מה הייתה הדרך הטובה להרוויח מהמפולת במחיר הנפט?

בטור הקודם מלפני כמה ימים תיארתי כאן את אחד האירועים המכוננים בשוק ההון העולמי שאירע רק לפני שנה – נפילת מחיר החוזה על הנפט לטריטוריה שלילית. ב-20 באפריל 2020, היום בו פקעו החוזים על הנפט למסירה במאי 2020 הגיע מחירו של החוזה על חבית נפט למחיר לא נתפס - מינוס 37 דולר.

אחד המגיבים בפייסבוק לטור שלי טען שהסיבה לכך נבעה ממכירה כפויה של החוזים מצד קרנות סל על הנפט.  הקרנות היו חייבות לגלגל את החוזים ולעבור בסוף היום להחזיק בחוזים לחודש יוני. פעולה זו, הסביר, גרמה למחיר השלילי, ובהמשך גם לתשואות חסר משמעותיות למחזיקים באותן קרנות.

אני מקבל את ההסבר הזה רק באופן חלקי. אני מבין שהקרנות היו חייבות להיפטר מהחוזים. אבל למה היו צריכות לשלם למי שנטל אותן מהן? 
ההסבר ההגיוני היחיד שעולה בראשי לתופעה המוזרה הוא שהיו אמנם כמה עסקאות בודדות שננקב בהן מחיר שלילי. אני יכול לחשוב על מצב של גוף קטן או איש פרטי שהחזיק בחוזים כאלו. בשל מחסור בביטחונות החוזים הללו נזרקו לשוק במחיר שלילי.

בשוק ההון המחירים נקבעים תמיד לפי "המחיר השולי" – דהיינו העסקה האחרונה שנעשתה בנכס. במצב הקיצוני והמטורף שבו היה נתון השוק ביום הזה ייתכן מצב שבו עסקה בשווי כולל של 10,000 דולר נניח, ואולי גם 1,000 דולר נקבה במחיר שלילי. אני מתקשה להאמין שמחיר של מינוס 40 דולר לחבית אפיין באותו יום עסקאות של מיליוני דולרים. למיטב הבנתי, אנשים שניסו אז דווקא לקנות חוזי נפט במחיר שלילי נענו בשלילה על ידי המתווכים הפיננסיים שלהם.

כך או כך, ביום שלמחרת, 21 באפריל, המחיר של הנפט כבר ננקב בהתאם לחוזים למסירה ביוני. בסופו של היום ננעל החוזה על הנפט על מחיר של 10 דולר לחבית. מכל בחינה פרקטית, זהו מחיר השפל של הנפט שאליו ניתן להתייחס ברצינות.

ב-21 באפריל 2020 נעשו מאות אלפי עסקאות. כל מי שרצה לרכוש חוזים על הנפט ב-10 דולר לחבית יכול היה לעשות זאת כמעט בכל סכום. מנקודה זו והלאה החל הנפט להתאושש במהירות. ב-24 באפריל כבר הגיע מחיר הנפט ל-17 דולר.  חודש לאחר מכן – ב-20 במאי – כבר הגיע מחיר הנפט ל-34 דולר לחבית. כיום נסחר הנפט סביב 60 דולר לחבית. הסדר העולמי, לפחות בינתיים, שב על כנו. 

איך מרוויחים ממפולת?
כמו רבים אחרים שסברו כי מדובר רק במשבר זמני שנובע מפאניקה חסרת תקדים, גם אני חיפשתי מהן הדרכים להרוויח ממנו. הערכתי שמחיר הנפט יתאושש בטווח הבינוני לרמה של 30-40 דולר לפחות. כל מה שצריך הוא שהפאניקה תירגע קצת, מה שאכן אירע. עליה למחירים גבוהים יותר כבר תהיה תלויה בקצב שבו ייצא העולם ממשבר הקורונה.

כמה הם עלו בשנה האחרונה?

אבל איך עושים זאת? באיזה נכס הכי כדאי להשקיע?
קניית חוזים עתידיים? נשמע לי מסובך מדי. ופעולת הגלגול מורכבת ויקרה. 
קרן סל על מחיר הנפט? גם זה בעייתי מאוד. מנגנון גלגול  החוזים מהווה נקודת חולשה גדולה לקרנות הללו. בזמנים רגילים קרנות הנפט עוקבות אחר מחיר הנפט בצורה סבירה. אבל כאשר מגיעים לנקודות קיצון של אופוריה מחד או פאניקה מאידך, הקרנות שפועלות באופן אוטומטי מזמינות מתקפות מצד סוחרים וכרישי בורסה מתוחכמים.

אפשר לראות זאת היטב בגרף המצורף כאן. בשנה שקדמה למשבר קרן הסל האמריקאית USO עקבה אחר מחיר הנפט באופן די מדויק. במחצית הראשונה של אפריל הקרן ליוותה את הנפט ונפלה בשיעור דומה לזה של מחיר החבית. אבל בימים של פקיעת החוזה התחיל להיפתח ביניהן פער.     
אז אולי מניות של חברות נפט גדולות כמו אקסון מוביל ושברון? כן, זו אפשרות סבירה. המניות הללו נפלו כמובן במהלך הפאניקה הגדולה ונחתכו בכ-50%-60%. אבל קצב ההתאוששות של מניות כאלו איטי הרבה יותר, ופוטנציאל הרווח מהן במהלך של היפוך נמוך הרבה יותר. 

ניקח למשל את מניית אקסון מוביל, חברת האנרגיה הגדולה בעולם. מניית החברה אמנם עלתה מאז השפל של אפריל ב-34% אבל היא עדיין נמוכה בכ-10% ממחירה בתחילת 2020. שיעור עלייה דומה רשמה גם מניית טוטאל האירופית. 
קרן הסל XLE העוקבת אחר מניות האנרגיה הגדולות טיפסה בזמן הזה ב-46%, אבל גם היא עדיין רחוקה בכ-15% ממחירה בתחילת 2020. בקיצור, השקעה במניות נפט בעיצומו של המשבר היתה רעיון לא רע. אבל היא רחוקה מאוד מהרווח המירבי שניתן היה לקבל מהשקעה ישירה בנפט. 
אחת הטענות ששררו לפני שנה אמרה שהעולם כבר לא ישוב לקדמותו. שאחרי שהקורונה תיעלם אנשים ימשיכו לעבוד מהבית, לפחות חלק מהזמן. הם ייסעו פחות, יתיירו פחות, והביקוש לנפט יירד בצורה משמעותית. בנוסף לכך ממשלות יאמצו רגולציה שמטרתה להקטין את פליטות הפחמן והזיהום הסביבתי, דבר שיקטין את הביקוש עוד יותר. 

על פי אותן טענות, אם כבר משקיעים בתחום האנרגיה, עדיף לעשות זאת בחברות שמפתחות אנרגיה חלופית. ואם כבר מדברים על אנרגיה חלופית – למה לא מכוניות חשמליות? ואם כבר מכוניות חשמליות – למה לא "חלון הראווה" של התעשיה כולה – מניית טסלה? 

ואכן מניית טסלה רשמה זינוק חד בשנה האחרונה – מ-150 דולר ל-730 דולר. שווי השוק שלה נסק לפי 3 מטויוטה, וכמעט פי 10 מ-GM. המחיר של טסלה נשען על הייפ משמעותי בשוק. רבים סבורים שהוא לא מציאותי. אבל בינתיים היא שם – משקיפה על כל שאר תעשיית המכוניות מלמעלה. 
אפשרות אחרת ליהנות מעולם האנרגיה החלופית מספקת קרן הסל iShares Global Clean Energy (קוד מסחר ICLN). הקרן שמנהלת כבר מעל 5 מיליארד דולר מחזיקה מניות בשורה של חברות אנרגיה חלופית שידעו עדנה בשנה האחרונה. מחיר יחידות הקרן נסק בתוך שנה ב-135% . זה בהחלט רווח יפה. אבל נראה שהוא הושג בעיקר עקב הסנטימנט החיובי סביב חברות האנרגיה החלופית. העלייה של מחיר הנפט אמנם תומכת בכך כי מחיר נפט גבוה משפר את האטרקטיביות של החלופות אבל הקשר איננו ישיר.

אז איך בכל זאת ניתן היה להרוויח מהזינוק של הנפט? ייתכן שהדרך הטובה ביותר נמצאה דווקא בזירות המסחר מסוגן של אינטראקטיב ברוקר או פלוס500. בזירות הללו ניתן לרכוש ממש "חביות". בפועל מדובר כמובן בחוזים על חביות נפט, אבל מבחינת הרוכש החוזים הללו שקופים. את הגלגול מבצעות החברות.

הרכישה נעשית במינוף, כך שיש עימה סיכון לא קטן. לדוגמא, באחד הזירות שבדקתי המינוף הינו ביחס של 1:100. כלומר, כדי לקנות 100 חביות נפט ששויין הנוכחי הוא כ-60 אלף דולר, מספיק להשקיע רק 600 דולר. בנוסף צריך להשאיר סכום מסויים של כמה אחוזים מההשקעה כביטחון. 
הסיכון כמובן גדול. אם אין מספיק בטחונות בחשבון, כל ירידה קלה במחיר עלולה למחוק את ההשקעה. מצד שני – גם פוטנציאל הרווח גבוה מאוד. לדוגמא: מי שרכש 1,000 חביות נפט לפני שנה במחיר של 10 דולר לחבית, בהשקעה התחלתית של 100 דולר בלבד, מחזיק כיום נכסים בשווי של 60,000 דולר. 

האמת - לא רע. לא רע בכלל.    

דיסקליימר: 
הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. לאחרונה הוא הוציא לאור את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.