דרמה בענף הביטוח - מהפכת ״הסוכן האוביקטיבי״ מקבלת רוח גבית חזקה לחקיקה מהירה

"מה שהכי חשוב זו התשואה נטו, לא העלות של ההשקעות. אנחנו רוצים שהיא תהייה הגבוהה ביותר. אנחנו משווים בין המתחרים, ואז כל אחד מנסה להשיג את התשואה הגבוה ביותר, ומקווים שמי שיש לו תשואה גבוה ביותר, ימשוך אליו כספים. אנחנו מנסים שתהייה אובייקטיביות של סוכנים, שלא בגלל עמלה גבוה יותר יסביר הסוכן לחוסך שהתשואה בקופה עם התשואות הגבוהות יותר, היא לא בדיוק כזו, אלא אחרת. אנחנו רוצים שלא תהייה סיבה לסוכן להפנות לחברה כזו או אחרת בגלל העמלה שהוא מקבל. אנחנו מתכננים חקיקה בנושא, שכל התגמול יהיה אחיד לאורך כל הדרך, לא טובות הנאה ושום דבר. לצרכן יובטח ההיצע הרחב ביותר על ידי עמלה אחידה לסוכן שאינה מוטת יצרן".

כך אמר אתמול הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ד"ר משה ברקת, בסקירת פעילות הרשות בפני חברי ועדת הכספים. 

יו"ר ועדת הכספים החדש ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) העלה פוסט בפייסבוק לאחר הישיבה, ובו הביע תמיכה ברפורמת "הסוכן האובייקטיבי" כשכתב: "חוק הסוכן האובייקטיבי שמגדיר עמלה אחידה לכלל סוכני הביטוח הינו ראוי וצודק ויש לקדמו במהירות".

יש לציין, כי רפורמת הסוכן האובייקטיבי מטרידה מאוד את סוכני הביטוח; בעבר נאבקה הלשכה כשבראשה ניצב ליאור רוזנפלד, ברפורמה מאבק מתוקשר שהגיע עד לנתק בין השניים. תחת ההנהגה הנוכחית בלשכה, בראשות הנשיא בפועל יוסי אנגלמן, נפתח דף חדש לדבריה עם רשות שוק ההון והעומד בראשה, כשהצדדים מקיימים דיונים שוטפים בנושאים שונים ובמרכזם מודל הסוכן האובייקטיבי, בניסיון מצד הלשכה למזער ככל שתוכל את הפגיעה בסוכני הביטוח עקב הרפורמה. עם זאת, לנוכח הנחישות של ברקת, שהעלה את הנושא כמוגמר בתכניות הרשות שיקודם בחקיקה, ולאור העובדה שאם קודם נהנתה הלשכה מאהדת יו"ר ועדת הכספים הקודמים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לשכת סוכני הביטוח אמורה להיות מוטרדת מאוד.

יש מחיר לתקציב הנמוך של הרשות

בישיבת ועדת הכספים קרא הממונה גם להגדלת תקציב הרשות וטען כי "הפנסיה והביטוח במקום האחרון בסדר העדיפויות של הממשלה"; הוא הציג את תקציבי הרגולטורים הפיננסיים האחרים (הפיקוח על הבנקים, רשות ניירות ערך) וציין: "הפערים בלתי סבירים, זה פשוט מצב שהתקציב לא מתאים לשמירה על הכסף הגדל, על כל המורכבויות של הפעילויות שלנו". דבריו, העדר תקצוב פוגע בתפקוד הרשות ומביא לחוסר פיתוח שירותים חדשים לציבור, והעדר כח אדם נדרש, וכי הוסטו משאבים מהפיקוח על הפנסיה והביטוח לטובת פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים: "בסוף יש לדבר הזה מחיר, לפגוע בפיקוח והבקרה, יש לזה מחיר".

ברקת אמר לחברי הוועדה כי "תקציב הפעילות הנדרש הוא כ- 220 מיליון ₪, לעומת כ-90 מיליון ₪ כיום, מהם 20 מיליון ₪ המותנים בהכנסות. אם מישהו חושב שניתן לאורך זמן לקיים את זה, זו טעות. יש 2 טריליון שקלים בפיקוח, בהעדר תקציב אני לא מבצע מספיק ביקורת בקרב תקציבים האלה".

"זו רשות עם תפקיד סופר משמעותי, הדגיש הממונה, "והיא צריכה להיות ברמת התקציב הזה. אני צריך יותר אנשי ביקורת שיעשו ביקורת על הכסף של הציבור שמגיע ל- 2 טריליון שקלים, אני לא מבצע מספיק ביקורת בתקציבים האלה. אני מנסה במיקור חוץ ובדרכים אחרות, אנחנו עושים הרבה יותר מבעבר, אבל זה עדיין לא מספיק. ממונה בא והולך, הרשות נשארת. היא צריכה להיות חזקה למען אזרחי ישראל".

ברקת הציג בפני הוועדה רפורמות שמתכננת הרשות בהן רפורמת המס בחיסכון הפנסיוני לטובת הצעירים ובעלי הכנסות נמוכות: "מצאנו פתרון, בדמות מס הכנסה שלילי על ההכנסות לפנסיה".

לדבריו, רמת התחרות בשוק הפנסיה והביאה לדמי ניהול "נמוכים ברמה בינ"ל. אנחנו ממשיכים ומשפרים. הסיבה שראש רשות התחרות נתנה לאלטשולר שחם להתמזג עם פסגות, זה כי היא אמרה שאין בעיה בתחרות, רמת הניוד היא 15%, לעיתים זה יותר מידי, ואנחנו מטפלים גם בזה. צפויים שחקנים חדשים בתחום הפנסיה, ושם יש אמירות חברתיות - את דמי הניהול מהפקדה, שהתקרה היא 6%, הגבלנו במכרז הזה ל-1%. מי שייהנה זה קודם כל צעירים ובעלי הכנסה נמוכה, שאין להם הרבה צבירה".

עוד הציג את הרפורמה הצפויה בביטוחי הבריאות ובביטוחי הסיעוד, כשבביטוחי הבריאות הצרכן יוכל לקנות רובד בסיסי במחיר נמוך ולהוסיף עליו הרחבות לפי צרכיו ויכולתו.