המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש אפריל 2021 ב-0.25%, וזאת על רקע ביטול רוב המגבלות להתמודדות עם נגיף הקורונה בחודשים האחרונים והרחבת הפעילות הכלכלית במשק כתוצאה מכך (לוח 1). שינויים אלו התאפשרו בעקבות מבצע החיסונים, שהחל בישראל בדצמבר 2020, והצליח להוריד מאוד את התחלואה וההדבקה. כביטוי להתמשכות הפתיחה הנרחבת של העסקים (פרט לתיירות החוץ), שיעור המשרות הפנויות באפריל האמיר מעל רמתו במרץ והיה ברמת השיא ההיסטורית של אינדיקאטור זה בחודש השני ברציפות.[1] לוח 2 מציג את התפתחות רכיבי המדד בחודשים האחרונים.
מעבר למשרות הפנויות, המדד המשולב לחודש אפריל הושפע לטובה מעליות בכמעט כל רכיביו: יבוא מוצרי הצריכה (אפריל), יצוא הסחורות (אפריל), מדד הייצור התעשייתי (מרץ), מדד הפדיון בשירותים (מרץ), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (מרץ), משרות השכיר (פברואר) ויצוא השירותים (פברואר). לעומת זאת, יבוא התשומות לייצור ירד והשפיע שלילית על המדד.
לנוכח ייחודו של המשבר והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים במדד לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין החודשים השונים.
[1] שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ-אפריל אינו מנוכה עונתיות, מאחר והלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות לנתון זה עבור מרץ-אפריל בעקבות השינוי החריג ברמה.
[2] יבוא ויצוא הסחורות מחושבים במחירים קבועים (באמצעות ניכוי שינויים במדדי המחירים של סחר החוץ).
[3] יצוא השירותים מוצג במונחים ריאליים באמצעות ניכוי שינויים במדד המחירים לצרכן ומורכב מיצוא שירותים עסקיים אחרים ויצוא שירותי תיירות.
[4] שיעור המשרות הפנויות מחושב מתוך סך המועסקים ונכלל במדד ברמתו, מנוכה עונתיות. נתון שיעור המשרות הפנויות לחודשים מרץ ואפריל אינו מנוכה עונתיות, מאחר והלמ"ס לא חישבה ניכוי עונתיות עבור חודשים אלו בעקבות השינוי החריג ברמתם.