למרבית ההורים, כמעט ולא יוצא לדבר עם הילדים על כסף. הנושא גורר פעמים רבות אי נעימות, ולפעמים חשש של ההורים שהילדים יבואו בדרישות. איזה דרישות? במרבית המקרים הן יהיו קשורות בהוצאת כספים, בין אם מוצדקת או לא, אבל כמעט אף פעם לא יעלו לדיון נושאים כמו חיסכון או השקעות. באיזה אופן הילדים שלנו יסתכלו על כסף קשור בחינוך שאנחנו מעבירים להם כהורים, ובכלל בחינוך שלנו כהורים על כסף.
דווקא עכשיו, במשבר הקורונה, כשמשקי בית לעתים נפגעים בהיקף הכנסותיהם, זוהי הזדמנות טובה להנחיל הרגלים טובים, במיוחד אם משק הבית לא נפגע.
המאמר הנוכחי יעסוק בדרכים ורעיונות לבני הנוער איפה ואיך הם יכולים לנצל את זמנם ואת כישרונותיהם בעשיית כסף.
לפני שנתחיל נזכיר היגד מהותי בתפיסה סביב כסף וצבירת הון. ההיגד מגולם במשוואה הבאה: "יצירת תוכן ערכי רציף = רווח כספי הולך וגדל". מי שידע ליצור תוכן בעל ערך (אמיתי) שיכול לענות על צורך אמיתי של הרבה אנשים וידע להתמיד בכך, בהכרח יוכל לתרגם את הערך הזה לאנשים האלה בכסף. הרבה כסף.
הבנה של המילים בהיגד הזה והטמעת הרעיון המופיע כאן, צריכים ללוות את הצעיר (ואת המבוגר) בכל דקה ושעה שהוא ימכור את הזמן שלו תמורת כסף/משכורת.
כל העבודות שנכתוב עליהן כאן הן שוות ערך לתמחור שעתי כזה או אחר. אנחנו לא מצפים מנער בן 15, או מחיילת משוחררת בת 20 להיות כבר במעמד של "יוצר תוכן ערכי רציף״, אבל כן חשוב לנו שהנער והנערה האלה שיעבדו בכל עבודה שימצאו, יפעילו כל העת את ראשם ויאמצו את מחשבותיהם איך הם ממצבים עצמם במעמד של "יוצר תוכן ערכי רציף," כי משם תבוא הפריצה הפיננסית שלהם ולא ממכירת הזמן שלהם.
איך אפשר לממש ערך וכישרון באמצעות טכנולוגיה? מורה למתמטיקה יכול ללמד שיעור פרטי באורך שעה אחת תלמיד אחד תמורת 100 שקל. הוא יכול ללמד כיתה של 20 תלמידים תמורת 500 שקל לשעה (נגיד שמישהו ישלם לו סכום כזה גבוה לשיעור בודד). אבל הוא יכול גם לעלות לוובינר אינטרנטי של שעה שבו ישתתפו 1,000 תלמידים שכל אחד מהם ישלם "רק" 10 שקלים. במקרה האחרון הוא ירוויח על אותו ידע שלו 10,000 שקל לשעה (!)
הטכנולוגיה מאפשרת מימוש הזדמנויות ובמיוחד לדור הצעיר קל יותר לממש אותן. השאלה הגדולה היא איך הגיע המורה הזה למצב שיש 1,000 איש שרוצים לשמוע אותו בוובינר? התשובה הפשוטה היא, שהמורה הזה, הביא את עצמו למצב שהוא מייצר ערך כזה שיצר לו פרסום, הכרה, הערצה, השראה ברמות כאלה שרבים כל כך ירצו לשמוע כל מילה שלו. כך, למעשה המונח "ערך" מגלם מאחוריו הרבה עבודה, הרבה עשייה, הרבה הצלחות, הרבה כישלונות, הרבה מוניטין טוב, הרבה מאוד ידע מקצועי פרקטי אמיתי.
איפה ואיך הצעירים שלנו יכולים לעשות כסף?
הדברים הטריוויאליים:
1. מורה פרטי.
2. בייבי סיטר – "עבודה נדרשת" בעתות קורונה וסגרים.
3. מוציא/ה כלבים לסיבוב צרכים.
4. מארח/ת חיית מחמד בהיעדרות בעליהם.
5. מלצרות.
6. שליחויות – "עבודה נדרשת" בעתות קורונה וסגרים.
7. אופה ביתי.
8. שירות שטיפת רכבים עד הבית.
9. צילום אירועים.
10. צילום בעלי חיים.
11. צילום אוכל.
דרכים חדשניות בעידן הדיגיטל והרשתות החברתיות:
1. אושיית רשת – יו-טיוב, אינסטגרם, טיק-טוק. חלקנו, מעל גיל 40, עלול לחשוב לדלג על הסעיף הזה בשל חוסר היכרות מספק עם המדיות האלה. מי שאין לו חשבונות ביו-טיוב, אינסטגרם וטיק טוק, מוזמן להתחבר לעולם (המלצה חברית למי שרוצה להישאר מחובר למה שקורה במציאות שלנו) ומוזמן לחקור הפוטנציאל שיש לכל אחד/ת לבנות קהילה של עוקבים/מעריצים שהם פוטנציאל לרווח כספי ממכירת מוצרים או מפרסום מוצרים/שירותים).
2. פודקאסטר – לנו יש תוכנית פודקאסטים. פלטפורמה פשוטה, נגישה, זולה, מונגשת במספר פלטפורמות – יוטיוב, ספוטיפי, אפל פודקאסט וכו'. אין היום צרכן מידע שלא מכיר ונהנה מחומרים בכל תחום וכל נישה שמונגשים כפודקאסט. הצעיר/ה שלנו שיש להם מה לספר לעולם, פשוט יוצרים תוכן מהנייד שיכול להגיע להמון המון אנשים.
3. בלוגר – את/ה יודע/ת לכתוב? יש נושא שאת/ה אוהב/ת במיוחד? זה נושא שיכול לעניין אחרים?
אם ענית שלושה "כן", פתח/י בלוג וקדימה התחל לכתוב. הרבה, רצוף, איכותי. מישהו יזהה את זה. הצעות לשיתופי פעולה יגיעו, נט-וורקינג יתרחב, יגיע גם כסף.
4. מנהל קהילה דיגיטלית – יש המון קהילות, יש המון דיגיטל. מישהו צריך לנהל את הדבר הזה. אחד מהמקצועות העולים בשנים האחרונות קרוי "מנהל קהילה דיגיטלית". כל קבוצה בפייסבוק או בכל רשת חברתית שיכולה להיפתח ע"י כל אחד ואחת אם היא חפצה חיים, היא חייבת להיות מנוהלת אחרת היא תהפוך מהר מאוד לג'ונגל של פרסומות, שיווק גלוי וסמוי ותוכן ברמות נמוכות. מנהל/ת קהילה כזאת זה מקצוע לכל דבר ועניין. קהילה שמנוהלת נכון יכולה לייצר גם ערך וכסף למנהלים שלה.
5. עיצוב ובניית אתרים – אפשר ללמוד את התחום לבד, מהבית ובאופן חינמי או מקצועי דרך קורס. בונת הציפורניים, רואה החשבון, הנגר, סוכן הביטוח, נהג המונית, כולם חייבים נוכחות ברשת, נוכחות בגוגל. האתר הוא כרטיס ביקור מחוייב המציאות לכל בעל עסק שרוצה לשרוד היום. עיצוב ובניית אתרים הפך להיות מקצוע מבוקש. אפשר לבנות אתר ב-1000 שקל ואפשר לבנות אתר 60,0000 שקל.
6. עריכת וידיאו – הנוכחות במדיות החברתיות מחייבת גם נוכחות מצולמת. גם כאן ישנם עולמות תוכן נרחבים שניתן להתמחות בהם ולהציע את הידע הזה לכל אלה שבנו אתרים בסעיף הקודם. לעתים תוכנה מקצועית תהיה כרוכה בעלות חד פעמית, אותה תוכלו להחזיר מיד עם כניסת הלקוחות הראשונים.
7. מידען לינקים שווים – מה? מה זה המילים האלה? אחד הכישורים החשובים ביותר במהפכת המידע שבה אנחנו חיים הוא ה"מידענות". היכולת לחפש מחט בערימת מחטים. לדעת להפיק מידע ממוקד מאוקיינוס המידע באינטרנט זו יכולת והיא שווה כסף. רוצים דוגמא? את שוק המשחקים שוטף טרנד של צעצוע תורן שמוגדר כ"להיט החם ביותר של החורף" בעולם המשחקים. המידען שלנו ימצאו את היצרן בסין, יתקשרו איתו ויציעו לו לפתוח ערוץ שיווק ישיר לילדי ישראל תמורת הנחה של 25% לקונים דרך הערוץ הזה.
8. הדרכות זום/אופיס למבוגרים – כן, לא כולם מצליחים להדביק את הטכנולוגיה. האם נגזר עליהם לא לתקשר עם הסביבה שלהם והנכדים/ילדים שלהם בעתות קורונה וריחוקים חברתיים? או סתם יגבילו את האפשרויות החברתיות והעסקיות שלהם בגלל שהם לא יודעים לתפעל תוכנה?
הנוער בשנת 2020 נהנה משני העולמות – מקצועות העולם הישן (שהיו מקומות הפרנסה שלנו) ומקצועות עולם הדיגיטל שקצרה היריעה מלהרחיב ולפרט כמה פוטנציאל והזדמנויות גלומים בהם. הנוער הזה, אם רק ירצה, ידע למצוא מקורות פרנסה וידע לייצר תוכן ערכי רציף שיביאו אותו לייצר הון.
הכותבים הם יזמים המובילים יחידים, זוגות ומשפחות לעצמאות כלכלית דרך יצירת הכנסות פסיביות