מבט על מושג Price Discovery ולמה הוא חשוב לנו כמשקיעים

זוהי סקירה קצת שונה מהרגיל בזה שהיא אינה סוקרת נכס ספציפי או אירוע חדשותי אלא מושג בשוק ההון. לדעתי, לעיתים, יש צורך ברענון הידע הבסיסי שלנו במושגי היסוד, וכתבות כמו אלו ינסו לעשות זאת במשך הזמן. בכל אופן, הפעם נעסוק במה שנקרא באנגלית Price Discovery. ואני חייב לומר שהתרגום המילולי ל-"גילוי המחיר" אינו נשמע לי שלם כל כך לתיאור התהליך הזה. לכן, הבה נקרא לזה בעברית: "גילוי מחיר האיזון".

במה המדובר? למעשה, במנגנון שבעזרתו נקבע מחירו בפועל של נכס פיננסי, למשל מניה (אני אמשיך במשל המניה לכל אורך הכתבה...). כמו שכבר ציינתי, זהו תהליך שלם הכולל את כל הכוחות שיכולים להשפיע על אותו מחיר מוצג לקניה או מכירה. מה יכול לכלול תהליך זה? נתחיל מהמובן מאליו: כמויות הביקוש וההיצע ברגע נתון. אבל, המחיר שמתקבל מן המאבק בין ההיצע והביקוש הוא תוצאה של מנגנון גילוי מחיר האיזון ולא מקור של השפעה עליו. וכך חזרנו לחפש את הכוחות המביאים לאותן כמויות בספר הפקודות.

נתחיל בסנטימנט הכללי כלפי המניה (מצב חיובי או שלילי מבוטא על ידי מגמה ואינדיקאטורים טכניים של מומנטום ועוד...), השפעות סביבתיות פוליטיות, גיאו-פוליטיות, סיקור תקשורתי-חדשותי של החברה או המניה, מה אומרים עליה ברשתות החברתיות, ועוד המון דברים גלויים או סמויים מהעין. כל הגורמים האלו מייצרים את הבסיס לשתי הכוחות הפועלים על מחיר המניה: הצד המוכר והצד הקונה. אגב, מיד ישאלו: רגע, אבל אמרת כבר ביקוש והיצע? זה לא הצד הקונה והצד המוכר? ממש לא. ייתכן צד קונה רחב, המוכן לבוא ולרכוש כמויות גדולות של סחורה כאשר הביקוש בפועל יהיה מצומצם בגלל מגבלות מסחר, תקלות, פיזור הצד הקונה לערוצי רכישה שונים ומגוונים (חלקו בנגזרים ולא בנכס הבסיס וכו...). לכן, הביקוש בפועל למניה יהיה רק חלק מהמהות האמיתית של הצד הקונה. ואותו הדבר ניתן לומר על הצד המוכר של הנכס.

הנה תצוגה סכמאטית של הדינאמיקה כולה:



העקומה הכחולה היא הצד המוכר, והעקומה האדומה היא הצד הקונה. הם נבנים ומשתנים בהתאם לכל הגורמים שציינתי לעיל ומגיעים בסופו של דבר לנקודת איזון שבה המניה תסחר בפלטפורמת המסחר שבה היא מופיעה. לרוב, בבורסה לניירות ערך. ואז נעשית העסקה הרגעית שבה נקבע המחיר הרלוונטי לאותו רגע. וכל נקודה ונקודה כזו של מפגש מייצרת את תנועת המחיר של המניה בגרף של תנועת המחיר ההיסטורית שלה.

מדוע חשוב לנו להבין את המהות הזו? ולא רק להסתכל על תנועת המחיר בלבד? הסיבה פשוטה: זהו חומר הגלם של המגמה. והמגמה היא אם כל התובנות שלנו לגבי המהות האמיתית, האובייקטיבית ביחס למחיר המניה ברגע נתון. נקודת המפגש בין הקונים והמוכרים לוקחת בחשבון גם את הצפי לעתיד המחיר. וכך, כאשר נקודת האיזון עולה בהדרגה אנו נכנה זאת "שלבי המגמה". הם יכולים להיות "שלב מגמתי" בו המחיר נע עם כיוון המגמה והם יכולים להיות "שלב מתקן" שבו יבואו ממשי הרווח למיניהם לייצר לנו קטע אנטי-מגמתי. בסופו של דבר, כל עוד השיאים והשפלים בתנועת המחיר הכוללת ממשיכים לגדול, נכנה זאת מגמה עולה. כאשר הם ירדו ברצף, נכנה זאת מגמה יורדת וכאשר התנועה לא תעשה לא את זה ולא את זה נכנה זאת "דשדוש".

"גילוי מחיר האיזון" אינו תהליך בורסאי במקורו. הוא חלק מחיינו ובמיוחד במזרח התיכון הגיעו לסוג של אמנות בעניין הזה. בכל שוק מזרחי תוכלו ליישם אותו על ידי דיון מעמיק עם מוכר השטיחים או המזכרות. ההלוך ושוב האנושי הינו התקדים ההיסטורי למה שאנו רואים במסחר בשוק ההון. חוץ מהעובדה שמדובר כאן באחד-על-אחד המנגנון זהה: הגעה להסכמה על מחיר לצורך עסקה. ולעיתים, אין כזו. נקודה חשובה לציון: המחיר שמגיעים אליו במנגנון הזה אינו המחיר ה"ההוגן" או ה"אמיתי" של המניה בשוק. אותו מחיר הוגן נקבע על יד אנשים מומחים לכך (אנליסטים) שעשו עבודת בית, חקרו את נתוניה הכלכליים של החברה, שוחחו עם הנהלה, בדקו את מוצריה ושירותיה ומכירים היטב את מה שהתחרות עושה בתחום. בקיצור, בנו תיק פונדמנטלי רחב להערכה של שווי המניה על בסיס כל הנתונים המפורסמים והפחות מפורסמים עליה.

רק לעיתים נדירות המחיר הנסחר יהיה זהה למחיר ההוגן!

לרוב, העסקאות ייעשו כאשר מחיר האיזון והמחיר ה"הוגן" יהיו שונים לחלוטין. כאשר המחיר ההוגן יהיה גבוה בהרבה ממה שניתן לקבל על המניה בשוק יגיעו "מחפשי המציאות" ("משקיעי הערך") ויכניסו ביקושים להשקעה ארוכת טווח בה. וכאשר המניה תהיה יקרה מאוד ביחס למחיר ההוגן שלה הדינאמיקה הפוכה: ציבור המשקיעים העובדים על בסיס מומנטום, ותנועה, יהיו הקונים מול המוכרים שיגיעו מאלו שנפטרים מנכסים כאשר הם הופכים להיות "יקרים מדי" עבורם. חלק מאלו יעשו גם שורט על המניה...

כל זה כדי לומר שוב: "גילוי מחיר האיזון" הוא תהליך דינאמי שאינו קשור ל"אמת" חשבונאית אחת אלא מורכב מהרבה חלקים נעים שעצם שינוי בו (שינוי המחיר מטה-מעלה) משפיע עליו בהיזון חוזר. וזה המקום לשאול: האם מחיר השוק אינו המחיר ה"אמיתי" וה"הוגן" בפועל? בכל נקודת זמן? יש על כך דעות שונות כאשר הטכנאים שבינינו יובילו לתשובה חיובית והמשקיעים הפונדמנטליים יכוונו לתשובה שלילית הטוענת שכוחות השוק שאינם כלכליים לעולם יתקזזו לאמת הכלכלית.

ואיך כל זה עוזר לנו בפועל? כבר רמזתי על כך לעיל: חשוב לנו להבין שמה שאנו רואים בבורסה אינו בהכרח המחיר המייצג של מצב החברה. בכל רגע נתון. וכאשר אנו מבינים זאת, ומבינים שיש מנגנון של "גילוי מחיר האיזון" המכיל פסיכולוגיה, פוליטיקה ואף מניפולציה, אנו נחלק את מאמצינו לשניים: החלק הראשון ינסה להיות מעודכן, ולהבין באמת את הגורמים המהותיים של החברה-מניה. בקיצור, להיות אנליסטים או ליהנות משירותם. וכך, אנו מקבלים מושג על מה ש"הגינוי" לצפות מהנכס הפיננסי שאנו מעוניינים לעקוב אחריו. מצד שני, לעקוב אחרי השינוי במחיר בפועל, ולהבין את הגורמים הלא כלכליים המשנים את מסלולו ממה שהיה "ראוי שיהיה". בתקווה לנצל את ההבדלים לטובה. הן ברכישה (החלק הקל יותר לנפש) של המניה והן בזמן מכירתה (החלק הקשה באמת לרגשות). המון הצלחה לכולם.