לידר שוקי הון
28/12/2020
ידיעה לגבי מוטציה חדשה ומדבקת יותר העיבה על השווקים בתחילת השבוע. הקונגרס אישר חבילת סיוע של 900 מיליארד דולר, כולל תוספת דמי אבטלה של 300$ לשבוע. השווקים מצפים לאישורה, למרות האיומים של טראמפ שלא יחתום על החבילה. הנתונים הכלכליים מעורבים עם נטיה שלילית בשל ירידה בהכנסה הפנויה, ירידה באמון הצרכני וירידה במכירות של בתים. בריטניה והאיחוד האירופה הגיעו להסכם לגבי הברקזיט.
מאקרו ישראל:
- ברבעון ג' מספר התחלות הבניה (48 אלף) ודירות מוגמרות (38 אלף) היה נמוך יחסית לביקוש (כ- 52 אלף), זאת בהסתכלות על הגידול במספר משקי הבית לשנה.
- מדד מנהלי הרכש עלה ב- 2.2 נק' ל- 57.1 עם גידול מהיר ברכיבי ההזמנות.
- במחצית ב' של נוב' שיעור האבטלה הרחב נותר יציב על 14.6% בדומה למחצית א.
- במחצית הראשונה של דצמ', מדד האמון הצרכני נותר נמוך על רקע המשך מגבלות רבות על הפעילות ורמת אבטלה גבוהה.
- הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 4.8% בממוצע של דצמבר (עד ה- 22.12) לעומת נובמבר, אך סגר שלישי צפוי להעיב על הצריכה בינואר.
- היקף המשכנתאות בנוב' עלה ל- 7.1 מיליארד ₪ לעומת 5.2 מיליארד ₪ בנוב' 19.
סביבת האינפלציה:
- מחירי הנפט ירדו מעט על רקע נתונים מעורבים וחשש מהמוטציה החדשה.
- תחזית האינפלציה של החזאים עלתה ל- 0.5% (מ- 0.4%) לאחר פרסום מדד נוב'.
- חל ייסוף חד בשקל בשבוע האחרון: 0.7% מול הדולר, 1.2% מול היורו.
- ארה"ב:
- בדצמ' מדד האמון הצרכני (C. board) ירד בצורה חדה, על רקע העלייה בתחלואה.
- מספר הבתים החדשים שנמכרו בנובמבר ירד ב- 11% לאחר מספר חודשים של גידול.
- בנוב' מכירות בתים קיימים ירדו ב- 2.5% אך עלו ב- 25.8% y/y. עדיין הביקוש לנדל"ן (וגם ההשקעות) עולה בקצב מהיר יחסית ותומך בהתרחבות בפעילות.
- בדצמ' ההכנסה האישית ירדה ב- 1.1% והצריכה הפרטית ירדה ב- 0.4% (מעבר לציפיות), זאת על רקע צמצום הסיוע הממשלתי ועלייה במספר דורשי העבודה.
- אינפלציית הליבה PCE נותרה יציבה על 1.4% y/y בדומה לחודש הקודם.
- ההזמנות של מוצרי בני קיימא עלו ב- 0.9% בנוב' (הצפי ל- 0.6%). האומדן לאוק' עודכן ל- 1.8% מ- 1.3%.
אירופה:
- מדד האמון הצרכני עלה ל- 13.9- בדצמבר מ- 17.6- באוקטובר.
שוק האג"ח:
- התשואות בארה"ב ירדו מעט על רקע חולשה בנתונים הכלכליים וחשש מהמוטציה.
- בישראל השבוע האחרון אופיין על ידי ירידת תשואות בכול האפיקים.
- באופן כללי, השווקים הגיבו בחיוב להחלטה ללכת לבחירות, כנראה בציפייה לממשלה יציבה ומתפקדת יותר טוב.
- במבט על 2021, הפצת חיסונים והתאוששות כלכלית תומכים בעליית תשואות.
- לאחר עלייה (חדה יחסית) בציפיות האינפלציה בשוק האג"ח בכל הטווחים, אין העדפה ברורה לאפיק הצמוד.
זום אין: הייסוף בשקל מקזז את העלייה במחירי היבוא
- עלייה במחירי הסחורות מהווה איום בהסתכלות על האינפלציה קדימה.
- יחד עם זאת, חשוב לתרגם את השינוי במחירי היבוא של ישראל למונחים שקליים.
- מרבעון ג' 19 ועד רבעון ג' 20 מחירי היבוא של הצריכה הפרטית עלו ב- 0.4% במונחים דולריים, אך ירדו ב- 2.6% במונחים שקליים.
- הפער עוד התעצם ברבעון ד' 20 עם האצה בפיחות בדולר מול השקל.
- ביצועים חיוביים של התעשייה הישראלית מורידים את הלחץ על בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח.
מחירי הדיור ימשיכו לעלות
ברבעון ג מספר התחלות הבנייה עלה ב- 6.3% (ירידה של 11.5% לעומת רבעון ג' 19) לקצב שנתי של 47.9 אלף יחידות לשנה, זאת לאחר ירידה חדה ברבעון ב׳. לעומת זאת, מספר הדירות המוגמרות ברבעון ג׳ ירד ב- 27% לקצב שנתי של 38.3 אלף יחידות (מ-46.3 אלף שנה אחורה). מדובר בקצב בנייה (גם התחלות וגם גמר) פחות מהביקוש השוטף אשר מוערך ב- 52 אלף, זאת לפי הגידול השנתי במספר משקי הבית. בינתיים מסתמן ביקוש מוגבר לרכישת דירות, על רקע ירידה במחירי המשכנתאות, ירידה במס על משקיעים והקלות (צפויות) במסלולי המשכנתאות אשר מגדילות את משקל ההלוואות בפריים. עודף ביקוש על ההיצע צפוי לתמוך בלחץ לעליית מחירי הדיור, בשיעור של 3%-5% בשנה הבאה.
יציבות מדאיגה בשיעור האבטלה הרחב
במחצית ב׳ של נובמבר שיעור האבטלה הרחב (כולל חל״ת) נותר יציב על 14.6% בדומה למחצית א׳ של נובמבר ולאחר 18% במחצית ב׳ של אוקטובר. יציבות באבטלה מפתיעה על רקע חזרה הדרגתית של הפעילות. יחד עם זאת, מרכיבי האבטלה השתנו מעט - אחוז המועסקים בחל"ת ירד ל- 6.7% מ- 7.5%, אך אחוז המובטלים והמפוטרים שלא חיפשו עבודה (בעיקר מיואשים) עלה ל- 7.9% מ- 7.1%. משמעות הדבר: יותר בלתי מועסקים יתקשו לחזור למעגל העבודה. ברור ששיעור האבטלה יחזור ויעלה עם הטלת סגר שלישי. מדובר במגמה שלילית אך ספק אם זה ישכנע את בנק ישראל להרחיב את המדיניות המוניטארית.
מספר נתונים חשובים יתפרסמו השבוע: יום שני: יצוא שירותים (אוקטובר),שיעור האבטלה הממוצע של חודש נובמבר, והמדד המשולב של בנק ישראל. שלישי: מכירות ברשתות השיווק (נובמבר), רביעי: רכישות בכרטיסי אשראי (נוב').
ארה"ב: תוכנית פיסקאלית צנועה יחסית
השבוע הקונגרס אישר את חבילת הסיוע של 900 מיליארד דולר (קצת יותר מ- 4% תוצר). אך ניתוח פרטי התוכנית מראה שמדובר בתוכנית צנועה יחסית:
- 560מיליארד דולר (כשני שליש) הם למעשה מקורות מהתוכנית הפיסקאלית הראשונה שלא נוצלו (מזה 430 מיליארד דולר העברות תקציביים לפד להלוואות עבור הסקטור העסקי).
- תוספת של 300 דולר לשבוע עבור דמי אבטלה בהחלט מהווה סיוע נחוץ, אך מדובר במחצית מהסיוע הקודם של 600 דולר. בנוסף, התיקצוב מיועד ל- 11 שבועות בלבד.
- צ'ק של 600 דולר לכול אזרח מתחת להכנסה מסוימת זה בהחלט נחמד, אך כאשר מוטלות מגבלות על הפעילות סביר שחלק לא מבוטל מהכסף הזה לא יעודד פעילות אלא יגדיל חיסכון, שכבר עלה בתקופת משבר הקורונה ל- 12.9% בנובמבר.
יתכן ששוק האג"ח לא הגיב לחבילת הסיוע בשל מסגרתה הצנועה (גם התוכנית הייתה מתומחרת בשוק). ממשל ביידן יאלץ לקדם חבילה נוספת יותר משמעותית במטרה לאושש את הכלכלה ולסייע לרשויות המקומיות אשר לא קיבלו מענה בחבילה הנוכחית. כדי לקדם זאת, תוצאות הבחירות בג'ורג'יה ב- 5 בינואר הן קריטיות כדי לקבוע מי ישלוט בסנאט.
ירידה בהכנסה האישית
בנובמבר ההכנסה האישית ירדה ב- 1.1% וירדה ב- 8% מרמת השיא באפריל השנה. סיום תוכנית התמיכות הפיסקאליות ועלייה באבטלה העיבו על ההכנסה של משקי הבית. הירידה בהכנסות השפיעה על הצריכה הפרטית אשר ירדה ב- 0.4% בנובמבר. עיקר הפגיעה בצריכה התרחשה בענפי השירותים, כאשר צריכת סחורות (מוצרים) אף עלתה (ראה גרף). תופעה זאת גם מסבירה מדוע מסתמנת התרחבות מהירה בתעשייה הגלובלית ובסחר העולמי.
ירידה חדה יותר בהכנסה האישית יחסית לירידה בצריכה הביאה לירידה בשיעור החיסכון ל- 12.9% בנובמבר מ- 13.6% בחודש הקודם. עדיין מדובר בשיעור חיסכון גבוה יחסית, כנראה בעיקר ברמות ההכנסות הגבוהות, זאת בשל העדר אפשרות לצרוך שירותים רבים (תיירות, מסעדות, תרבות). הגרף הבא ממחיש את הגידול המהיר בהכנסה (income) יחסית לצריכה (spending) בתקופת המשבר. אם חבילת הסיוע תאושר (לאחר הווטו של טראמפ), צפוי גידול בהכנסה ובצריכה בינואר.
זום אין: הייסוף שוחק את העלייה במחירי הסחורות
- קיים חשש שעלייה במחירי הסחורות בעולם תתרום להאצה בקצב האינפלציה. הנחת המשך עלייה במחירי הסחורות בעולם (כולל מחירי הנפט) נמצאת בתחזית האינפלציה שלנו בשיעור של 0.4% שנה קדימה. יחד עם זאת, חשוב יותר לחשב את השינוי הנומינלי (בשקלים) של מחירי היבוא אשר מתפרסמים בדולרים על ידי הלמ"ס.
- הסתכלות על השנה האחרונה ממחישה זאת. מרבעון ג' 19 ועד רבעון ג' 20 מחירי היבוא של מוצרי צריכה עלו ב- 0.4% דולרית, אך ירדו ב- 2.6% במונחים נומינליים. מתוך הצריכה הפרטית, מחירי יבוא מזון עלו ב- 1.0% דולרית אך ירדו ב- 2% במונחים שקליים. ירידה זאת במחירי יבוא המזון גם מסבירה מדוע מחירי המזון במדד מחירים לצרכן ירדו ב- 0.7% ב- 12 החודשים האחרונים.
- ההסתכלות על מדד מחירי יבוא מוצרי צריכה בשקלים מראה תמונה שונה לחלוטין. משנת 2019 אנו עדים לירידה מתמשכת במחירי היבוא. מדובר בגורם בהחלט דיפלציוני בישראל.
- גם ניתוח של מחירי הסחורות בעולם מרבעון ג' ועד היום מצביע על עלייה דולרית חדה של 8.9%, אך עלייה שקלית מתונה יותר של 5.4%. כמובן הייסוף החד בשבועות האחרונים מאד ממתן את ההתייקרות שחלה ברבעון ד'.
- לסיכום, המשך עלייה במחירי הסחורות בעולם בהחלט מהווה איום אינפלציוני, אך המשך התחזקות השקל מול הדולר צפויה לקזז חלק משמעותי מהשפעה זו. תחזית האינפלציה שלנו מניחה המשך עלייה במחירי הסחורות (60 דולר לחבית ברנט בסוף 2021) אך במקביל השקל צפוי לעמוד על 3.15 ₪ לדולר בסוף 2021.
