זהו אחד מהאינדיקטורים החביבים על וול-סטריט מאז 1950

התשואות בארצות הברית ממשיכות לעלות ולהתנתק מהעולם למה ? ומה חושבים בבלק רוק על כך ?

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
אמיר כהנוביץ` אקסלנסאמיר כהנוביץ` אקסלנס

12/01/2021 אמיר כהנוביץ` , אקסלנס

שבוע המסחר הראשון של השנה מאחורינו ו-So far...

זהו אחד מהאינדיקטורים החביבים על וול-סטריט כשמאז 1950 כשהשבוע הראשון הסתיים בעליות הסיכוי שהשנה כולה תסתיים בעליות קפץ ל- 80% ולשינוי שנתי ממוצע של כ-13% (מדד S&P500). אבל גם בלי קשר לסטטיסטיקה, כלכלני Exane טענו בסוף השבוע שהעליות צריכות להימשך כשהשוק עדיין לא קרוב בכלל לתמחר את התפוצצות הביקושים שהולכת להגיע במחצית השנה השניה.

להערכתם, הביקוש שהגיע אחרי משבר 2008 יתגמד ליד מה שהולך להגיע הפעם: נצא מהמשבר הנוכחי כמעט ללא נזקים מבניים ובנוסף נהנה מתמריצים הגדולים פי כמה בהשוואה אליו.

על פניו נראה שהשוק ימשיך לעלות עד שאירוע אקסוגני בלתי צפוי יתממש, או עד שעליית רמת התשואות תחנוק את הכלכלה עליו היא יושבת.

עליית התשואות בארה"ב נמשכת על רקע עליית ציפיות האינפלציה המקומיות שם. כלכלני בלאק-רוק העריכו בסוף השבוע כי מגמת עליית התשואות תתקשה להימשך הרבה מעבר לכאן. נזכיר שבארה"ב התשואות עדיין נמוכות בהשוואה לרמתן טרום המשבר, בשונה למשל מישראל, שעלו כבר כמעט את כל הדרך.

התשואות בארה"ב ממשיכות לעלות ולהתנתק מהעולם - כלכלני בלומברג מעריכים כי ה-ECB לא יוכל להרשות עליית תשואות דומה באירופה, לאור דינאמיקת החובות הרגישה יותר בגוש. פתיחת התשואות המהירה עשויה בין היתר להחזיר את הדולר בעולם להתחזקות:

כבר כמה ימים שהדולר מתחזק בעולם - התחזקות הדולר בימים האחרונים בעולם (מדד DXY) עברה קצת מתחת לרדאר בשל התחזקות השקל, אבל כדאי לשים לב אליה. היא אומנם איננה חורגת מסטיית תקן אחת ובכל זאת היא מיוחדת כשיש מאחוריה נרטיב חדש - ההתחזקות התחילה לאחר ניצחון הדמוקרטיים בבחירות בג'ורג'יה, ובמקביל לזינוק בפער התשואות לטובת ארה"ב.

בנוסף, ביצועי היתר של השוק האמריקאי גררו עד כה משקיעים זרים למכור דולריים כדי לאזן את תמהיל המט"ח שלהם, וכעת לאור התפוגגות ביצועי היתר של השוק האמריקאי הטיעון הזה הולך ומתפוגג איתו:

התקף יצירת העושר הגדול בהיסטוריה של המדינות המתעוררות - בתוך קצת יותר מתשעה חודשים (מאז מרץ) מדד השווקים המתעוררים של MSCI עלה ב-79%, והוסיף לערכם 10.6 טריליון דולר, מה שהוא לטענת בלומברג התקף יצירת העושר הגדול בהיסטוריה של מדינות מתעוררות. מצד שני, הרמות הגבוהות מושכות גם מספר שיא של ספקולנטים שמהמרים על נפילה של המדד, אלה פתחו עליו פוזיציות שורט בהיקף שיא של כמעט 8 מיליארד דולר.

הזינוק במחירי הסחורות החקלאיות בעולם מיוחס בעיקר לשיבושי היצע והיחלשות הדולר - מדד מחירי הסחורות החקלאיות של FAO זינק מאז חודש מרץ ב-16%, חלקו בשל היחלשות הדולר בעולם. החלק השני מיוחס ברובו לשיבושי היצע בניהם בצורת ושביתות בארגנטינה, העלאת מיסי יצוא באינדונזיה וירידה בתפוקה בהקשר למגבלות הקורונה.

כלומר, סיבות שצפויות ברובן להתפוגג עם תום המשבר ולגרום לכך שאינפלציה, אם תגיעה מהסקטור, תהיה זמנית. אבל גם אינפלציה קצרת טווח איננה משהו שכדאי לבנות עליו. מחירי הסחורות החקלאיות אינן חזות מחירי המזון, אלה תלויים בעלויות העיבוד, השיווק וכו' והמתאם ביניהם נמוך.

להמחשה, למרות שמחירי הסחורות ירדו מאז 2011 בכ-25% מדד מחירי המזון בישראל נותר כמעט ללא שינוי ואף נטה לעליה קלה. ואכן, מדד סטורנקס למחירי המזון, שפורסם בשבוע שעבר, תיאר ירידת מחירים בדצמבר, של 0.2%.

עוד נקודה סופר חשובה היא שגם אם תגיע אינפלציה מסויימת מהרכיב, היא בטח ובטח לא קשורה למדיניות הרחבות המאזנים של הבנקים המרכזיים ולא הוכחה לקשר בינם לאינפלציה.

בישראל, דיווחים על גביית מיסים גבוהה מהתחזית לדצמבר 2020, לא רק שאומרת גרעון נמוך מהצפוי לשנת 2020 (11.5%) וסיכון נמוך יותר לחוב הממשלתי, אלא גם פחות הנפקות חוב ותומך בהערכתינו כי הצמיחה בשנת 2020 תסתכם בהתכווצות מתונה יחסית בקידומת 3%.