עומר רגב
13/04/2021
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון, מתייחסים בסקירתם השבועית לשוק המט"ח ומציינים כי "בנק ישראל האט את קצב רכישות המט"ח בחודש מרץ על רקע התייצבות השקל סביב רמה של 3.3 שקל לדולר, והרכישות הסתכמו בקרוב ל- 2.0 מיליארד דולר. נראה שהירידה בקצב הרכישות מיוחסת להיחלשות השקל לרמה של סביב 3.3 שקל לדולר, שנבעה ברובה, ככל הנראה, מהתחזקות הדולר בעולם.
בנק ישראל רכש ברבעון הראשון למעלה מ-13.7 מיליארד דולר - קצב של כ-55 מיליארד דולר במונחי שנתיים, רמה גבוהה משמעותית מהתכנית המוצהרת של 30 מיליארד דולר לשנה. יתרות המט"ח של בנק ישראל נושקות לרמה של 190 מיליארד דולר. ניהול היתרות ברמות אלו מהווה אחריות כבדה, בעלת משמעות כספית לאומית. בשנת 2020, תיק היתרות נשא תשואה שלילית במונחי שקל, זאת בשל ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות היתרות ובעיקר מול הדולר.
בפמן ורזניק מתייחסים גם להמשך התאוששות המשק מהקורונה: "המשך תהליך פתיחת המשק הביא לעלייה בפעילות הכלכלית, אשר באה לידי ביטוי בירידת האבטלה (ה"רחבה") לרמה בה הייתה בין הסגר הראשון לסגר השני (סביב 12%).
אנו מעריכים כי ככל שתהליך פתיחת המשק ימשיך ויתקדם, במקביל למהלך פעיל לצמצום התשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת ומסרבים לעבודה ו/או להכשרה מקצועית, צפויה ירידה מתמשכת בהיקף העובדים שבחל"ת, אשר תוביל להמשך ירידת שיעור האבטלה ה"רחב" עד לשיעור חד-ספרתי לקראת סוף השנה.
אולם, לאור ההשפעה המבנית השלילית של משבר הקורונה על שוק העבודה, והיעדר יישום של ממש של תכניות להכשרה והסבה מקצועית, לא צפויה בקרוב חזרה להיקף האבטלה (בהגדרתו הצרה) שהיה טרם המשבר (כ-4%, שהם כ-150 אלף מובטלים).
העלייה בפעילות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, ככל שתהליך פתיחת המשק יימשך כמתוכנן. אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-7% בשנת 2021, בהובלת הענפים שנפגעו מהמשבר במידה משמעותית (בעיקר צריכה שוטפת של שירותים).
עוד הם מתייחסים לאפשרות של העלאות מיסים לאחר שתוקם ממשלה: "במידה שתוקם ממשלה שתצליח ליזום וליישם העלאת מיסים בהמשך, אולי ב-2022 ואולי רק מעבר לכך - נראה שתהיה לכך תרומה חד פעמית לעליית רמת המחירים בכמה עשיריות אחוז בודדות. מדובר במהלך של עליית מחירים בעלת מאפיינים חד-פעמיים ולא בצעדים הצפויים להשפיע באופן מתמשך על תהליכים אינפלציוניים בישראל.
התחזית לירידת האינפלציה ב-2022 ביחס לזו הצפויה ב-2021, מ כ-1.4-1.9 אחוזים לכ-0.4-0.9 אחוז, עדיין איננה כוללת הנחות עבודה של העלאת מיסים, שכאמור לעיל עשויות לתרום כמה עשיריות בודדות של אחוז לעליית המדד. בעת הנוכחית, וכפוף לכך שמדובר בתחזית לטווח ארוך במונחי הכלים המשמשים לחיזוי אינפלציה, התחזית לשנת 2023 הינה סביב אפס אחוזים, זאת בדומה לשיעור השינוי הממוצע של מדד המחירים לצרכן בשנים 2014-2019.
במבט כולל, אנו סבורים כי העלייה באינפלציה השנה לא תימשך בעוצמתה הנוכחית גם במהלך 2022 ולאחר מכן, בטווח הארוך יותר, צפויה חזרה לסביבת אינפלציה שאפיינה את המשק טרום משבר הקורונה -- אינפלציה שנתית אפסית. בתרחיש זה נראה כי ציפיות האינפלציה לטווח בינוני-ארוך מעט גבוהות. לפיכך השקעה בצמודי המדד מומלצת בעיקר בחלק הקצר של העקום..
עוד הם מציינים ביחס לשוק האג"ח הממשלתי כי "בנק ישראל צפוי להמשיך ברכישות אג"ח ממשלתי ומט"ח בחודשים הקרובים ואף מעבר לכך. בתרחיש זה נראה כי התשואות הקצרות צפויות להיוותר ברמת השפל לצד יציבות הצפויה בחלק הבינוני – ארוך של העקום.
יציבות בתשואות הארוכות בארה"ב עשויה לתרום לירידת תשואות מסוימת בחלק הארוך של העקום המקומי, אם כי לא ירידה מהותית. נראה שמגמת העלייה של ציפיות האינפלציה הגיעה למיצוי, בעיקר בכל הקשור לטווח הבינוני – ארוך של העקום. לאור זאת, מומלצת השקעה בעיקר בצמודי מדד קצרים ובשקלים הלא צמודים בטווח בינוני.
ביחס לשוק האג"ח הקונצרני מציינים בפמן ורזניק כי "רמת המרווחים המשיכה לרדת בשבוע שעבר ולמעשה חזרה לרמות טרום משבר הקורונה. המשך מגמת פתיחת המשק לצד המגמה החיובית בשוק המניות המקומי תומכת בהמשך המגמה החיובית גם באפיק הקונצרני. בנוסף, נמשכת מגמת הירידה החדה בגיוסי חוב של חברות, מגמה התומכת אף היא בהמשך עליות השערים בשוק המשני.
תנאי הרקע הכלליים להשקעה באפיק הקונצרני ממשיכים להיות חיוביים אך עם זאת יש לזכור כי רמת המרווחים חזרה בסמוך לרמות השפל. אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר. מומלצת חשיפה עודפת לאפיק צמוד המדד. אנו ממליצים להיחשף לאפיק בכל רמות הדרוג. מומלצת השקעה באופן ממוצע בחברות בדירוג קבוצת A ".
בנק ישראל רכש ברבעון הראשון למעלה מ-13.7 מיליארד דולר - קצב של כ-55 מיליארד דולר במונחי שנתיים, רמה גבוהה משמעותית מהתכנית המוצהרת של 30 מיליארד דולר לשנה. יתרות המט"ח של בנק ישראל נושקות לרמה של 190 מיליארד דולר. ניהול היתרות ברמות אלו מהווה אחריות כבדה, בעלת משמעות כספית לאומית. בשנת 2020, תיק היתרות נשא תשואה שלילית במונחי שקל, זאת בשל ייסוף של השקל מול המטבעות העיקריים שבהם מוחזקות היתרות ובעיקר מול הדולר.
בפמן ורזניק מתייחסים גם להמשך התאוששות המשק מהקורונה: "המשך תהליך פתיחת המשק הביא לעלייה בפעילות הכלכלית, אשר באה לידי ביטוי בירידת האבטלה (ה"רחבה") לרמה בה הייתה בין הסגר הראשון לסגר השני (סביב 12%).
אנו מעריכים כי ככל שתהליך פתיחת המשק ימשיך ויתקדם, במקביל למהלך פעיל לצמצום התשלום לעובדים שהוצאו לחל"ת ומסרבים לעבודה ו/או להכשרה מקצועית, צפויה ירידה מתמשכת בהיקף העובדים שבחל"ת, אשר תוביל להמשך ירידת שיעור האבטלה ה"רחב" עד לשיעור חד-ספרתי לקראת סוף השנה.
אולם, לאור ההשפעה המבנית השלילית של משבר הקורונה על שוק העבודה, והיעדר יישום של ממש של תכניות להכשרה והסבה מקצועית, לא צפויה בקרוב חזרה להיקף האבטלה (בהגדרתו הצרה) שהיה טרם המשבר (כ-4%, שהם כ-150 אלף מובטלים).
העלייה בפעילות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, ככל שתהליך פתיחת המשק יימשך כמתוכנן. אנו מעריכים כי בתרחיש מרכזי, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-7% בשנת 2021, בהובלת הענפים שנפגעו מהמשבר במידה משמעותית (בעיקר צריכה שוטפת של שירותים).
עוד הם מתייחסים לאפשרות של העלאות מיסים לאחר שתוקם ממשלה: "במידה שתוקם ממשלה שתצליח ליזום וליישם העלאת מיסים בהמשך, אולי ב-2022 ואולי רק מעבר לכך - נראה שתהיה לכך תרומה חד פעמית לעליית רמת המחירים בכמה עשיריות אחוז בודדות. מדובר במהלך של עליית מחירים בעלת מאפיינים חד-פעמיים ולא בצעדים הצפויים להשפיע באופן מתמשך על תהליכים אינפלציוניים בישראל.
התחזית לירידת האינפלציה ב-2022 ביחס לזו הצפויה ב-2021, מ כ-1.4-1.9 אחוזים לכ-0.4-0.9 אחוז, עדיין איננה כוללת הנחות עבודה של העלאת מיסים, שכאמור לעיל עשויות לתרום כמה עשיריות בודדות של אחוז לעליית המדד. בעת הנוכחית, וכפוף לכך שמדובר בתחזית לטווח ארוך במונחי הכלים המשמשים לחיזוי אינפלציה, התחזית לשנת 2023 הינה סביב אפס אחוזים, זאת בדומה לשיעור השינוי הממוצע של מדד המחירים לצרכן בשנים 2014-2019.
במבט כולל, אנו סבורים כי העלייה באינפלציה השנה לא תימשך בעוצמתה הנוכחית גם במהלך 2022 ולאחר מכן, בטווח הארוך יותר, צפויה חזרה לסביבת אינפלציה שאפיינה את המשק טרום משבר הקורונה -- אינפלציה שנתית אפסית. בתרחיש זה נראה כי ציפיות האינפלציה לטווח בינוני-ארוך מעט גבוהות. לפיכך השקעה בצמודי המדד מומלצת בעיקר בחלק הקצר של העקום..
עוד הם מציינים ביחס לשוק האג"ח הממשלתי כי "בנק ישראל צפוי להמשיך ברכישות אג"ח ממשלתי ומט"ח בחודשים הקרובים ואף מעבר לכך. בתרחיש זה נראה כי התשואות הקצרות צפויות להיוותר ברמת השפל לצד יציבות הצפויה בחלק הבינוני – ארוך של העקום.
יציבות בתשואות הארוכות בארה"ב עשויה לתרום לירידת תשואות מסוימת בחלק הארוך של העקום המקומי, אם כי לא ירידה מהותית. נראה שמגמת העלייה של ציפיות האינפלציה הגיעה למיצוי, בעיקר בכל הקשור לטווח הבינוני – ארוך של העקום. לאור זאת, מומלצת השקעה בעיקר בצמודי מדד קצרים ובשקלים הלא צמודים בטווח בינוני.
ביחס לשוק האג"ח הקונצרני מציינים בפמן ורזניק כי "רמת המרווחים המשיכה לרדת בשבוע שעבר ולמעשה חזרה לרמות טרום משבר הקורונה. המשך מגמת פתיחת המשק לצד המגמה החיובית בשוק המניות המקומי תומכת בהמשך המגמה החיובית גם באפיק הקונצרני. בנוסף, נמשכת מגמת הירידה החדה בגיוסי חוב של חברות, מגמה התומכת אף היא בהמשך עליות השערים בשוק המשני.
תנאי הרקע הכלליים להשקעה באפיק הקונצרני ממשיכים להיות חיוביים אך עם זאת יש לזכור כי רמת המרווחים חזרה בסמוך לרמות השפל. אנו ממליצים על חשיפה בעיקר לאיגרות במח"מ קצר. מומלצת חשיפה עודפת לאפיק צמוד המדד. אנו ממליצים להיחשף לאפיק בכל רמות הדרוג. מומלצת השקעה באופן ממוצע בחברות בדירוג קבוצת A ".
