ביטול הסגרים וההגבלות, עולה השאלה איזה ענפים ימשיכו להרגיש את השפעת הקורונה, ואיך יתאוששו הענפים האחרים, מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של מגפת הקורונה על הפעילות הכלכלית? האם זה ישאיר חותם מתמשך בכלכלה שישפיע על קצב הצמיחה שלנו לאורך שנים? או השפעות המגפה יעברו במהירות, ויאפשרו קצב צמיחה מהיר ובר קיימא. כדי להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה שוחחנו עם קית' ווייד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות שרודרס.
האם משבר הקורונה ישאיר צלקות בכלכלה העולמית?
"אנחנו צופים שכלכלת העולם תתחזק משמעותית בהמשך השנה עם ביטול הסגרים והגבלות. סביר להניח שהריחוק החברתי וחובת עטיית המסכות יימשכו, אך פתיחתו מחדש של מגזר השירותים אמורה להביא לצמיחה המהירה ביותר של התמ"ג עבור דור שלם.
אין ספק שהמיתון העמוק צפוי להיות בעל השפעה מתמשכת. ההתכווצות בכלכלה העולמית ב־2020 עמדה בקנה אחד עם השפל הגדול של שנות השלושים. מבחינת בריטניה, למשל, הירידה של 9.9% בתוצר בשנת 2020 היא הגרועה ביותר מאז 1709, השנה של הכפור הגדול, בה הייצור החקלאי נכשל במידה רבה. האבטלה בארה”ב עלתה ל־14.8% באפריל אשתקד.
אם נוכל לחזור במהירות לרמות הפעילות שלפני המגפה, ההשפעות על ההתנהגות הכלכלית צפויות לרדת. לדוגמא, ניתן לנרמל במהירות את דפוסי ההוצאות, ובצד ההיצע ניתן להחזיר במהירות מיומנויות שאבדו במהלך ההאטה הכלכלית, לאחר פיטורים קצרים.”
אם מסתכלים מעבר להשפעה של השנה הקרובה, מה אמור לקרות אחרי שהאבק ישקע?
"בהערכת של מהירות והיקף ההתאוששות, אנו בוחנים שלוש שאלות מרכזיות: (1) מה היה הגורם למיתון? (2) האם קיים חוסר איזון משמעותי שיש לתקן? (3) האם יהיה צורך בשיבוש המשאבים כדי לעמוד בדפוסי ההוצאות בכלכלה החדשה של אחרי הקורונה?
כשבוחנים את הסיבה למיתון, צריך להבחין בין מיתונים שנגרמים על ידי זעזועים חיצוניים, לבין כאלו שנוצרים ממקורות פנימיים. הראשונים נוטים לראות התאוששות מהירה יותר.
במקרה של הקורונה, מדובר בזעזוע מאוד אקסוגני, המגיפה עצרה את כלכלת העולם. זה דומה למלחמה, שבה נעצרת הפעילות הכלכלית היומיומית וכל תשומת הלב מתמקדת במאבק ההישרדות הדוחק יותר מהאיום החיצוני. לאחר ש"המלחמה "תסתיים, הכלכלה צריכה לחזור במהירות לנורמליות עם הסרת האיום.
אם משווים את זה למשבר הסאבפריים, שמקורו במערכת הפיננסית, ההתאוששות אורכת זמן רב יותר כי המערכת הכלכלית צריכה לתקן את עצמה לפני שתוכל לחדש את הצמיחה. ההתאוששות הייתה חלשה לאחר המשבר הפיננסי מכיוון שבנקים ומשקי בית נאלצו לחזק את המאזנים שלהם בעקבות קריסת שוק המשכנתאות והדיור הסאב פריים. התוצאה הייתה התאוששות איטית ושברירית עם פעילות כלכלית שלא חזרה לרמות שקדמו לרבעון הרביעי של 2007 עד שנת 2011 בארה”ב ובגוש האירו, ו־2012 בבריטניה. איטליה מעולם לא חזרה לרמת הפעילות שלה לפני המשבר ההוא.
זה אומר שבהיבט של מקור המשבר, יש סיבה לאופטימיות?
"אכן, מנקודת מבט זו, הסיכויים הם להתאוששות טובה יותר מאשר לפני 10 שנים. בתחזיות הנוכחיות שלנו אנחנו רואים שהפעילות חוזרת לרמות טרום ־ מגיפה ברבעון השני השנה בארה"ב וברבעון הרביעי בשנה הבאה בבריטניה."
מה לגבי הגורם השני, אתם חושבים שהמערכת יצאה מאיזון עם כל הכסף המוניטארי והפיסקאלי שנשפך לשווקים?
"המגיפה יצרה חוסר איזון משמעותי. ההשפעה על ההלוואות הממשלתיות הייתה עצומה ודי דומה למשבר הפיננסי העולמי. נתונים של קרן המטבע הבינלאומית מראים שהחוב הציבורי בכלכלות G20 יהיה ברמות שנראו לאחרונה לאחר מלחמת העולם השנייה.
לגבי ארה"ב, נתוני הפדרל ריזרב מראים גירעון ממשלתי של יותר מ־15% מהתמ"ג, וחוב גולמי מעל 120% מהתמ"ג. המינוף במגזר התאגידי גדל אף הוא בצורה חדה."
רק לאחרונה ראינו אישור של תוכנית נוספת של ביידן
"אם לשפוט לפי הרטוריקה, נראה שהממשלות למדו את הלקח של ההתאוששות לאחר המשבר הפיננסי של 2008, ולא מתוכננת החמרה של המדיניות הפיסקלית להחזרת כספי הציבור. שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן דיברה על הצורך במדיניות פיסקלית שדוגלת ב"ללכת בגדול" כדי למנוע חזרה על אותה תקופה, גם אם היא מסתכנת באינפלציה גבוהה יותר. קרן המטבע והבנק העולמי התבטאו אף הם בצורך להמשיך בתמיכה הכספית."
איך זה משתלב עם ההסתכלות שלכם על יציאה מאיזון של המערכות?
"לדעתנו העמדה הזו בסך הכל הגיונית, אבל צריך להכיר בכך שהיא תצטרך להיות מלווה בתקופה ממושכת של ריביות נמוכות כדי להיות בת קיימא. המשמעות היא שהלחץ על הבנקים המרכזיים לשמור על ריביות נמוכות יישאר חזק. לא רק כדי לעודד את רמת הפעילות בכלל, אלא כדי להבטיח שרמות החוב הגבוהות יישארו בנות קיימא.
עבור המגזר הפרטי, משקי בית לא נמצאים בלחץ במצטבר, לאור העלייה החדה בחיסכון במהלך המגפה. רמת ההוצאות נמצאת בפרמטרים נורמליים, מה שמעיד על לחץ קטן להתמתן. יש יוצאים מהכלל, והמגפה הייתה בולטת בהשפעותיה על קבוצות הכנסה נמוכות יותר. התעסוקה בקרב עובדים בשכר נמוך בארה"ב צנחה ב־20% במהלך המגיפה."
איך ההסתכלות על הפירמות? דיברת על רמת מינוף שגדלה?
"במהלך המגיפה, מוסדות פיננסיים אפשרו תקופות חסד להחזר הלוואות, וממשלות הציגו כלים מיוחדים להלוואות שיסייעו לאלה שנפגעו ביותר מהמשבר, כדי שיוכלו לחדש את התשלומים הרגילים לאחר שהכלכלה תתאושש. המחויבות של ממשלות לתמוך בפעילות בערוצים אלה נותרה גבוהה, והן מרחיבות את התכניות, במידת הצורך, כדי למנוע מצב של עמידה על קצה המצוק, שבו כל התמיכה נלקחת בבת אחת. עדין, זה מעלה את החשש שממשלות יקבלו יותר חובות במאזן שלהן מכיוון שהן נאלצות להלאים הפסדים במגזר הפרטי. לדוגמא, משרד הביקורת הלאומי העריך כי בריטניה תמחק כ־31 מיליארד ליש"ט בהלוואות המגובות על ידי הממשלה."
זה אומר שביחס לסקטור העיסקי אתה אופטימי
“בזמן המגיפה, ההשקעה העסקית אכן נחלשה בתקופת ההאטה הראשונית, אבל עכשיו היא מתחזקת, והסקרים מצביעים על כך שהעלייה תימשך בחודשים הקרובים.
אם מסתכלים על התפלגות המגזרים, ההוצאות על חומרה ותוכנות טכנולוגיות התחזקו במהלך המגיפה וקיזזו את החולשה בתחומים אחרים כמו בנייה שלא לצרכי דיור. ההשפעה המואצת של משבר הקורונה מהותית כאן, מכיוון שעסקים נאלצו להגביר את תהליכי הדיגיטציה שלהם במהלך המגיפה כדי לענות על הזינוק בביקוש לאמצעים מקוונים. השקעה תאגידית נוספת כדי להקל על העבודה מהבית, ממלאת תפקיד משמעותי.
כפי שניתן לראות, העובדה שהשקעות הון (Capex) משתפרות, רומזת שהנזק לצד ההיצע של המשק יהיה מוגבל. הניתוח שלנו עד כה מעלה כי הסיכויים לחזרה לשיעורי צמיחה נורמליים נראים מבטיחים, לאור הקפיצה היחסית מהירה בכלכלה העולמית, היעדר חוסר איזון גדול והתעוררות תחום ההשקעות. העלייה בחוב הממשלתי עלולה לאתגר את הסיכויים ונהיה זהירים יותר אם קובעי המדיניות יחליטו להחיל מדיניות צנע וללחוץ על הכלכלה כמו אחרי המשבר הפיננסי.”
נעבור לגורם השלישי, אם מסתכלים מעבר לזינוק ההוצאות הראשוני כשמשתחררים מהסגרים. איך תשפיע המגפה על מה שאנחנו קונים ועושים? אתם רואים שיבושים משמעותיים?
"התחזיות לביקוש העתידי תמיד רצופות חוסר וודאות, לא מעט מכיוון שאיננו מכירים רבים מהמוצרים שייווצרו או כיצד זעזועים עתידיים עשויים להשפיע על ההוצאות. אנחנו מניחים שהמגפה לקראת סיום והנגיף הופך לאנדמי; תמיד איתנו אבל ללא אותו איום על חיי היומיום. הביצועים החזקים של המגזר התעשייתי באמצעות המגיפה מצביעים על כך שהמיקוד יהיה על התאוששות במגזרים שנפגעו במיוחד כמו קמעונאות, תיירות, לינה, אמנות ובידור."
נמשיך לראות את מודל העבודה מהבית?
"כאן אנו בהחלט עשויים לראות כמה שינויים קבועים. הסגרים הוכיחו שאנשים ועסקים יכולים לתפקד מרחוק בעבודה מהבית (Working From Home–WFH). סקר של Surveys from Global Workplace Analytics מצביע שחוויית העבודה מרחוק הייתה חיובית ו־76% מהאנשים ברחבי העולם היו רוצים להמשיך במודל זה יומיים בשבוע.
אני לא יודע כמה מזה יצא לפועל, אך לדעתנו יהיו לכך השפעות, כשההשפעה המיידית היא הפחתה של 40% בנסיעות. זה לא ישפיע רק על חברות הרכבות והאוטובוסים, אלא גם על חנויות קמעונאיות שמתאגדות סביב מוקדי תחבורה. עסקים יתחילו לתהות לגבי כמות שטחי המשרדים שהם זקוקים, צפוי להיות לחץ על ערים ועיירות להמציא מחדש את מחוזות המסחר שלהם.
מודל העבודה מהבית גם מקל על רבים להצטרף לכוח העבודה בהתחשב במגבלות ובאילוצים שבדרך כלל מגבילים את יכולתם לנסוע, מה שעלול להגדיל את כוח העבודה."
מה עם נסיעות לחו”ל?
"אנחנו צופים שהנסיעות הבינלאומיות יגיעו לשיאים, אך הן יתקיימו תחת הגבלות, בשל החששות ממוטציות חדשות של הנגיף שישללו נסיעות ליעדים רבים. בנוסף, עסקים בעלי מודעות למחירים ישאלו עצמם האם לא אפשר לקיים את הפגישות בזום.
תהיה גם תגובה בשרשרת האספקה. יש עסקים שייכשלו, מה שיצמצם את יכולת או פוטנציאל האספקה של המשק. עם זאת, נראה כי תעשיות כמו חברות תעופה ובתי מלון עם הוצאות תקורה יציבות יבקשו למקסם את כמויות הנוסעים והאורחים. דבר שיגרום לשילוב של נפחים גדולים יותר ומחירים נמוכים יותר שיעודדו תפוקה, מכיוון שהחברות יצטרכו לתמחר בצורה תחרותית ככל האפשר. אם המגזרים הללו לא יתאוששו, יהיה צורך בהוצאה מכלל שימוש של הון משמעותי, כגון מטוסים ותשתיות תחבורה."
מה עם ענף הקמעונאות, האם ההתאוששות תחזיק מעמד?
“עבור המגזר הקמעונאי השיא בהוצאות המקוונות בתקופת הקורונה האיץ מגמה שקיימת מזה זמן מה. כמה רשתות בעלות פרופיל גבוה הצהירו כי הן לא יפתחו מחדש לחלוטין לאחר ביטול ההגבלות.
פיטורים יגדילו את האבטלה ויחמירו את הבעיות במרכזי הערים. מנקודת מבט מאקרו, אלא אם כן תהיה ירידה משמעותית בהוצאות הקמעונאיות, התפוקה תגדל. בבריטניה, למשל, תחום הקמעונאות היווה נקודת אור בנתוני הפריון כתוצאה מטרנד האונליין."
בהיבט הזה, איך תשפיע המגיפה על הפריון?
"סביר להניח שהמגפה תעניק לפריון האצה נוספת באמצעות אימוץ בינה מלאכותית ורובוטיקה, מה שמכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית". הרצון לקרב את שרשראות האספקה לצרכנים ולהפחית את הסיכונים הכרוכים בעבודה (רובוטים אינם נהיים חולים) הוא דרך נוספת בה האיצה הקורונה את המגמות הקיימות.
עם זאת, היתרונות לצמיחה מפריון חזק יותר יישחקו אם נראה עלייה משמעותית באבטלה ואובדן השקעות הון.
במדידת הפגיעה הפוטנציאלית, פרסם לאחרונה הבנק של אנגליה אומדנים של הצורך בהקצאה מחדש של משימות בשוק העבודה כתוצאה משינויים בדפוסי ההוצאות. בהנחה שהרבעון השלישי של שנת 2020 מייצג את הנורמלי החדש של הוצאות הצרכן עם ביטול הסגר הראשון, הבנק מעריך שתהיה רמה גבוהה מהרגיל של הקצאת משימות מחדש. זה יבחן את הגמישות של העובדים לרכוש מיומנויות חדשות ולהחליף מקצועות. עם זאת, היא גם מציינת כי אפילו תרחיש כה קיצוני ידרוש הקצאה מחדש של משימות הרבה פחות ממה שהתרחש בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, אז התעסוקה בתעשייה צנחה ב־10%.
בצד ההון, ניתן לפרוס מחדש הרבה ציוד IT ותקשורת. אפשר גם לשנות את ייעודם של בניינים, ולהפוך משרדים למגורים למשל. למרות שרבים יהיו במקום הלא נכון. האתגר מגיע בתחומים התמחות נוספים כגון תחבורה, עליהם דנו לעיל, שם קשה להחזיר את הציוד מחדש ויכול להוביל להוצאה מכלל שימוש."
לסיכום, אופטימיות?
“כמה מהשפעות המגיפה ישאירו צלקת ורוב הכלכלנים צופים כי צמיחת המגמה תפחת ככל שחברות נסגרות ועובדים הופכים למובטלים לטווח ארוך. לדוגמא, הבנק האנגלי צופה שכושר האספקה של בריטניה יהיה נמוך ב־1.75% בסוף שנת 2023 מאשר היה בהיעדר הקורונה.
למרות שאנחנו מכירים בחוסר הוודאות סביב הנושא, אנו מעט יותר אופטימיים. במיוחד בכלכלות כמו ארה”ב ובריטניה, שיש להן שווקי עבודה גמישים המסוגלים להקצות מחדש את העבודה בקלות רבה יותר מאשר, למשל, כלכלות כמו גוש היורו.
יתר על כן, כלכלות הצליחו להתמודד עם אתגרים מבניים גדולים יותר, למשל מעבר התעשייה מהמערב למזרח.
באופן כללי יותר, הלקחים שנלמדו מהמשבר הפיננסי העולמי מראים שאנחנו לא חווים נזילות מערכתית או מצוקת אשראי והרשויות מכירות בצורך לשמור על תמיכה במדיניות מוניטרית ופיסקלית. כתוצאה מכך ההתאוששות צפויה להיות מהירה יותר, המגבילה את ההשפעה האולטימטיבית על צמיחת המגמה.
בצד הפריון, הקצאת משאבים מחדש תהיה מכאיבה, אך ללא ספק תאפשר לחברות להיות יעילות יותר בעזרת טכנולוגיה חדשה. החדשות המגיעות מעולם הקמעונאות הן דוגמה לכך והתפנית בהוצאות ההון (capex) מעידה כי חברות כבר מחפשות להסתגל לעתיד חדש יותר דיגיטלי המאפשר עבודה ותפעול מרחוק.
למרות שיש עדיין אי וודאות ניכרת על המשך דרכה של המגיפה וההתפתחות העולמית סביב נושא החיסונים, גורמים רבים מצביעים יותר על עתיד בהיר יותר לכלכלה העולמית מאשר זו שחוותה לאחר המיתון הגדול הקודם."