כלכלני בנק הפועלים
17/12/2020
מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר 2020 ירד בשיעור של 0.2% לרמה של 100.2 נקודות. בשנים-עשר החודשים האחרונים ירד המדד בשיעור של 0.6%. המדד ללא אנרגיה ירד בשיעור של 0.1% בשנה האחרונה.
מחירי פירות וירקות ירדו בשיעור של 2.3% ומחירי הדלקים והשמנים לרכב ירדו ב-2.0%. מנגד, מחירי הלבשה והנעלה עלו בשיעור של 4.2%, ומחירי המים עלו ב-0.7% לאחר ירידה של 5.8% בחודש אוקטובר 2020.
סעיף שירותי דיור בבעלות ירד בשיעור של 0.6% ובשנה האחרונה עלה ב–1.1%, לעומת עלייה של 1.7% בחודש שעבר.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, עלו בסקר האחרון בשיעור של 0.4% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 2.5%.
תחזית מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לחודש נובמבר ירד בדומה לתחזית. סעיף הדיור במדד הוא תנודתי בתקופת הקורונה. אנו הערכנו בתחילת המשבר שנראה ירידה בסעיף הדיור, בעוד שבפועל חלה בו התמתנות ניכרת, עלייה של 0.4% בשנה האחרונה, אך הוא עדיין לא ירד. מחירי השכירויות עשויים להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים, זאת כל עוד השמים סגורים וחלות הגבלות על הפעילות (השכרת דירות לסטודנטים ולתיירים לדוגמא). בהסתכלות שנה קדימה, אנו חושבים שמחירי השכירות ישובו לעלות, זאת על רקע מחסור גדול בדירות בשוק.
הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. העלייה בציפיות לאינפלציה בעולם הושפעה גם מההערכה שהדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים לא יצרו אינפלציה בעת הקורונה, בין השאר כי היה קשה לצרוך, אך אם רואים את סוף הקורונה, יתכן שהנזילות הגדולה של משקי הבית, תביא להתייקרויות.
גורמים אלו שציינו בעולם נכונים גם לישראל. בעת משבר הקורונה השפעת המיתון וירידת הצריכה על האינפלציה הייתה גבוהה יותר מההשפעה של הפגיעה בצד ההיצע. התמונה יכולה להתהפך עם סוף המגיפה. רמת הציפיות לאינפלציה בישראל עלתה, אם כי היא אינה גבוהה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור של כ-1% לשנה לחמש השנים הקרובות, לעומת 1.8% בארה"ב ו-0.7% בגרמניה.
בניגוד לארה“ב, בה האינפלציה צפויה לעלות גם בשל היחלשות הדולר בעולם, בישראל השקל החזק ממתן את האינפלציה, ואנו מעריכים לכן, שהאינפלציה תהיה נמוכה יחסית גם בשנה הקרובה - 0.5%.
השפעה על המדיניות המוניטרית
הבנקים המרכזיים בעולם לא צפויים להגיב לעלייה בציפיות לאינפלציה, כלומר הריביות הריאליות לכל הטווחים הופכות לשליליות יותר. ריביות ריאליות שליליות מלבות אינפלציה במחירי נכסים, החל מנדל“ן ועד מניות ואג“ח. בישראל, עליית האינפלציה תהיה מאוד הדרגתית בשל התחזקות השקל. בינתיים בנק ישראל ימשיך עם מדיניות ההרחבה הכמותית שכוללת רכישות אג“ח ועוד יותר מכך מט“ח.
מחירי פירות וירקות ירדו בשיעור של 2.3% ומחירי הדלקים והשמנים לרכב ירדו ב-2.0%. מנגד, מחירי הלבשה והנעלה עלו בשיעור של 4.2%, ומחירי המים עלו ב-0.7% לאחר ירידה של 5.8% בחודש אוקטובר 2020.
סעיף שירותי דיור בבעלות ירד בשיעור של 0.6% ובשנה האחרונה עלה ב–1.1%, לעומת עלייה של 1.7% בחודש שעבר.
מחירי הדירות, שאינם משתקללים במדד המחירים לצרכן, עלו בסקר האחרון בשיעור של 0.4% (נתונים ארעיים). בשנה האחרונה מחירי הדירות עלו בשיעור של 2.5%.
תחזית מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לחודש נובמבר ירד בדומה לתחזית. סעיף הדיור במדד הוא תנודתי בתקופת הקורונה. אנו הערכנו בתחילת המשבר שנראה ירידה בסעיף הדיור, בעוד שבפועל חלה בו התמתנות ניכרת, עלייה של 0.4% בשנה האחרונה, אך הוא עדיין לא ירד. מחירי השכירויות עשויים להמשיך להתמתן בחודשים הקרובים, זאת כל עוד השמים סגורים וחלות הגבלות על הפעילות (השכרת דירות לסטודנטים ולתיירים לדוגמא). בהסתכלות שנה קדימה, אנו חושבים שמחירי השכירות ישובו לעלות, זאת על רקע מחסור גדול בדירות בשוק.
הציפיות לאינפלציה בעולם במגמת עלייה, זאת תחת ההנחה שהחיסונים יחזירו את הפעילות הכלכלית לסדרה, ועמה יעלו גם הביקושים לסחורות ולנפט. העלייה בציפיות לאינפלציה בעולם הושפעה גם מההערכה שהדפסות הכסף הגדולות של הבנקים המרכזיים לא יצרו אינפלציה בעת הקורונה, בין השאר כי היה קשה לצרוך, אך אם רואים את סוף הקורונה, יתכן שהנזילות הגדולה של משקי הבית, תביא להתייקרויות.
גורמים אלו שציינו בעולם נכונים גם לישראל. בעת משבר הקורונה השפעת המיתון וירידת הצריכה על האינפלציה הייתה גבוהה יותר מההשפעה של הפגיעה בצד ההיצע. התמונה יכולה להתהפך עם סוף המגיפה. רמת הציפיות לאינפלציה בישראל עלתה, אם כי היא אינה גבוהה. שוק האג"ח מתמחר עתה אינפלציה בשיעור של כ-1% לשנה לחמש השנים הקרובות, לעומת 1.8% בארה"ב ו-0.7% בגרמניה.
בניגוד לארה“ב, בה האינפלציה צפויה לעלות גם בשל היחלשות הדולר בעולם, בישראל השקל החזק ממתן את האינפלציה, ואנו מעריכים לכן, שהאינפלציה תהיה נמוכה יחסית גם בשנה הקרובה - 0.5%.
השפעה על המדיניות המוניטרית
הבנקים המרכזיים בעולם לא צפויים להגיב לעלייה בציפיות לאינפלציה, כלומר הריביות הריאליות לכל הטווחים הופכות לשליליות יותר. ריביות ריאליות שליליות מלבות אינפלציה במחירי נכסים, החל מנדל“ן ועד מניות ואג“ח. בישראל, עליית האינפלציה תהיה מאוד הדרגתית בשל התחזקות השקל. בינתיים בנק ישראל ימשיך עם מדיניות ההרחבה הכמותית שכוללת רכישות אג“ח ועוד יותר מכך מט“ח.
