צילום פאנדר
יניב פגוט, בורסה
15/02/2021
הערב ב- 18:30 יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2021, מדובר בנתון כלכלי אשר לרוב אינו פותח את מהדורת החדשות ואולם נתון כלכלי זה הוא מהנתונים הכלכליים החשובים מכולם, אם לא החשוב שבהם, וודאי בראי הבנקים המרכזיים והמשקיעים המתוחכמים בשוק ההון.
בשיח הכלכלי הלוהט על מניות טרנדיות שממריאות במאות אחוזים ביום, נשכח לפעמים הבסיס הכלכלי של השווקים הפיננסים ואינפלציה, כמו גם ציפיות אינפלציה, שהן מעמודי התווך של בסיס כלכלי זה.
מדד המחירים לחודש ינואר 2021 צפוי להיות שלילי ולרדת בשיעור הנע בין 0.2% – 0.4% הן מסיבות עונתיות והן בשל ירידות מחירים נקודתיות, דוגמת הוזלת מחירי החשמל. אציין כי כאשר בוחנים את סביבת האינפלציה אין להסיק מסקנות נחפזות ממדד מחירים בודד שלילי או חיובי ואולם חשוב להיות עם היד על הדופק ולנסות ולהבין להיכן נושבת רוח האינפלציה.
אשתקד ירד מדד המחירים לצרכן בישראל ב- 0.7% ואילו בשנים 2016 – 2019 הסתכמה האינפלציה במצטבר בשיעור של 1.6% בלבד, כך שאין ספק שלפחות במבט במראה האחורית של מכונית האינפלציה, אזי בשנים האחרונות סביבת האינפלציה במשק נמוכה מאוד.
התחזית הממוצעת של האנליסטים היא כי גם בשנת 2021 תהא האינפלציה במשק נמוכה ותעמוד בטווח של 0.5% – 0.9%. היה והתחזית המדוברת תתממש תהיה זו שנה נוספת של אינפלציה מאוד נמוכה אשר תחזק אצל רבים את התזה כי האינפלציה בישראל מתה ואולם מדובר בתזה מסוכנת שיש לבחון חדשות לבקרים ולא להתאהב בה.
בישראל מדדי המחירים של האביב והקיץ הם גבוהים יחסית באופן מסורתי ואילו היציאה מהסגר עשויה לתמוך באופן חד בביקושים ולהביא עמה אינפלציה גבוהה מהחזוי. מחירי הנפט הזוחלים מעלה, התייקרות הסחורות ומחירי השילוח תומכים בעלייה מסוימת בסביבת האינפלציה בעתיד הקרוב. התערבותו המוגברת של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ מקטינה את פוטנציאל התיסוף ותומכת אף היא באינפלציה חיובית.
ההתפתחות המואצת של הסחר האלקטרוני, לצד רפורמות במשק הישראלי בתחומים שונים דוגמת תעופה, תקשורת וכדומה יחד עם שקל חזק ומתחזק משנה לשנה לצד גורמים נוספים, מסבירים את הקיפאון במחירים במשק, ואולם הטיפול הכלכלי בקורונה בעולם ובישראל במסגרתו המדינות מגייסות חוב בהיקפים דמיוניים על מנת לתמוך בכלכלה והבנקים המרכזיים מזרימים כסף עצום בריבית אפסית, אמור לפחות לפי הטקסט הכלכלי להביא עמו לעלייה בציפיות האינפלציה ובהמשך לעליית האינפלציה בפועל.
העלייה החדה באינפלציה לא תקרה בין לילה ואולם אף אחד לא ישלח לנו מסרון וואטס-אפ בכדי להגיד לנו שהמציאות הכלכלית של קיפאון במחירים השתנתה ולכן נכון להכיר את האיום ומשמעותו על חיינו. עלייה בציפיות האינפלציה עשויה לייצר לחץ על בנקים מרכזיים לעלות את הריבית ומהלך שכזה כאשר יתרחש הוא בעל השפעות נרחבות על תמחור כלל הנכסים הפיננסים והראליים.
בשנת 2020 הצליחה הקורונה לעצור את הרכבת הדוהרת של מחירי שכר הדירה לאחר שצעירים רבים איבדו את פרנסתם ושבו לגור עם הוריהם. מחירי שכר הדירה בישראל עלו שנה אחר שנה בקצב שנתי של כ- 2% ותרמו לאינפלציה של כמחצית האחוז מידי שנה. אשתקד עלו מחירי שכר הדירה רק ב- 0.1% ולפיכך האינפלציה שגם כך הייתה נמוכה, צנחה עמוק לטריטוריה השלילית, אולם ניתן להניח כי התאוששות המשק בתרחיש של התגברות מואצת על הקורונה תביא עמה לחידוש עליית מחירי שכר הדירה בקצב שהורגלנו בו בשנים האחרונות.
בניגוד לאינטואיציה הבסיסית של מרבית האנשים, הבנקים המרכזים ובהם בנק ישראל מעוניינים שהאינפלציה במשק תהיה חיובית וחרדים מאינפלציה רב שנתית שלילית, שכן זו צפויה להביא עמה לבלימת ההשקעות במשק ובדיוק בשל כך כל הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה חיובי הנע סביב 2% בשנה.
בניגוד להתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, אזי עם החששות מאינפלציה ניתן להתמודד באמצעות רכישת איגרות חוב צמודות מדד של ממשלת ישראל ו/או איגרות חוב תאגידיות.
איש אינו יודע מתי והאם האינפלציה תרים ראש ואולם מי שחושש שהאינפלציה תרים ראשה בשנים הקרובות בהתאם לכתוב בספר, יכול להגן על עצמו בצורה אפקטיבית מפני סיכון שכזה.
בשיח הכלכלי הלוהט על מניות טרנדיות שממריאות במאות אחוזים ביום, נשכח לפעמים הבסיס הכלכלי של השווקים הפיננסים ואינפלציה, כמו גם ציפיות אינפלציה, שהן מעמודי התווך של בסיס כלכלי זה.
מדד המחירים לחודש ינואר 2021 צפוי להיות שלילי ולרדת בשיעור הנע בין 0.2% – 0.4% הן מסיבות עונתיות והן בשל ירידות מחירים נקודתיות, דוגמת הוזלת מחירי החשמל. אציין כי כאשר בוחנים את סביבת האינפלציה אין להסיק מסקנות נחפזות ממדד מחירים בודד שלילי או חיובי ואולם חשוב להיות עם היד על הדופק ולנסות ולהבין להיכן נושבת רוח האינפלציה.
אשתקד ירד מדד המחירים לצרכן בישראל ב- 0.7% ואילו בשנים 2016 – 2019 הסתכמה האינפלציה במצטבר בשיעור של 1.6% בלבד, כך שאין ספק שלפחות במבט במראה האחורית של מכונית האינפלציה, אזי בשנים האחרונות סביבת האינפלציה במשק נמוכה מאוד.
התחזית הממוצעת של האנליסטים היא כי גם בשנת 2021 תהא האינפלציה במשק נמוכה ותעמוד בטווח של 0.5% – 0.9%. היה והתחזית המדוברת תתממש תהיה זו שנה נוספת של אינפלציה מאוד נמוכה אשר תחזק אצל רבים את התזה כי האינפלציה בישראל מתה ואולם מדובר בתזה מסוכנת שיש לבחון חדשות לבקרים ולא להתאהב בה.
בישראל מדדי המחירים של האביב והקיץ הם גבוהים יחסית באופן מסורתי ואילו היציאה מהסגר עשויה לתמוך באופן חד בביקושים ולהביא עמה אינפלציה גבוהה מהחזוי. מחירי הנפט הזוחלים מעלה, התייקרות הסחורות ומחירי השילוח תומכים בעלייה מסוימת בסביבת האינפלציה בעתיד הקרוב. התערבותו המוגברת של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ מקטינה את פוטנציאל התיסוף ותומכת אף היא באינפלציה חיובית.
ההתפתחות המואצת של הסחר האלקטרוני, לצד רפורמות במשק הישראלי בתחומים שונים דוגמת תעופה, תקשורת וכדומה יחד עם שקל חזק ומתחזק משנה לשנה לצד גורמים נוספים, מסבירים את הקיפאון במחירים במשק, ואולם הטיפול הכלכלי בקורונה בעולם ובישראל במסגרתו המדינות מגייסות חוב בהיקפים דמיוניים על מנת לתמוך בכלכלה והבנקים המרכזיים מזרימים כסף עצום בריבית אפסית, אמור לפחות לפי הטקסט הכלכלי להביא עמו לעלייה בציפיות האינפלציה ובהמשך לעליית האינפלציה בפועל.
העלייה החדה באינפלציה לא תקרה בין לילה ואולם אף אחד לא ישלח לנו מסרון וואטס-אפ בכדי להגיד לנו שהמציאות הכלכלית של קיפאון במחירים השתנתה ולכן נכון להכיר את האיום ומשמעותו על חיינו. עלייה בציפיות האינפלציה עשויה לייצר לחץ על בנקים מרכזיים לעלות את הריבית ומהלך שכזה כאשר יתרחש הוא בעל השפעות נרחבות על תמחור כלל הנכסים הפיננסים והראליים.
בשנת 2020 הצליחה הקורונה לעצור את הרכבת הדוהרת של מחירי שכר הדירה לאחר שצעירים רבים איבדו את פרנסתם ושבו לגור עם הוריהם. מחירי שכר הדירה בישראל עלו שנה אחר שנה בקצב שנתי של כ- 2% ותרמו לאינפלציה של כמחצית האחוז מידי שנה. אשתקד עלו מחירי שכר הדירה רק ב- 0.1% ולפיכך האינפלציה שגם כך הייתה נמוכה, צנחה עמוק לטריטוריה השלילית, אולם ניתן להניח כי התאוששות המשק בתרחיש של התגברות מואצת על הקורונה תביא עמה לחידוש עליית מחירי שכר הדירה בקצב שהורגלנו בו בשנים האחרונות.
בניגוד לאינטואיציה הבסיסית של מרבית האנשים, הבנקים המרכזים ובהם בנק ישראל מעוניינים שהאינפלציה במשק תהיה חיובית וחרדים מאינפלציה רב שנתית שלילית, שכן זו צפויה להביא עמה לבלימת ההשקעות במשק ובדיוק בשל כך כל הבנקים המרכזיים מציבים יעד אינפלציה חיובי הנע סביב 2% בשנה.
בניגוד להתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא, אזי עם החששות מאינפלציה ניתן להתמודד באמצעות רכישת איגרות חוב צמודות מדד של ממשלת ישראל ו/או איגרות חוב תאגידיות.
איש אינו יודע מתי והאם האינפלציה תרים ראש ואולם מי שחושש שהאינפלציה תרים ראשה בשנים הקרובות בהתאם לכתוב בספר, יכול להגן על עצמו בצורה אפקטיבית מפני סיכון שכזה.
