דן הלמן "המצב כיום במדדים העיקריים למניות הוא מעוות"

דן הלמן, מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות צילם אבשלום ששוני.

נראה כי אנו נמצאים היום, יותר משנה לאחר המשבר, במעין תקופת מעבר. כל הסימנים המאקרו כלכליים מעידים על שיפור אך חלק מן הכלכלנים אינם מתרצים ומבקשים להמתין עם החגיגות.  מהי עמדתכם בהלמן אלדובי?

שאלת הצמיחה במערב עדין אינה ברורה. ברבעונים האחרונים, הצמיחה החיובית במשקים אלו נובעת מעיקרה מהתערבותם של הממשלות. אם נבחן בדקדוק את הצמיחה ברבעון השלישי בארה"ב, נראה כי רובה מיוחסת לסקטורים שנהנו מתמיכה ניכרת של הממשל. ישנו גבול ברור עד כמה באפשרותן של ממשלות אלו להתערב בשוק הפרטי. צריך לזכור שמבחינת חובות, המצב של האחרונות לא היה מעודד עוד בטרם נכנסו למשבר (ראה מקרה בוש ומלחמותיו מסביב לעולם). לעומתם הסקטורים המונעים על ידי הצריכה הפרטית, מתקשים לבינתים, להראות תוצאות חיוביות.

תוכל לתת דוגמא?

משל לשיחתנו, יכול להוות שוק הדיור בארה"ב. רבות דובר לאחרונה על התייצבותו של שוק זה, אך האופטימיות נמהרת מדי. הממשל בעקבות המלחמה במשבר והשלכותיו החברתיות; מיהר להוציא נהלים המקשיחים את התנאים לפינוי משפחות ממקום מגורם. מאידך, אנו עדיין מבחינים בהצטרפותן של משפחות נוספות למעגל המפונים ושבירת שיא העיקולים ברבעון השלישי; כיצד?

ובכן התשובה היא פינוי מרצון. כלומר, משפחות שחזו בירידת הערך המשמעותית של ביתם ובנוסף הן כורעות תחת חובות המשכנתא, החליטו לעזוב מרצון ולהיפטר מן הנכס. המשמעות לכך היא סכנה שנמשיך לחיות בסביבה של ירידות מחירים וסכנה לצמיחה. 

בינתיים, להערכתנו, אין בנמצא ילד שיזעק: "המלך הוא עירום", בהתייחס לכלכלת המערב. כולם מנסים למשוך זמן ולהעביר את החוב, על ידי הנפקות אגרות חוב ממשלתיות, לדור הבא. אגב, המצב לא עושה רושם כמשתפר. אובמה, מאז בחירתו ממשיך בהבטחות לשנות את המאזן החברתי ואף להגדיל את חובות הממשלה. 

המסקנה האחרונה שהוזכרה, מפליאה ואף נוגדת את רזי הפוליטיקה. אובמה, לדעת רבים, קיבל הזדמנות פז לידיו עם היבחרותו- להקטין את חובות ארה"ב ולחזק את יסודות הכלכלה הלאומית. כל טענה למיתון יכול היה להפנות לקודמו בתפקיד. מדוע לא נהג כך לדעתך?

תחזית זו היא מובנת אך מוטעית. הצפייה מן הנשיא החדש לנהוג כמנכ"ל חדש אינה ריאלית. כלומר כאשר מנכ"ל חדש נכנס לחברה בצרות, הוא כפי שציינת, יכול לזעזע את אמות הסיפים ולהאשים בכך את קודמו. הבעיה היא שפוליטיקאי בתקשורת מוערך, בניגוד למנכ"ל, על בסיס יומי. ודאי לאחר קמפיין שנשען מעיקרו על שינוי פוליטי וכלכלי ותמיכה בשכבות אוכלוסין מסוימות בארה"ב. מאידך, לא ניתן לשלול ממנו את הישגו על השבת האמון במערכת הכלכלית שלך ארה"ב.

מסביב לעולם ב- 60 יום – קרנות החו"ל הבולטות של הלמן אלדובי

מהו הנוהג שסיגלתם לגביי השקעה מחוץ למערב?

בכלכלה  הגלובאלית צריך להיות מוכנים לכל. אחת לחודש אנו עורכים סקירה ועומדים על הפיזור הנכון של הון (asset allocation) שיש לעשות, מסביב לעולם. אנו בהחלט חושבים שהמשקל ימשיך לנוע אל עבר המדינות המתעוררות ומתוכן אנו נעדיף כלכלות יצרניות דהיינו סין, הודו וייטנאם, לעומת כלכלות תלויות מחצבים יותר, כגון רוסיה.

מדוע?

מחירי סחורות הנקבעים בשוק, נקבעים יותר מדי על ידי ספקולנטים מסביב לעולם ולא על ידי היצע וביקוש מוכח. לגביי וייטנאם, מבחינתנו, וייטנאם הינה זעיר אנפין של סין, באיחור מסוים של כמה שנים. סין אט הופכת למדינה מתפתחת והיא תמשיך למשוך את חברתה וייטנאם- קדימה. כל זאת עם יחסים עדיפים של סיכון מול רווח בהשוואה למערב.

כיצד מחשבים סיכון אל מול רווח בכלכלה, בה המידע הוא מוגבל כמות כלכלת סין או וייטנאם?

במקומות כמו סין, כאשר אין לי יתרון מידע על פני המתחרים ארכוש את המדדים השונים, אלא אם כן משרד הכלכלנים אשר אנו מעסיקים בוייטנאם, יעניק לנו מידע מיוחד על אחת מן החברות הסיניות שניתח במיוחד. בוייטנאם ההשקעות המתנהלות תחת הקרן "הלמן-אלדובי וייאטנם ומזרח אסיה" מתבצעות על ידי אותו משרד כלכלי שעובד בשירותינו.

תוכל להסביר מעט יותר על הקרן הלמן אלדובי חוג הקוטב הצפוני?

הקרן הזו היא קרן למשקיעים לטווח הארוך באמת. הרציונאל מאחורי הקרן הוא שאנו חיים בעולם של משאבים מתכלים, בעוד החלק הבתולי ביותר על פני כדור הארץ הוא הקוטב הצפוני. לכן, בהשקעה בחברות בעלי חוזי חיפוש בקוטב, שנסחרות היום במחירים נמוכים, יש פוטנציאל אדיר. והיה ואחד מן השדות יניב פרי- תוכל ליהנות מאחוזי רווח גבוהים. כנראה שיש אמת במלחמה הגיאו פוליטית שמתנהלת על אזור זה, בין דנמרק, רוסיה וקנדה. זהו למעשה אותו הרציונאל של אחזקת חברת ישראמקו. למשך שנים היא נסחרה בערך נמוך- עד לשעת הכושר, אך על כך בהמשך.

הלמן-אלדובי הזדמנות ישראלי  הקרן המצטיינת של השנה

שנת 2009 היתה אחת השנים הטובות בשוק ההון וענף הקרנות אינו שונה בכך. מעל כולן ניצבת קרן הנאמנות הגמישה – הלמן אלדובי הזדמנות ישראלי, בניהולם של הלמן אלדובי- עם תשואה של מעל ל-244%. האחרונה הפליאה בניכוס תשואתם של כל מניות האנרגיה הישראליות אשר נסקו בעקבות מציאת הגז הטבעי על חופי הים התיכון.

מהו סוד הצלחה של הקרן ?

כולנו מסכימים היום ששנת 2008, היתה אנומלית למדי והרגש של המשקיעים היווה גורם משמעותי מידי במכירת הנכסים. גם ללא הופעת הברבור הלבן של מציאת הגז, חברות כדוגמת דלק אנרגיה נסחרה במחירים שהיו נמוכים מהערך של ים טטיס (ספקית הגז הטבעי מקבוצת דלק), כאשר האחרונה היא למעשה צינור של תזרים מזומנים.

תשואת הקרן האמורה- לא הגיעה מהגדלה משמעותית של הסיכון. במהלך השנה החולפת התמקדנו באיזון החשיפה הממוצעת למניות (על בסיס ממוצע סופי חודשים). למעשה הקרן לא חצתה את רמת ה- 60%-70% מניות בלבד מהונה, מרחק של 50% מהקיבולת המותרת. החשיפה המועטה יחסית נועדה גם בעת עליות, לצמצם סיכונים, עובדה זו באה לידי ביטוי במדד שארפ גבוה. מציאת הגז היא כבר הקצפת.

כיצד השתנתה אצלכם שיטת המסחר בעקבות השנתיים הלא קלות שעברו על שוק ההון?

אנחנו לא מאמינים במסחר על בסיס יומי. האלמנט שמדריך אותנו, כמו שציינתי קודם לכן, הוא יחסי התשואה אל מול סיכון והבנת האלמנט הפסיכולוגי המשפיע על השוק.  חשיבתנו היא ארוכת טווח, כנראה בעקבות השורשים של החברה הנטועים בשוק הגמל. 

מה לגבי שנת 2010?

בשנת 2009, גל העליות סחף את כל שוק ההון. אנו מעריכים שבשנת 2010 שונות הביצועים בין מניה אחת לרעותה- תגבר.

המצב כיום במדדים העיקריים למניות הוא מעוות. גם אם הבשורות הטובות ימשיכו לזרום מענף הגז, יש ובשורות אלו יועילו לחברות מסוימות ולא ישפיעו על המדד כולו כבעבר. מצב זה דורש השקעה סלקטיבית במניות, למי שבאפשרותו ולא קנייה של המדד הכולל. 

בנוגע לתשואת המדדים: הם עשויים להניב תשואה של 9%-12%. מעניין יהיה לראות מה תהיה ההשפעה הפסיכולוגית על שוק ההון לנוכח השנה האחרונה, בה עלו המדדים באחוזים ניכרים הרבה יותר.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.