מיכאל לוי
16/03/2021
מתחילת השנה היקף ההנפקות ברוטו לאזור CEEMEA הגיע לסכום של 78 מיליארד דולר. אף על פי שהיקף זה נחשב לגבוה במונחים היסטוריים, מדובר בהיקף נמוך יותר לזמן הזה במהלך הרבעון הרביעי של 2020-הרבעון עם היקף ההנפקות ברוטו הגדול ביותר בהיסטוריה של האזור. היקף ההנפקות ברוטו שנותר גבוה עדיין הוא הודות למדינות הונגריה, צ'כיה, ישראל ומצרים.
תחזית: בחודש ינואר אזור CEEMEA ראה היקף הנפקות של 33 מיליארד דולר ברוטו ו 35 מיליארד בחודש פברואר. החודש הזה כבר ראינו היקף הנפקות של 10 מיליארד דולר בשבועיים הראשונים של מרץ ואנו צופים כי היקף ההנפקות לחודש כולו יגיע לרמה של 38 מיליארד דולר.
אנו צופים כי היקף ההנפקות ברוטו לשנת 2021 כולה יוותר גבוה אך צופים ירידה הדרגתית לאורך השנה. עבור הרבעון הראשון של השנה אנו צופים היקף הנפקות ברוטו של 103 מיליארד דולר, ירידה של 1.5 מיליארד לעומת התחזית שלנו בדוח הקודם לחודש פברואר. ההבדלים בין 2 התחזיות נובעים בעיקר מן הירידה בהיקף ההנפקות הצפוי של רוסיה(אך עלייה בהנפקת חוב קבוע). היקף ההנפקות במהלך הרבעונים הבאים גם צפוי לרדת כאשר הממוצע החודשי יעמוד על 89 מיליארד דולר לרבעון, בעיקר הודות לירידה בהיקף מחזור החוב של דרום אפריקה וירידה בהיקף ההנפקות מרוסיה וישראל . הממוצע החודשי של רבעון 1 שעמד על 35 מיליארד דולר צפוי לרדת ל30 מיליארד דולר לחודש במהלך הרבעון ה-4 של השנה בהתבסס על התחזיות שלנו.
בהסתכלות על היקף ההנפקות בפועל מתחילת השנה לעומת התחזית שלנו בדויטשה בנק אנו מצאנו כי הונגריה וסרביה כבר השלימו כ-30 אחוז מההנפקות הצפויות שלהן ולעומת ממוצע של 20 אחוז במדינות אחרות באזור. לעומת זאת מדינות כמו רוסיה וטורקיה הנפיקו רק כ-15 אחוז מההיקף הצפוי שלהן לשנה הזאת.
היקף ההנפקות נטו נותר נושא לדאגה רבה
מתחילת השנה היקף ההנפקות נטו הגיע להיקף של 32 מיליארד דולר-הרבה מעל הרמה בשנים האחרונות. ההיקף נטו גבוה במיוחד עבור מדינות ישראל, אוקראינה, רוסיה והונגריה. מצרים נותרה המדינה היחידה עם היקף הנפקות נטו שלילי מתחילת השנה.
תחזית: עבור שנת 2021 אנו צופים כי היקף ההנפקות נטו יישאר גבוה ומעל בהרבה לעומת השנים האחרונות. יחד עם זאת בדומה להיקף ההנפקות ברוטו, קצב ההנפקות נטו צפוי לרדת לאורך השנה. עבור הרבעון ה-1 אנו צופים כעת היקף הנפקות נטו בגובה של 57 מיליארד דולר לעומת 40 מיליארד דולר ברבעון ה-4 של 2020. בהסתכלות אל החודשים קדימה היקף ההנפקות צפוי להיות גבוה במיוחד במהלך חודש מרץ(24 מיליארד דולר) כאשר הקצב צפוי לרדת בהדרגה לממוצע חודשי של 16 מיליארד דולר לאחר מכן. יש לציין כי ההיקף בפועל עשוי להשתנות על ידי רכישות חוזרות.
רמות הביקוש- חזרה מהוססת של משקיעים זרים לשוק
הביקוש היה חזק בתחילת השנה והשתפר בצורה משמעותית לעומת הרבעון ה-4. ביקוש חזק מצד המשקיעים לאגחים קיים במדינות- הונגריה, מצרים, דרום אפריקה, צ'כיה ורומניה. לעומת זאת 2 מדינות יוצאות דופן בהקשר זה הן רוסיה ואוקראינה שמתיחות פוליטית ברוסיה ואינפלציה גבוהה באוקראינה הביאו לכך שהביקוש מצד המשקיעים הזרים נמוך. הביקוש נותר גבוה אך לא מרשים במדינות ישראל, טורקיה, סרביה, פולין. הסיטואציה החיצונית השפיע לרעה על רמות הביקושים בהנפקות האחרונות.
תוכנית רכישות- אג"ח/ QEהרכישות חזקות בהונגריה וישראל אך הבנק המרכזי הדרום אפריקאי הקטין את אחזוקתיו
רכישות אג"ח המשיכו ברבעון ה-1 במדינות האזור אך האסטרטגיה בין הבנקים המרכזיים השונים שונה. בעוד שהונגריה המשיכה להרחיב את תוכנית רכישות האגח שלה(הסירה מגבלות על היקף הרכישה) ישראל ממשיכה לרכוש בהיקף קבוע. לעומת זאת היקף הרכישות היה בטווח הנמוך במדינות פולין ורומניה. מצד שני בפעם הראשונה מאז ההלם של משבר הקורונה הבנק המרכזי הדרום האפריקאי הקטין את אחזקותיו באגרות החוב הממשלתיות בחודש פברואר לאחר שרכש כמויות קטנות בלבד בחודשים האחרונים.
מאז תחילת תוכניות ה-QE הבנק המרכזי הפולני והבנק המרכזי הישראלי רכשו 50 אחוז מסך ההנפקות ברוטו כאשר הבנק המרכזי ההונגרי מיד אחריהם עם רכישה של 20 אחוז. אחוז הרכישות מתוך סך ההנפקות ברוטו נותר נמוך(פחות מ10 אחוז) במדינות דרום אפריקה ורומניה.
עבור הרבעון הראשון אנו צופים כי תוכניות רכישות-QE במדינות הונגריה וישראל ימשיכו לשחק תפקיד משמעותי בהיקף של רכישת 60 ו40 אחוז בהתאמה מהיקף ההנפקות הכולל. לעומת זאת הרכישות ישחקו תפקיד פחות משמעותי עבור מדינות דרום אפריקה, רומניה ופולין.
ישראל
היקף ההנפקות בשנת 2020: משרד האוצר הנפיק בהיקף של 101 מיליארד שקל אגח מקומי(המספר כולל 20 מיליארד שקל של מק"מ) כאשר 57 מיליארד שקל היו באג"ח בריבית קבועה, 21 מיליארד שקל צמוד מדד והשאר אגח בריבית משתנה. נתון זה הוא בהשוואה להיקף הנפקות כולל של 57 מיליארד שקל בשנת 2019. גם הרבעונים ה-3 וה-4 ראו היקף שיא של הנפקות כאשר היקף ההנפקות נטו עמד על 51 מיליארד שקל.
תוכנית ההנפקות לשנת 2021: אנו צופים כי היקף הנפקות גבוה צפוי לפחות בהדרגה מהקצב הנוכחי של 10 מיליארד שקל בחודש לכ-8 מיליארד דולר בחודש. מדובר בתחזית נמוכה יותר מהתחזית הראשונית שלנו לממוצע חודשי של 10 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2021.
הדינמיקה של היצע ההנפקות במרץ/ הרבעון הראשון/ המחצית הראשונה: משרד האוצר מתכנן להנפיק אגח בהיקף של 11 מיליארד שקל במהלך חודש מרץ, 5.6 מיליארד שקל באג"ח בריבית קבועה, 2 מיליארד שקל מק"מ, מיליארד שקל בריבית משתנה ואת היתרה באג"ח צמוד ממד. אנו צופים כי היקף ההנפקות במחצית הראשונה של השנה יעמוד על 56 מיליארד שקל לעומת 60 מיליארד שקל בתחזית הקודמת. מתחילת השנה ישראל הנפיקה בהיקף של 30 מיליארד שקל בחוב מקומי, 22 אחוז מסך גיוס החוב הצפוי השנה.
חלוקה לשנים של ההנפקה: בקרב האגח בריבית קבועה, אגרות חוב ל3 ו5 שנים ממשיכות להיות ההיצע המרכזי כאשר אגח ל-10 שנים אחריהם. אגח ל20 שנה מונפק רק פעמיים בכל חודש כאשר אגח ל30 שנה מוצעים רק פעם בחודש.
ביקוש: הביקוש בחודשים האחרונים לאג"ח התאושש בהנפקות האחרונות לעומת רמות הביקוש הנמוכות שנראו בחודש ינואר. כאשר יורדים ומסתכלים איזה אגח זוכה לביקוש הגבוה ביותר אז מדובר באגח לתקופה של 2/3 שנים כאשר לאחר מכן אגח לתקופה הארוכה ביותר ולאחר מכן לתקופה של 5 ו10 שנים.
דרישות פיננסיות: הגירעון התקציבי גדל להיקף של 160 מיליארד שקל בסוף שנת 2020 כאשר מתוך סכום זה 120 מיליארד שקל ממומנים על ידי הנפקת חוב מקומי. הגירעון מסתכם לכדי 11.7 אחוז מהתוצר, טוב יותר מהתחזיות הקודמות הודות לנתוני הכנסות ממיסים טובים מהצפי.
מה היה בשנת 2020:
היקף ההנפקות בשנת 2020: משרד האוצר הנפיק בהיקף של 101 מיליארד שקל אגח מקומי(המספר כולל 20 מיליארד שקל של מק"מ) כאשר 57 מיליארד שקל היו באג"ח בריבית קבועה, 21 מיליארד שקל צמוד מדד והשאר אגח בריבית משתנה. נתון זה הוא בהשוואה להיקף הנפקות כולל של 57 מיליארד שקל בשנת 2019. גם הרבעונים ה-3 וה-4 ראו היקף שיא של הנפקות כאשר היקף ההנפקות נטו עמד על 51 מיליארד שקל.
