אזרבייג׳ן – "ארץ האש"

מדד	המצב העדכני	משמעות
2023-צמיחת התמ״ג ב	1.4%	האטה משמעותית בעקבות ירידה בתפוקת הנפט.
צמיחת התמ״ג ב2024-	4.2%	התאוששות חזקה, בעיקר בזכות צמיחה
צמיחת התמ״ג ב־2025	1.40%	האטה חדה לעומת כ־4.2% ב־2024, עקב ירידה בתפוקת הנפט והאטה בהשקעות.
תחזית צמיחה ל־2026	כ־2.1%–2.2%	המגזר שאינו נפט צפוי לצמוח בכ־3.7%, בעוד תוצר הנפט צפוי להתכווץ בכ־2%.
אינפלציה שנתית	5.6% במאי 2026	בתוך יעד הבנק המרכזי, 4% עם טווח של ±2 נקודות אחוז, אך קרוב לגבול העליון.
תוצר לנפש בממוצע	7,300$	אוכלוסיה משתכרת נמוך. חברות  מרוויחות יפה. בבאקו התל"ג לנפש כפול.
תחזית אינפלציה לסוף 2026	כ־6%	הסיכון המרכזי הוא מחירי מזון ויבוא.
ריבית הבנק המרכזי	6.50%	רצפת המסדרון 5.5% ותקרתו 7.5%.
חוב ממשלתי/תוצר, 2025	20.10%	יחס נמוך בהשוואה בינלאומית. התחזית ל־2026 היא כ־20%.
חוב כולל ערבויות ממשלה, 2025	28.2%  מהתמ״ג	צפוי לרדת לכ־24.6% ב־2026, לפי תחזית קרן המטבע.
שער המאנט	1 דולר = 1.70 מאנט	שער יציב בפועל מול הדולר מאז 2017.
יתרות הבנק המרכזי	13.16 מיליארד דולר,  30   ביוני 2026	אינן כוללות את קרן הנפט.
נכסי  SOFAZ	73.5 מיליארד דולר, סוף 2025	הקרן גדלה בכ־22.5% במהלך 2025.
יתרות אסטרטגיות כוללות	כ־88.4 מיליארד דולר ,    1 ביוני 2026	כוללות בעיקר את הבנק המרכזי ואת SOFAZ; הנתון גבוה מגודל התמ״ג השנתי של המדינה.
תל"ג (GNI – תוצר לאומי גולמי) 2025	כ-74 מיליארד דולר	נתון המשקף את סך ההכנסות של אזרחי המדינה והחברות המקומיות.

למרות היותה של אזרבייג'ן מדינה עשירה במשאבי נפט וגז, חלוקת העושר בה אינה אחידה. מדד ג'יני, המשמש למדידת אי־שוויון בהכנסות (כאשר 0 מייצג שוויון מלא ו־100 מייצג אי־שוויון קיצוני), עומד באזרבייג'ן על כ־33.7 נקודות – רמה המעידה על אי־שוויון בינוני בהשוואה בינלאומית.  

רמה זו נמוכה משמעותית מזו של מדינות רבות באמריקה הלטינית ודומה לרמות המקובלות במדינות רבות במזרח אירופה. עם זאת, מאחורי הנתון הממוצע מסתתר פער משמעותי בין אזורים וקבוצות אוכלוסייה. באקו, בירת המדינה והמרכז הכלכלי שלה, נהנית מריכוז גבוה של השקעות, תשתיות מודרניות, חברות אנרגיה ופעילות פיננסית, בעוד שבאזורים כפריים רמת ההכנסה והזדמנויות התעסוקה נמוכות יותר.

הכלכלה האזרית נשענת במידה רבה על תעשיית הנפט והגז, שמייצרת חלק גדול מהכנסות המדינה ומחזקת את היציבות הפיננסית שלה. עם זאת, חלק ניכר מהעושר מרוכז סביב הממשלה, חברות האנרגיה וקבוצות עסקיות גדולות. האתגר המרכזי של אזרבייג'ן בשנים הקרובות הוא להפוך את הכנסות משאבי הטבע למנוע צמיחה רחב יותר באמצעות פיתוח מגזרים נוספים, הגדלת הפריון ושיפור חלוקת ההזדמנויות הכלכליות.

אזרבייג'ן אינה מדינה בעלת אי־שוויון קיצוני, אך היא מתמודדת עם פער מבני בין מרכז כלכלי משגשג בבאקו לבין אזורים חלשים יותר – אתגר נפוץ במדינות המבוססות על משאבי טבע.
 

מקור: Tradingview

המאנט מתפקד כמטבע הצמוד בפועל לדולר, גם אם ההגדרה הרשמית גמישה יותר.

היציבות נתמכת במכירות מט״ח של SOFAZ, בהכנסות היצוא וביתרות הגדולות. היתרון הוא אינפלציה ויציבות מטבע טובות יותר מאשר בחלק ממדינות האזור. החיסרון הוא שהריבית המקומית אינה משקפת בהכרח שוק מט״ח חופשי, ושהמערכת נשענת על המשך זרימת דולרים מנפט וגז.  קרן המטבע העריכה כי בסוף 2025 הגיעו יתרות הבנק המרכזי ו־ SOFAZ יחד לכ־85 מיליארד דולר, והחלק הנזיל הספיק ליותר מ־38 חודשי יבוא , כרית ביטחון חריגה בגודלה.
 

מקור: Central bank of Azerbaijan
 

מקור: Central bank of Azerbaijan

4. אזרבייג׳ן והאנרגיה: המשאב שעיצב את הכלכלה, הכוח וההשפעה הבינלאומית של המדינה

אזרבייג׳ן היא אחת המדינות החשובות בשוק האנרגיה של אזור הקווקז, כאשר הנפט והגז הטבעי מהווים את עמוד השדרה של כלכלתה, של הכנסות הממשלה ושל מעמדה הגיאו־פוליטי. מאז תחילת הפקת הנפט המודרנית באזור הים הכספי, ובעיקר לאחר חתימת "חוזה המאה" בשנת 1994, המדינה הפכה מכלכלה סובייטית לשעבר לשחקנית אנרגיה אזורית המחברת בין מאגרי האנרגיה של הים הכספי לבין השווקים באירופה.

האנרגיה כמנוע המרכזי של הכלכלה- מגזר הנפט והגז הוא עדיין המרכיב הדומיננטי בכלכלה האזרית. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), ענף האנרגיה אחראי לכ־ 90% מסך יצוא הסחורות של המדינה ולכ־60%  מהכנסות תקציב הממשלה. בנוסף, תרומת מגזר האנרגיה לתוצר המקומי הגולמי (GDP) נעה סביב 30%–40%  מהתוצר, כאשר השיעור משתנה בהתאם למחירי הנפט והגז בעולם. הכנסות האנרגיה אפשרו לאזרבייג׳ן לצבור עוצמה פיננסית משמעותית: קרן העושר הלאומית  SOFAZ  מחזיקה נכסים בהיקף של כ־ 73.6 מיליארד דולר , יתרות המט״ח של המדינה עומדות על כ־ 13.2 מיליארד דולר, והחוב הציבורי נמוך יחסית ועומד על כ־20.1%  התוצר.   בסיס פיננסי זה מעניק לממשלה יכולת להשקיע בתשתיות, תחבורה, ביטחון ופיתוח כלכלי.

הנפט: בסיס הכוח הכלכלי של אזרבייג׳ן- למרות חשיבותה האזורית, אזרבייג׳ן אינה יצרנית נפט גדולה במונחים גלובליים. בשנים 2023–2024 הפיקה המדינה כ־ 600 אלף חביות נפט ביום, כולל נוזלי גז טבעי (NGL), המהווים כ־0.6%–0.7%  בלבד מהייצור העולמי.

לשם השוואה:

העולם מייצר כ ־100 מיליון חביות ביום.

ארצות הברית מייצרת מעל-  12 מיליון חביות ביום.

ערב הסעודית מייצרת מעל -9  מיליון חביות ביום.

אזרבייג׳ן מייצרת פחות מ־1%  מהנפט העולמי.

המשמעות היא שלמדינה אין יכולת להשפיע באופן משמעותי על מחירי הנפט בעולם, אך חשיבותה נובעת מהיכולת שלה לחבר בין משאבי האנרגיה של אזור הים הכספי לבין צרכנים באירופה ובאסיה.

הגז הטבעי: הקלף האסטרטגי מול אירופה - בעוד שהנפט היה מקור הכוח ההיסטורי של אזרבייג׳ן, הגז הטבעי הפך בשנים האחרונות לכלי האסטרטגי המרכזי שלה בזירה הבינלאומית. בעקבות המאמץ האירופי להפחית את התלות בגז רוסי לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, התחזקה חשיבותה של אזרבייג׳ן כספקית אנרגיה חלופית.

מאגר הגז המרכזי במדינה הוא שדה שאה דניז (Shah Deniz) בים הכספי, הנחשב לאחד ממאגרי הגז הגדולים באזור. באמצעות המסדרון הדרומי (Southern Gas Corridor) מועבר גז אזרי לשווקים באירופה דרך מערכת צינורות הכוללת:

South Caucasus Pipeline (SCP) - מאזרבייג׳ן דרך גאורגיה.

TANAP - דרך טורקיה.

TAP - ליוון, אלבניה ואיטליה.

מערכת זו מאפשרת לאזרבייג׳ן לספק לאירופה מיליארדי מטרים מעוקבים של גז מדי שנה ומחזקת את מעמדה כמרכיב חשוב בביטחון האנרגטי האירופי.

צינורות האנרגיה: היתרון הגיאו־אסטרטגי- היתרון של אזרבייג׳ן אינו רק במשאבי הטבע עצמם, אלא בתשתיות המאפשרות להעביר אותם לשווקים בינלאומיים. צינור הנפט באקו–טביליסי–ג׳ייהאן, (BTC) שאורכו כ־ 1,768 ק״מ, מאפשר להעביר נפט מהים הכספי דרך גאורגיה ועד נמל ג׳ייהאן בטורקיה, ומשם לשווקים בעולם. תשתיות ה־ BTC והמסדרון הדרומי לגז הפכו את אזרבייג׳ן ממדינת הפקת אנרגיה בלבד ל"מסדרון אנרגטי" המחבר בין מזרח למערב. בתקופה שבה אירופה מחפשת לגוון מקורות אספקה ולהפחית תלות ברוסיה, המיקום הגיאוגרפי של המדינה הפך לנכס אסטרטגי משמעותי.

הסיכון המרכזי: תלות באנרגיה- לצד היתרונות, התלות הגבוהה בנפט ובגז היא גם החולשה המרכזית של הכלכלה האזרית. כאשר מחירי האנרגיה עולים, המדינה נהנית מגידול בהכנסות, התחזקות המטבע וגידול בהשקעות הציבוריות. לעומת זאת, ירידות חדות במחירי הנפט פוגעות במהירות בתקציב המדינה ובפעילות הכלכלית.

משבר מחירי הנפט בשנים  2014–2016 המחיש את הסיכון: הירידה החדה במחירי הנפט הובילה ללחצים על המטבע המקומי, לפגיעה בהכנסות הממשלה ולצורך במדיניות כלכלית מצמצמת.

לכן, האתגר המרכזי של אזרבייג׳ן בעשור הקרוב אינו שמירה על מעמדה כיצואנית אנרגיה, אלא שימוש בהכנסות מהנפט והגז כדי לבנות כלכלה מגוונת יותר המבוססת על תשתיות, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, תיירות ואנרגיה מתחדשת.

בסופו של דבר, עוצמתה של אזרבייג׳ן אינה נובעת רק מכמות הנפט והגז שהיא מפיקה, אלא מהיכולת להפוך משאבי טבע למנוף כלכלי וגיאו־פוליטי. הצלחת המעבר מכלכלת אנרגיה לכלכלה רחבה יותר תקבע האם המדינה תהפוך בעשורים הקרובים לצומת אסטרטגי בין אירופה לאסיה – או שתישאר חשופה למחזוריות של שוקי האנרגיה העולמיים.

5. הבורסה בבאקו
 

מקור: baku stock exchange website

בורסת באקו, Baku Stock Exchange או BSE, היא שוק הון קטן מאוד ביחס לגודל הכלכלה וליתרות הפיננסיות של המדינה. הבורסה מאפשרת מסחר במניות, איגרות חוב ממשלתיות, אג״ח חברות, אג״ח של חברות ממשלתיות, ניירות משכנתא, שטרי הבנק המרכזי ועסקות ריפו. מרכז הפיקדונות הלאומי מטפל ברישום, סליקה ומשמורת. נכון למחצית 2025 פעלו בבורסה 12 משתתפים מקצועיים מורשים.

* בבורסת Baku Stock Exchange (BSE) אין מדד מניות מרכזי וסחיר בדומה ל-S&P 500 או. TA-125 עיקר הפעילות מתרכז באג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות ומספר מצומצם יחסית של מניות, ולכן לא קיים גרף מקובל של "מדד הבורסה" מתחילת 2026.

מאפיינים מרכזיים

שווי השוק של החברות הנסחרות עמד בסוף 2025 על כ־2.67 מיליארד מאנט, כ־1.57 מיליארד דולר בלבד. יחס שווי שוק המניות לתמ״ג הוא בסביבות 2%–3%, לעומת עשרות אחוזים ברוב השווקים המפותחים והמתעוררים הגדולים.

שוק החוב חשוב הרבה יותר משוק המניות. איגרות ממשלתיות, שטרי הבנק המרכזי וניירות של גופים ממשלתיים מהווים את רוב המסחר וההנפקות. המשקיעים המוסדיים דומיננטיים, אף שהשתתפות המשקיעים הפרטיים עלתה.

מגבלות למשקיע הפרטי

הבעיות העיקריות הן נזילות נמוכה, מחזורי מסחר קטנים, מעט מניות בעלות החזקות ציבור משמעותיות, ריכוזיות, דיווח מוגבל באנגלית וקושי לבנות או לממש פוזיציה גדולה.

לכן BSE אינה חלופה מקומית לבורסות כמו ורשה, איסטנבול או תל אביב. נקודה חשובה למשקיעים היא שהחברות האסטרטגיות ביותר בכלכלה האזרית אינן בהכרח נגישות דרך שוק המניות המקומי. חברת האנרגיה הלאומית SOCAR, המהווה גורם מרכזי ביצוא האנרגיה ובהכנסות המדינה, אינה נסחרת בבורסה המקומית, וכך גם חלק גדול מהנכסים האסטרטגיים הנשענים על משאבי טבע ותשתיות.

גם במערכת הבנקאית, שבה קיימות חברות משמעותיות הפעילות במשק המקומי, רמת הסחירות והנזילות נמוכה ביחס לשווקים בינלאומיים. כתוצאה מכך, משקיע זר המעוניין להיחשף לאזרבייג׳ן נדרש פעמים רבות לעשות זאת באמצעות השקעות פרטיות, אג"ח, חברות בינלאומיות הפעילות במדינה או פרויקטים תשתיתיים , ולא באמצעות רכישת מדד מניות מקומי.

לכן, הבורסה בבאקו משקפת כיום יותר את עומק ההתפתחות של שוק ההון המקומי מאשר את מלוא עוצמתה הכלכלית של המדינה.  החשיפה המעשית לכלכלה האזרית נעשית בדרך כלל באמצעות אג״ח, השקעה פרטית, תשתיות, שותפויות עם חברות מקומיות או חברות בינלאומיות הפעילות במדינה.

6. הזדמנויות וסיכונים

ההזדמנויות

הערכת הפוטנציאל הכלכלי של אזרבייג׳ן בעשור הקרוב מבוססת פחות על המשך מודל הנפט המסורתי ויותר על היכולת שלה להשתמש בהכנסות האנרגיה כדי לבנות שכבות כלכליות חדשות.

חמשת המנועים המרכזיים הם:

1. אנרגיה וגז לאירופה – המשך הרחבת מעמדה של המדינה כספקית אנרגיה אמינה לאיחוד האירופי.

2. המסדרון האמצעי – פיתוח נתיבי סחר המחברים בין סין, מרכז אסיה ואירופה דרך הים הכספי וטורקיה.

3. תשתיות – השקעות בכבישים, רכבות, נמלים ואזורים תעשייתיים שיכולים להפוך את המדינה למרכז לוגיסטי אזורי.

4. אנרגיה ירוקה – שימוש בפוטנציאל הרוח והשמש של אזורי הים הכספי והמדבריות למחצה לצמצום תלות בדלקים מאובנים.

5. טכנולוגיה ושיתופי פעולה בינלאומיים – הרחבת תחומים כמו סייבר, חקלאות חכמה, מים וטכנולוגיות תעשייתיות.

היכולת לממש את חמשת המנועים הללו תקבע האם אזרבייג׳ן תישאר כלכלת אנרגיה מסורתית או תהפוך לכלכלה אזורית מגוונת יותר.

הסיכונים

לצד פוטנציאל הצמיחה, קיימים מספר סיכונים מבניים שעשויים להגביל את יכולתה של אזרבייג׳ן להפוך לכלכלה מגוונת ותחרותית יותר. האתגר המרכזי אינו יציבות פיננסית בטווח הקצר, אלא היכולת לייצר מנועי צמיחה עצמאיים שאינם תלויים בהכנסות ממשאבי טבע.

חמשת גורמי הסיכון המרכזיים הם:

1. תלות גבוהה באנרגיה ובמחירי הנפט והגז- למרות מאמצי הגיוון, חלק משמעותי מהכנסות המדינה, היצוא והיכולת הפיסקלית עדיין קשורים למגזר האנרגיה. ירידה ממושכת במחירי הנפט או ירידה בתפוקה עלולות להקטין את הכנסות המדינה ולהאט את הצמיחה.

2. האטה טבעית בתעשיית הנפט הוותיקה- שדות הנפט המרכזיים של אזרבייג׳ן נמצאים בשלב בוגר יחסית, ולכן המדינה נדרשת להגדיל השקעות בטכנולוגיות הפקה מתקדמות, בגז טבעי ובתחומי אנרגיה חדשים כדי לשמור על מעמדה בשוק.

3. שוק הון מקומי קטן ולא נזיל- למרות יציבות מאקרו־כלכלית גבוהה, שוק ההון בבאקו עדיין מוגבל מבחינת מספר החברות הציבוריות, מחזורי המסחר ועומק ההשקעה. הדבר מקשה על גיוס הון פרטי ומגביל את האפשרויות עבור משקיעים זרים.

4. ריכוזיות כלכלית ותלות בממשלה- המדינה ממלאת תפקיד מרכזי בכלכלה באמצעות חברות ממשלתיות, השקעות ציבוריות וקרנות עושר. מודל זה מאפשר ביצוע מהיר של פרויקטים לאומיים, אך עלול להגביל תחרות, חדשנות ופיתוח של המגזר הפרטי.

5. סיכונים גיאופוליטיים אזוריים- מיקומה האסטרטגי של אזרבייג׳ן הוא גם מקור כוח וגם מקור סיכון. מתיחות עם ארמניה, איראן או שינויים ביחסי הכוחות בין רוסיה למערב עלולים להשפיע על השקעות, מסחר ונתיבי תחבורה אזוריים.

האתגר המרכזי של אזרבייג׳ן בעשור הקרוב יהיה המעבר ממודל המבוסס על יתרון גיאולוגי למודל המבוסס על יתרון כלכלי. המדינה מחזיקה במאזן פיננסי חזק ובמיקום אסטרטגי יוצא דופן, אך הצלחתה תלויה ביכולתה להפוך את הכנסות האנרגיה להשקעות יצרניות ארוכות טווח.

7. סיכום ומסקנות

אזרבייג׳ן אינה כלכלת צמיחה קלאסית, אלא מדינת משאבים בעלת שילוב ייחודי של עוצמה פיננסית, מיקום גיאו־כלכלי אסטרטגי ושאיפה להפוך מצומת אנרגיה בלבד למרכז אזורי של מסחר, תשתיות וקישוריות בין אסיה לאירופה. יתרות מט״ח גבוהות, קרן עושר משמעותית, חוב ציבורי נמוך ומשמעת פיסקלית מעניקים למדינה כרית ביטחון כלכלית יוצאת דופן ביחס לגודלה.

עם זאת, היתרון המרכזי של אזרבייג׳ן הוא גם מקור הסיכון העיקרי שלה. התלות הגבוהה בהכנסות מנפט וגז, הירידה ההדרגתית בתפוקת השדות הוותיקים, שוק הון מקומי קטן וריכוזיות גבוהה במעורבות הממשלתית מגבילים את יכולתה לייצר צמיחה עצמאית לאורך זמן. המבחן המרכזי של המדינה בעשור הקרוב יהיה האם תצליח להפוך הכנסות ממשאבי טבע להשקעות יצרניות שיבנו מנועי צמיחה חדשים.

מנקודת מבט השקעתית, אזרבייג׳ן אינה מהווה כיום יעד להשקעה רחבה באמצעות שוק המניות המקומי, אלא הזדמנות ממוקדת בתחומים שבהם למדינה קיים יתרון אסטרטגי: אנרגיה, תשתיות, לוגיסטיקה, נמלים, מסדרונות סחר, אנרגיה מתחדשת, מים, חקלאות וטכנולוגיות תעשייתיות.

עבור משקיעים ארוכי טווח, הסיפור האזרי אינו רק הימור על מחירי הנפט, אלא על יכולתה של המדינה לבצע מעבר ממודל של "כלכלת אנרגיה" למודל של "כלכלת קישוריות" – מדינה המחברת בין משאבי מרכז אסיה, שווקי אירופה והון בינלאומי.

הצלחת המעבר הזה תקבע האם אזרבייג׳ן תהפוך בעשור הקרוב לשחקנית כלכלית אזורית משמעותית, או תישאר תלויה במחזוריות של שוק האנרגיה העולמי.
 

מרווחים שוקי הון בע"מ.

קובי אליסוף - מנכ"ל.

יאיר מור - כלכלן ואנליסט.

 

מקורות – מחלקת מחקר א.ב. מרווחין שוקי הון  https://www.imf.org/en/countries/aze , https://www.worldbank.org/en/country/azerbaijan , https://www.cbar.az , https://www.oilfund.az , https://www.bp.com/en_az/azerbaijan/home.html , https://www.socar.az , https://energy.ec.europa.eu , https://www.ebrd.com/azerbaijan.html , https://www.bfb.az , https://www.state.gov/countries-areas/azerbaijan , https://www.gov.il/he/departments/ministry-of-foreign-affairs , https://mfa.gov.az , https://unctad.org , https://www.oecd.org/investment , https://www.reuters.com , https://www.bloomberg.comח https://www.bfb.az/bfb-data  https://tradingeconomics.com/azerbaijan

חלק מהנתונים נלקחו ממאגרי מידע באמצעות כלי AI.

מסמך זה הוכן על ידי  חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ, יתכן כי מטבע הדברים יאפשר והפרטים יהיו חסרים או בלתי מעודכנים. אשר על כן מופנה מסמך זה לגופים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמך המסמך החלטות השקעה. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום יעוץ או הזמנה לרכוש (ואו למכור) את ני"ע המוזכרים בו .ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם , אם יגרם, למאן דהוא כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה, את ני"ע המוזכרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה למכור הן במגמת קניה והן במכירה.