רבים מכירים את תופעת הבהלה לזהב. אותו מירוץ של משפחות על משפחות לערבות קליפורניה, בחיפוש אחר הזהב, שמסתתר בנקיקי הנחלים, הזהב שיהפוך אותם לעשירים. הבהלה לזהב סימלה בדיוק את ההיפך. טירוף מערכות שהסתיים במפח נפש. מרבית מחפשי הזהב, אמנם מצאו, מעט מאוד זהב, אבל בעיקר איבדו את מרבית רכושם בנסיון למצוא זהב, השקיעו זמן וממון בחיפוש שהניב פירורים, וגרר מפח נפש ופשיטת רגל כלכלית. את הזהב בהיקפים משמעותיים מצאו חברות כרייה ענקיות, שלהן היו המשאבים הדרושים להפקת זהב בכמויות משמעותיות.
מי לא זוכר את בועת הדוט.קום? אותו ניפוח מחירים לא רציונאלי, שהתרחש בין השנים 96’-2000. הבועה התאפיינה בכך שכל חברה ששמה היה קשור לבועת הדוט.קום, קיבלה שווי מנותק מהמציאות, בלי כל קשר לפרמטרים כלכליים. רק שנים לאחר מכן, אנחנו חווים את הגל השני, שבו חברות ענק טכנולוגיות, מצדיקות את השווי שאז קיבלו בתקופת בועת הדוט.קום. עמי גינזבורג מדבר על תופעת ניפוח מניות הטכנולוגיה בגיליון זה.
בדיוק כמו שהבהלה לזהב, הסתיימה בפשיטת רגל של האנשים הפשוטים שחיפשו זהב, אבל סימלה את עידן חברות כריית הזהב הגדולות, כך גם עידן בועת הדוט.קום, סימן את נפילת החברות הקטנות והקיקיוניות, ועליית ענקיות הטכנולוגיה.
הגל הנוכחי שאנחנו חווים קשור לאנרגיה ירוקה. חברות אנרגיה ירוקה, ואנרגיה חליפית היו כאן כבר שנים. בעצם, כבר משנות ה-90’ וביתר שאת בשנות האלפיים, החלה פעילות משקיעים ערה סביב חברות אנרגיה ירוקה. בחלק מהזמן היתה תחושה של בועה סביב חברות אלה, וגם הן קיבלו שווי מנותק מפרמטרים כלכליים. זה הסתיים בנפילה של תחום האנרגיה הירוקה, קצת לפני משבר הסאבפריים, בין אם בשל ההבנה שרמת הבשלות הטכנולוגית עדין לא מספיקה כדי להעניק שווי גבוה לחברות אלה, או בשל העובדה שהמדינות עדין לא מוכנות להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך גמילה מאנרגיה פוסילית.
לאחרונה אנחנו עדים לעלייה משמעותית במניות חברות האנרגיה הירוקה. אצלנו באתר 1448017.jpg העלינו בשבועות האחרונים מספר סקירות בתחום, הן על חברות אנרגיה ירוקה, קרנות שמשקיעות בתחום, וגם קרנות מחקות, קרנות סל ו-ETF.
כפי הנראה אנחנו עדים לגל השני של המהפכה הירוקה. יש לכך הגיון. בסופו של יום הווקטור של האנרגיה כנראה הפעם הוא המשמעותי. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום, גורמות לזה שאין היום כמעט מדינה שלא קיבלה החלטה להיגמל משימוש באנרגיה פוסילית. בנוסף, רמת הסבסוד שהמדינה מעניקה למוצרי אנרגיה חליפית תלך ותרד עם הזמן, ככל שתמשיך ההתקדמות הטכנולוגית. וכך, אנחנו עדים היום, כפי הנראה לגל השנה של האנרגיה הירוקה. באופן אירוני, דווקא הגל השני של האנרגיה הירוקה, מגיע כשהעולם חווה שפע זול של משאבי אנרגיה סטנדרטיים – נפט וגז טבעי.
בכל אופן, כפי שבעבר ראינו את ה-”גל השני” של חברות כריית הזהב, ואת הגל השני של חברות הטכנולוגיה, עולה השאלה האם חברות האנרגיה הירוקה של היום יתפסו את מקומם של ענקיות האנרגיה המסורתיות בעתיד. איזה חברות יישארו? מי תתרומם למעמד של ענקית אנרגיה חליפית? זו שאלה שהמשקיעים עדין לא ענו עליה, אבל שווה להמשיך לעקוב אחרי התחום, אנחנו עדין רק בראשית הדרך. ||
שלכם, משה מימון,