לאומי: "שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה של 5.2%"

"בתרחיש של המשך פתיחה מהירה של המשק, ללא התפרצויות מחודשות של תחלואה, שיעור הצמיחה עשוי להיות גבוה יותר"

 

 

FacebookTwitter Whatsapp

יניב בר
29/04/2021

הסרת הגבלות הקורונה ופתיחת המשק לפעילות נרחבת הובילו לעליית המדד המשולב לבחינת מצב המשק בחודש מרץ

המדד המשולב לבחינת מצב המשק עלה בחודש מרץ 2021 ב-0.5%, זאת בהמשך לעלייה של 0.45% בחודש פברואר. בנק ישראל הדגיש בהודעתו כי עליית המדד המשולב משקפת את ההסרה של מרבית הגבלות הקורונה, על רקע התקדמות מהלך ההתחסנות בישראל (כ-5.0 מיליון איש התחסנו בשתי מנות, שהם כ-54% מהאוכלוסייה – הגבוה בעולם), אשר אפשר הרחבה משמעותית של הפעילות הכלכלית.

תהליך זה, בא לידי ביטוי, בין היתר, בעליית מספר המשרות הפנויות במשק בחודש מרץ (המשקף את הביקוש לעובדים מצד המעסיקים) להיקף שיא, אשר תרמה לעליית המדד המשולב. בהקשר זה, יש לציין שהעלייה בלטה בעיקר במשרות הקשורות בתחומי המסעדנות והאירוח (מלצרים ומוזגים, טבחים וכד'), אשר לא אוישו ברובן, בין היתר, כיוון שישנו עדיין שיעור גבוה של עובדים בחל"ת בענפים אלה (על-פי נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס). מצב זה עשוי להשתנות בהמשך, עם ההפחתה בתשלום דמי האבטלה לעובדים בחל"ת וביטולם המלא, שצפוי בתחילת המחצית השנייה של השנה.
רכיבי המדד המשולב שתמכו גם כן בעלייתו במרץ הם בעיקר: יבוא מוצרי צריכה ותשומות לייצור (מרץ), יצוא השירותים (ינואר) והפדיון בענפי המסחר והשירותים.

בחינה של הפעילות לפי ענפים ממשיכה להצביע על שונות משמעותית בין הענפים השונים. בתרשים 1 המצורף מוצגת בחינה של נתוני הפדיון בענפי המשק השונים (נתונים חודשיים, מנוכי עונתיות) בחודש פברואר 2021 לעומת פברואר 2020 (לפני פרוץ המשבר). פעילות הענפים שהושפעו לשלילה במידה הרבה ביותר לאורך משבר הקורונה, בדגש על שירותי אירוח ואוכל, חינוך ואמנות בידור ופנאי; נותרה נמוכה משמעותית מהרמה שלפני המשבר. מנגד, בלטו לחיוב הענפים: פעילויות בנדל"ן (שירותי תיווך וכיוצא בזה), מידע ותקשורת (היי-טק) ומסחר סיטונאי.

לסיכום, נתוני המדד המשולב מצביעים על צמיחה של כ-3.4% (במונחים שנתיים) ברביע הראשון של השנה לעומת הרביע הקודם, ובכך עשויים ללמד על צפי לצמיחה חיובית בקצב חד-ספרתי מתון גם בתוצר המקומי הגולמי ברביע הראשון של השנה, נתון אשר צפוי להתפרסם במהלך החודש הבא (ראה/י תרשים 2). נציין שעד סוף 2019 היה מתאם גבוה יחסית (של כ-75%) בין נתוני המדד המשולב לנתוני התוצר המקומי הגולמי, אשר נחלש בזמן המשבר, בעיקר כיוון ששיעורי השינוי הרבעוניים בנתוני החשבונאות הלאומית היו תנודתיים יותר. על כן, נראה שהמדד המשולב עשוי לספק אינדיקציה לגבי כיוון השינוי בתמ"ג ופחות לגבי העוצמה. להערכתנו, בתרחיש מרכזי, שנת 2021 צפויה להסתכם בצמיחה של 5.2%, ובתרחיש של המשך פתיחה מהירה של המשק, ללא התפרצויות מחודשות של תחלואה, שיעור הצמיחה עשוי להיות גבוה יותר.

פעילות הרכישות בכרטיסי אשראי עלתה בחדות בחודש מרץ

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה את נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים. מדובר בנתונים מנוכים מהשפעות של עונתיות ואשר הינם במחירים קבועים, ולכן ניתן להשוות בעזרתם בין חודשי השנה. הנתונים מלמדים כי היקף הרכישות עלה בכ-9.3% בחודש מרץ (לעומת החודש הקודם) בהמשך לעלייה של כ-5.2% בחודש פברואר, זאת על רק האצת תהליך פתיחת המשק והסרת ההגבלות, כאמור בפסקה הקודמת. יש לציין שהעלייה הייתה רוחבית בכל קבוצות המוצרים. כפי שניתן לראות בתרשים 3 המצורף, היקף הרכישות בכל קבוצת המוצרים, להוציא את תחום השירותים, הינו גבוה משמעותית מהרמה שהייתה ערב פרוץ המשבר. בתחום השירותים הרמה הנוכחית דומה לזו שלפני המשבר, אולם היקף הרכישות בסעיף שירותי טיסות, תיירות ואירוח, על אף שעלה בחודש מרץ, עדיין נמוך משמעותית (בכ-43%) בהשוואה לרמה שלפני המשבר (פברואר 2020).

נתוני ההוצאה בכרטיסי אשראי המתפרסמים על ידי בנק ישראל מצביעים על ירידה רוחבית בהיקף הרכישות בחודש אפריל. זאת, בין היתר, מסיבות של עונתיות, כ"תיקון" להיקף ההוצאה לעומת חודש מרץ, אשר במהלכו חלה חופשת חג הפסח, ועל כן התאפיין בעלייה חדה בהיקף הרכישות, בפרט כשהשמים נותרו סגורים. לאור האמור, על-פי אומדננו להיקף הרכישות מנוכה העונתיות לחודש אפריל, שמתבסס על נתוני בנק ישראל, נראה כי צפויה עלייה מתונה בלבד בסך הרכישות בכרטיסי אשראי.

לסיכום, הסרת הגבלות הקורונה והחזרה לפעילות נרחבת תומכת בפעילות הצריכה הפרטית. הדבר משתקף גם בנתוני מדד אמון הצרכנים, אשר עלה במחצית הראשונה של אפריל לרמה גבוהה יותר מזו שהייתה ערב המשבר, התפתחות אשר תומכת בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית גם בחודשים הקרובים, ככל שהשליטה על מגפת הקורונה תישמר. להערכתנו, בתרחיש מרכזי, הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-9% בשנת 2021, כאשר הענפים שנפגעו מהמשבר במידה המשמעותית יותר (בעיקר צריכה שוטפת של שירותים) צפויים להוביל את הצמיחה.

הגירעון המסחרי ה"בסיסי" הגיע להיקף שיא ברביע הראשון של 2021

יצוא הסחורות של ישראל (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) הסתכם ברביע הראשון של השנה בכ-11.1 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בירידה של כ-4.8% (במונחים דולריים נומינאליים) בהשוואה להיקף היצוא ברביע הקודם, אך בעלייה מתונה של כ-0.7% לעומת הרביע הראשון של 2020, אשר במהלכו החל משבר הקורונה.

היצוא התעשייתי ירד בעיקר כתוצאה מירידה חדה של כ-29% (לעומת הרביע הקודם) ביצוא הכימיקלים וירידה של כ-10.4% ביצוא ענף הרכיבים האלקטרוניים. בנטרול ענפים אלה, שמשקלם בסך היצוא מסתכם בכ-35%, היצוא הסתכם בעלייה של כ-7.5%. העליות הבולטות נרשמו בענפי היצוא: תרופות, מוצרי מתכת וגומי ופלסטיק.

יבוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) הסתכם ברביע הראשון של 2021 בהיקף שיא של כ-17.5 מיליארד דולר, המשקף עלייה של כ-5.6% בהשוואה לרביע הקודם ועלייה חדה של כ-21.4% לעומת הרביע המקביל אשתקד. יש לציין שהעלייה הייתה רוחבית בכל קבוצות המוצרים (צריכה, השקעה וחומרי גלם) ובאה במקביל להסרת הגבלות הקורונה והתרחבות הפעילות הכלכלית, אם כי, בלטה לחיוב ביבוא של מוצרי השקעה וחומרי גלם. כמו כן, נציין כי עלייה נרשמה ביבוא מוצרי צריכה לצריכה שוטפת, בעוד שהיבוא של מוצרים בני קיימא ירד ברביע הראשון של 2021, עקב ירידה ביבוא של כלי תחבורה לאחר היבוא המוגבר שנרשם ברביע הרביעי של 2020, בטרם עדכון נוסחת המיסוי הירוק.

לסיכום, המגמות שתוארו הובילו להתרחבות הגירעון המסחרי "הבסיסי" (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ברביע הראשון של השנה להיקף שיא של כ-6.3 מיליארד דולר, זאת בהמשך למגמה מהרביעים האחרונים (ראה/י תרשים 4). התפתחות זו, פועלת להאטת קצב צמיחת התוצר ברביע הראשון של השנה, וכן צפויה למתן את העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. עם זאת, יש לציין שהעודף בחשבון השירותים צפוי להישמר ברמה גבוהה לאור המשך הצמיחה המהירה של יצוא שירותי ההיי-טק גם בתחילת הרביע הראשון של השנה.