המספר ששינה את שוקי האג"ח בעולם

בתקופה האחרונה נראה לעתים קרובות מדי שהשוק מחפש תירוץ. נתון כלכלי טוב בארה"ב ממריץ את שוקי המניות והאג"ח, בעוד שנתון מאכזב מביא לירידות. אך יש נתונים שהמשקל הסגולי שלהם גדול יותר ויש להם השפעה משמעותית יותר. אחד מהם הוא נתוני שוק העבודה, אשר לא רק קבעו את מגמת המסחר ביום שפורסמו (יום שישי האחרון), אלא גם השפיעו על המסחר בכל השבוע האחרון – ולא רק בארה"ב אלא בכל העולם.

למרות צפי השוק שארה"ב תפסיק לאבד משרות (בהמשך לנתוני חודש נובמבר שהפתיעו לטובה), בדצמבר הכלכלה איבדה עוד 85 אלף משרות, כששיעור האבטלה התייצב על רמה של 10%. מניתוח הנתונים עולה תמונה מטרידה בחזיתות נוספות. החזית הראשונה היא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, ההולך ויורד כל הזמן. שיעור ההשתתפות בארה"ב כיום הוא 64.5% - הרמה הנמוכה ביותר ב-24 השנים האחרונות. החזית הבעייתית השנייה בשוק העבודה היא שאם מביאים בחשבון את מספר האנשים העובדים במשרות חלקיות אך מעוניינים לעבוד במשרות מלאות, מגיע שיעור האבטלה לרמה של 17.3%.

שוק המניות הגיב בעליות (אחרי שעיקל את הנתונים במשך שעות ספורות) וכך גם שוק האג"ח. מדוע?

כי השוק הפנים את המשמעות הרחבה של הנתונים האלה: מועד העלאת הריבית בארה"ב נדחה. ניתן ללמוד על כך מתשואות האג"ח הממשלתי לשנתיים – האינדיקטור הטוב ביותר לציפיות השוק למגמת הריבית המוניטרית. לפני שבוע עלו התשואות לפדיון באג"ח  לשנתיים לרמה של 1.07%, אך לאחר פרסום הנתונים ביום שישי האחרון התשואות ירדו ל-0.97% ומאז הן ממשיכות לרדת. אתמול הן נסחרו ברמה של 0.94%. תופעה דומה בלטה גם באג"חים הקצרים יותר (3 חודשים ועד שנתיים) וגם באג"חים לטווח פדיון בינוני (לדוגמה ל-3 ו-5 שנים, ראו תרשים).

עקומי התשואה הממשלתיים בארה"ב – עצירה אחרי כמה שבועות של עליית תשואות

 
 
הציפיות האלה השפיעו בעיקר על האג"חים הממשלתיים הקצרים-בינוניים, כאשר הארוכים (10 שנים ומעלה) עדיין נסחרים בצל החששות מהנפקות הענק והגירעון העצום – והתשואות שלהם כמעט ולא השתנו בתקופה הזו. כמו בארה"ב, גם בשוק המקומי זו היתה המגמה השלטת. מי שהשקיע באג"חים ממשלתיים לטווח פדיון בינוני יכול היה להרוויח כ-1% בשבוע החולף מירידת התשואות. ובדיוק כמו בארה"ב גם בשוק המקומי התשואות הארוכות נשארו כמעט ללא שינוי.

ההכרה של השוק בכך שהריביות הקצרות לא עומדות לעלות בקרוב העצימו תופעה מרכזית נוספת בשוק האג"ח העולמי – ה-CARRY TRADE: לוקחים אשראי במטבע בריבית נמוכה (הדולר, הין או הפרנק השוויצרי) ומשקיעים אותו במדינה עם מטבע בריבית גבוהה יותר (בין השאר בישראל), ומקווים להרוויח משני מקורות: הפרשי הריבית והאפשרות שהמטבע הנרכש יתחזק.

אין אינפורמציה בדוקה המעידה שהמשקיעים הזרים הם אלו שהובילו את עליית המחירים באג"ח הממשלתי השבוע, אך יש אינפורמציה מבוססת שהם אלו שהחלישו את שערו של הדולר למול השקל. בשבוע שעבר בנק ישראל רכש דולרים בהיקף ענק של יותר מחצי מיליארד דולר והצליח למתן את ירידת המטבע האמריקאי, אך השבוע הוא לא התערב והדולר צנח לרמה של 3.68 שקל לדולר.

ירידת התשואות בשוק המקומי הורגשה במיוחד בחלקים הקצרים והבינוניים של עקום התשואות. אם לפני שבוע הונפק המק"מ החדש בתשואה של 2.22%, אתמול הוא נסחר כבר ברמה של 2.03%. התשואה על אג"ח לשלוש שנים (ממשלתי שקלי 312) ירדה מ-3.17% ל-2.96%. במח"מ הארוך יותר כמעט לא היה שינוי בתשואות – בדומה למצב בארה"ב.

שוק האג"ח המקומי בשבוע האחרון (העקום השקלי)

אחת התוצאות של התופעה הזו היא התכווצות פער התשואות בין אג"ח ישראלי לאג"ח אמריקאי ל-10 שנים. הפער, שעמד על יותר מ-1.6% לפני כחודש, כבר ירד ל-1.3%. זו אמנם יכולה להיות  תוצאה הנובעת מעניין זר בשוק האגח המקומי, אבל היא גם נתמכת בנסיבות כלכליות מחמיאות. מצבה של הכלכלה המקומית טוב בהרבה מכלכלת ארה"ב – והעובדה שתהליך עליית הריבית כבר החל כאן מעידה על כך. הזינוק ביצוא, הירידה באבטלה והשיפור בכלכלה משלימים את התמונה. הסיבה השנייה היא הירידה בתחזיות הגירעון בשוק המקומי ל-2009 ו-2010, בעוד שבארה"ב הגירעון גבוה הרבה יותר וכנראה יישאר כזה גם השנה.

המסקנה מהתנהגות השוק מחזקת במקצת את ההערכה שלנו ש-2010 תתאפיין כשנה של תשואה שוטפת באג"ח מדינה ולא כשנה של הפסדי הון גדולים או רווחי הון גדולים.לצד הנחה זו, די ברור לנו, שהתנודתיות תהיה גבוהה יותר באפיק סולידי זה. תראו מה נתון אחד עשה לשווקים בכל העולם.

הכותבים הם מנהלי קרנות נאמנות בהראל פיא מקבוצת הראל פיננסים.

לכותבים עשוי להיות עניין אישי במסמך זה, שכן הם עשוי להחזיק ו/או לבצע עסקות בניירות הערך הנזכרים במסמך זה בעבור הקרנות ו/או בעבור עצמם. אין לראות במאמר זה משום שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.