים: נמשיך ליהנות מיציבות מחירים של מוצרי יבוא, כל עוד זה אכן ישתקף במחירים לצרכן...
