אלמוג עזר
10/03/2010
לא אחת בשיחה עם מנהלי הכספים אשר נמנים עם קבוצת המאמינים ב"כוח המזרח", עולה הדעה כי הדרכים המסורתיות של שימור העושר פשוט אינן עובדות יותר.
הבעיה, אני טורח להזכיר, כאשר השווקים צוללים הרי כולם צוללים יחדיו. גם שווקים אשר אינם בעלי ממשקיות גבוהה כל כך למוקדי האסון.
אם כך, האם נותרו מקומות בטוחים ברחבי הגלובוס?לפני שנענה בואו קודם נסתכל מדוע הדרכים המסורתיות אינן עובדות עוד.
לאן נעלמו הנכסים הבטוחים?
בימיים כתיקונם, ההגדרה של נכס חסר סיכון- מתייחסת אל אג"ח ממשלתית. התיאוריה שעומדת מאחורי דעה זו היא כמובן שממשלה לא יכולה לפשוט רגל. היום אנו חוזים בחובות ממשלתו המערב עד אשר לעיתים אג"ח של ממשלות קטנות- זולות יותר מאג"ח של מקדונלדס. בהזדמנות זו כדאי להזכיר את דעתו של בינג'מין גראהם- הוגה תיאורית הערך. האחרון טען, תוך סקירה היסטורית של מחירי אג"ח הממשלות מחוץ לארה"ב, שהכרזה על אגרות אלו כבטוחות וחסרות סיכון היא חטא לאמת. היום דעה זו מתקבלת במשנה תוקף.
למעשה, אג"ח ממשלתיות הן שורשיה של העצבנות הטריה בשווקים. על פימקו ( PIMCO ) שמעתם? רק לאחרונה ביל גרוס בעל קרן האג"ח הגדולה בעולם - הזהיר כי רכישה של איגרות החוב הממשלתיות בבריטניה משולות "למנוחה על מצע של ניטרו-גליצרין". אז אם רכישה של "אפיק ללא סיכון" יכולה לעלות ביוקר, נפנה אל האופציה השנייה.
אפשרות ברירת המחדל היא השקעה במזומן. אך פרט לריביות הנמוכות שמחלי'ות טיעון זה- האינפלציה עוד מאיימת לפרוץ את יעד הבנק המרכזי ולחצות את גבולות 3%. הערך האמיתי של כסף בבנק ימשיך להתדרדר. המיסים והעמלות עוד ינגסו בחשבון ובנתיים אין מערכת שתפצה אותך על ההפסד הריאלי. גם אם האינפלציה לא תרים ראשה בקרוב, מזומן הוא פשוט לא השקעה ראויה.
אז אם איגרות החוב הממשלתיות אינן בטוחות עוד ומזומנים מאיימים לאבד מערכם, לאן נותר לפנות? למזרח, אני בספק...
ובכן, על פי מנהלי הכספים שהוזכרו ממעל, יש לקח אחד ברור מהפאניקה הפיננסית של 2008- וזה כי המגזר הטוב ביותר לחפש את הרווח (וכן הם מתכוונים לעשות רווח...) ממשברים פיננסיים הם השווקים המתעוררים.
אז איך ,לפיהם, השווקים המתעוררים יכולים לעזור להצמיח את העושר שלך?
כולנו שמענו ונוכחים לדעת על השינוי של הכוח הכלכלי מן המערב למזרח. האימפריה המזרחית על כל מגזרותיה (וויטנאם, אינדונזיה, סין) בנתה ואצרה את רזרבות המזומן שברשותה בצורה של קרנות הון ריבוניות (SWFs). במערב, אם שאלתם- הרזרבות האחרונות כבר לפני סיום.
במהלך פאניקת הבנקאות, המזרח סיפק כוח אש מכריע בכדי לסייע ולחזק את הכלכלה הגלובאלית.
לכן, כאשר המשבר הפיננסי הכה, סופרו שני סיפורים בתכלית בין המערב למזרח. כאשר משקיעי המערב מכרו את אחזקותיהם במזרח בכדי לשלם את חובתם במולדת- המזרח ניצל זאת היטב לרכוש ובזול את הונו שלו. לאחר אגירה מרשימה של הון בשנות הצמיחה- המזרח (פרט ליפאן) ניצל לצמצם את יחס החוב לתוצר המדינה. מספר מדינות אף מצאו עצמן במצב טוב יותר מטרם המשבר.
במערב באותו הזמן, מערכת הבנקאות נקלעו לקשיים מהותיים. החומ"ס (חובות מסופקים) של אותם בנקים איים לסיים את פעולתם של הוותיקים בבנקי אירופה וארה"ב. לממשלות לא הייתה ברירה אלא להדפיס ולהזרים כספים אל השוק בכדי להקל את הלחץ על מערכת הבנקאות.
בניגוד מוחלט למערב- הפירמות במזרח ניצלו את החולשה במגזר התעשייתי במערב- אחרי הכול הן כמעט היחידות בעלות הון.
זהו תיאור נכון של המציאות. אך האם הוא מתאים למשקיע הישראלי?
התשואה כבר תגיעה מעצמה- בואו נתמקד בתנודתיות הקרנות
מניות המזרח הן בעלות סטיית תקן גבוהה. אם השוק הגלובאלי ירעד בשנית הן לא ספק יפגעו. בנוסף, לא כל אפיקי המסחר פתוחים למשקיעים זרים. מן הבחינה הזו- ההשקעה בתעודת סל על השווקים המתעוררים אינה ממולצת. מבחינות אחרות, כגון עלויות ותשואה על בסיס זמן קצר, תעודת סל יכולה להיחשב כהשקעה לגיטימית.
זהו הרגע בו נבדוק אילו מבין קרנות הנאמנות העוסקות במזרח הן ה"סולידיות" ביותר. אלו מהן נוהגות להשקיע בחברות ללא חובות עמוקים לשם התשואה. אילו מהן יודעות למצוא את החברות העוסקות במוצרים הבסיסיים יותר בכדי להבטיח צמיחה יציבה למשך שנים?
בקטגוריית השווקים המתעוררים ישנן כ 15 קרנות. בטבלת דירוגים המתבססת על סטיית התקן נוכל להסיק על אופי ניהולן של הקרנות. סטיית תקן היא מדד הנמדד על פני שנה. שני הקרנות אשר מובילות בתחום זה- מנורה מבטחים שווקים צומחים ו-מגדל BRIC אינן בעלות וותק של יותר משנה, לכן לצורך הדיון והדיוק נחסיר אותן מהדיון.
קטוגריית קרנות שווקים מתעוררים- דירוג על פי תשואת תקן נמוכה:
ממוצע סטיית התקן של שלושת הקרנות בעלות סטיית התקן הנמוכה ביותר (מקום 3,4,5) - רוטשילד שווקים מתעוררים, פסגות שווקים מתעוררים, הראל פיא - מניות שווקים מתעוררים הוא 6.13. לשם השוואה, ממוצע שלושת הקרנות הראשונות בקטגוריית קרנות נאמנות- חברות והמרה בסיכון גבוה הינו- 3.02.
לא ילדה ועדיין לא ממש אישה
נהוג לסנוט במשקיע הישראלי בשוק ההון על כך שהוא לכוד עמוק בהטיית הביתיות. אך כנראה שבמקרה שלנו ההטייה צודקת. הקרנות המוזכרות ממעל הינן קרנות טובות בהן מנהליה מבצעים עבודה מרשימה- בשמירה על סטיית תקן נמוכה. אך כנראה שישראל במצב הבניים בו היא נמצאת- חלקה מפותחת וחלק מתפתחת, כנראה שמעניקה מענה מתאים למשקיע. אפילו גם בענפים הנחשבים "מסוכנים" וזה מבלי להזכיר עדיין את החשיפה למט"ח.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
