רני צים, צילום: עמי ארליך
אודי אלוני ומשה מימון
05/07/2021
רני צים, בן 46, מגיע לעסקת רכישת נכסי בית ההשקעות והמותג פסגות. צים, בעל רקע של פעילות ריאלית משמעותית, נכנס לתחום הפיננסי עם עסקה בהיקף משמעותי, אבל על עצמו הוא מעיד שהוא לא מפחד. לא מאתגרים, לא מכניסה לתחום חדש, לא מעבודה קשה.
שום דבר לא הגיע לו בכפית של כסף, וכמעט מאז שהוא זוכר את עצמו הוא נמצא בעבודה. כך שהוא מכיר ומעריך עבודה קשה.
ביומיום הוא לא מחפש את החשיפה ואפילו להיפך. את היום יום שלו הוא מתחיל ב־4 ומנהל אורח חיים שכולל שגרת חיים בריאה, עם לא מעט אימוני ספורט הכוללים מרתונים, איגרוף ושחיה.
קבוצת צים אחזקות הוקמה בסוף שנות ה־90 על ידי רני צים (קבוצת רני צים אחזקות), ופועלת כיום בתחומי הנדל”ן המסחרי באמצעות צים אורבן לייף ובתחום הקמעונאות באמצעות אופיס דיפו, וכן בתחומי האנרגיה והאשראי החוץ בנקאי.
אחרי עסקת הרכישה, נפגשנו כדי לנסות להבין מה הביא לעיסקה, ואיזה תוכניות יש עבור בית ההשקעות.
נתחיל מאיך התחיל הרעיון לרכישת פסגות?
“אני פעיל בשוק ההון, דרך החברות הריאליות. אנחנו מבצעים לא מעט פעילות שמתממשקת לשוק ההון. לפני כשנתיים, אולי קצת יותר, עלה אצלי רעיון להקים בית השקעות, שיעסוק בכל קשת הפעילויות הרלבנטית – ניהול תיקים, ברוקראז’, הנפקות. התחלתי לנסח לי את החזון הזה על נייר. כך זה התחיל. המחשבה היתה לרכוש אוסף של גופים קטנים, פעילויות קטנות, לרכז אותם ביחד לפעילות אחת.
תוך כדי, פנו אלי כדי להיכנס שותף בעסקת רכישה של נכסי פסגות. הפניה בזמנו דיברה על השקעה של כ־10% בקבוצה שהתגבשה לרכישה. תוך כדי המשא ומתן, הבנתי שאני רוצה שליטה ולהוביל את הפעילות. מתוך רצון לקחת אוסף של פעילויות קטנות, העיסקה הזו הציעה עבורנו מסלול מהיר, רכישה של פעילות קיימת, עם מותג חזק. יש בפסגות את הפלטפורמה והתשתית כבית השקעות מוביל, והוא נהנה ממוניטין מהגבוהים בשוק ההון.”
אנחנו, הציבור נחשף רק לשלבים האחרונים בהתגבשות העיסקה, ומבחוץ זה נראה תהליך יחסית מהיר
“את התהליך התחלנו מול אייפקס. לאחר הרכישה של אלטשולר שחם, המשכנו את התהליך מולם. אבל מרגע שהבנו שאנחנו רוצים שליטה ברכישה הזו, לא ויתרנו. היו לא מעט קשיים בדרך. לא מעט פסיכולוגיה. ניסו להעלות לנו את המחיר. אבל אנחנו היינו נחושים מאוד, והראינו את הנחישות שלנו לאורך כל הדרך. התקדמנו מהר עם ה־Due Diligence, הבאנו יועצים טובים, עשינו שיעורי בית.
בסוף הבאנו את העיסקה למקום שאנחנו רוצים. לא באנו בדקה ה־90’ לגנוב למישהו עסקה מתחת לאף.”
אלטשולר שחם נשארו עם 25% מהבעלות?
“נכון. בהתחלה רצינו לרכוש 100%, אבל היו כל מיני היבטי מס, ולאור זאת אלטשולר שחם נשארו עם 25%. בכל מקרה רצינו וקיבלנו את רוב השליטה.”
יש דרישות רגולטוריות שעדין צריך לקבל?
“לעסקה נדרשים אישורים רגולטורים, אבל אני לא רואה סיבה שלא נקבל. אין לנו פעילות קיימת, אנחנו שחקן חדש בתחום, זה בסך הכל טוב ומשפר את התחרות בסקטור.”
איך אתה רואה את פסגות ביום שאחרי?
“בתפיסת העולם שלנו אנחנו רוצים ‘להחזיר עטרה לישנה’. פסגות היה בית ההשקעות הגדול בישראל. אני לא אומר שזה יקרה מחר, ושהחל ממחר הוא חוזר להיות בית ההשקעות הגדול בישראל, אבל לשם אנחנו מכוונים. אנחנו רוצים להחזיר את כל הפעילות שהיתה בפסגות.
יש בפסגות כח אדם מעולה. האירגון היה בסטגנציה, ובאי וודאות מאוד גדולה בשנים האחרונות. העובדים היו בחוסר ודאות מתמשך. חשוב לנו לייצב את בית ההשקעות. זו תהיה הפעולה הראשונה.
רק לפני כמה ימים יכולנו להיכנס למשרדי החברה. עד אז לא יכולנו רגולטורית להיכנס למשרדים. התנאים שם לא סבירים. אי אפשר לדרוש ממנהל להביא תוצאות בלי תנאי עבודה מינימליים. אי אפשר לייצר מוטיבציה, בלי לתת כלים ראויים לניהול. יש המון פערים להשלים.”
אתה מתכוון להכניס גם פעילות של גמל ופנסיה?
“לבית השקעות יש כמה רגלים – ברוקראז’, ניהול תיקים, ניהול קרנות. יש לא מעט פעילויות שאנחנו יכולים לבצע עוד לפני שנכנסים לגמל. פעילות גמל, דורשת לא מעט השקעה, זה לא משהו שאני נמנע ממנו, אבל אלפ]ה לא יהיו הפעולות הראשונות שאנחנו נבצע.
יש דברים שאפשר יחסית בקלות ובמהירות להשלים. יש פעילויות שידרשו תהליכים עמוקים יותר. אנחנו נלמד את החומר, נלמד את האנשים ונראה איזה פעולות הכי מתאים לבצע ומתי.”
אתה תביא נציגים מטעמך לארגון?
“אני מתכנן להיפגש עם האנשים בחברה, להבין איפה יש בעיות, איפה יש מוקדים של חוסר מוטיבציה. יש את זה בכל ארגון. צריך לראות איך והיכן ניתן לעשות את האיזונים. אנחנו מאמינים בהון האנושי של החברה. אנחנו הולכים לעבוד עם הצוות הקיים וכרגע לא מחפשים לקלוט אנשים מבחוץ.
אחד האנשים שנמצאים בקבוצה שרכשה את פסגות הוא יוהן קדוש, הוא מגיע משוק ההון, עם הרבה נסיון בתחום הברוקראז’, והוא נכנס לקבוצה כדי להיעזר בידע, ביכולות ובנסיון שלו בשוק ההון.”
הפעילות בפסגות מאופיינת יותר באפיקים לטווח קצר, רמת התנודה של הנכס המנוהל גבוהה, איך אתם מתכוונים להתמודד עם זה?
“שוק הקרנות מאופיין בתנודתיות גבוהה, אבל זה לרע וגם לטוב. אם אתה שחקן טוב תוכל גם לגייס, ולא להיות רק בצד הפודה. מן הסתם צריך גם לראות היכן מגייסים, באיזה דמי ניהול.”
איזה מנועי צמיחה אתה רואה לבית ההשקעות?
“בפסגות יש שתי רגלים מרכזיות. רגל ראשונה זה קרנות הנאמנות, שחזרו השנה לגייס, והפעילות הזו היא רווחית. עיקר הרווח של פסגות מגיע מקרנות הנאמנות. חלק קטן מגיע מפעילות הברוקראז’.
לאורך השנים, היו מקרים של החלטות שלא תמיד היו לטובת העסק. אם אתה לוקח למשל את פרשת הרצת איגרות החוב, זה גרם להוציא פעילות החוצה. זה נבע מחשש של רגולציה. אבל זו לא בהכרח היתה ההחלטה הנכונה לארגון. בכל עסק יש את המקורות לרווח. אני מתכוון לייצר בקרה מאוד חזקה, שתיתן שקט למנהלים בחברה עם זאת, אנו נשאף להפוך את פסגות החדשה לפסגות בועטת, מעיזה ונמרצת ששואפת למצוינות ללא פשרות.
לדעתנו יש כאן פוטנציאל להשביח, ולהגדיל את פעילויות שהיום לא קיימות, או שקיימות בהיקף מאוד נמוך. אנחנו נחזיר את הפעילות הזו. אם יש פעילות שיכולה להיות רווחית, אבל דורשת רגולציה גבוהה, אני אדאג לייצר את הנוחות תחת הרגולציה הזו, אבל אני לא אעדיף לוותר על פעילות בגלל חשש רגולטורי.
יש לא מעט סגמנטים של פעילויות שניתן לבצע ולהכניס לבית ההשקעות. המחשבה שלנו זה לייצר one-stop-shop למשקיע, שאצלנו אפשר יהיה לקבל את כל קשת המוצרים – כולל חיתום, ברוקראז’, פעילות בנקאות השקעות, קרנות גידור, נוסטרו ועוד.”
זה אומר שאתה לא מגיע לסיבוב קצר, קונה, משביח ומוכר?
“אם אני לוקח את הפעילות של פסגות, מפרק אותה ומוכר בחלקים, אני יכול לקבל, כבר היום, יותר ממה שהשקעתי. זו לא האסטרטגיה שלי, וזה לא מעניין אותי. לא באתי לטווח קצר. העסקה הזו דורשת משאבי ניהול גם מהפעילויות האחרות.
אבל, כפי שאמרתי, כל הפעילות הזו תגיע אחרי שנייצב את המערכת. יש המון עבודה לבצע. צריך פיזית לסדר את המשרדים, להפריד את הפעילות של הגמל משאר הפעילויות, יש עוד המון עבודה.”
אתה רואה אפשרויות לסינרגיה עם פעילויות אחרות שיש לכם בואליו קפיטל?
“הפלטרפומה של אפליצ’ק, חברה לנכיון צ’קים, שיש לה טכנולוגיה שבה היא בודקת את רמת הסיכון של הצ’ק. אם הצ’ק חזר עושים התחייבות חיתומית על התשלום קדימה. זו אפליקציה, אבל אפשר להיעזר בטכנולוגיית החיתום, כמותג white label תחת פסגות, למשל לחיתום למוסדיים. אלה דברים שיכולים לעלות בעתיד.
אני לא מגיע עם תוכנית בכיס, זה תהליך שיתרחש. פסגות זה מותג מאוד חזק. הוא חלק מוביל בתעשיה. צריך לייצב את כח האדם, את המערכת, את המשרדים, לבנות תוכנית אסטרטגית, ולצאת לדרך.”
סינרגיה זה צד אחד, מה עם חשש להתנגשות בין הפעילות הריאלית, בעיקר בין רני צים מרכזי קניות, לפעילות הפיננסית של פסגות?
“היכן שתהיה התנגשות, אני לא אהיה שם. אני לא מגיע לשוק ההון כדי לחבוש שני כובעים. פעילות רני צים מרכזי קניות לא תיפגע מרכישת פסגות, נהפוך הוא, היא אפילו תתעצם ותכפיל את עצמה בשנתיים הקרובות, אנחנו נמשיך להוביל את צים אורבן לייף ביד רמה כאחת מחברות הנדל”ן המסחרי המניב הגדולות בישראל”.
השווקים נמצאים בשיא, ושוברים כל פעם שיא חדש, אתה לא חושש שקנית בעיתוי שיתברר כבעייתי?
“אני חושב שאנחנו במומנטום מצוין. מדינת ישראל והעולם עברו קורונה, שזעזעו את הכלכלה. אנחנו כאן עברנו עוד כמעט חודש של מצב לחימה. זה השפיע על הכלכלה. אחרי המשברים האלה, שוק ההון הולך לפרוח מאוד. אני אופטימי לגבי השנים הקרובות, כל זה בהנחה ואין בלת”מים שאף אחד לא תכנן כגון מלחמה עם האירנים ואירועים בלתי צפויים. אני מעריך שתהיה צמיחה חזקה בשנים הקרובות.
אני מטבעי אופטימיסט. יזם צריך להיות אופטימי. אפשר לראות מה קורה בתחום הדירות למגורים, שכונות חדשות קמות, מחירי הדיור עולים. רואים את הקמעונאות שחזר לעצמו. את תחום הקניונים כבר הספידו, ואנחנו רואים את התנועה החזקה שם, שחזרה מעבר למה שהיה לפני הקורונה.
ההייטק בארץ פורח. גם אם יש נניח קצת בטן בתחום הנדלן למשרדים, כי יש פחות ביקוש, קטר ההייטק הישראלי ישתלט על זה. החדשנות הטכנולוגית כאן היא מדהימה. חברות ענק בונות כאן מכל העולם מרכזי פיתוח, אני כל הזמן מסתובב ורואה את הדברים.”
אז אתה בסך הכל אופטימי, אפילו ביחס לתחום נדל"ן המשרדים, שנפגע קשות בקורונה, ושמעריכים שתהיה לתהליכים שהתחילו בקורונה, אפקט על התחום הזה גם לאחר מכן
“נכון, אבל האופטימיות שלי מגיעה מתוך המציאות שאני רואה. תסתכל על חברות שבונות למשרדים שחזרו למצב של לפני הקורונה. יש ביקושי עתק להייטק בישראל, והביקוש הזה מדביק את הירידה בביקוש מצד החברות הגדולות.
אני מעריך שמדינת ישראל הולכת לקצב צמיחה שנתי של כ־5% בשנים הבאות. יש סופסוף ממשלה, זה יפוגג את חוסר הוודאות. ישראל היא המדינה הראשונה שיצאה מהקורונה. יש עליה סמויה של יהודים חוזרים מהעולם, הרבה יהודים שמגיעים לישראל. אז אני אופטימי לגבי ישראל. לא כל כך רע כאן. אתה רוצה להבין כמה המצב כאן טוב, תסתכל עלינו ועל ירדן. שתי מדינות שקיבלו עצמאות פחות או יותר באותו עשור. ישראל היא מעצמה בכל המגזרים וירדן נשארה כולה כמעט מדבר. זה ההבדל בין יזם ישראלי לכל יזם אחר.
הריבית נמצאת באזור אפס, אין הרבה עסקאות להשקעה. אני לא רואה תרחיש שבו הריבית עולה בכ־2-3%, ואנשים מושכים את הכסף מהבורסה, ומגיעה מפולת.
אז כן, אני אופטימי, עם רגלים על הקרקע אבל אופטימי. לכן לדעתי, העיתוי של העסקה הוא עיתוי נפלא ואנו שמחים לבנות את הפלטפורמה הזו מחדש”.
מה דעתך על הנטייה של בתי השקעות להוציא את הכסף לחוץ לארץ, כשכמעט חצי מהכספים בגמל, מושקעים בחו”ל?
“אני אמנם אופטימי על הכלכלה המקומית. אבל אי אפשר להשוות את הבורסה המקומית למחזורי הפעילות שיש בארצות הברית או באירופה או אסיה בכלל. גם אם תהיה כאן כלכלה מדהימה שיושבת על עשרות מילארדים להשקעה, צריך שווקים גדולים שבתוכן חברות גדולות עם מחזורים גדולים, צריך נזילות וגיוון, את זה מוצאים מעבר לים.”
מה המוטו שלך בעסקים?
“בתפיסת העולם שלי, השקעות מתחילות מאנשים. מאחורי עסקים יש אנשים. אנשים עושים חברות, ולא להיפך. יש לי הרבה בטחון בעיסקה של פסגות, בצוות שלנו, וגם בפסגות ובעובדים שלה.
אני חושב שהגוף הזה היה הרבה שנים בסטגנציה. הסטגנציה הזו פגעה בעסק, אני רוצה להוציא את מקסימום הפוטנציאל מהאנשים, ולתת להם לפעול, ולפרוח, ולהעלות את המוטיבציה של הארגון. בימים אלה אנו מגבשים תכנית עסקית ותקציבית לכל הפעילויות בארגון וכשזה יהיה סופי, נוציא אותה לפועל.”
איך התחלת בעולם העסקים?
“לא גדלתי בבית שהיה בו הכל אבל היה כל מה שהייתי צריך והביא אותי לאיפה שאני היום. בגיל 6 וחצי, אולי 7, עברנו מרמת גן, לפתח תקווה. אבא שלי היה נהג משאית, העלינו את הבית על המשאית ועברנו. מגיל צעיר הייתי מאוד עצמאי. בשנה שבה עברנו דירה, ביום העצמאות, לקחתי קצת כסף, וקניתי בשקם בתחנה מרכזית בפתח תקווה, ארגז פחיות, סחבתי אותן 10 ק”מ ברגל עד הבית, שמתי בפריזר, ובערב לקחתי את זה על הסקייטבורד לבמות להרוויח כמה לירות ביום העצמאות. זה הראה לי כמה נחישות נדרשת כדי להרוויח כסף.
אני אף פעם לא התביישתי לעבוד. הייתי מאוד נחוש. ידעתי שאני רוצה להיות עצמאי. ידעתי שאני רוצה להיות מוביל.
העסק הראשון שלי היה חנות מכולת, מינימרקט שפתחתי יחד עם אבא שלי בפתח תקווה. מכרנו את הסניף, פתחנו עוד חנות קטנה. לאחי היה קווי חלוקה של לחם. החלטנו להתחבר ולפתוח יחד חנויות. פתחנו את מחסני כמעט חינם, ביציאה מפתח תקווה, הוספנו עוד סניפים ברמלה, בבית שמש ועוד ועוד. את הרשת מכרנו לפני כעשר שנים ליינות ביתן.”
מה אתה עושה כשאתה לא בעסקים?
“בסך הכל אני אדם ששומר על פרטיותו, משתדל לא להיות באור הזרקורים אבל אני יודע שיש מחיר להיות בעל שליטה בחברה ציבורית.
בראש שלי אני לוחם. יש מיינדסט מסוים, שלי זה של לוחם קיבלתי את זה מקארטה. מגיל 9 עד גיל 19 התאמנתי בקארטה, אצל חיים בכר בפתח תקווה. הייתי באליפויות אירופה, ובאליפות ישראל. אני בקשר איתו עד היום, לפני שנתיים, ביקרתי אצלו במכון, שנשאר בדיוק כמו שהיה בילדות שלי, אז סידרתי ושיפצתי את המקום, כי קיבלתי משם הרבה מאוד, דרך חיים, השקפת עולם.
אני ישן 4-5 שעות ביום. קם בכל יום ב־4 בבוקר, אני מתאמן לא מעט ומניח תפילין ויוצא לעבודה. רץ הרבה. לפני חודשיים עשיתי מרתון לבד. לאחרונה נכנסתי לאגרוף ומתאמן פעמיים בשבוע ושחיה בסופי שבוע עם הרבה קריאה וכל הזמן עם רצון ללמוד ולהיכנס לעוד תחומים. אני נשוי באהבה לאשתי לילך למעלה מ־25 שנה, הקמנו בית עם 4 ילדים.”
אתה נכנס לתחום חדש מבחינתך
“אני לא מפחד מעבודה קשה. עקומת הלמידה שלי מאוד גבוהה, אני לא מחפש את המקום הנוח. יש משפט שאומר שאם אתה מחפש חיים נוחים בסוף יהיו לך חיים קשים. בשוק מתפתח, יש מקום לשחקנים חדשים. אני לא מפחד מתחרות. אני אוהב ונהנה מאתגרים, ולא מפחד מאתגרים.
“אם תסתכל על דברים שאמרתי בעבר שאעשה, הדברים בסוף קרו. אני נותן חזון קדימה, לא באמירות פומפוזיות. אבל אני מאוד משימתי, אני אדם של פרטים, של אנשים. אני משתדל לעבוד עם אנשים טובים. כשאתה מקיף את עצמך באנשים טובים, השמים הם הגבול. אם יש רצון הכל אפשרי.”
