לידר בית השקעות || הזדקנות האוכלוסיה תביא לאינפלציה

צפויה אינפלציה של 0.4% שנה קדימה

גורמים תומכי אינפלציה:

מחירי השכירות יעלו עם שיפור בתעסוקה ויציאה הדרגתית מהסגר. מחירי הדיור (הסעיף הראשי) יעלו ב- 1.2% שנה קדימה לעומת קצב שנתי של 0.4% y/y במדד נובמבר. מזה, מחירי הדירות בבעלות (חוזים מתחדשים) יעלו ב- 1.4% שנה קדימה. מספר גורמים יתרמו ללחץ לעליית מחירי השכירות:

1. בשנת 2020 מסתמנת ירידה בהתחלות הבנייה ובשיווק קרקעות, מה שצפוי לצמצם את היצע הדירות בעתיד. כבר היום, קבלנים מדווחים על ירידה במלאי הדירות החדשות הלא מכורות (ירידה של 15% בשנה האחרונה עד אוקטובר).

2. חשוב להדגיש שלא חלה פגיעה בהכנסה הפנויה של כלל המשק. סך תשלומי השכר במשק + התמיכות הממשלתיות עלו בינואר-ספטמבר ב- 2.6% לעומת אותה תקופה אשתקד (סך תשלומי השכר במשק ירד ב- 3.4% אך התמיכות הממשלתיות עלו ב- 21 מיליארד ₪.)

3. גידול בתיירות הנכנסת במחצית השנייה של 2021 (לאחר תהליך התחסנות בעולם) יחזיר דירות ל- Airbnb על חשבון השכרה לטווח הארוך למקומיים.

מחירי הסחורות בעולם (כולל הנפט) ימשיכו לעלות, זאת בהנחה שבמחצית השנייה של 2021 הקורונה תהיה "תחת שליטה" עקב הפצת מספר חיסונים וטיפול יותר יעיל בחולים. ההתרחבות בפעילות בסין תימשך, מגמה אשר תומכת בלחץ על מחירי הסחורות התעשייתיות (מתכות בעיקר) כלפי מעלה. כנראה שפגעי טבע ימשיכו לתמוך בעלייה במחירי הסחורות החקלאיות. מחירי החיטה עלו לאחרונה בשל התמעטות הגשם ברוסיה, אוקראינה וארגנטינה. מנגד, הצפות בסין פגעו ביבול התירס והסויה. התחזית  שלנו לגבי חבית נפט  עומדת על 60 דולר לחבית ברנט בסוף 2021.

 

גורמים תומכי אינפלציה נמוכה:

1. העודף בחשבון השוטף עלה ל- 6.4% תוצר ברבעון ג' מ- 3.7% בשנת 2019. גם אם חלק מהגורמים זמניים (אין נסיעות לחו"ל ויבוא הסחורות נמוך בשל ההתמתנות בפעילות), עדיין מסתמן שיפור.

 

 

2. ההשקעות הריאליות נטו ממשיכות להיות חיוביות (2.5 מיליארד דולר ברבעון ג'). סקטור ההיי טק ימשיך לתמוך בהתרחבות ב-FDI  (השקעות ריאליות).

3. גופים מוסדיים כבר הגדילו את שיעור החשיפה למט"ח בשנים האחרונות וללא ששים להגדיל עוד. עליות בשווקים בחו"ל מאלצות אותם למכור מט"ח.

4. זרים מגדילים את ההשקעות באג"ח ממשלתיות מקומיות ומהווים 7.9% ממצבת האג"ח באוק' (5.2% במרץ).

5. בנק ישראל: בנק ישראל עדיין פועל למתן את מגמת הייסוף, אך עד מתי? התאוששות כלכלית במחצית ב' תקטין את החשיבות לשמור על שער החליפין הריאלי.

מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: היום: התחלות וגמר בנייה ברבעון ג', שני: שיעור האבטלה הרחב במחצית השנייה של נובמבר. רביעי: מדד אמון הצרכני (למ"ס) למחצית הראשונה של דצמבר. חמישי: הייצור התעשייתי ופדיון בענפי המשק (אוקטובר).

 

 

 

מאקרו חו"ל.

הפד משדר ש- QE יימשך 

ביום רביעי הפד הודיע שמדיניות ההרחבה הכמותית תימשך עד שתחול התקדמות משמעותית (further substantial progress) לקראת יעד התעסוקה ויציבות מחירים. הפד פירט שלושה תנאים לפני שהשינוי במדיניות יישקל:

1. שוק העבודה יצטרך להתקרב לתעסוקה מלאה.

2. האינפלציה תעלה ל- 2% לפחות.

3. הוועדה המוניטארית תעריך שסביבת האינפלציה תעלה מעל 2% לתקופה ממושכת. 

חמישה מתוך 17 חברי הפד צופים העלאת ריבית לפני סוף 2023 (עלייה מארבעה חברי הפד בהחלטת הריבית של ספטמבר).

תחזית הצמיחה (dots) של חברי הפד עודכנה כלפי מעלה ל- 2.4%- השנה (מ-3.7%- בספטמבר), 4.2% ב- 2021 (מ- 4.0%) ו- 3.2% ב- 2022 (מ- 3.0%). תחזית האבטלה עודכנה כלפי מטה ל- 5.0% בסוף 2021 (מ- 5.5%). השיפור בתחזיות נובע כנראה מהגעה של מספר חיסונים יותר מהר ממה שחשבו תחילה. 

 

יחד עם זאת לא מעט מחברי הפד חוששים מצמיחה נמוכה יותר. 12 מתוך 17 חברי הפד סבורים שקיים סיכוי לצמיחה נמוכה יותר מהתחזית (downside risks), ו- 9 סבורים שתתכן הפתעה באינפלציה כלפי מטה:

תוכנית הרכישות של 120 מיליארד דולר תימשך בחודשים הקרובים (over coming months), ועד להתקדמות משמעותית נראית  ביעדי התעסוקה ויציבות במחירים:

"until substantial further progress has been made toward the Committee's maximum employment and price stability goals."

אנו סבורים ששינוי בנוסח הזה נועד להרגיע את השווקים שלא צפוי שינוי במדיניות המוניטארית בקרוב, אך גם כדי להכין את הקרקע לאיתות שונה כאשר המצב הכלכלי ישתפר בעתיד והמשק יהיה על תוואי של התאוששות. איך השווקים יגיבו לרמז של הפד שהמדיניות המוניטארית צפויה להיות פחות מרחיבה? אנו זוכרים את ה- taper tantrum ב- 2013, אך מאז הפד מקפיד להיזהר משינויים חדים במדיניות כדי לא להפתיע את השוק.

ההערכה שלנו: בהנחה שתהליך ההתחסנות יבוצע ללא קשיים, המשק ייפתח ונראה תוואי ברור של התאוששות, אזי ברבעון ד' 21 הפד יכין את השווקים ל"הורדת הרגל מהגז" ב- 2022 באופן הדרגתי. ציפייה לשינוי במדיניות עלולה לגרום לעצבנות בשווקים.

זוכרים את ה- Taper tantrum של ברננקי? 

במאי 2013 ברננקי אמר בקונגרס שאם השיפור יימשך צפוי צמצום ב- QE:

“If we see continued improvement and we have confidence that that’s going to be sustained then we could in the next few meetings ... take a step down in our pace of purchases,”

אז שיעור האבטלה עדיין עמד על שיעור גבוה של 7.5% (היום 6.9%) ואינפלציית הליבה על 1.5% (היום 1.6%). האמירה שצפוי צמצום ברכישות האג"ח הפתיעה את השווקים, והביאה לעלייה חדה בתשואות (ביותר מ- 100 נ.ב. תוך חודש, ראה גרף) וירידה חדה בשוקי המניות. הפעם הפד צפוי לפעול ביתר זהירות בתקשורת מול השווקים.

 

נתוני מאקרו חשובים שיתפרסמו בעולם: יום שלישי: ארה"ב: מדד האמון הצרכני (conference board) בדצמבר. רביעי: ההכנסה האישית, הצריכה הפרטית ואינפלציית הליבה PCE (נובמבר), מספר דורשי העבודה החדשים. יפן: המסחר הקמעונאי (נובמבר).

 

 

זום אין: הזדקנות האוכלוסייה תתמוך באינפלציה

בשבוע האחרון סקרנו את גורמי האינפלציה העתידיים (לפי מאמר של ה- Economist). ברצוננו לנתח יותר לעומק את הגורם הדמוגרפי. 

 

הגרף הבא מציג את ה- Dependency ratio (יחס התלות), היחס של האוכלוסייה שלא בגיל העבודה יחסית לאוכלוסייה בגיל העבודה. היחס צפוי לעלות בצורה משמעותית בכול המדינות המפותחות (הוא כבר עלה ביפן). אז מדוע האינפלציה לא עלתה ביפן בשנים האחרונות? יפן נהנתה מיבוא זול מיתר המדינות (בפרט מסין), וגם ממטבע מאד חזק. מציאות זו צפויה להשתנות כאשר מגמת ההזדקנות תהיה גלובלית, כולל בסין (למעט באפריקה ובהודו).

 

הניתוח הדמוגרפי תומך בהאצה באינפלציה בשנים הבאות: שילוב של גידול בצריכה יחסית לפוטנציאל התפוקה ולחץ לעליות שכר מהווה מתכונת להאצה באינפלציה הגלובלית. ברור שמדובר במגמה ארוכת טווח ולא צפוי בהכרח האצה בשנה מסוימת. נקודת החולשה העיקרית בניתוח זה: יתכן שהודו ואפריקה (בהן צפוי גידול מהיר באוכלוסייה בגיל העבודה) יצליחו להחליף את סין בתור המקור לגידול מהיר בכוח עבודה (תרחיש זה מניח שיפור עצום בתשתיות ובחינוך הבסיסי באותן מדינות) כדי לספק את הגידול בביקושים העולמיים.

 

גילוי נאות

הדו"ח מתבסס על מידע אשר פורסם לכלל הציבור, על ידי החברות הנסקרות בו וכן על הערכות ואומדנים ומידע אחר אשר לידר ושות' בית השקעות בע"מ ("לידר ושות'") מניחה שהינו מהימן וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות ביחס למידע. עם זאת, מודגש כי אין לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו אחראים למהימנות המידע המפורט בדו"ח, לשלמותו, לדיוק הנתונים הכלולים בו או לכל השמטה, שגיאה או ליקוי אחר בדו"ח. הדו"ח מופנה רק למשקיעים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמכו בלבד החלטות השקעה כלשהן. לידר ושות', מחברי הדו"ח ועורכיו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או להפסד שיגרמו, אם יגרמו, כתוצאה משימוש בדו"ח זה ו/או כתוצאה מהסתמכות עליו. הדו"ח אינו מתיימר להיות ניתוח מלא של כל העובדות וכל הנסיבות הקשורות לאמור בו, והדעות האמורות בו עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. קורא דו"ח זה אינו יכול להניח כי הסתמכות על הדעות וההמלצות המובאות בו, תיצור עבורו רווחים. הדו"ח אינו ייעוץ השקעות ואינו מהווה הזמנה לרכוש או הזמנה למכור את ניירות הערך הנזכרים בו. לפיכך, אין להסתמך על המידע הכלול בדו"ח ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, לרבות מיועץ השקעות אשר ייעוצו מתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הנחת קורא הדו"ח צריכה להיות שלידר ושות', עובדים ונושאי משרה בה, בעלי השליטה בה, וחברות בנות או קשורות שלהם ("קבוצת לידר") מחזיקים בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המתוארים בדו"ח ("ניירות הערך") ו/או שיש להם זיקה אחרת לניירות הערך וכן שהם יקנו או ימכרו את ניירות הערך כולם או חלקם אחרי או לפני הוצאת הדו"ח.

לידר ושות' ותאגידים מקבוצת לידר עוסקים בחיתום, שיווק השקעות, ניהול תיקי השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, תיווך בעסקאות בניירות ערך, השק עות בניירות ערך לחשבון עצמם, ניהול והשקעה במיזמי הון סיכון ומיזמי private equity, בפעילויות מסחריות אחרות ופעילויות אחרות בשוק ההון. הדו"ח יכול שיתייחס לניירות ערך שללידר ושות' יש זיקה אליהם מכח השתייכותה לקבוצת לידר ו/או בשל התמורה שקיבלה או תקבל לידר ושות' או תאגיד אחר מקבוצת לידר מאת מנפיקי ניירות הערך ו/או מוכריהם ו/או מפיציהם במסגרת מתן שירותים בשוק ההון לרבות שירותי חיתום, ו/או בשל החזקה בניירות הערך האמורים ו/או ביצוע עסקאות בהם על ידה או על ידי גורמים אחרים מקבוצת לידר.