משה שלום
24/03/2021
פעם, היינו גאים לקרא לה: מניית העם. חברת טבע, לפני עידן ההיי-טק הטכנולוגי הרשתי-מחשובי-סלולארי, הייתה דגל של יזמות, חדשנות, וסמל של יכולתנו להיות לא רק חכמים אלא גם מצליחים עסקית ברמה הבינלאומית. מאז השיא של המניה ב-2016, הדברים השתנו מאוד. למעשה, מניית טבע הפכה להיות שק חבטות לא קטן. כזה שהקטין מאוד את סה"כ המאמינים בה. מאז אותו שיא היסטורי, המניה ניסתה כמה פעמים למצוא סיבה לעודד את המשקיעים ולאמץ גישה של "יהיה בסדר". ברמה הפונדמנטליסטית של הדברים,
היא עדיין חברה ענקית בתחומה (התרופות הגנריות) ושולטת על חלק מכובד ממספר סגמנטים בתחום הזה. כמו כן, ה-Pipeline שלה היה תמיד מלא בהבטחות לעתיד הרבה יותר וורוד. אבל, כנגד, עמדו שני פילים גדולים בסלון של טבע: החוב שנבע מן הרכישה הגדולה, והבעיות המשפטיות שצצו כנגדה. כל פעם שהיה ניצוץ של תקווה, אחרי הארגון מחדש של ההנהלה, וצעדי ההתייעלות הגדולים שננקטו, יחד עם כניסה של מוצרים חדשים לשוק, ראינו תזוזה של אחד מן הפילים, או שניהם יחד. במיוחד זה המשפטי.
כדי לקבל מושג על מה שאני מתאר, הנה גרף שבועי של המניה (בעזרת אתר Investing.com):
בתמונה הזו, השווה כרגיל אלף מילים, אנו רואים את מידת הנזק שנגרם למחזיקי מניית טבע מאז תחילת 2016, כאשר היא עמדה על סביבת ה-70$, ועד התחתית הקשה של סתיו 2019, כאשר היא עמדה קצת יותר מעל 6$ (!). האם כל המערכה השלילית הייתה מוצדקת? בוודאי שלא, אם שוקלים את הדברים ברמה הפונדמנטלית בלבד. אבל, מה שאנו רואים בגרף הוא תמיד מה שקורה, כאשר לחלק ההגיוני של הדברים, מתווסף גם אלמנט של פאניקה, וחיסול עמדות סיטונאי מצד ה"ידיים החלשות" יותר. אלו, שכל הדרך, קיוו לחזרה למחיר הכניסה שלהם כדי לצאת "בשלום".
בסופו של דבר, לרוב, תקווה כזו מתחלפת למצב של "יציאה בכל מחיר" מן הכאב הגדול הנובע מהמשך המגמה האדומה. מאוד מעניין לציין את שקרה בשנת 2018: אז, כאמור, הצטברו אוסף של חדשות טובות: כניסה של וורן באפט למניה, ניהול חדש ואסרטיבי, תוכנית שיקום והתחלה של צמצום החוב העצום. וכך, המניה הצליחה להחיות עצמה עד כדי סביבת 25$ למניה. הישג לא קטן אשר נקטע באיבו בעקבות הצרות המשפטיות.
מה שאירוע משתקם זה כן הצליח לעשות הוא לספק לנו עוגן להשמה של קוו מגמה אסטרטגי (קו כפול סגול) כגבול של המגמה השלילית. יותר מזה, בגלל שהשפל של סתיו 2019 היה נמוך במחיר אבל גבוה באינדיקאציה (חלון RSI תחתון) הייתה לנו כאן תחושה שיש משהו חדש במקצת. לא ממש בשורה מרעישה אבל בהחלט בנייה של בסיס איתן שממנו ניתן להבין איפה ייכנסו המשקיעים החשובים באמת: ה"אוספים". וכך היה.
מאז שבירת קוו המגמה הגדול, בעזרת דשדוש , המניה מציגה מהלך אופקי הנע בתחום צר יחסית לכל מה שהיא עשתה בעבר. משהו סביב 10-11$ בדמות משולש מתכנס. כל שנת 2020 עברה כך, למרות שמשבר הקורונה יכול היה להיות בהחלט קטליזאטור ליצירת שפל חדש. יתר על כן, למרות שמדובר בהחלט במגמה מדשדשת, אנו רואים את ה-RSI מייצר שפלים עולים בהדרגה וזה אומר מומנטום חיובי של הטווח הבינוני. האם זה אומר שלפנינו מגמה עולה חזקה בקרוב? אין שום דרך לדעת. מה גם, שכרגיל, אין כאן בכלל כוונה להמלצה לעשות דבר וחצי דבר אלא להציג תצורה מעניינת של נכס פיננסי. מה שכן אנו יכולים לומר הוא שכאשר ה"אוספים" ייגמרו את עבודתם באזורים האלו של המחיר, הכול מצביע על סבירות גבוהה לבנייה של מגמה מתקנת מעלה.
לצורך הערכה כללית של עומקים לאותו מהלך מתקן, שמתי שני סרגלי Fibonacci: האחד מן השיא של 2016 (1), והשני מן השיא של סוף 2018 (2). בשני המקרים למניה עוד הרבה מאוד מרחק לגמוע עד שהיא תגיע לרמות של תיקון משמעותיות. ה-50% של (2) עומד על 15.41$ וה-50% של (1) עומד על 38.25$. והשאלה המעניינת ביותר היא: כמה זמן יכול לקחת שלב האיסוף הזה? כתשובה חלקית אומר כך: אני מתאר לעצמי שללא בשורות טובות חדשות מצד הפיל המשפטי יהיה קשה לקבל מן המניה התקדמות אסטרטגית וחזקה. עבור משקיעי טבע אני מקווה שהזמן הזה לא יאריך ימים יותר מדי.
לבסוף, משהו בעזרת כלי מן האתר שלנו, אתר פאנדר. באתר ישנו כלי הנקרא "אחזקות" ועל ידי חיפוש השם "טבע" תוכלו להגיע לתצוגה הבאה:
זהו גרף רב שנתי (מאז יוני 2014) של אחזקות המניה על ידי מנהלי קרנות נאמנות. גם כאן, אנו רואים קיטון הדרגתי ומתמשך של האחזקות מ-2016 ועד סוף 2019. מאז, ניתן בהחלט לראות גידול באחזקות, אשר מתבטא בעקומה של שיאים ושפלים עולים. זאת, כאשר בתקופה האחרונה ממש, אנו רואים את העמידה בזמנו של הדשדוש שתיארתי. נכון שכמות הכסף הזו אינה רבה, ואינה מייצגת את ההון סביב הנכס הפיננסי הנקרא "טבע", אבל, אני מתייחס בגרף הזה יותר לכיוון כאמצעי הבנה על מה שחושבים מנהלי הכספים החכמים האלו. יחד עם הגרף הקודם, זה בהחלט מעורר מחשבה, ומכניס את טבע לקטגוריה של הנכסים שכדאי מאו לעקוב אחריהם. כאלו שסבלו המון, ושאולי רק אולי, יכולים להוות מקור לנחת בעתיד הנראה לעין.
היא עדיין חברה ענקית בתחומה (התרופות הגנריות) ושולטת על חלק מכובד ממספר סגמנטים בתחום הזה. כמו כן, ה-Pipeline שלה היה תמיד מלא בהבטחות לעתיד הרבה יותר וורוד. אבל, כנגד, עמדו שני פילים גדולים בסלון של טבע: החוב שנבע מן הרכישה הגדולה, והבעיות המשפטיות שצצו כנגדה. כל פעם שהיה ניצוץ של תקווה, אחרי הארגון מחדש של ההנהלה, וצעדי ההתייעלות הגדולים שננקטו, יחד עם כניסה של מוצרים חדשים לשוק, ראינו תזוזה של אחד מן הפילים, או שניהם יחד. במיוחד זה המשפטי.
כדי לקבל מושג על מה שאני מתאר, הנה גרף שבועי של המניה (בעזרת אתר Investing.com):
בתמונה הזו, השווה כרגיל אלף מילים, אנו רואים את מידת הנזק שנגרם למחזיקי מניית טבע מאז תחילת 2016, כאשר היא עמדה על סביבת ה-70$, ועד התחתית הקשה של סתיו 2019, כאשר היא עמדה קצת יותר מעל 6$ (!). האם כל המערכה השלילית הייתה מוצדקת? בוודאי שלא, אם שוקלים את הדברים ברמה הפונדמנטלית בלבד. אבל, מה שאנו רואים בגרף הוא תמיד מה שקורה, כאשר לחלק ההגיוני של הדברים, מתווסף גם אלמנט של פאניקה, וחיסול עמדות סיטונאי מצד ה"ידיים החלשות" יותר. אלו, שכל הדרך, קיוו לחזרה למחיר הכניסה שלהם כדי לצאת "בשלום".
בסופו של דבר, לרוב, תקווה כזו מתחלפת למצב של "יציאה בכל מחיר" מן הכאב הגדול הנובע מהמשך המגמה האדומה. מאוד מעניין לציין את שקרה בשנת 2018: אז, כאמור, הצטברו אוסף של חדשות טובות: כניסה של וורן באפט למניה, ניהול חדש ואסרטיבי, תוכנית שיקום והתחלה של צמצום החוב העצום. וכך, המניה הצליחה להחיות עצמה עד כדי סביבת 25$ למניה. הישג לא קטן אשר נקטע באיבו בעקבות הצרות המשפטיות.
מה שאירוע משתקם זה כן הצליח לעשות הוא לספק לנו עוגן להשמה של קוו מגמה אסטרטגי (קו כפול סגול) כגבול של המגמה השלילית. יותר מזה, בגלל שהשפל של סתיו 2019 היה נמוך במחיר אבל גבוה באינדיקאציה (חלון RSI תחתון) הייתה לנו כאן תחושה שיש משהו חדש במקצת. לא ממש בשורה מרעישה אבל בהחלט בנייה של בסיס איתן שממנו ניתן להבין איפה ייכנסו המשקיעים החשובים באמת: ה"אוספים". וכך היה.
מאז שבירת קוו המגמה הגדול, בעזרת דשדוש , המניה מציגה מהלך אופקי הנע בתחום צר יחסית לכל מה שהיא עשתה בעבר. משהו סביב 10-11$ בדמות משולש מתכנס. כל שנת 2020 עברה כך, למרות שמשבר הקורונה יכול היה להיות בהחלט קטליזאטור ליצירת שפל חדש. יתר על כן, למרות שמדובר בהחלט במגמה מדשדשת, אנו רואים את ה-RSI מייצר שפלים עולים בהדרגה וזה אומר מומנטום חיובי של הטווח הבינוני. האם זה אומר שלפנינו מגמה עולה חזקה בקרוב? אין שום דרך לדעת. מה גם, שכרגיל, אין כאן בכלל כוונה להמלצה לעשות דבר וחצי דבר אלא להציג תצורה מעניינת של נכס פיננסי. מה שכן אנו יכולים לומר הוא שכאשר ה"אוספים" ייגמרו את עבודתם באזורים האלו של המחיר, הכול מצביע על סבירות גבוהה לבנייה של מגמה מתקנת מעלה.
לצורך הערכה כללית של עומקים לאותו מהלך מתקן, שמתי שני סרגלי Fibonacci: האחד מן השיא של 2016 (1), והשני מן השיא של סוף 2018 (2). בשני המקרים למניה עוד הרבה מאוד מרחק לגמוע עד שהיא תגיע לרמות של תיקון משמעותיות. ה-50% של (2) עומד על 15.41$ וה-50% של (1) עומד על 38.25$. והשאלה המעניינת ביותר היא: כמה זמן יכול לקחת שלב האיסוף הזה? כתשובה חלקית אומר כך: אני מתאר לעצמי שללא בשורות טובות חדשות מצד הפיל המשפטי יהיה קשה לקבל מן המניה התקדמות אסטרטגית וחזקה. עבור משקיעי טבע אני מקווה שהזמן הזה לא יאריך ימים יותר מדי.
לבסוף, משהו בעזרת כלי מן האתר שלנו, אתר פאנדר. באתר ישנו כלי הנקרא "אחזקות" ועל ידי חיפוש השם "טבע" תוכלו להגיע לתצוגה הבאה:
זהו גרף רב שנתי (מאז יוני 2014) של אחזקות המניה על ידי מנהלי קרנות נאמנות. גם כאן, אנו רואים קיטון הדרגתי ומתמשך של האחזקות מ-2016 ועד סוף 2019. מאז, ניתן בהחלט לראות גידול באחזקות, אשר מתבטא בעקומה של שיאים ושפלים עולים. זאת, כאשר בתקופה האחרונה ממש, אנו רואים את העמידה בזמנו של הדשדוש שתיארתי. נכון שכמות הכסף הזו אינה רבה, ואינה מייצגת את ההון סביב הנכס הפיננסי הנקרא "טבע", אבל, אני מתייחס בגרף הזה יותר לכיוון כאמצעי הבנה על מה שחושבים מנהלי הכספים החכמים האלו. יחד עם הגרף הקודם, זה בהחלט מעורר מחשבה, ומכניס את טבע לקטגוריה של הנכסים שכדאי מאו לעקוב אחריהם. כאלו שסבלו המון, ושאולי רק אולי, יכולים להוות מקור לנחת בעתיד הנראה לעין.
.jpg "אתי אלישקוב צילום: אבי מועלם")
