ערן כהן
09/02/2010
איך צריך לנהוג עם תיקי ההשקעות של הלקוחות במהלך 2010?
להגדיל או להקטין סיכון?
והאם זה הזמן להעמיק את ההשקעה בחו"ל?
לאחר שהשווקים החזירו את רוב הירידות, האם ייתכן שלפנינו עוד תקופה של חוסר ודאות ובמהלך 2010 אנחנו שוב נהיה שם "במשבר הזה של אחת ל-80 שנה"?
כמה שאלות ותשובות לגבי מה שצפוי למשקיעים השנה>>>
המדדים בשווקי המניות בעולם בשנים הקרובות ייתנו תשואות נמוכות ולכן רק מי שיעז לבחור ולנהל, יוכל להניב רווחים משמעותיים. ההסבר נעוץ לדעתי במצב הכלכלי העולמי. כאשר התוצר העולמי מדשדש והכלכלה מפגינה ביצועים חלשים, מה שתרוויח במדד תפסיד במטבע וההיפך. לפנינו שנים של תשואות נמוכות ועל כן, צריך לקחת בפרופורציה את התשואות של 2009, שהיו בעיקר תיקון להפרזה האדירה ב-2008, ולא לצפות לעוד כמה שנים שכאלה. מי שהעז להפעיל חשיבה ב-2009, קיבל תמורה אדירה בניגוד ל-2008, שבה כל ניסיון לחשוב היה נגמר בחוסר נחת שלא לדבר על כאב גדול.
איזה כלי יהיה אפקטיבי במיגון תיק השקעות מפני המשבר הבא?
איזון התיק מדי תקופת זמן הוא הכלי האפקטיבי ביותר. למשל שווקי המניות בסין, הודו וברזיל עלו בחוזקה בשנים האחרונות, בעוד ששווקים אחרים לא עלו כלל ואפילו ירדו. למרות ההעדפה שלנו לשווקים אלה, אנחנו אמורים לאזן את התיק. כלומר, אותם 10% מנכסיך שהשקעת, לדוגמה, בסין נהפכים ל-20% מהכסף שלך ואז אתה צריך להזכיר לעצמך כמה הגדרת בתיק לסין ולחזור ל-10%. כל חצי שנה (או תקופה מוגדרת) עושים את האיזון מחדש של התיק, מממשים רווחים וזה חבל ההצלה לקראת המשבר הבא. מי שעשה איזון מחדש לפני שנה, גילה את עצמו עם הפסד קטן יחסית וגם מוכן ומזומן לקראת ההזדמנות ההיסטורית שהייתה בשנת 2009. צריך לזכור שרוב הכסף שנכנס לפני שנתיים-שלוש, עדיין מרוויח יפה. אבל מי שנכנס בשיא של 2007 עדיין מופסד ב-25%.
האם זה הזמן להניע המשקיע הממוצע הישראלי מהביתיות ולעודד אותו לחשיפה לשווקי העולם?
Home Bias
הדבר היחיד שמפריע, הן רמות המיסוי הגבוהות, שמהן אפשר רק לרדת. בסך הכול, ישראל היא שוק טוב להשקיע בו ולכן ה- Home Bias פה הוא סביר. אם היינו יפנים אז הייתי אומר שה-Home Bias זה דבר בעייתי. המשק היפני הוא לא שוק טוב להשקעה והצמיחה האחרונה ביפן היא רק משב רוח חולף.
האם שעתם היפה של מנהלי ההשקעות בקרנות הנאמנות שהכו את המדדים ב-2009 תחזור גם השנה?
רוב הגידול בשווי קרנות הנאמנות נובע מעליית ערך. הרבה כסף אכן חזר לאפיק האג"ח ב-2009, בעוד שלאפיק מנייתי חזר הרבה פחות. לקרנות המנייתיות חזר מעט כסף והרוב זה עליית ערך.
באשר לתשואות, מדובר בתרגיל פשוט בתורת המשחקים וביכולת לקחת עמדה שונה. איך וורן באפט מכה את המדדים? לשווקי מניות יש תוחלת תשואה שנתית של כ-8%, תלוי במדינה. באפט בוחר מניות בעלות תוחלת תשואה גבוהה יותר של 15% וללא תוספת סיכון משמעותית ואומר - אם אני יודע לבחור, אני אכה את השוק. בשנה כמו 2009, שבה השוק עלה ב-60% לבאפט לא הייתה בעיה לפגר ולעלות רק ב-30%. אי אפשר להכות את השוק, אם אתה לא מוכן לסבול את אותם פרקי זמן שבהם לא תכה את השוק.
מה גורם לעליית הפופולאריות של תעודות הסל?
תעודת סל נחשפת לנכס דרך כל מיני חוזים, דבר מסוכן ובעייתי, או מחזיקה בנכס עצמו, שזה פחות מסוכן. הטענה היא שהמדדים יעילים ולא צריך לבחור ולנהל את ההשקעות. אין לזה לדעתי אחיזה מוצקה במציאות, כי המדדים אינם מייצגים נאמנה את "תיק השוק היעיל".
למזלנו, בשוק המניות בישראל יש לנו את טבע
לשווקים אחרים אין טבע. זה מה שמעוות ולכן חושבים שלא צריך לבחור ולא צריך לנהל. תעודות סל יכולות להיות מסוכנות והסיפור של מדד נדל"ן 15 ממחיש זאת. מי שהלך על תעודות סל, קיבל תמורה נוראית עם אפריקה ישראל. אם המדד מטופש (ע"ע מדד התל-טק ומדד נדל"ן 15), אזי תעודות סל וקרנות סל על מדד מטופשות באותה מידה.
אני אישית לא מרגיש בנוח עם מי שבוחר להיצמד למדדים בלבד. תארו לעצמכם שתיק הנכסים של מדינת ישראל היה מושקע במדד של חברות נדל"ן שבונות במזרח אירופה?
מה יקשה על היציאה מהמשבר בשנה הנוכחית?
אחת הבעיות שאנחנו ניצבים בפניה כעת היא שלמרות שנגידי הבנקים בעולם שומרים על ריביות נמוכות - האשראי לא גדל. עודפי נזילות מעודדים ספקולציות ועליית מחירים, כפי שקרה בנדל"ן ובסחורות. בסיטואציות כאלה ננטעים זרעי המשבר הבא. כשמחירי הדירות עולים יותר מדיי, זה חונק את הצריכה, כי לא נשארת הכנסה פנויה, וכאשר פונים לריבית משתנה במשכנתאות זה מגדיל מאד את הסיכון הפיננסי.
האם התלות של שווקי העולם במצבו של השוק האמריקאי תימשך?
שווקים מתעוררים כמו סין התמכרו לצמיחה מוטת ייצוא בעידוד האמריקאים שעודדו צריכה. בישראל תמיד היה איזון, כי האוכלוסייה גדלה ורמת החיים עולה. עכשיו סין צריכה להיגמל מזה ולהתבסס על צריכה פנימית וייצוא לשכנותיה במזרח. הצריכה האמריקאית וגם לא האירופאית לא תוביל שום דבר בשנים הקרובות. זה לא יהיה יותר המנוע לכלכלה העולמית. בהחלט יכול להיות מצב שמשקלה של הכלכלה האמריקאית ילך וירד ואז הסינים יידרשו לבנות לעצמם אלטרנטיבה. הסינים בפרט ומדינות אסיה בכלל מפצים בתכניות תמריצים ותשתיות בשל עודף כושר ייצור תעשייתי וזול יחסית.
השקעה בתשתיות היא גם המפתח לצמיחה כלכלית בישראל?
ישראל חייבת לתת קפיצה קדימה מבחינת תשתיות גז, התפלה, רכבת עירונית ותחבורה בכלל. זה המפתח להיותנו מדינה עשירה בעתיד - לא להיות תלויים במחירי האנרגיה והמים בעולם ולספק את רוב צרכינו. אנרגיה ומים הן בעיות גלובליות וצריך לתכנן להן מענה מראש.
לאיזה נתונים ואינדיקאטורים יועצי ההשקעות צריכים לשים לב במיוחד בשנה הקרובה?
מה שקורה בשוק הסחורות הוא ברומטר מאוד משמעותי, כי ברגע שהוא יוצא מאיזון זה משפיע במהרה על השווקים. בעיקר הדברים אמורים בנפט, כי מדובר בנכס שמשפיע חזק על הצריכה ויכול להקטין את ההכנסה הפנויה. היום הממשלות נדרשות לשנות דפוסי חשיבה. הייתי מצפה מהאמריקאים שיסבסדו את כל נושא הגז הטבעי כי יש להם כמויות עצומות וראוי להזיז את הרכבים לגז.
הסינים צריכים לעודד צריכה פרטית וזהו מהפך חשיבתי אדיר עבורם. ל-8% מהסינים יש הכנסה פנויה. בשביל האמריקאים זה הפוך - הם צריכים לשנות דפוסי צריכה. הגלובליזציה לא הולכת להימחק, אבל צריך להקטין את התלות ולהקטין את הבזבוז הכלכלי בעזרת כושר הייצור העודף.
איזה ציון היית נותן להתנהגות של המשקיע הישראלי בזמן המשבר?
בשנת 2008 הייתה מנוסת בהלה ואפקט עדר אמיתי. מי שיצא מהאפיקים ארוכי הטווח, כמו קרנות פנסיה וקופות גמל, ופדה אותם, הפסיד המון כסף, סתם כך, בגלל פניקה. אין לנו מורשת בהשקעות. לעומת המשקיע הישראלי, לעמיתו האמריקאי יש מורשת בת 400 שנים של השקעות והוא בודק הרבה ועושה מעט. בכל העולם ברחו מנכסים מסוכנים ובכך, ישראל לא הייתה שונה ממדינות אחרות. אבל יש הבדל בין לברוח מנכסים קצרי טווח, כמו קרנות נאמנות, לבין לפדות את קופת הגמל שלך או קרן השתלמות.
אחד הדברים הטובים שעבדו עבור הישראלי הממוצע במשבר האחרון הייתה הנטייה שלו לברוח מהר מהאפיק המנייתי. הפעם זה נגמר טוב יחסית, כי הרוב יצאו בירידות של 20-30%, שאחריהן הגיעו ירידות של עוד 30%. יש כסף שיצא בשלב יחסית מוקדם, כסף שהיה מופסד על רווחים של שנים קודמות וחיפש הזדמנויות. כל זאת, בעוד שבאג"חים הייתה טראומה יותר עמוקה כי אנשים לא ציפו לכשל שוק כזה בישראל. מבחינה מוראלית - שם הייתה המכה.
איזה מיתוסים נשברו אחרי המשבר?
המיתוס הכי גדול שנשבר הוא יעילות הקפיטליזם. ממשלות שהפעילו רגולציה, כמו צרפת וגם ישראל עם בנקאות שמרנית ועם יסודות יותר סוציאליים, יצאו יותר חזקות ויתחזקו. מי שנתן את החופש המוחלט, צפה איך מופעל מנגנון ההשמדה העצמית של הקפיטליזם האמריקאי.
הכתבה פורסמה לראשונה בבלוג של מגדל שוקי הון https://money-talks.co.il
הכותב הינו מנהל תחום חו"ל במגדל קרנות נאמנות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
