מענק לעצמאים || יתרונות וחסרונות במשיכת שליש מהכספים הפנסיוניים ללא מס – משמעויות

רשות שוק ההון נכנסה, מתחילת משבר קורונה בתחילת שנת 2020, לעובי הקורה בטיפול בהשלכות המשבר על שוק ההון – בהקשר הלקוחות, היצרנים הפנסיוניים וגורמי השיווק.

שר האוצר דאז, משה כחלון ושר הכלכלה, אלי כהן אישרו לפני 10 חודשים, ב 30.03.2020 , תיקון שיאפשר לעצמאים למשוך שליש מכספי הפנסיה שחסכו עד היום בקופת הפנסיה שלהם, וזאת בפטור מלא ממס הכנסה, בניגוד לתקנות הנוכחיות.

השר דאז כחלון והממונה על רשות ההון, הביטוח והחיסכון, משה ברקת, היו צפויים אז לחתום על התקנות באופן מיידי וכך לאפשר לעצמאים שנקלעו לקשיים להוציא כסף זמין מהיר. לדוגמה, מי שחסך 600 אלף שקל היה יכול למשוך מיידית 200 אלף שקל -  סכום לא מבוטל. בכך יחסכו העצמאים תשלום של 35% מס הכנסה. יצוין, כי התכנון המקורי היה להתיר לעצמאים למשוך את הכסף מיידית עם סגירת העסק שלהם.

אתמול, 27.01.2021 , אישרה ועדת העבודה והרווחה בכנסת לעצמאים מובטלים למשוך בפטור ממס ( בגובה 35% ) חלק ייעודי מהחיסכון הפנסיוני הקיים שלהם, אשר יוכל לשמש להם כמקור הכנסה.

בהסדר שאושר אמש, יכולים העצמאים למשוך בפטור ממס עד כשליש מהחיסכון אם הם עומדים בתנאים שנקבעו, כאשר התנאי המרכזי הוא הפסקה או סגירה של הפעילות העסקית. בכך הושלם כאמור לאחר 10 חודשים מהלך שבו החל שר האוצר הקודם משה כחלון, למתן אפשרות לעצמאים למשוך חלק מהחיסכון שלהם כדמי אבטלה.

התנאים המרכזיים שיאפשרו משיכה של החלק הייעודי מהחיסכון הפנסיוני בפטור ממס הם במצטבר:

א. עצמאי אשר סגר את העסק שלו ואינו פעיל יותר,
ב. העצמאי הפקיד לחיסכון פנסיוני במשך שנתיים מתוך שלוש השנים האחרונות
ג. עברו לפחות 3 שנים מהמשיכה הקודמת, באם היתה כזאת.

בנוסף, אושר גם לעצמאי אשר סגר את בית העסק שלו לציבור בשל הגבלות קורונה לתקופה של חודש אחד לפחות בשנת 2020 או בשנת 2021 , למשוך בפטור ממס את הרכיב הייעודי מהחיסכון הפנסיוני, ובלבד שסך סכום המשיכה אינו עולה על 7,500 שקל לכל חודש שבו סגר את עסקו.

ראשית, אציין כי אם אכן כך ייקבע בפועל בתקנות מס הכנסה, מדובר בצעד מבורך, כפי שגם הכריז כבר ב 3.2020 נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, שאמר אז בראיון ל"וויינט" כי "מדובר בכסף שיכול להציל עסקים מקריסה מוחלטת בימים הקשים האלה" – ואכן, במהלך התקופה שחלפה מאז תחילת משבר קורונה ועד היום מוערך ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי נסגרו 40,000 עסקים – שטרם זכו לשינוי התקנות האמור כמובטח.

שנית, ברצוני להעלות משמעויות הנובעות מקבלת החלטה שכזו, חיוביות ושליליות גם יחד, בהקשר העסקי, הכלכלי והפנסיוני גם יחד.

1. משמעויות חיוביות

א. ברמת העצמאי - השגת מימון מהיר וללא בטחונות להצלת העסק, במיוחד לאחר מיצוי מקורות כלכליים אלטרנטיביים לאחר שנת המשבר הראשונה.

ב. ברמת המשק – השגת מימון להמשך הפעילות השוטפת של העסקים, שיפור הנזילות, ומניעת/הקטנת מצב של משבר מימון בענפים משקיים רבים.

ג. ברמת המשק - אפשרות ממשית להורדת תשלומי העברה, לרבות תשלומים אחרים, מהמוסד לביטוח לאומי / מוסדות ציבוריים נוספים, לבטח ברמת תוכנית "ביטוח אבטלה לעצמאים" המוצגת זה עשור ע"י ממשלות ישראל ואינן עוברות לשלב הביצוע מסיבות שונות ומורכבות.

2. משמעויות שליליות:

א. ברמת העצמאי – מאחר ומדובר במגזר שגם היום סובל, ע"פ מחקרים רבים, מיחס תחלופה בעייתי בהקשר לפנסיה שלו – גם לאחר חקיקת חוק "פנסיה חובה לעצמאים"  - הרעה צפייה ביחס התחלופה הנמוך הזה, מה גם שתתכן הוצאת כספים מתוכניות פנסיוניות שאין להן תחליף ( לדוגמה, תוכניות עם מקדם קצבה נמוך, תוכניות עם אג"ח מיועדות הנושאות תשואה מובטחת וכיו"ב ) שאינה מומלצת בדרך כלל, כדי להגיע לתקרת המשיכה בפטור ממס, ללא הבנת השיקול הפנסיוני בהקשר זה.

ב. ברמת העצמאי – לאחר שנת 2020 שהיתה שנה "לא נורמלית" מבחינה כלכלית אך "נורמלית" בהקשר תשואות שוק ההון בסוף השנה, בה גם הוחזרו ההפסדים בתחילת המשבר שהגיעו לכ 10% במסלולים הכלליים  מהמשבר בשוק ההון – חוסר הוודאות הגבוה בשווקים עדיין קיים בהקשרים רבים ומגוונים, ואין לדעת או להקיש בשום הקשר על התשואות בהן תסתיים שנת 2021 . בנוסף, תחזיות כלכליות, משקיות והתנהגותיות גם יחד אשר מתייחסות לאפיון ונראות השווקים השונים לאחר היציאה מהמשבר הרב תחומי, לפי כל המומחים, צופות משק שונה לגמרי.

מסיבות אלו, משיכת הכספים האמורים, ללא בניה של תוכנית עסקית חדשה לעסק ביום שאחרי המשבר, יכולה להיות "זריקת" כספים "טובים" לכיוון "רע" מבחינה עסקית - לבטח אם הכסף שיימשך ינוצל להתנהלות דומה עד זהה להתנהלות העסקית שהיתה לאותו עסק בהקשר ניהול לפני ובמהלך ההתמודדות עם המשבר.

ג. ברמת המשק - הגדלת הפדיונות הצפויים בשל ביטול המיסוי האמור, לא תתמוך בהתאוששות השווקים אלא יכולה להכביד עליה בשל גל פדיונות אפשריים כתוצאה מכך.

ה. ברמת המשק – קיימת בעייתיות בהגדרת המתווה בהקשר החוקי, ואפשרות קיום לחצים דומים שיגיעו ממגזר השכירים ( לפי נתוני בנק ישראל יש כ 750,000 דורשי עבודה הכוללים את נפגעי המשבר ואת אלו שהיו מובטלים לפניו נכון לחודש 12.2020 ) וחלקם נמצא אף הוא בבעיות כלכליות הזהות לאלו של מגזר העצמאיים למרות שלכאורה מגזר העצמאים נפגע פגיעה קשה יותר במשבר.

ו. ברמת המשק - הקטנת ספיגת המס ל 2021, בהקשר נוסף שהינו מעבר להורדת הפעילות העסקית הרגילה של המשק - והגדלת הגירעון. ניתן להבין, בהקשר דוגמה זו, כי למרות ההרעה במצבו הכלכלי של מגזר העצמאים במשבר, החלטה זו "קיבעה" את מצבם בהקשר זה ואחרים.

לסיכום, במידה ואכן יתוקנו התקנות כפי שנכתב בכתבה, מומלץ לכל עצמאי/ת לקרוא את המשמעויות הנוגעות לו אישית, ובכל מקרה, לא לבצע משיכה שכזאת ללא בניית תוכנית עסקית ויצירתית ותיקופה, כולל מול אנשי מקצוע בתחום העסקי והפנסיוני גם יחד לפני ביצוע המשיכה האמורה ללא מס תוך הבנת משמעויותיה לטווח קצר וארוך גם יחד.

אחרי הכל – מדובר בקבלת החלטה מושכלת בנושא הנוגע ישירות להווה ולעתיד הכלכלי שלך ושל היקרים לך – גם יחד.

הכותב הינו בעל רישיון פנסיוני, מנהל מיזם "ערך מוסף".
מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו.