נרטיב האינפלציה בעולם עלה לאחרונה מדרגה ובמיוחד לאחר שבארה"ב האינפלציה הגלומה ל-10 שנים עלתה מעל 2%. לנרטיב שני יסודות:
1. מגבלת מקורות.
2. הרחבה פיסקלית.
*חשוב לשים לב שהעליה בציפיות לא מיוחסת להדפסות הכסף, שהן החלפת נכס בנכס ולא נכס בסחורות ושירותים.
שני יסודות האמורים מתבטאים כמעט רק במחירי הסחורות (ולא השירותים) ולהערכתנו יתפוגגו בנקודה מסויימת במחצית השניה של השנה:
תעריפי המכולות בעולם זינק במהלך 2020 בצורה לא מאוזנת בין הגיאוגרפיות: מחירי המכולות זינקו בעיקר מסין, כשהייצור שם התחדש במלואו בעוד במערב לא, מה שגרם למכולות לחזור ריקות לסין. במקביל, הביקוש מסין זינק, לאור שיבושי הייצור בשאר העולם. כעת נראה שהמחסור הזה במכולות בעולם מסתיים: בלומברג מדווח כי מדד זמינות המכולות של צ'ינגדאו חזר לציון של 0.5, המתאר איזון בין ביקוש להיצע. באופן דומה, מדדי זמינות המכולות בשוק המכולות המקוון של המבורג, תאר בחודש האחרון עליה מרמות של כ-0.1 ל-0.4. להערכת פלטפורמת הסחר היחס של 0.4 צפוי להישאר יציב בינתיים עד לסיום חופשת ראש השנה הסיני, באמצע פברואר. לפי דיווח בלומברג מי שעוד עוזר להקל על מחנק המכולות הם יצרני המכולות הסיניים שהגבירו את ייצורן.
גורמים נוספים שיובילו בנקודה מסויימת לירידת תעריפי ההובלה יהיו התחדשות ההובלה בטיסות, ככל שמגבלות הקורונה יתרופפו, וירידת לחצי הביקוש לסחורות, ככל שהציבור יחזור לצרוך גם שירותים שכרגע נמנעים ממנו (חופשות, אירועים, הצגות, מסעדות...).
בניתם על חבילה פיסקלית של כ-2 טריליון דולר בארה"ב? תנמיכו ציפיות לבערך חצי - בנקים להשקעות בארה"ב מורידים בימים האחרונים ציפיות בנוגע להיקף חבילת הסיוע של ממשל ביידן, מרמות של כ-1.9 טריליון דולר לכ-0.9-1.1 טריליון. מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, צ'אק שומר, אמר אתמול כי הסבב הבא של הסיוע לא סביר לפני אמצע מרץ. חבילת הסיוע היא נגזרת של מספר הזקוקים לסיוע וככל שמספרם של אלה שעומדים בקריטריונים יורד כך היקף הסיוע שיידרש בפועל יהיה נמוך יותר. בנוסף, הדחיפות לחבילה ירד משמעותית לאחר סיוע הביניים בהיקף 900 מיליארד מסוף דצמבר.
בישראל, תכנית כלכלית שפרסמו שלשום שר האוצר ורוה"מ מורכבת מתשעה צעדים, ובחלוקה גסה לשני חלקים: 1. מענקים חד פעמיים (למשקי בית, לעסקים, למובטלים, לנכים, לעצמאים...) 2. רפורמות חד פעמיות (להגדלת השקעות, להפחתת רגולציה לעסקים..).
תכנית חלוקת הכספים תוביל לעליה בביקוש המצרפי במשק, מה שיתמוך לא רק בהמשכיות הכלכלה אלא גם בסיכון להתחממות יתר, מה שעשוי להתבטא בסיכון ללחצי מחירים זמניים. עם זאת, אנו לא צופים השפעה מהותית על המחירים כשהמשק עדיין פועל מתחת לפוטנציאל. בשלב השני סביר לצפות שהתפוגגות ההכנסה יחד עם עליית עלות שירות החוב הממשלתי יכבידו על היקף הביקוש המצרפי במשק ויובילו דווקא להתקררות מחירים.
בהקשר הזה, סוכנות בלומברג דרגה אתמול את המדינות הטובות ביותר בעולם להיות בהם בעידן הקורונה, מבחינת תחלואה תוך מינימום הפרעה לעסקים ולחברה. בדירוג הגיעה ישראל למקום ה-15 מבין 59 מדינות שנבחנו.
ברקע, בנק ישראל ממשיך לאפשר לסביבת הריבית הקצרה במשק לנוע מתחת לאפס, צעד שלהערכתינו תמך בהיחלשות האחרונה של השקל, אולי אפילו יותר מהכרזתו על תכנית רכישות המט"ח העצומה ב-2021.

אמיר כהנוביץ


