למה הידיעות לפיהן הביקוש לרכישת דירות ירד באופן חד, הן חדשות לא טובות למדדים הקרובים?

הנה שתי כותרות מהשבוע האחרון:

הראשונה, בנק ישראל רכש 600 מיליון דולר. 

השנייה, הפד רכש במהלך השנה האחרונה אגרות חוב ממשלתיות בהיקף של  1.5 טריליון דולר.  למעשה, סך הרכישות של הפד במהלך השנה האחרונה (שכוללות ממתקים כמו נכסים רעילים) הגיע לשיעור של כ 15% מהתוצר האמריקאי או כ 80% (!!!) מהיקף האג"ח המשלתיות שהונפקו ב 2009.  שזה, ניחשתם נכון, שיא של כל הזמנים.

מה המשותף לשתי הכותרות הללו ?

שהן מתארות פעולות שעיקר תועלתן היא פסיכולוגית מאחר שתועלת כלכלית לא צמחה מהן.  בנק ישראל לא מצליח להעלות את השער היציג, אבל תוצאות הפעולה הזו יוצגו בפעם הבאה שיתפרסמו נתוני כמות הכסף. 

הפד יכול לרשום גם הוא בעיקר ניצחון פסיכולוגי, מאחר ומאז והוא החל במדיניות הרכישות שלו, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות עלו.  המטרה הרשמית של הפד ברכישות האג"חים הייתה אמנם להגדיל את הנזילות במשק האמריקאי ולהוריד את התשואות, אולם תוצר הלוואי המשמעותי של פעולתו של הפד היה חילוצו של הממשל ממשבר פיסקלי קשה, מכיוון שאם הפד לא היה לוקח חלק כה מהותי בהנפקות, יתכן שהתשואות היו גבוהות אף יותר מאחר והקונים הזרים נעלמו כמעט לגמרי מהשוק.

בנק ישראל יאלץ בחודשים הקרובים להשתמש במגוון הכלים שנמצאים ברשותו (כמו מק"מ, ריפו וכו') על מנת לצמצם את כמות הכסף ובכך להקטין את במידת האפשר את הסיכון האינפלציוני שטמון בכמויות הכסף האדירות שנמצאות כיום במשק.  דוגמה למגמה הזו קיבלנו בשבוע שעבר, בהנפקה שהייתה בהיקף חריג של 11 מיליארד ₪.  מלבד העובדה שההנפקות הגדולות מסייעות לספוג את הנזילות, הן גורמות לדבר נוסף : הן מעלות את הריבית.  בדלת האחורית אמנם, אבל מעלות גם מעלות.  מי שהשתתף בהנפקה בשבוע שעבר, זכה לתשואה של 2.17% על המק"מ הארוך, כעשירית האחוז מעל התשואה ששררה בשוק באותה עת.

מבחינתנו, כשחקנים בשוק הסולידי, יש בכך חדשות לא רעות בכלל.  לאחר שכתבנו בשבועות האחרונים על מאגר ההזדמנויות המידלדל בשוק הסולידי, יתכן שרצונו של בנק ישראל להגדיל את ספיגת הנזילות יצרה מיני הזדמנות לרווח הון (מינורי אמנם) באפיק השקלי.

כל עוד הנפקות המק"מ ימשיכו להיות בהיקף גדול ותוצאות ההנפקות ישקפו פער גדול בין מחירי השוק למחירי ההנפקות (כפי שקורה בחודשים האחרונים), אנחנו רואים בזה הזדמנות נאה לרווחי הון סבירים בשוק שהסיכוי בו לרווחי הון משמעותיים נעלמה לגמרי.

וכפי שההנפקה האחרונה ספקה לנו אפשרות לקנות את הנכס הכי סולידי בשוק במחיר נמוך משמעותי ביחס למחירו בשוק, אנחנו נגביר את מעורבותנו בהנפקות הבאות, בהנחה שהתנאים שתומכים במחירים האטרקטיביים יישמרו.

עליית תשואה באגרות החוב בארה"ב צמצמה במידה ניכרת את הפער שבין האגרות האמריקאיות לאלו הישראליות.  למרות שבעבר טענו (וגם הוכחנו) שהמתאם הגבוה לכאורה בין שני השווקים הוא סוג של מיתוס שהתפתח בשוק, הרי שדווקא בנקודת הזמן הנוכחית נוצרה סיטואציה שבה יתכן ופער התשואות מחייב את התייחסותנו. 

הביטו על הגרף המצורף למטה שמתאר את המרווח בין התשואה על האגרת האמריקאית לעשר שנים לבין עמיתתה הישראלית (סקאלה ימנית) והמתאם בין השתיים (הסקאלה השמאלית). ניתן לראות כי בעוד שפער התשואה הצטמצם לכאחוז ורבע, המתאם עלה לרמה של כמעט אחד.

פער התשואות הנוכחי הוא הנמוך ביותר שהיה מזה כשנתיים וחצי, בעוד שהמתאם הוא הגבוה ביותר מזה כשנה.  המשמעות היא שאם תשואת האג"ח האמריקאי תמשיך לעלות בשל הנתונים שהוצגו לעיל, יש בכך אלמנט נוסף שהוא בעל סיכון לטווחים הארוכים בשוק המקומי. בשבועות האחרונים הצבענו על כך שאנחנו נמנעים בקרנות השקליות שלנו מאחזקה בשקלים ארוכים בשל ההנחה שפניו של עקום התשואות הן כלפי מעלה, הרי הגרף הנ"ל מצטרף כגורם סיכון נוסף, גם אם זמני, לסיכון המקומי.

המתאם והמרווח בין אג"ח ארה"ב וישראל ל 10

בשבוע האחרון הגדלנו את אחזקותינו בקרנות השקליות ("אפסילון שקלים ללא מניות" (5126602 ו"אפסילון שקלים" 5101480) באגרות בעלות המח"מ לשלוש שנים בשל שיקול טקטי שנובע מהקמירות הגבוהה שקיימת בטווח הזה, אולם המח"מ הכולל של הקרנות נותר עדיין סביב השנה וחצי.

כמה נקודות לסיום :
• הידיעות לפיהן הביקוש לרכישת דירות ירד באופן חד, הן חדשות לא טובות למדדים הקרובים בשל העובדה שדחיית רכישה (בהנחה שלא נעשתה לצרכי השקעה אלא למגורים) תיצור ביקוש לדירות מושכרות.  כידוע, רכיב הדיור במדד נקבע על פי השינוי בשכר דירה ולא במחירה.

• לפני כמה שבועות הצבענו על התופעה שבה הבנקים שזכו במשבר לסיוע כספי של הממשל מנסים להחזיר את הכספים על מנת שלא יהיו כפופים למגבלות השכר שנקבעו עם קבלת הסיוע.  בנק אוף אמריקה (BAC) החזיר את כספי הסיוע לפני כחודש, בעיקר בעזרת הנפקה לציבור.  נחשו על איזה בנק נכתב השבוע שהבונוסים שהוא יחלק השנה שווים בגודלם לאלו שחילק ב 2007 ?
• בגלגול הבא תבקשו להיות בנקאים באמריקה.  מקצוע מאוד מאוד רווחי.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

מחקר– ליאור יוחפז

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.