פערים מגדריים בשוק העבודה במשבר הקורונה אפריל 2021

אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר פרסם סקירה כלכלית שבועי המיקוד עוסק בפערים מגדריים בשוק העבודה במשבר הקורונה

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

עידו אסיאג
08/04/2021

תמצית

בשני העשורים שקדמו למשבר הקורונה הצטמצמו הפערים המגדריים בשוק העבודה במידה ניכרת, אף כי עדיין נותרו פערים משמעותיים ערב המשבר.  בעבודה זאת אנו מתמקדים בהשלכות השונות של המשבר התעסוקתי שנוצר כתוצאה מנגיף הקורונה על נשים וגברים (הניתוח אינו כולל את השלכות הסגר השלישי, שהתחיל בחודש ינואר 2021). 

מהניתוח עולה שבמהלך שני הסגרים ובעיקר במהלך הסגר הראשון נרשמה עלייה בפערים המגדריים בשיעורי התעסוקה (מעבר לפערים שהיו ערב המשבר). לאחר הסגרים נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר וסגרו את הפער המגדרי שנפתח במהלכם.

הסיבה העיקרית לפער המגדרי העודף בסגרים היא פערי השכר בין גברים ונשים (שמרביתו נובע מהיקפי משרה); נשים משתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים שהושבתו בשיעורים גבוהים יותר, בעיקר במהלך הסגרים. עם זאת, בחינת שעות העבודה בפועל מעלה שמחודש יוני ואילך פערי התעסוקה המגדריים צומצמו במעט ביחס לפערים אשתקד.

לסיכום, בראייה קדימה, ניכר שהמשבר שחל בשוק העבודה בעקבות הקורונה לא הוביל להרחבת פערי התעסוקה המגדריים מעבר לאלו שהיו ערב המשבר מכיוון שבתקופות שבהן לא חלו מגבלות משמעותיות הפערים המגדריים העודפים נסגרו.

עיקרים

• במהלך הסגר הראשון (ששיאו באפריל) נשים הושבתו בשיעורים משמעותית גבוהים יותר מגברים, ובסגר השני (ששיאו באוקטובר) הפערים המגדריים בהשבתה היו מצומצמים בהרבה. כמו כן, הגידול בפערים המגדריים נצפה אך ורק בחודשי הסגרים - לאחר כל אחד מהסגרים נשים חזרו לעבוד בשיעורים גבוהים יותר כך שלא התקיים פער מגדרי בשיעור הירידה בתעסוקה בחודשים יוני-אוגוסט ובסיכומה של השנה מעבר לטרום משבר הקורונה.

בחודש אפריל, שיא הסגר הראשון, ירד שיעור התעסוקה של נשים בכ-39% ביחס לחודש ינואר 2020 (לפני הקורונה) ושל גברים בכ-29%. בחודש אוקטובר, שיא הסגר השני, ירד שיעור התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר בכ-19% ובכ-16% בהתאמה – פער מגדרי נמוך יותר בהשוואה לסגר הראשון.

עם זאת, לאחר שני הסגרים נשים חזרו לעבוד בקצב מהיר יותר ובחודשים יוני עד אוגוסט, ונובמבר עד דצמבר, הירידה בשיעורי התעסוקה של נשים וגברים ביחס לחודש ינואר 2020 הייתה דומה. כלומר, בראייה קדימה, ניכר שהמשבר שחל בשוק העבודה בעקבות הקורונה לא הוביל להרחבת פערי התעסוקה המגדריים מעבר לאלו שהיו ערב המשבר מכיוון שבתקופות שבהן לא חלו מגבלות משמעותיות הפערים המגדריים העודפים נסגרו.

עם זאת, נדגיש שהיו קיימים פערים מגדריים בשוק העבודה טרם המשבר ובהם העמקנו בסקירות קודמות. 

• כשנבחנים השינויים בשעות העבודה בפועל ביחס לשנה שעברה, עולה שהחל מחודש יוני ואילך (וגם בסגר השני) סך שעות העבודה של נשים ירד פחות מזה של גברים, כך שפערי התעסוקה המגדריים עדיין קיימים אך צומצמו במעט ביחס לפערים אשתקד. 

במחצית השנייה של שנת 2019 סך שעות העבודה בפועל של נשים היה נמוך בכ-29% ביחס לסך שעות העבודה של גברים, לעומת כ-27% במחצית השנייה של שנת 2020. הירידה הפחותה יחסית בשעות העבודה של נשים ביחס לגברים אינה מאפיינת את שוק העבודה ברוב מדינות האיחוד האירופי, אולם התקיימה בשליש מהמדינות שנבחנו ברבעונים השני והשלישי של שנת 2020.

ממצאים נוספים הם:

• נראה שבסגר הראשון פערים בשיעורי ההשבתה של הורים לילדים היו גורם משמעותי בהיווצרותם של הפערים המגדריים בתעסוקה, בעוד שלאחר מכן אימהות לא הושבתו בשיעורים גבוהים יותר מאבות באופן מהותי - גם בקרב הורים לילדים הפערים המגדריים הצטמצמו לאחר הסגרים לרמתם טרום המשבר. 

• בקרב האוכלוסייה החרדית, בניגוד ליתר קבוצות האוכלוסייה, שיעור התעסוקה של נשים ירד באופן מתון יחסית לגברים לאורך כל המחצית השנייה של 2020 (ירידה ממוצעת של 10.3% ו-15.8% בהתאמה בחודשים יולי עד דצמבר לעומת שיעור התעסוקה בינואר 2020). 

• שיעור התעסוקה של צעירים (15-24) ירד באופן חד יחסית במהלך המשבר ובקרבם חלה ירידה משמעותית בתעסוקת הנשים ביחס לתעסוקת גברים לאורך כל חודשי המשבר (ירידה ממוצעת של 22.9% ו-12.1% בהתאמה בחודשים מרץ עד דצמבר לעומת שיעור התעסוקה בינואר 2020). 

• ניתן לשייך את התרחבות הפער המגדרי במשבר בעיקר לרמות השכר הנמוכות יותר של נשים בהשוואה לגברים (נובעות בעיקר מהיקפי משרה נמוכים יותר). נשים משתכרות בממוצע פחות מגברים ומשתייכות בשיעורים גבוהים יותר לחמישוני ההכנסה הנמוכים (13% מהגברים בגילאי 25-64 שהיו מועסקים בחודש ינואר 2020 שויכו בשנת 2018 לחמישון השכר הנמוך בעוד שבקרב הנשים מדובר על 21% בלבד).

זאת כשלאורך כל חודשי המשבר ניכר שהפגיעה התעסוקתית הייתה חריפה יותר ככל שרמת השכר הייתה נמוכה יותר, הן עבור גברים והן עבור נשים. 

• התפלגות התעסוקה של נשים וגברים מעלה כי נשים מועסקות במשקל גדול יותר מגברים במשלחי יד ובעיקר בענפים שנפגעו במידה מתונה יחסית מהמגבלות בתקופת המשבר. כלומר, ההרכב הענפי והרכב משלחי היד היוו גורם ממתן לפגיעה בתעסוקת נשים במשבר. 

• ניתוח שלוקח בחשבון את מכלול הגורמים הנצפים, מעלה שהסיכוי של נשים בגילאי העבודה העיקריים שעבדו בשנת 2018 להישאר מועסקות היה נמוך מזה של גברים סביב הסגרים (בחודשים מרץ עד מאי וספטמבר עד דצמבר) וגבוה מזה של גברים בחודשי הקיץ (יוני עד אוגוסט). 

הירידה החדה יותר שנצפתה בתעסוקת נשים לעומת גברים במשבר בולטת בעיקר בקרב הורים לילדים קטנים ונכונה בפרט לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.  בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית הסיכוי של נשים להיפגע תעסוקתית לא היה גבוה מזה של הגברים בממוצע לאורך שנת 2020, כשמפקחים על יתר המשתנים.

בדומה לממצאים מהניתוח התיאורי, גם מהניתוח האקונומטרי עולה שפערי התעסוקה המגדריים במחצית השנייה של שנת 2020 הצטמצמו במעט ביחס לפערים אשתקד, כשנבחנים השינויים בשעות העבודה בפועל