רותמים את ההיגיון שלנו לפעולות השקעה – כתבה שנייה בסדרה

הכתבה הראשונה הראתה בעצם איך אנחנו לוקחים כתבה, סקירה, או הערכה כללית שלנו לגבי תחום כלשהו לפעולת השקעה.

קישור לכתבה הקודמת – המדריך למשקיע || בואו נהיה אנליסטים לרגע

הרעיון של סדרת הכתבות הזו, הוא לעזור לכל אחד מאיתנו, להכניס לתוך תיק ההשקעות שלו ניירות שמתאימים להערכות שהוא מפתח, מעריך וחושב שרלבנטיים עבורו.
בכתבה אז לקחנו את תחום הבנקים כדוגמא, אבל כאמור לא חייבים להישאר דווקא בתחום זה. בואו נבחן תחום נוסף בכתבה הזו, ונרחיב על התחום הזה.

למשל, אתם מעוניינים להכניס לתיק שלכם קרנות שמשקיעות בחברות שמחלקות דיבידנד נדיב, ולאורך זמן. בין אם קראתם על כך, בין אם אתם מפעילים היגיון בריא, שאומר שחברות שיכולות לחלק לאורך זמן דיבידנד, הן חברות יציבות, בעלות עוצמה כלכלית שמאפשרת להן לחלק דיבידנד על פני שנים.

במאמר מוסגר אני אומר שיש אסטרטגיית השקעה שלמה שמבוססת על חלוקת דיבידנד של חברות, ושמסתכלת על כמה דיבידנד החברות מחלקות, ואיזו תשואה זה מעניק למשקיעים, וכן כמה החברות מגדילות את הדיבידנד על פני זמן. חברות שמנצחות במגרש של הדיבידנד, נקראות – Dividend Aristocrats. סביר להניח שחלק מהחברות האלה אתם מכירים, חברות כגון – AT&T, IBM, אקסון מוביל ושברון.

השקעה בחברות דיבידנד – נכנסים (מעט) לעומק
לכתבה הזו מצורפות שתי טבלאות:
הראשונה, שמחולקת ל-2. כאן נוכל למצוא קרנות נאמנות וקרנות מחקות שבשם הקרן נמצאת המילה דיבינד או Dividend. מן הסתם קרנות ההבדל בין הקרנות הוא אם הן משקיעות בישראל או בחו"ל.
בטבלה השנייה יש קרנות סל שבשם הקרן מוזכרת המילה Dividend.
נעמוד עכשיו בהרחבה על ההבדלים בין הקרנות השונות, ההבדל הראשון – הבדל בין קרן מנוהלת, קרן מחקה או קרן סל.

סוג הקרן – מנוהלת, מחקה או סל

קרן מנוהלת
מנהל הקרן כפוף למדיניות ההשקעה, לפיה הוא מתחייב להשקיע בתחום ניירות ערך מסוים. במקרה שלנו זה יהיה מניות הקשורות בדיבידנד.
בקרן מנוהלת, מטרתו של מנהל הקרן היא מיקסום התשואה. הוא לא כפוף למדד כלשהו, אלא למדיניות ההשקעות, ועל זה נרחיב עוד מעט. מנהל הקרן מתפקד כמנהל תיקים, ויש לו שיקול דעת, בכפוף למגבלות החוק, ולמגבלות מדיניות ההשקעה, להכניס או להוציא איזה נייר שהוא רוצה. במידה ומנהל הקרן מעוניין להגביל את עצמו הוא יכול לעשות זאת במדיניות ההשקעות. נרחיב על זה בהמשך.

קרן מחקה
קרן מחקה כשמה כך היא – מחקה. היא מגדירה מראש במדיניות ההשקעה איזה מדד היא מחקה, וזה המדד שלפיו היא פועלת. למנהל הקרן אין שיקול דעת לגבי המניות הספציפיות והמשקל שלהן בקרן. את כל אלה קובע המדד, וכל שנותר לקרן הוא לחקות את המדד המוגדר הזה. כאמור ללא שיקול דעת.

קרן סל
גם קרן סל מחקה מדד מוגדר וקבוע מראש. ההבדל בין קרן סל, לקרן מחקה הוא בסחירות היומית. זה ההבדל העיקרי ביניהן. בעוד שקרן מחקה נסחרת פעם אחת בסוף היום, לאחר שמשערכים את הנכסים שלה, קרן סל נסחרת במהלך היום בדומה למניה או אג"ח. שער קרן הסל משתנה לאורך היום כולו. זה ההבדל העיקרי.

על פניו נציין שלהגיע לכל קרנות הסל שבשם הקרן מופיעה המילה דיבידנד זו משימה לא פשוטה. נכון להיום אין באמת אתר שמרכז את נתוני קרנות הסל באופן ידידותי למשתמש. זאת ועוד, קרן סל יכולה לציין את שם המדד באופן שונה מקרן לקרן, ואין כאן אחידות כלל. כך שהחיפוש, שתוצאותיו מובאות כאן הוא כלל לא פשוט. קרנות אלה מציעות מגוון לא מבוטל של מדדים שאחריהן הן עוקבות, אבל כאמור החיפוש שלהן לא פשוט, ודורש מאמץ מצד המשקיע. לאור זאת נתמקד בעיקר בקרנות נאמנות ובקרנות מחקות.

מדיניות השקעה "ה"גורם המשפיע
על פניו, משקיע ששומע את המילים מדיניות השקעה, חושב שצריך עכשיו להתעמק ולקרוא מתוך תשקיף הקרן את מדיניות ההשקעה לעומק, ולבצע את ההשוואה בין הקרנות השונות. 
מטבע הדברים, ההבדל בתשואה, כפי שניתן לראות בטבלה מושפע בראש ובראשונה ממדיניות ההשקעה של הקרן. כך ניתן להסביר את ההבדלים בין הקרנות השונות, עוד אפילו לפני שנכנסנו בכלל לתוך האתר של כל קרן וקרן, ולפני שבכלל קראנו לעומק את מדיניות ההשקעה. 

אני מציע כאן, כמה כללים פשוטים, שיסייעו לכל משקיע להבין אם הקרן מתאימה לו לתיק, הרבה לפני שהוא נדרש להיכנס לעומק מדיניות ההשקעה הספציפית של הקרן, באמצעות כמה בדיקות פשוטות ומהירות.

בדיקה ראשונה – סיווג ההשקעה
למשל, אפשר להבחין שמבין הקרנות המנוהלות, שתי קרנות הן על מניות בארץ, שתי קרנות על מניות בחו"ל, ו-2 קרנות הן על אגח בארץ. כבר הבדל משמעותי ורלבנטי. כנ"ל אפשר לראות בקרנות המחקות, שתי קרנות על מניות בארץ, ועוד 5 קרנות על מניות בחו"ל.
סיווג הקרנות, זה נתון שכבר מסייע לנו לסווג את הקרנות השונות לפי תחום ההשקעה הרלבנטי, ולהתאים את הקרנות להעדפה שלנו.

בדיקה שניה – שם הקרן
כאמור, עוד לפני שאנחנו מתעמקים במדיניות ההשקעה, אפשר לבצע מיפוי של הקרנות השונות, לפי שם הקרן. שם הקרן מסייע לנו לבחון את ההבדל בין הקרנות השונות. 
למשל, בטבלת הקרנות המנוהלות, יש שתי קרנות מניות חו"ל – פסגות מניות דיבידנד גלובלי, ו-סיגמא מניות דיבידנד אירופה. אני מניח שאתם יכולים לבד להבחין בהבדל שאמור להיותב מדיניות ההשקעה של הקרנות האלה.
ואכן, כשניכנס לעמוד הקרן באתר FUNDER, נמצא שם את הפסקה של מדיניות ההשקעה, ונראה שבקרן סיגמא מניות דיבידנד אירופה – "שיעור החשיפה בקרן למניות דיבידנד אירופה, כהגדרתן להלן, לא יפחת מ- 50%...." ואילו בקרן פסגות מניות דיבידנד פסקת מדיניות ההשקעה מדבר על – "כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו ני"ע חוץ של תאגידי שווי שוק גבוה."

כאמור, מדיניות ההשקעה עוזרת לנו מאוד להבין האם פעילות מנהל הקרן אכן תואמת להערכה שלנו. כך למשל, אם רצינו מניות דיבידנד, אין לנו מה לקחת קרן 90/10 שעיקר החשיפה שלה היא לאג"ח, ושרק 10% ממנה היא חשיפה למניות דיבידנד.

בדיקה שלישית – מדד החשיפה
זו בדיקה שרלבנטית לקרנות המחקות ולקרנות הסל, להזכיר קרנות אלה מחקות מדד מוגדר ללא שיקול דעת למנהל הקרן. 
פעמים רבות, בקרנות מחקות, ובקרנות סל, ניתן להבין את מדיניות ההשקעה כבר בשם הקרן. כך למשל יש בטבלת הקרנות המחקות שתי קרנות על מניות בארץ – הראל Htf תל דיב ו- אי.בי.אי. מחקה Solactive ת"א 125 Low Volatility High Dividends. מן הסתם, הקרן הראשונה אמורה לחקות את מדד התל דיב, השניה מחקה את מדד Solactive – B-BRE Tel Aviv 125 low volatility high dividends. ההבדל ברור מן הסתם.

גורמים נוספים - בהמשך
כפי שניתן להבין זו לא כל הבדיקה, אבל כבר כעת ניתן להבין כי ביצענו חלק לא מבוטל מהעבודה. בכתבות הבאות נסקור היבטים נוספים של הקרנות והשימוש באתר FUNDER כדי לסייע לנו להכניס קרנות לתוך תיק ההשקעות שלנו, בהתאם לרעיון השקעה שפיתחנו, להערכות שאנחנו עושים לשיקול הדעת ולהיגיון הבריא שיש לכל אחד מאיתנו.

קרנות נאמנות וקרנות מחקות

קרנות סל